גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

רימונים מתפוצצים בג'פניקה: דמי חסות הפכו למכת מדינה, והאכיפה זעומה

החל מהמטענים בסניפי ג'פניקה ועד לרצח של הקבלן מהצפון, הפרוטקשן והפשיעה הקשה הפכו למכת המדינה ● שנתיים לאחר שהכנסת חוקקה את התיקון לחוק העונשין, נתוני האכיפה הזעומים מוכיחים שהמדינה רחוקה מפתרון ● וגם: איך המיליארדים שגובים ארגוני הפשיעה מבעלי העסקים הופכים לנטל ישיר ביוקר המחיה

רכבים שרופים כחלק מתופעת הפרוטקשן / צילום: כב''ה צפון
רכבים שרופים כחלק מתופעת הפרוטקשן / צילום: כב''ה צפון

רשת המסעדות ג'פניקה הפכה בימים האחרונים לזירת קרב בין ארגוני פשיעה, כאשר רימונים וירי המכוונים לעבר סניפים ברחבי הארץ הפכו אותם לחזית של מלחמות העולם התחתון. כך, רימוני רסס נזרקו לעבר סניפים בעפולה ונתניה, וגם דווח על ירי לעבר סניף הרשת בהרצליה שגרם לנזק לשמשות, זאת לאחר שורה של פגיעות דומות ברמת גן, בקריית אונו, ברעננה ובגבעתיים.

בלעדי | "סוחטים אותי": גרסת ברק אברמוב לרימונים על ג'פניקה נחשפת
כך בנה ברק אברמוב אימפריה של מיליארד שקל
"לאשתך יש רכב יפה, חבל שהיא תעשה תאונה": כך הפך הפרוטקשן למנהל העבודה בשטח

לפי דיווחים, המהלך מכוון ומטרתו להפעיל לחץ על איש העסקים ובעלי בית"ר ירושלים ברק אברמוב. על פי החשד, אברמוב נקלע לסכסוך בין ארגוני פשע גדולים במרכז הארץ לבין משפחת ג'רושי סביב כספים המוערכים במאה מיליון שקלים.

אבל זה רק קצה הקרחון. בעל מאפייה בשפרעם, עסק משפחתי שפעל יותר משלושים שנה, נאלץ לסגור את שעריו לאחר שנדרש לשלם דמי חסות בגובה שלושה מיליון שקלים. ורק בחודש שעבר, הרצח של הקבלן מרואן אבו־שאהין בצפון, יחד עם אדם בשם סעדה סעדה, זעזע את קהילת הנדל"ן. אבו־שאהין ספג איומים חוזרים ונשנים, כולל ירי לעבר ביתו בכפר בוקעתא, והרצח התרחש ככל הנראה על רקע סירובו העיקש להיכנע לדרישות הפרוטקשן.

רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הביע "זעזוע עמוק" מרצח הקבלן והגדיר את האירוע כחציית קו אדום, תוך שהוא מציין כי "תופעת הפרוטקשן הפכה לאיום אסטרטגי על ענף הבנייה וקבלנים רבים, בדגש על אלו הפועלים בפריפריה".

איום הפרוטקשן מתבטא גם בכיס של כל אזרח, שכן לפי נתוני ארגון השומר החדש ומכון ריפמן, כל משק בית בישראל משלם כאלפיים שקלים מדי שנה כ"מס שקט" כתוצאה מהפשיעה, הנובעים מעלויות העתק שמתגלגלות לצרכנים במחירי המזון, הביטוח והדיור. למרות זאת, בחינה של אפקטיביות הצעדים שננקטו עד כה מראה כי תיקוני החקיקה והתוכניות הממשלתיות לא מצליחות להרתיע את העבריינים, ובשטח המאבק מדשדש: כך, לדוגמא, החוק למאבק בדמי חסות נתקל ביישום איטי ונתון במחלוקת, כאשר במשטרה מתגאים בזינוק ל־82 תיקים ו-45 כתבי אישום ב־2025, אך אינם מסוגלים לספק נתונים מדויקים על היקף האכיפה בפועל.

האם המדינה באמת נלחמת בפרוטקשן?

