על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● אזרחי איראן מתקרבים למשמרות המהפכה, וזה פוגע במו"מ עם ארה"ב
● בין החות'ים לאיראן: לישראל יש הזדמנות לשיתוף פעולה אסטרטגי עם סעודיה
1למה שוק הנפט כבר פחות חושש מהורמוז?
האם מצר הורמוז מאבד ממעמדו כנקודת החולשה המרכזית של שוק האנרגיה העולמי? בריאיון לאל מוניטור מעריך ג'יהאד אזור, מנהל מחלקת המזרח התיכון ומרכז אסיה בקרן המטבע הבינלאומית, כי השווקים הפכו בשנה האחרונה עמידים בהרבה לשיבושים במצר, בעיקר בזכות השקעות שביצעו מדינות המפרץ בתשתיות יצוא חלופיות. לדבריו, סעודיה הרחיבה את השימוש בצינור הנפט המוביל לים האדום, איחוד האמירויות הגדילה את יכולת היצוא דרך נמלים שמחוץ להורמוז, וגם מדינות נוספות פיתחו נתיבי אספקה שמקטינים את התלות בנתיב השיט הרגיש בעולם.
לדברי אזור, ההתפתחויות הללו מסבירות מדוע גם לאחר חידוש התקיפות באזור בשבוע האחרון, מחירי הנפט אמנם עלו אך לא זינקו כפי שקרה בתחילת המלחמה. השוק, לדבריו, למד להסתגל לסיכון, והיצע הנפט העולמי הפך מגוון יותר. עם זאת, הוא מדגיש כי הסכנה לא נעלמה אלא השתנתה. אם לא יושג הסכם קבע בין ארצות הברית לאיראן עד סוף השנה, האיום המרכזי יהיה פחות מחסור פיזי בנפט ויותר לחץ אינפלציוני ועלייה ממושכת במחירי האנרגיה.
בנוסף, הוא מצביע גם על המדינות שעלולות להיפגע יותר מכולן במקרה של הסלמה נוספת. לדבריו, עיראק, קטר ואיראן עצמה עדיין תלויות במידה רבה במעבר דרך הורמוז, בעוד שמדינות כמו סעודיה, עומאן ואיחוד האמירויות נהנות מתשתיות מגוונות יותר ומרזרבות פיננסיות שמאפשרות להן לספוג זעזועים. הוא מוסיף כי גם מדינות רבות באסיה ובאפריקה, התלויות ביבוא אנרגיה ודשנים מהמפרץ, עלולות לסבול מעליית מחירים ומהפרעות באספקה. במקביל הוא מציין כי השקעות הענק של מדינות המפרץ בבינה מלאכותית ובמרכזי נתונים עשויות להפוך בשנים הקרובות למנוע צמיחה חדש שיקטין עוד יותר את התלות בהכנסות מנפט.
מאת ג'ק דאטון, מתוך אל מוניטור. לקריאת הכתבה המלאה.
2האם איראן מצאה את החוליות החלשות במפרץ?
במאמר דעה בפורן פוליסי האמריקאי טוענים החוקרים רוב גייסט פינפולד ודניה ת'אפר כי מאז הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן שינתה טהרן את אסטרטגיית התקיפות שלה במפרץ. במקום להתמקד באיחוד האמירויות, שספגה את עיקר המתקפות במהלך חודשי הלחימה, היא מפנה כעת את הלחץ לעבר בחריין וכווית. לטענת הכותבים, שתי המדינות נתפסות בעיני איראן כיעד אידיאלי: הן חשובות מספיק כדי להעביר מסר לוושינגטון ולבעלות בריתה, אך אינן מרכזיות מספיק כדי להבטיח תגובה אמריקאית רחבת היקף. כך יכולה טהרן להמשיך להפעיל לחץ צבאי מבלי להידרדר לעימות כולל.
