אישי: בן 40, נשוי + 3, גר ברחובות
מקצועי: מייסד שותף ו-CTO בסטארט-אפ הלוגיסטיקה Trado
ילדות ומשפחה: הוריי עלו מאתיופיה בתחילת שנות השמונים למרכז קליטה בקריית גת. שנתיים אחר כך נולדתי, שני למשפחה בת שישה ילדים. אבא ואמא, שהיו חקלאים בכפר באתיופיה, עברו תקופת הסתגלות, אבל כיום לאבא יש עסק להסעות ואמי היא מנקה באלביט. כשהייתי כבן שנה עברנו לרחובות, ומאז אנחנו שם.
● עם שותפות כמו טבע ופייזר: היזם שרוצה להביא את ה־AI לתרופות
● סגרה עסקאות ביטחוניות במיליונים בגיל 20, ומנהלת את הקרן של משקיע־העל בישראל
חוזר בשאלה: גדלתי על ערכי ציונות, אהבת הארץ ותורה. למדתי בבית ספר דתי והמשכתי לישיבה תיכונית, אבל בכיתות י"א־י"ב התחלתי לשאול שאלות גדולות ולא קיבלתי תשובות. כיום אני חוזר בשאלה, אבל עדיין שומר שבת.
צבא: למדתי במגמת ביולוגיה ומחשבים והייתי בין המובילים בכיתה, אבל בסיום הלימודים, בניגוד למצטיינים אחרים, לא קיבלתי זימון לממר"ם או 8200, אלא רק למודיעין שדה, לתפקיד לא טכנולוגי. שירתי שלוש שנים והתפקיד דווקא היה מעניין, איסוף מידע בשטח, אבל אני חושב שהצבא היה מוסלל מאוד באותם ימים. מי שלא בא מאזורים מסוימים או עם שם משפחה שנוטה למיינסטרים הישראלי, לא היה מתקבל ליחידות החשובות והמסווגת. היום הצבא מנסה לשנות את המצב, אבל בקצב לא מהיר מספיק.
ג'ון ברייס: ב-2008 השתחררתי והתחלתי ללמוד בקורס בדיקת תוכנה במרכז הטכנולוגי טק-קריירה, שמכשיר יוצאי אתיופיה. בעקבות כך חברת ההדרכה ג'ון ברייס, שניהלה את הקורס, בחרה בי כמרצה. זו הייתה העבודה הראשונה שלי והיא שילבה כ-120 שעות הרצאות בחודש ופרויקטים בחברות שונות.
הייטק: אחרי כשנתיים קיבלתי תפקיד פיתוח ראשון, בחברת ההימורים 888, ובמקביל השלמתי תואר ראשון במערכות מידע בקריה האקדמית אונו. משם עברתי לעבוד כשנה בחברה קטנה בשם ooVoo לאבס, שפיתחה מוצר לביצוע שיחות וידאו מרובות משתמשים ונסגרה מהר, ואז ב-COMO, חברה־בת של קונדואיט. אחרי שנתיים החלטתי לעזוב. הייתי סקרן לדעת איך זה להיות שותף בבניית חברה. משם עברתי להיות העובד הראשון בקוויק, שפיתחה פלטפורמת מסחר מקוון להזמנה ומשלוחים של מוצרי סופרמרקט. עבדתי שם יותר משלוש שנים.
שותף בגלידרייה: תוך כדי עבודתי בקוויק חבר הציע שאכנס כשותף בגלידרייה שהוא פתח בבית שמש. זו הייתה השקעה לא גדולה, והלכתי על זה. למדתי הרבה: איך מעסיקים עובדים, איך מסתכלים על דוחות כספיים ומה זה לקום בבוקר לעסק שמחייב התעסקות שוטפת כמו הזמנת סחורה. במקביל המשכתי להיות מתכנת. אחרי כמעט שנתיים מכרנו ועשינו אחלה כסף.
יזם: ב-2019 קיבלתי הצעה מהמייסד של קוויק משה מקסימוב, שעזב, להצטרף להקמת סטארט־אפ, DataMix. הרעיון היה לספק תובנות עסקיות לארגונים על בסיס נתונים מקופות ממחושבות. זה היה לפני כניסת ה-AI, החברה התחילה לא רע, אבל לא התרוממה לאן שרצינו, ונאלצנו לסגור. למדתי המון, בעיקר על אחריות לחברה 24/7 והפער בין מוצר תיאורטי למפגש שלו עם הלקוחות.
Trado: ב-2022 יצרנו יחד פלטפורמה שמאפשרת לארגונים להקים ולהפעיל זירות מסחר דיגיטליות, שבהן הלקוחות יכולים להחליט אם הם קונים, מוכרים או גם וגם. החברות באות מתחומים מגוונים, בראשם קומדוטיז (סוכר, קפה, אורז וכדומה - ד"א), שם אנחנו מצליחים לחתוך משמעותית את מספר הידיים ולהגדיל את שולי הרווח, אבל גם מריטייל, פארם, מזון ועוד.
המספרים: בהמשך מצאנו שותפים עסקיים, בעיקר בארה"ב, עם נגיעות במרכז אמריקה ובאפריקה. השותפים בחו"ל הם פרילנסרים, שמביאים לקוחות תמורת עמלות. כיום יש לנו הכנסות בעשרות מיליוני שקלים בשנה. אנחנו מעסיקים רק כעשרה עובדים ונהנים משילוב של AI. אנחנו חברת בוטסטראפ, לא קיבלנו השקעה ואנחנו מתקיימים רק מההכנסות. נשקול להכניס משקיעים בהמשך.
תקרת בטון: רק 1% מהקהילה האתיופית עובדים בהייטק, לעומת 12% מהאוכלוסייה הכללית. עבורם זו לא תקרת זכוכית, כי אם תקרת בטון. בלא מעט פגישות הרגשתי שונה בחדר, אבל זה רק הגביר את המוטיבציה שלי. אני מכהן היום כדירקטור בעמותת טק־קריירה, ואנחנו עובדים קשה כדי לתקן את המציאות הזאת.
הנפקה: אני מאמין שננפיק את Trado בנאסד"ק. צריך לשאוף הכי גבוה. אחרי שזה יקרה אקים קרן השקעות למיזמים של יוצאי אתיופיה והפריפריה.