המדינה ניסתה לאורך השנים לגבש כלים להתמודדות עם תופעת הפרוטקשן. בראש ובראשונה יש לציין את החלטת הממשלה 549, אשר גובשה במטרה להתמודד עם הפשיעה בחברה הערבית. החלטה זו כללה תוכנית חומש בתקציב של כמיליארד וחצי שקלים, אך נתוני הניצול מדאיגים, שכן עד סוף 2025 נוצלו ממנה כ־750 מיליון שקלים בלבד.

מפכ''ל המשטרה רב ניצב דניאל לוי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

כמו כן, באוגוסט 2023 חוקקה הכנסת כהוראת שעה לחמש שנים עבירה חדשה של גביית דמי חסות, הידועה כתיקון 146 לחוק העונשין, אשר זכתה לכינוי "חוק הפרוטקשן". החוק הגדיר שתי דרגות חומרה, כאשר גביית דמי חסות ללא איומים נושאת עונש של שש שנות מאסר, ואילו גבייה תוך שימוש באיומים מחמירה את העונש לשבע עד תשע שנות מאסר. לאחרונה אף אושר פיילוט בתקציב של 30 מיליון שקלים, שבמסגרתו תעניק המדינה פיצוי לעסקים ולחקלאים שנפלו קורבן לדרישות אלו - מה שמוכיח כי המדינה מודעת לתופעה, אך אינה מצליחה להתמודד עימה מהשורש.

במקביל, בדיון שנערך לאחרונה בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, ציין מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, יובל תורג'מן, כי מקודמת תוכנית ממשלתית רחבת היקף לפיתוח הנגב לצד תוכנית חומש חברתית־כלכלית, בתקציב המוערך בכחמישה מיליארד שקלים.

בשטח, כל הכלים הללו מתקשים לייצר מענה מספק למציאות. הפיילוט החדש נתפס כ"טלאי" שאינו מטפל בשורש העבריינות אלא מציע מנגנון פיצוי, מה שמשדר לבעלי העסקים את המסר שעליהם להשלים עם קיומה של התופעה. הנתונים מראים כי החוק מ־2023 לא הצליח להפוך לסיפור הצלחה.

מבקר המדינה, רו"ח מתניהו אנגלמן, פרסם דוח על המשילות בישראל באפריל 2024, והקדיש פרק שלם לנושא הפרוטקשן. לפי נתוני הדוח, 87% מהקבלנים והיזמים שהשתתפו בסקר מיוחד בנושא, ציינו כי התבקשו לשלם דמי חסות, ו־47% מהמשתתפים נמנעים מלגשת למכרזי בנייה ותשתיות אם ידוע להם שאחד המתמודדים במכרז הוא גורם עברייני. 18% מהנשאלים ציינו כי דמי החסות מגיעים לסכומים של חצי מיליון עד מיליון שקלים, ו־75% מהם ציינו כי לא פנו להתלונן במשטרה אף על פי שנתבקשו לשלם פרוטקשן.

בפועל, יישום החוק בשטח היה איטי מאוד בתחילה. נתונים מפרקליטות מחוז דרום חושפים כי מיום פרסום החוק ועד סוף שנת 2024 נפתחו שם חמישה תיקים בלבד בגין עבירה של גביית דמי חסות. למרות נתוני הפתיחה הדלים, רפ"ק גלית בן חיון ממשטרת ישראל ביקשה להציג בדיון בוועדה לביקורת המדינה תמונה אופטימית יותר, וטענה כי חל 'שיפור משמעותי' באכיפה. לדבריה, השוואת הנתונים מלמדת על מגמת עלייה חדה: בעוד שבשנת 2024 נפתחו חמישה תיקים בלבד, בשנת 2025 זינק הנתון ל־82 תיקים בלבד, שבמסגרתם הוגשו 45 כתבי אישום.

יש לציין כי גלובס פנו למשטרה בנוגע לנתון, ומצידה נטען כי נפתחו יותר תיקים. במשטרה לא מסרו כמה תיקי פרוטקשן נפתחו בפועל - על אף שעבר שבוע מיום הפנייה.

