גל ההנפקות ששוטף את הבורסה בת"א בתקופה האחרונה, בחסות הגאות בשווקים, הביא לשוק שורה ארוכה של חברות גדולות ומבוססות. ביניהן בלטו חברות הנדל"ן תדהר, בסט ורמי לוי נדל"ן, כמו גם חברות הטעמים ותוספי המזון פרודלים וגלעם, וחברת הסימולטורים הצבאיים בגירה, שגייסו כל אחת מאות מיליוני שקלים לפי שווים של מיליארדי שקלים.
● השוק התקרר: אורדע החליטה לבטל את ההנפקה
● בעלת מניות באינמוד רוצה לרכוש את החברה ולהדיח את המנכ"ל
חריגה בנוף של גל ההנפקות הנוכחי היא חברת הרחפנים הקטנה קאנדו דרונס, שבשליטת רשת הקמעונאות רמי לוי (22%). זו השלימה במהלך השבוע גיוס קטן יחסית של כ-19 מיליון שקל, במסגרת הנפקה ראשונית לפי שווי של כ־102 מיליון שקל (אחרי הכסף).
"'חיל האוויר' של הלקוח"
בניגוד לרוב מוחלט מהחברות שהצטרפו לבורסה בשנתיים האחרונות, קאנדו מגיעה לת"א עם הכנסות זעומות והפסד, כשלדוחותיה אף מצורפת הערת "עסק חי", המשקפת ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה. כל זה לא מנע מבית ההשקעות אי.בי.אי, קרן הגידור חצבים וחברת הנוסטרו ברק קפיטל לרכוש ממניותיה.
בראיון ראשון לאחר ההנפקה, מספר לגלובס מנכ"ל החברה, יואלי אור, מדוע לדעתו למרות השלב המוקדם בחייה העסקיים והנתונים הפיננסיים מעוררי החשש - החברה בניהולו בשלה להגיע לשוק ההון. וגם איך היא מתכננת לצמוח בשוק הרחפנים, שהפך בשנים האחרונות לתת הסקטור החם ביותר בתחום הביטחוני ולכזה שזוכה לעניין רב גם מהשוק האזרחי. בנוסף הוא שופך אור על החזון שלו להפעלת מוניות מעופפות אוטונומיות, הנמצא כיום בהקפאה לאחר שנתקע בחסמים רגולטוריים מאז פרוץ המלחמה.
קאנדו דרונס, שהוקמה ע"י אור ושני שותפיו, משה קיפניס ואלון קלוס, לפני כ־6 שנים, עוסקת בהקמה וניהול של מערכי רחפנים אוטונומיים לתחום הביטחוני והאזרחי. בתחום הביטחוני מספקת החברה שירותי ניטור, שמירה ותיעוד, עבור לקוחות אזרחיים (רשויות מקומיות, אתרים מסחריים, מפעלים תעשייתיים וכו'). "אנחנו 'חיל האוויר' של הלקוח. המטרה שלנו היא לתת לו שכבת הגנה ממעוף הציפור. אנחנו אוהבים להגיד ללקוחות שלנו "You dream it, we drone it", מסביר אור.
בעקבות דרישה מצד הלקוחות נכנסה החברה גם לתחום האזרחי, בו היא מספקת פתרון לאוטומציה של ניהול מלאי ובקרת מחסנים באמצעות רחפנים אוטונומיים.
"בא אליי לקוח ואמר שיש לו קושי לספור את המלאי במחסן, ושאל אם אני יכול לעשות את זה עם רחפן. בתחילה היססתי, אבל סמנכ"ל הלוגיסטיקה שלנו אמר לי שאנחנו יכולים לבצע זאת, ובאמת הצלחנו לייצר פתרון לניהול מלאי במרלו"גים (מרכז לוגיסטי) עם רחפנים אוטונומיים, שמחליפים את המלגזן התורן עם המצלמה שעולה ל־20 מטר ויורדת, ואז צריך לפרוק לה את הכרטיס זיכרון".
הפתרון שאתם נותנים מבוסס על מוצרים של אחרים, מי מבטיח שלא יבוא מחר מישהו ויחליף אתכם?
"הביזנס שלנו הוא לא לספק רחפנים, כי לחלק מהלקוחות שלנו כבר יש, אלא מערכת כוללת, עם הרבה מרכיבים שיחד מספקים פתרון הוליסטי.
"זה מתחיל ברגולציה, שמצריכה הרבה מאד ידע, וכן ביטוח לרחפנים שרק בשנה האחרונה התחיל לקבל ביטוי רציני אצל החברות. אבל ממשיך גם בתפיסת הפעלה, איך לחבר בין הקרקע לבין האוויר, שמאפשרת ללקוחות לסגור מעגלים מהירים של תצפית וזיהוי מול גניבה, שרפה או תאונת דרכים. אנחנו גם מספקים ללקוחות שלנו הכשרות, מלמדים אותם להשתמש באפליקציות ומנגישים לו אפליקציות נוספות.
