ממשלת גרמניה הבהירה היום (ב') כי כל הצבעה על חרם או הקשחת הסחר עם התנחלויות ברמת האיחוד האירופי דורשת הסכמה פה-אחד מצד כל 27 המדינות החברות בו, מה שמפחית באופן משמעותי את הסיכויים לאימוץ הצעד. היום (ב') מתכנסים בבריסל שרי החוץ של האיחוד האירופי למפגש שבו, אחרי לחץ של חודשים מצד מדינות המתנגדות לישראל, כמו ספרד, בלגיה ואירלנד, אמור הנושא לעלות לדיון.
הסוגיה מפצלת לא רק בין מדינות באיחוד, אלא גם בתוך ההיררכיה של האיחוד האירופי עצמו, ומביאה לעימות בין נשיאת הנציבות לממונה על יחסי החוץ בנציבות האירופית.
● "טורקיה לא יכולה לנצח": התרחיש שעלול להוביל למלחמה חדשה
● אוקראינה תקפה בלב רוסיה, ואלה חדשות טובות לשתי חברות ישראליות
הציר הפרו-פלסטיני באיחוד האירופי נכשל עד כה בדרישתו להשעות את הסכם האסוציאציה של האיחוד עם ישראל, או לפגוע בסחר עמה (האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל), בשל הנעשה בשטחים ובעזה. האיחוד כן הצליח להעביר פה-אחד שורת החלטות נגד מתנחלים אלימים, נגד ראשי ארגונים הפועלים בשטחים ונגד הארגונים עצמם (כמו "אמונה" ו"רגבים"). כעת, ציר זה מנסה ליזום חרם ברמת האיחוד האירופי על מוצרי התנחלויות. מהלך כזה היה הופך לשימוש ראשון במנוף כלכלי כחלק ממדיניות החוץ בנוגע לישראל.
על-מנת לקדם את החרם דרשו המדינות מהנציבות חוות-דעת בעניין. אחרי חודשים ארוכים שבהם הנציבות היססה להיכנס לעובי הקורה, היא הייתה אמורה להציג היום שורת אפשרויות, מפיקוח על סחר, דרך איסור על סחר, ואילו ארגונים יפקחו על השינוי.
אם הצעד נחשב לצעד בתחום הסחר, הרי שמספיק רוב מיוחס (לפחות 15 מדינות המייצגות יותר מ-65% מהאוכלוסייה בכלל האיחוד). אם הצעד נחשב לכזה בתחום מדיניות החוץ, הרי שדרוש רוב פה-אחד.
כעת הבהיר שר החוץ הגרמני יוהאן ואדפול כי מבחינת גרמניה מדובר מבחינת בנושא מדיניות חוץ, מה שמסבך את הליך קבלת ההחלטות.
מדינות לאום מקדמות חקיקה נגד סחר עם התנחלויות
בפועל, המשמעות היא שגרמניה שוב נחלצה לטובת ישראל. ואדפול, חבר המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הפרו-ישראלית שבשלטון, ביקר בישראל בשבוע שעבר, בפעם העשירית מאז שמונה לתפקיד בשנה שעברה. הוא הבהיר כי למרות ההתנגדות החריפה של ברלין להתנחלויות ולהמשך הבנייה הישראלית בשטחים, הרי "שיש להמשיך בדיאלוג" עם ישראל ולא לאיים בצעדים קיצוניים.
הדיון היום וההצהרות המקדימות גם ממחישות את עומק הפילוג הקיים בתוך הנציבות האירופית. מצד אחד - נשיאת הנציבות, אורסולה פון דר ליין, המקורבת לגרמניה ובעלת עמדות התומכות בישראל. מהצד השני, האחראית על יחסי החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, שנחשבת לביקורתית יותר כלפי ישראל. ירושלים אף הודיעה על השעיית הקשר עמה אחרי שסירבה להכחיש דיווח שלפיו השוותה את מדינת ישראל לדרום אפריקה מבחינת אפרטהייד. קאלאס אמרה לפני הדיונים הבוקר כי להערכתה דווקא מדובר בהחלטה הדורשת רוב מיוחס בלבד.
אך גם אם ברמת האיחוד גרמניה מצליחה שוב ושוב (ביחד עם מדינות בודדות אחרות, כמו צ'כיה) למנוע סנקציות על ישראל, ברמת מדינות הלאום המצב שונה. אירלנד מתקדמת עם חקיקה שתאסור את הסחר עם התנחלויות, ספרד והולנד כבר אימצו צעדים דומים, ואפילו בריטניה, שמחוץ לאיחוד, שוקלת להטיל אמברגו על סחר עם התנחלויות.