"הבעיה הפלילית הקשה ביותר של ישראל"

עו"ד שרית משגב, ראש תחום עבירות צווארון לבן במשרד EBN ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, ומי שהייתה מעורבת בהליכי התיקון לחוק הפרוטקשן, מסבירה כי הרקע ליוזמה היה הקושי להתמודד עם היקף התופעה - שהפכה לסטנדרט עסקי. לדבריה, "נוצר מצב כזה שאף אחד לא פותח עסק במקומות מסוימים, בלי שהוא יודע מראש ולוקח בחשבון שהוא ישלם פרוטקשן. בסרטי פשע יש סצינות של מישהו שנכנס לעסק עם אלת בייסבול, נותן מכה על הדלפק ודורש דמי חסות, אבל זה כבר לא קורה. היקף התופעה כה רחב, שאפילו לא צריך לבוא לאיים על מי שפותח עסק או להודיע לו. זה כבר חלק מההוצאות העסקיות המתוכננות מראש".

עו"ד משגב מתארת מצב שבו בעל עסק ניגש לפתוח מסגרייה באזור תעשייה, שואל את שכנו למי משלמים, ופשוט הולך לשלם. במצב כזה, היסוד של "סחיטה" בתיקים הקלאסיים לא מתקיים, כי בעל העסק "התנדב" לשלם כביכול. כל הרעיון של התיקון היה לעקוף את המכשול הזה, שבו אנשים לא מוכנים להתלונן. "היום, הפרקליטות צריכה להוכיח שבאזור המדובר היו מקרים של פגיעה באנשים או ברכוש, למשל ששרפו למישהו רכב או עסק ושבעל העסק משלם עבור שמירה או אבטחה יותר ממה שהוא מקבל", מסבירה עו"ד משגב. לדבריה, "החלק השני, שהוא לא פחות חשוב, הוא שקבעו סעיפי חילוט ספציפיים לפרוטקשן".

עו"ד משגב מבהירה כי למרות הקשיים, השינוי כבר יצא לדרך. כיום כבר מוגשים כתבי אישום המלווים בבקשות חילוט משמעותיות, שמטרתן לסגור את הברז הכלכלי של הגורמים העבריינים. כלי משמעותי במיוחד שקבע החוק הוא האפשרות לחילוט אזרחי - מנגנון המאפשר למדינה לתפוס רכוש וכספים ללא צורך בהגשת כתב אישום, תוך הסתפקות ברף הוכחה של 51% בלבד, בניגוד לסטנדרט המחמיר של "מעבר לכל ספק סביר" הנדרש במשפט פלילי. מבחינת הרשויות, כאן טמונה התקווה: הפגיעה בכיסם של ראשי הארגונים היא זו שתייצר עבורם "טראומה אמיתית" ותערער את היסודות הכלכליים של הפעילות העבריינית, שכן לדברי עו"ד משגב, "בסוף התפיסה והענישה של אלו שגובים לא מספיקה - צריך להגיע לראשים".

עם זאת, עו"ד משגב מודה שמבחינת התוצאה בשטח, אנחנו עדיין רחוקים מלהיות "שם". "זאת תופעת הפשיעה הפלילית הקשה ביותר שמדינת ישראל מתמודדת איתה, זה איום אמיתי על מדינת ישראל", היא אומרת. לדבריה, הבעיה מגיעה לשאלות של משילות, שכן באזורים מסוימים הריבון בשטח הוא לא המדינה, אלא ארגון הפשיעה.

ואכן, בעל עסק שמשלם פרוטקשן אומר לגלובס, כי "השינוי לא מורגש. אני משלם כל חודש קבוע".

במקומות שאיש אינו מגיע אליהם

בתוך כך, מחקר חדש ומשותף לארגון "השומר החדש" ולמכון ריפמן שופך אור על ההשלכות הכלכליות של המציאות הזו. המחקר, המבוסס על נתונים לשנים 2025-2026, מגדיר את היעדר המשילות כ"טרור שקט" הגובה מהמשק סכומי עתק. לפי הדוח, הפגיעה נאמדת בכ־23 מיליארד שקלים בשנה, שהם כ־8,000 שקלים לכל משק בית.