"בנוסף, יש לנו כל מיני פיתוחים בתחום האנליטיקה, לדוגמה בעזרת המפתחים שלנו סייענו במלחמה לכבאות ולקק"ל להבדיל בין ענן לעשן, בנפילות טילים ורחפנים שהיו בצפון בזמן המלחמה.
"לבסוף, אנחנו מציעים לחברה גם ביטחון של המידע, שהוא קריטי בעולמות הרגישים שבהם אנחנו עובדים. זאת כדי לוודא, למשל, שלא משתלטים לך באמצע משימה על הרחפן והופכים אותו לכלי נפץ, או לחלופין שהמידע נשמר בתוך הארגון".
מלבד אלו, יש פתרונות שהם ייחודיים לכם?
"ראשית, תוכנת ההטסה היא שלנו, השקענו לשם כך בחברה בשם היילנדר, שהייתה בחיתולים, והיום יש לנו תוכנת הטסה ישראלית ייחודית. שנית, בכל מה שקשור לאנליטיקה, יש לנו 12 מפתחים שיוצרים תוכנות ופטנטים שלנו.
"למשל, יש לנו חברה בת בברזיל, שנמצאת כרגע בפיילוט עם אחת מחברות הנפט והגז הגדולות במדינה, לזיהוי דליפות בצינורות בעזרת רחפנים. במקומות אחרים אנחנו נמצאים אחרי הדגמות מאוד מתקדמות, ולקראת פיילוטים לניטור תנועה ולספירת קהל".
מקלעים על רחפנים
למרות הפיילוטים והלקוחות הרבים, עד כה לא הצליחה החברה לתרגם זאת להכנסות משמעותיות. את 2025 סיימה קאנדו עם הכנסות של כ־7 מיליון שקל, גידול של כ־11% ביחס לנתון שנרשם ב־2024. בשורה התחתונה הציגה הפסד של כ־9.7 מיליון שקל, כמעט כפול מזה שרשמה ב־2024. עם זאת, במבט קדימה, לחברה צבר הזמנות של כ־37 מיליון שקל, שאת מרביתו היא צפויה לבצע במהלך השנתיים הקרובות.
בנוסף, בחברה תולים תקוות גם בתחום הצבאי, אליו נכנסה בעקבות מלחמת חרבות ברזל. קאנדו חברה לחברת אלפו סיסטם לפיתוח מערכת המיועדת לשאת מקלע (בקליבר 5.56 או 7.62 מ"מ) המותקן על גבי רחפן. זאת לצורך ירי חיפוי נקודתי או אוטומטי מרחוק ובגובה.
בשנה שעברה ביצעה החברה הדגמות של המערכת למפא"ת, ובימים אלו היא נמצאת בהליך בחינה ואישור לצורך ביצוע הזמנה ראשונה.
"אחרי פרוץ המלחמה התחילו לפנות אלינו מהתעשיות הצבאיות וביקשו מאיתנו סיוע ושיתוף פעולה", מספר אור. "גילינו שהערך המוסף שלנו בתחום הוא גבוה מאוד, גם בגלל הניסיון שלנו וגם בגלל היכולות והפיתוחים המגוונים שיש לנו בתוך החברה.
"פגשנו בחור בשם מיכאל, מ"פ במילואים, שהגיע עם רעיון להושיב מאג על רחפן, שאמור לתקוף במקום שהחיילים עצמם יסתערו. בהתחלה הייתי סקפטי כי כמי שמכיר את כלי הנשק, חשבתי שהרחפן יתפרק, אבל עשינו ניסוי ונפעמתי ממה שהצלחנו לעשות".
למרות שטרם חתמו על הסכם עם משרד הביטחון או צה"ל, אור נותר אופטימי. "הייתי בעזה עם גולני, והדבר הזה בוער בי. אני חושב שזה פורץ דרך ואני בטוח שזה ייכנס לתוך המערכת הצבאית, בארץ ובעולם.
"אנחנו צופים לזה ביקוש ברגע שנשלים את כל הדברים, אבל הכי חשוב, זה יעסוק בהצלת חיים וישנה את תפיסת ההפעלה. אנחנו כרגע בבדיקות אחרונות לפני ניסוי מבצעי, ואני מאמין בסבירות גבוהה שזה יצלח שם, ואז אני מניח שתהיה פה הצטיידות, כי חסרים חיילים בצבא ואמצעים שוברי שוויון".
