שרגא ברוש, שוחרר מהכלא בשבוע שעבר לאחר חודש וחצי של מאסר בלבד, בעקבות חנינה שקיבל מהנשיא יצחק הרצוג. ברוש הורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה וזיוף מסמך בנסיבות מחמירות ונידון לשנת מאסר בפועל. מחלקת החנינות המליצה שלא יהיה בכלא, וישתחרר עוד לפני שיחל את המאסר. הנשיא התעקש שיכנס למאסר ויגיש את הבקשה לאחר שהחל את המאסר. הוא היה אמור לרצות חצי שנה לאחר קיצור מנהלי וריצה חודש וחצי במקום. יתרת התקופה הומרה לחמישה חודשי עבודות שירות.
● עורך דין חשוד בהעלמת 10 מיליון שקל. אחרי חצי שנה הותר שמו לפרסום
● שופטי בג"ץ: אי-ציות לביהמ"ש עשוי להביא להסרת חסינות; לוין: "אחרוני הדיקטטורים"
מבית הנשיא נמסר בתגובה: "החלטת נשיא המדינה להמיר את יתרת עונש המאסר של שרגא ברוש לחמישה חודשי עבודות שירות, התקבלה לאחר בחינה רחבה של מכלול נסיבות העניין. במסגרת בקשת החנינה שקל נשיא המדינה נסיבות אישיות כבדות משקל, שמפאת צנעת הפרט לא ניתן להרחיב עליהן, לצד גילו (73) ותרומתו הציבורית רבת השנים למדינה ולכלכלה, ובפרט במהלך תקופת המלחמה. מתוך הנסיבות הייחודיות למקרה זה, החליט הנשיא על המרת יתרת חודשי המאסר בפועל במאסר על דרך עבודות שירות".
עו"ד איריס ניב סבאג באה כוחו של שרגא ברוש: "אנו מודים לכב' נשיא המדינה, שנעתר לבקשת החנינה שהגשנו. מדובר באדם עתיר זכויות, אשר תרם תרומה יוצאת דופן לחוסן המדינה, חברתית, ערכית, וכלכלית. מכלול הנימוקים - הן נסיבות אישיות והן נסיבות המקרה, הובאו בפני כב' הנשיא והכל - במסגרת מתווי החנינות המיוחדים שפרסמו נשיא המדינה ושר המשפטים בתקופת המלחמה".
בית משפט השלום גזר על ברוש בתחילה 14 חודשי מאסר בפועל בגין הרשעתו בביצוע עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בתחילת השנה בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה חלקית את הערעור של ברוש, ועונשו קוצר ל-12 חודשי מאסר.
הפרשה נגעה לשורה של מעשי מרמה והצגת מצגים כוזבים לרשות המסים, שנועדו להביא להכרה בחברה שבשליטת ברוש כ"חברה משפחתית" - סיווג המקנה יתרונות מיסוי משמעותיים. על-פי הכרעת הדין, ברוש הגיש מסמכים כוזבים ודוחות לא נכונים, כדי לקבל סיווג כחברה משפחתית וכך להפחית את חבות המס ב-1.5 מיליון שקל, כשמשך סכום של 8.5 מיליון שקל.
בגזר הדין נכתב כי "הוכח שהנאשם חתם על שני טפסים שתכליתם הייתה להציג מצג כוזב"; כי "במעשים אלה זייפו הנאשמים מסמכים וקיבלו במרמה בנסיבות מחמירות את הטבת המס במרמה, עורמה ותחבולה במטרה להתחמק ממס"; וכי הנאשם "לא הצליח להניח תשתית עובדתית לצורך הקמת ספק סביר". סכום המס שנגזל מהקופה הציבורית כתוצאה מביצוע העבירות הוא 1,554,626 שקל, כך לפי בית המשפט.