הדוח מרחיב רבות על תופעת גביית דמי החסות - אותה תופעה שהביאה, ככל הנראה, גם להירצחו של הקבלן אבו־שאהין. הדוח מציין כי שכיחות התופעה בגליל המזרחי וברמת הגולן מגיעה ל־93% (מקרב הקבלנים והיזמים שנשאלו על כך בסקר ארצי), ובהר הנגב ל־90%. עוד מצוין כי כ־80% מהחקלאים נפגעו מפשיעה חקלאית, עם נזק ממוצע של כ־81,027 שקלים למשק חקלאי בממוצע. על פי הנתונים, גביית דמי החסות מגיעה ל־2%-5 מתקציב הפרויקט - עלות שמובילה לעלייה ישירה במחירי הדירות לצרכן. יואל זילברמן, מייסד ומנכ"ל "השומר החדש", מסביר כי "הציבור משלם מס כפול - פעם למדינה ופעם שנייה לארגוני הפשיעה".

אולם, הנתונים המדהימים ביותר בדוח נוגעים לכך שגם חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות נאלצות לשלם דמי חסות, במישרין או בעקיפין, כדי למנוע הצתות חבלניות וגניבת ציוד הנדסי יקר ערך באתרי העבודה. כך למשל, חברת "מקורות" מתמודדת עם 103 מקרים בשנה בממוצע של פגיעה בתשתיות, וחברת החשמל מתמודדת עם 29 מקרים כאלו.

התמונה העולה מן הדוח ומן השיח המשפטי והממשלתי היא חד־משמעית. כל עוד האכיפה תישאר מוגבלת, הפשיעה תמשיך להוות נטל כבד על הכלכלה הישראלית, על יוקר המחיה ועל תחושת הביטחון האישי של כל בעל עסקים וכל אזרח - כי הציבור הישראלי כולו משלם את המחיר על חוסר המשילות.

עוד כתבות

ניר קריגל ב''שיר הכטב''ם''

האם סופרמן יציל את העסקים הקטנים מתביעת "שיר הכטב"ם"?

לפי פרסומים ברשת, מספר בעלי עסק קיבלו בשבועות האחרונים התראה לפני תביעה על הפרת זכויות יוצרים, בגלל שימוש בשיר הכטב"ם שהפך לפופולרי בזמן "שאגת הארי" ● אלא שלא בטוח כי מבצע השיר הוא בעל זכויות היוצרים בשיר, בעקבות טענה כי הטקסט לקוח בכלל מהסרט סופרמן

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

בניגוד למגמה: ירידות בבורסות אירופה; ASML מזנקת

נתוני האינפלציה בארה"ב סיפקו למשקיעים סיבה לאופטימיות - החוזים בניו יורק מאותתים על יום נוסף של עליות ● מחירי הנפט מטפסים הבוקר בעקבות התקיפות ההדדיות בין ארה"ב לאיראן ● רויטרס: סטרייפ ו-Advent הגישו הצעת ענק לרכישת פייפאל תמורת יותר מ-53 מיליארד דולר

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל חברת Wix / צילום: אלן צצקין

מנכ"ל Wix מנהל סדר יום הפוך וטוען: "נותנים יותר מדי קרדיט ל־AI"

בראיון לפודקאסט האמריקאי 20VC, התייחס אבישי אברהמי ליכולת ה־AI והשפעתה על שוק העבודה: "לא מצליחה בהרבה דברים" ● ביחס למניית Wix שנפלה בשנה האחרונה ב־65%: "זה חלק מהחיים בשוק המניות" ● וגם: באיזו שעה הוא מתעורר בכל יום

חברת TIPRANKS על מסך הנאסדק / צילום: טיפרנקס

"הביצועים די מטורפים": תעודת הסל של אתר דירוג האנליסטים מגיעה לוול סטריט

תעודת הסל RANK הושקה בארה"ב על בסיס נתוני חברת שירותי המידע הפיננסי TipRanks מישראל ● היא כוללת את 50 המניות עם הכי הרבה המלצות "קנייה" ועם המומנטום הגדול ביותר במדד S&P 500 ● בין החברות הבולטות בתעודת הסל: וולמארט, מיקרון ואמזון