"קליק מהרגע הראשון"
התחום הביטחוני לא זר לאור (61), תא"ל במיל', שנולד בעכו ולמד בפנימייה הצבאית בחיפה, משם החל בקריירה צבאית ארוכה. בין היתר הוא שימש בשורה ארוכה של תפקידי פיקוד בחטיבת גולני, בה גדל, עד לתפקיד סמח"ט, ובה הוא משמש עד היום כמנכ"ל עמותת הלוחמים. ב־1998, במסגרת חגיגות יום העצמאות ה־50 למדינת ישראל, אור, ששימש באותה העת מפקד גדוד 13 בחטיבה החומה, השיא משואה בטקס המשואות בהר הרצל.
לדבריו, למרות הקריירה הצבאית הענפה, מגיל צעיר הוא חלם להגיע לבורסה: "עשיתי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת ת"א, ואחרי כן תואר שני בכלכלה ומנהל עסקים במסגרת תוכנית המנהלים של רקאנטי, ושם כל הזמן דיברו על הבורסה. כך שזה תמיד היה חלום. אני אמנם לא צעיר אבל בגיל 61 - מגשים חלום עם אתגר אמיתי".
מי שסייעו לו להגשים את החלום הם שני אנשי צבא נוספים - סא"ל (במיל') משה קיפניס, ממפתחי כיפת ברזל ותא"ל (במיל') אלון קלוס, לשעבר קצין תותחנים ראשי. השניים ממשיכים לקחת חלק פעיל בקאנדו, כשלצד אור, שמחזיק בכ־10% ממניות החברה, קיפניס המשמש כמנהל הטכנולוגיות הראשי וקלוס (סמנכ"ל התפעול) מחזיקים בכ־5% וכ־4% מהמניות בהתאמה.
"אני מלווה כבר שנים כתחביב אנשי צבא שפורשים, ומנסה לעזור להם להתאקלם בעולם העסקי. ככה הגיעו אליי אלון ומשה, שהכירו מחיל התותחנים והתייעצו איתי איך אפשר להביא את מה שהם עשו בצבא לעולם האזרחי. כמה חודשים לאחר מכן התחילה הקורונה, העבודה שלי אז הייתה בעיקר בחו"ל, ואמרתי להם: 'אני די משועמם כרגע, אני מוכן להיות גם המשקיע הראשון שלכם וגם המנכ"ל של החברה, גם ככה אני תקוע פה בארץ'", נזכר אור.
את צעדיה הראשונים עשתה החברה בעבודה עם חברת חשמל ובתי הזיקוק בחיפה, שחיפשו פתרונות לשמירה על המתקנים במהלך הסגר. "הם היו במצב שלא היו להם מאבטחים, וכך התחלנו להבין שאנחנו יודעים להביא להם ערך המוסף. הקמנו עמדות מחוץ למתקנים, הטסנו את הרחפנים ושידרנו את הווידאו למנהל המתקן ולקב"ט שהיו בבית. ככה הפכנו מחברה ששואפת להיות טכנולוגית לחברת שירותים שמציעה אינטגרציה".
בשנת 2022 קיבלה קאנדו השקעה מצד טייקון הקמעונאות רמי לוי שרכש כשליש מהמניות תמורת כ־1.7 מיליון שקל (לצד הלוואה של 3.3 מיליון שקל). "חיפשנו משקיעים, וחבר שהיה איתי בצבא הפגיש אותי עם רמי. היה קליק מהרגע הראשון, למרות שהוא לא הבין מה אנחנו עושים בתחום הביטחוני". את לוי עניין בעיקר תחום השינוע והמשלוחים האוויריים (ראו מסגרת).
מה רמי לוי מביא לחברה? עד כמה הוא מעורב?
"בשנה הראשונה היו לנו איתו פגישות שבועיות, בהמשך התדירות הלכה ופחתה. התרומה שלו לפיתוח העסקי היא גדולה, כי בסוף כשרמי לוי נמצא איתך ואתה צריך להשקיע כסף או לקחת סיכונים, זה נותן לך אומץ ויציבות. רמי לוי הוא משקיע אסטרטגי".
אל שוק ההון מגיעה כאמור קאנדו כשהיא עדיין שורפת מזומנים ונושאת על גבה הערת "עסק חי". אולם אור סבור כי "אין סיכון עבור המשקיעים. שוק הרחפנים נמצא בשלב הכי רותח שלו ואין עוד חברה בשוק שדומה לנו. השוק הזה צומח בצורה מטורפת ואנחנו רוצים להיות חלק ממנו. האם נצליח? ימים יגידו".
עוד הוא מסביר כי "יש חשיבות לכך שאנחנו חברה ציבורית נסחרת ושקופה, גם מול הלקוחות שלנו. בנוסף, זה גם נותן לנו חשיפה לעוד לקוחות בתחום האזרחי, שפתאום מכירים אותנו ואת הפעילות שלנו. קיבלנו לא מעט טלפונים מגופים מאז הגשת התשקיף."
