עד לפני כמה שנים רדיס הייתה אחד מסיפורי ההצלחה המובהקים של ההייטק הישראלי. החברה, שהוקמה בשנת 2011 על ידי עופר בנגל ויפתח שולמן, צמחה בהתמדה סביב טכנולוגיית הקוד הפתוח Redis, והפכה לאחת מחברות התשתיות הבולטות בעולם התוכנה. היא גייסה מאות מיליוני דולרים ממשקיעים מהשורה הראשונה, הגיעה לשווי של יותר מ-2 מיליארד דולר והוזכרה שוב ושוב כאחת המועמדות הישראליות הבולטות להנפקה בוול סטריט.
● חברת התוכנה רדיס מפטרת רבע מהעובדים בישראל
● דוח חדש: משרות פיתוח התוכנה בארה"ב עלו ב־15% מאז השקת קלוד
אלא שבשנים האחרונות החברה עברה סדרת שינויים שמעצבת אותה מחדש. בנגל ושולמן כבר אינם מנהלים אותה, בראשה עומד מנכ"ל אמריקאי, ההנהלה הבכירה השתנתה - וגם היא בעלת צביון אמריקאי מובהק - וכעת מגיע גם קיצוץ של כ־80 עובדים בישראל, כלומר כ-27% מכוח האדם המקומי.
כל אחד מהצעדים האלה אולי אינו יוצא דופן בפני עצמו, אך יחד הם מעלים שאלה רחבה יותר: האם רדיס, שנולדה וצמחה בישראל, הופכת בהדרגה לחברה שהזהות הישראלית שלה הולכת ומצטמצמת?
השינוי החל בסוף שנת 2022. לאחר יותר מעשור כמנכ"ל הודיע עופר בנגל כי יסיים את תפקידו ויעבור לכהן כיו"ר החברה. החילופים נכנסו לתוקף בפברואר 2023, אז מונה לתפקיד רואן טרולופ, מנהל אמריקאי בעל ניסיון רב בחברות תוכנה ארגוניות, שניהל קודם לכן את חברת Five9, וכיהן בעבר בתפקידי ניהול בכירים בסיסקו ובסימנטק.
באותה תקופה הוסבר המהלך כחלק מהיערכות החברה לשלב הבא בהתפתחותה, כולל אפשרות של הנפקה ציבורית כאשר תנאי השוק יאפשרו זאת.
השינוי לא הסתיים שם. בשנה שעברה עזב גם יפתח שולמן את תפקידו הפעיל בחברה. שולמן, שהיה שותף להקמת רדיס, ושימש במשך שנים כמנהל הטכנולוגיות הראשי, ממשיך לכהן כחבר בדירקטוריון, אך אינו עוסק עוד בניהול השוטף. במקביל הוא הקים סטארט-אפ חדש.
כך, בתוך פחות משלוש שנים, שני האנשים שהובילו את רדיס מיום הקמתה חדלו להיות חלק מהניהול היומיומי שלה. אין מדובר בתהליך חריג בעולם ההייטק. ככל שחברות מתבגרות והופכות לגלובליות, מייסדים רבים בוחרים להעביר את המושכות למנהלים בעלי ניסיון בהובלת חברות ציבוריות או חברות ענק. כך קרה גם בחברות ישראליות נוספות. ובכל זאת, במקרה של רדיס העיתוי מושך תשומת לב, משום שהוא מגיע במקביל לסבב פיטורים משמעותי דווקא בישראל.
מרכז הפיתוח הכי גדול
לכאורה, הפיטורים עשויים להעיד על היחלשות מעמדה של ישראל בתוך החברה. אולם התמונה מורכבת יותר. בסביבת רדיס מדגישים כי גם לאחר הקיצוץ הנוכחי ישראל צפויה להישאר מרכז הפיתוח הגדול ביותר של החברה בעולם. למעשה, עיקר פעילות המחקר והפיתוח של רדיס ממשיך להתבצע בישראל, וגם ההחלטות הטכנולוגיות המרכזיות מתקבלות במידה רבה על ידי הצוותים המקומיים.
גם שורת מהלכים שביצעה החברה בתקופה האחרונה מחזקת את הטענה הזאת. רק לאחרונה מונה בכיר ישראלי לתפקיד סמנכ"ל הפיתוח, מהלך שנתפס בתוך החברה כהבעת אמון במרכז הפיתוח המקומי. נוסף על כך האריכה רדיס את חוזה השכירות שלה במשרדיה ברחוב יגאל אלון בתל אביב בעשר שנים נוספות.
גם מצבה העסקי של רדיס מוגדר כחזק וחיובי. בתחילת השנה הודיעה החברה כי חצתה קצב הכנסות שנתי של יותר מ־300 מיליון דולר. לדבריה, הביקוש הגובר לתשתיות בינה מלאכותית הפך לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלה. מספר הלקוחות המשלמים שלה עלה לכ־12 אלף, יותר מ־50 לקוחות משלמים לה מעל מיליון דולר בשנה, וכשליש מחברות פורצ'ן 100 נמנות עם לקוחותיה.
שינוי בעולם התוכנה
השינוי שעוברת רדיס קשור גם לשינוי הרחב יותר שעובר עולם התוכנה. אם בעבר החברה הייתה מזוהה בעיקר עם מסד נתונים מהיר עבור יישומים, כיום היא מציגה את עצמה כחברת תשתיות לבינה מלאכותית. מוצריה משמשים כמנוע המספק למערכות AI מידע בזמן אמת, זיכרון לסוכני AI, יכולות חיפוש וקטורי המאפשרות לאתר מידע רלוונטי גם לפי משמעותו, ולא רק לפי מילות מפתח, ושירותי מטמון המאחסנים מידע שנעשה בו שימוש חוזר, כדי להאיץ את זמני התגובה ולהפחית את עלויות החישוב של מודלי שפה גדולים. מבחינת החברה, זהו השוק שבו צפויה עיקר הצמיחה בשנים הקרובות.
דווקא על רקע הצמיחה הזאת, הפיטורים מעלים סימני שאלה. לפי הערכות בענף, אחת האפשרויות היא שהמהלך משקף את השפעת הבינה המלאכותית על האופן שבו חברות תוכנה מנהלות את כוח האדם שלהן. כלי AI כבר משמשים כיום לפיתוח תוכנה, לכתיבת קוד, לבדיקות תוכנה, לתיעוד ולתמיכה טכנית, ומאפשרים לבצע חלק מהמשימות עם פחות עובדים. יותר ויותר חברות בוחנות מחדש את גודל הארגון שלהן, לאו דווקא משום שהעסקים נחלשים, אלא משום שהן מאמינות שניתן לייצר את אותה תפוקה באמצעות צוותים קטנים יותר. בשלב זה לא ידוע אם רדיס מתכננת לבצע קיצוצים נוספים גם מחוץ לישראל, אך בענף מעריכים כי ייתכן שההתייעלות לא תסתיים במרכז הפיתוח המקומי.
בסופו של דבר, השאלה אם רדיס מאבדת את צביונה הישראלי לא מקבלת כיום תשובה חד-משמעית. מצד אחד, שני המייסדים כבר אינם מנהלים את החברה, בראשה עומד מנכ"ל אמריקאי והפיטורים בישראל הם מהמשמעותיים שביצעה בשנים האחרונות. מצד שני, לטענת גורמים, ישראל נותרה מרכז הפיתוח הגדול ביותר של החברה, החברה ממשיכה להשקיע במשרדיה המקומיים ומינתה כאמור רק לאחרונה בכיר ישראלי לתפקיד מרכזי בפיתוח.