מפעל טאואר / צילום: שלומי יוסף

יצרניות השבבים אינטל וטאואר משקיעות מיליארדים ביפן ואירלנד ולא בישראל

טאואר תשקיע כ־3 מיליארד דולר בהגדלת כושר הייצור שלה ביפן, בתמיכת מענקים ממשלתיים, ומעלה את יעדי ההכנסות והרווח ל־2028 ● במקביל, אינטל הודיעה השבוע על השקעה של 5 מיליארד אירו במפעל באירלנד, בעוד שהתוכניות להתרחבות בישראל "עדיין נמצאות בבחינה"

דור גביזון / צילום: ענבל מרמרי

כך הפתיעה וולט בנפיטס את בכירי השיווק: הדרך החדשה להעניק לעובדים תקציב הסעדה

בכנס MAD של גלובס, סיפר דור גביזון מוולט כי הם מזהים עלייה בהזמנות משותפות של עובדים, כאשר המנות המבוקשות ביותר הן שווארמה והמבורגר ● גביזון: "ניכר שעובדים בצהריים רוצים רגעי אושר, ולא לאכול משהו מעולמות הדיאטה"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

האמריקאים לא מפנים מתדלקים מנתב"ג, 50 אלף כרטיסי טיסה בסכנה

הקפאת פינוי מטוסי התדלוק האמריקאים מעכבת את פינוי עמדות החניה בנתב"ג, וברשות שדות התעופה מזהירים כי ללא פתרון מיידי יידרשו לבטל כ־10 טיסות ביום החל מ־23 ביולי ● זאת דווקא לקראת שבועות של עומסי שיא, שבהם צפויים לעבור בנמל עד 94 אלף נוסעים ביום

חברת הכנסת אפרת רייטן. פרסום ברשת איקס, 08.07.26 / צילום: שלומי אמסלם

עד כמה חמור המחסור בשופטים בישראל?

ההשוואה הבינלאומית מגלה ששיעור השופטים בישראל נמוך ביחס למערב • השופטים שכן נמצאים במערכת עובדים ביעילות, אבל מה זה אומר על האיכות? • המשרוקית של גלובס

יצחק תשובה ואסף רפפורט / צילום: יונתן בלום, עומר הכהן

אסף רפפורט נגד יצחק תשובה: מי יחזיק בבית החולים היוקרתי

אסף רפפורט ומייסדי וויז בוחנים רכישת כ־25% מבית החולים הפרטי הרצליה מדיקל סנטר לפי שווי של יותר ממיליארד שקל ● במקביל, עסקה דומה של תשובה עדיין נמצאת על הפרק ● דרישות הרגולציה עשויות להקשות על השלמת העסקאות

מטה IBM בקנדה / צילום: Shutterstock

המנכ"ל הודה: "כשלנו" - ומניית IBM צוללת במעל 22%

מניית חברת התוכנה הודיעה כי היא תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של השנה צפויות לפספס את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה ● מנכ"ל IBM ייחס את התוצאות המאכזבות לחולשה במגזר התוכנה וציין כי מספר עסקאות לא נסגרו בלוחות הזמנים שהחברה ציפתה להם

המחירים ביוני צפויים לרדת שוב / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"הישג יוצא דופן": מה צפוי היום בנתוני האינפלציה?

גורמים עונתיים, ירידת מחירי הדלק והתחזקות השקל גרמו ככל הנראה למדד המחירים לצרכן לחודש יוני להתברג באמצע יעד האינפלציה ולתמוך בהמשך הורדת הריבית ● קצב האינפלציה השנתי צפוי לרדת לשפל של חמש שנים, אך פיחות השקל והוצאות הביטחון מזכירים שהשקט הנוכחי עלול להיות זמני

ברק אברמוב, בעלי רשת ג'פניקה / צילום: שלומי יוסף

"סוחטים אותי": גרסת ברק אברמוב לרימונים על ג'פניקה נחשפת

לגלובס נודע כי אברמוב אמר למקורביו שהאירועים סביב מסעדות ג'פניקה נובעים מסירובו לשלם דמי פרוטקשן ● לאומי פרטנרס השקיעה לאחרונה 200 מיליון שקל ברכישת 20% מהחברה-האם של ג'פניקה, והעסקה כרגע נמשכת כסדרה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; SK hynix זינקה, IBM התרסקה