לדבריהם, המעבר לבחריין ולכווית אינו מקרי. שתי המדינות קטנות יחסית, תלויות במעבר דרך מצר הורמוז, מארחות אינטרסים אמריקאיים חשובים ונחשבות פגיעות יותר משכנותיהן הגדולות. בעוד שבחריין בחרה לאורך השנים בקו תקיף כלפי איראן ואף הצטרפה להסכמי אברהם, כווית ניסתה דווקא לשמור על יחסים פרגמטיים עם טהרן. למרות האסטרטגיות השונות, שתיהן הפכו למטרות, מה שמלמד, לטענת הכותבים, כי המדיניות האיראנית אינה מבחינה בין ידידות ליריבות אלא מחפשת את נקודות התורפה האזוריות.
המאמר מזהיר כי הבעיה עמוקה יותר מהמתקפות עצמן. הכותבים טוענים שהיעדר תגובה צבאית משמעותית מצד ארצות הברית, למרות ששתיהן נחשבות בעלות ברית מרכזיות שלה, עלול לפגוע באמינות ההרתעה האמריקאית ולעודד את איראן להמשיך במדיניות של "לחץ סלקטיבי". במקביל הם מזהירים מפני סימנים לפיצול בתוך מדינות המפרץ, כאשר כל מדינה מנסה לקדם הבנות משלה מול איראן. לטענתם, כל עוד מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ אינה פועלת כגוש אחד, טהרן תמשיך לנצל את הפערים בין חברותיה ולבחור בכל פעם מחדש את "החוליה החלשה" הבאה.
מאת רוב גייסט פינפולד ודניה ת'אפר, מתוך פורן פוליסי. לקריאת הכתבה המלאה.
3בוול סטריט ג'ורנל טוענים: כך השתנו תנאי הכליאה של הפלסטינים מאז 7 באוק'
בראשית של וול סטריט ג'ורנל פורסמה היום (ד') כתבת תחקיר רחבת היקף על תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים פלסטינים בישראל מאז מתקפת 7 באוקטובר. הכתבה מתבססת על ראיונות עם אסירים משוחררים, מסמכים רפואיים, דוחות של גופים ישראליים ובינלאומיים ועדויות של ארגוני זכויות אדם, ומתארת תמונה של החמרה משמעותית בתנאי הכליאה. בין היתר, מובאות טענות על אלימות פיזית, מחסור במזון, הזנחה רפואית, צפיפות קשה, תנאי תברואה ירודים ואף מקרי תקיפה מינית לכאורה. כמה מהמרואיינים סיפרו כי הוכו במהלך חיפושים או הוחזקו בתנוחות מכאיבות במשך שעות, ואחרים טענו כי סבלו מרעב ממושך וממחסור בטיפול רפואי.
לצד העדויות, העיתון מציג נתונים שלפיהם מספר העצורים הביטחוניים הפלסטינים בישראל גדל מכ־5,200 לפני המלחמה לכ־9,300 כיום. במקביל, דוחות של משרד המשפטים הישראלי, ארגוני רפואה ובית המשפט העליון העלו בשנים האחרונות ביקורת על הצפיפות, תנאי המחיה והפיקוח על בתי הכלא. הכתבה מזכירה גם מספר מקרי מוות במעצר שנבדקו בידי רופאים מטעם המשפחות, אשר העלו חשדות להזנחה רפואית או לתת תזונה.
מנגד, הכתבה מביאה בהרחבה גם את עמדת הרשויות בישראל. שירות בתי הסוהר דוחה את הטענות להתעללות שיטתית ומסר כי כל האסירים מוחזקים בהתאם לחוק הישראלי והבינלאומי, מקבלים טיפול רפואי בסיסי, וכל תלונה נבדקת. הממשלה הסבירה בעבר כי לאחר מתקפת חמאס הוחלט להקשיח את תנאי הכליאה כחלק ממדיניות הרתעה נגד מחבלים. עם זאת, מציין העיתון כי בישראל ומחוצה לה גובר הלחץ להגביר את הפיקוח על מתקני הכליאה, לחדש ביקורי פיקוח של הצלב האדום ולספק תשובות מפורטות יותר לטענות שהצטברו מאז תחילת המלחמה.
מאת פליז סולומון ואנת פלד, הוול סטריט ג'ורנל. לקריאת הכתבה המלאה.




