הירידה החודשית במדד המחירים, החדה ביותר מאז 2020, העניקה רוח גבית לשוק ●  הבנקים פתחו ברגל ימין את עונת הדוחות ● IBM צללה אחרי שפרסמה תוצאות כספיות ראשוניות מאכזבות ● טאואר זינקה לאחר שדיווחה על הרחבת כושר הייצור ביפן ● מחירי הנפט התמתנו, לאחר שטראמפ חזר בו מדרישתו להטיל אגרת מעבר במצר הורמוז

הפגנת חותים / צילום: Reuters, Khaled Abdullah

בין החות'ים לאיראן: לישראל יש הזדמנות לשיתוף פעולה אסטרטגי עם סעודיה

כפי שהוכח בתקיפת נמל התעופה בצנעא השבוע, לישראל ולערב הסעודית יש אויב משותף בתימן, גם אם הסעודים חוששים מכניסה אקטיבית ללחימה ● מומחים מאמינים: "ישראל מחוייבת לזהות את ההזדמנות ולהיכנס לאירוע. זו הזדמנות פז"

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

הצעד של ארקיע בעקבות המצב הביטחוני המתוח עם איראן

חברת התעופה מחזירה האפשרות להזמין טיסות עם אופציה לביטול חינם עד 48 שעות לפני מועד ההמראה ● האפשרות תחול על הזמנות שיבוצעו עד 31 באוגוסט, עבור טיסות ארקיע היוצאות עד 31 באוקטובר

ייצור באנרגיה מתחדשת / אילוסטרציה: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: שינויים בתשתיות חשמל יואצו בוות"ל

הפחתת הבירוקרטיה בהעתקת קווי המתח העליון צפויה לשחרר צוואר בקבוק מרכזי ברשת החשמל, ולהאיץ השקעות בהקמת מתקנים סולאריים, בעיקר בפריפריה

צילום: Shutterstock

8 מופלאות קטנות: אנליסטים בטוחים - כדאי לשים לב למניות הללו

החברות הקטנות ביותר בבורסה האמריקאית רשמו זינוק חריג מתחילת השנה ● האם מדובר בתיקון של עיוות תמחור היסטורי, או בבועה ספקולטיבית מסוכנת? ● מבט לעומק מדד Russell Microcap והמניות בו שעשויות לרשום צמיחה תלת-ספרתית

יהודה אליהו / צילום: תמונה פרטית

בהסכמת הממשלה: בג"ץ ביטל את מינוי יהודה אליהו למנהל רמ"י

ועדת האיתור תדון מחדש בשלושת המועמדים הסופיים לתפקיד מנהל רמ"י, בהם יהודה אליהו ● נקבע כי אליהו יישאר בתפקידו עד 22 ביולי, ולאחר מכן ימונה ממלא-מקום בהתאם להוראות החוק ● השופטים ציינו כי תוצאות ההליך הנוכחי לא שוללות את מינויו של אליהו לממלא-המקום

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

מנהל ההשקעות שממליץ לצעירים 100% מניות: "ישראל תיהנה מהסלמה עם איראן"

ליאור וקס, מנכ"ל אינפיניטי ניהול תיקים, מזהיר מסקטור השבבים בארה"ב ובפרט מספייס אקס: "שוויים התנפחו, צריך להיזהר מחברות חלום" ● הנטייה החיובית שלו לשוק בת"א נמשכת, בעיקר אחרי ירידה של 10%, הוא משוכנע שהשקל יחזור להתחזק, ומסמן כמה הזדמנויות

מייסדי פינדינגס, קובי פרידמן (ימין) ויונתן פרי / צילום: אורנה חלף

חברת הסייבר שכמעט נמכרה ב־300 מיליון דולר מגיעה לת"א

לאחר שמכירתה אשתקד בוטלה, פועלת Findings להתמזג לשלד הבורסאי וילק, לפי שווי נמוך משמעותית ● צופה כי השנה יותר מתכפיל את הכנסותיה מאשתקד