קווין וורש נכנס לתפקידו כיו"ר הבנק הפדרלי בסוף מאי 2026, כשהוא מציב לעצמו מטרה ברורה: להחזיר את האינפלציה ל־2%, היעד הרשמי של הבנק המרכזי.
● 8 מופלאות קטנות: אנליסטים בטוחים - כדאי לשים לב למניות הללו
● האם מסורת של 12 שנה בשווקים עומדת להישבר?
לאחר פרסום נתוני האינפלציה ביום שלישי, הגיע וורש לקונגרס, חשף את תוכניתו להלחם באינפלציה, ועורר שאלות על מערכת היחסים שלו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
בעדותו הראשונה בפני הקונגרס האמריקאי מאז נכנס לתפקיד, הוא הבהיר למחוקקים כי מבחינתו מוקדם מדי להכריז על ניצחון בתחומים האלה, גם אם נתוני האינפלציה האחרונים היו טובים מהתחזיות.
"יהיו מי שיסתכלו על הנתונים (האינפלציה א.ו.) שפורסמו הבוקר ויגידו שהמשימה הושלמה", אמר לחברי ועדת השירותים הפיננסיים של הקונגרס ביום שלישי, "זו לא העמדה שלי".
לדבריו, "אם נקבל את ההחלטות הנכונות, וכך נעשה, גל האינפלציה של חמש השנים האחרונות יהפוך לנחלת העבר".
קצב האינפלציה השנתי בארצות הברית ירד ביוני ל3.5%, נתון שהיה נמוך מהתחזיות בעיקר בשל הירידה במחירי האנרגיה, בעקבות העצירה הרגעית במלחמת ארה"ב־איראן.
ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון וכלכלה בפקולטה למנהל עסקים במכללה למינהל, מסבירה כי "כשוורש מגדיר את הדברת האינפלציה כיעד הבלתי מתפשר שלו, הוא בעצם מאותת שהשגת יציבות המחירים היא בעדיפות עליונה, גם אם הכלים להשגתה יכבידו על השוק".
בשווקים פירשו את הנתונים כסימן לכך שהסיכוי להעלאת ריבית בהחלטה הקרובה של הפדרל ריזרב פחת בצורה משמעותית. והקונצנזוס לפי אתר CME עומד על 83.4% שסבורים שהריבית תשאר ללא שינוי בהחלטה הקרובה, ב־29 ביולי. זאת לעומת 16.6%, שצופים העלאת ריבית של 0.25%.
לצד המאבק באינפלציה, וורש סימן יעד נוסף: שינוי פנימי משמעותי בתוך הבנק המרכזי. הוא אמר כי בכוונתו לקדם רפורמות שיחזקו את יכולתו של הפד לעמוד בשני היעדים שלשמם הוקם - שמירה על יציבות המחירים ותמיכה בשוק עבודה חזק.
לדבריו, הפד חייב להשתפר בצורת קבלת ההחלטות שלו כדי להתמודד טוב יותר עם האתגרים שמציבה הכלכלה האמריקנית.
המאבק על עצמאות הפד
חלק גדול מהדיון עסק דווקא ביחסיו עם הנשיא דונלד טראמפ. חברי קונגרס, בעיקר מהצד הדמוקרטי, ביקשו לדעת איך ינהג אם הנשיא ינסה להפעיל עליו לחץ להוריד את הריבית, כפי שעשה שוב ושוב עם קודמו, ג'רום פאוול.
וורש לא התחמק ואמר כי "אם אהפוך למטרה באופן אישי, אמשיך לעשות את עבודתי". אחר כך הוסיף משפט שנראה כי נועד להעביר מסר ברור לבית הלבן. "מחוץ לארבעת הקירות של הפדרל ריזרב יש הרבה פוליטיקה. המטרה שלי היא שבתוך הבנק המרכזי לא תהיה פוליטיקה. ואם יש, נוציא אותה משם".
הוא הדגיש כי עצמאות הבנק המרכזי היא תנאי בסיסי לאמינותו. "עצמאותו של הפדרל ריזרב היא ערך קדוש", אמר. "אנחנו יכולים לבצע את עבודתנו רק אם נהיה - וגם ניתפס - כגוף עצמאי".
היחסים עם טראמפ
טראמפ, שמינה את וורש לתפקיד, הבהיר לאורך השנים כי הוא מעדיף ריבית נמוכה יותר, וגם אמר במהלך הליך המינוי של וורש כי רצה לבחור יו"ר שיתמוך בגישה הזו.
אלא שעד עכשיו וורש לא מספק את הסחורה שטראמפ אולי קיווה לה. כבר בישיבת הריבית הראשונה שניהל לא עלתה בכלל הצעה להפחית את הריבית, והוא גם אותת כי בכוונתו להמשיך לקבל החלטות על בסיס הנתונים הכלכליים בלבד.
ד"ר אינגבר סבורה כי "הפער בין טראמפ לוורש אינו רק ויכוח מקצועי על אחוזי ריבית. זהו מאבק חזיתי על עצמאותו של המוסד הפיננסי החשוב בעולם. הניסיון של הממשל לכופף את הפד מייצר אי ודאות עצומה בשווקים, שעוקבים בדריכות לראות מי ימצמץ ראשון בעימות ההיסטורי הזה".
גם מחוץ לפדרל ריזרב מתרשמים שבשלב הזה וורש מסמן עצמאות. כלכלנים רבים שצוטטו בכלי התקשורת בארה"ב בימים האחרונים מציינים כי צוותי העבודה שמינה מורכבים מאנשי מקצוע בעלי ניסיון רב, ולא מדמויות פוליטיות, וכי המסרים שהעביר מאז נכנס לתפקיד דומים יותר לאלה של קודמו מאשר לציפיות שהשמיע טראמפ.
האם היחסים החמים בין השניים יחזיקו מעמד? זאת השאלה בתקשורת הכלכלית בארה"ב. אך עדיין מוקדם לענות עליה.
אבל אם האינפלציה תישאר גבוהה והפד ייאלץ להשאיר את הריבית ברמה גבוהה, או אפילו להעלות אותה, וורש עלול למצוא את עצמו באותו מקום שבו מצא את עצמו ג'רום פאוול. יו"ר בנק מרכזי שנדרש לבחור בין הנשיא לבין שיקול דעתו המקצועי.
"מבחינת יו"ר הפד, הורדת ריבית מהירה מדי עלולה להיות טעות שתביא לחזרת האינפלציה", אומרת פרופ' אליס ברזיס, ראש פורום המאקרו־כלכלה בישראל, וחוקרת באוניברסיטת בר־אילן.
"כאן בדיוק נמצא הפער בינו לבין הנשיא טראמפ. טראמפ מעוניין בריבית נמוכה יותר ובצמיחה מהירה יותר, במיוחד בתקופה שבה ארה"ב מנסה להחזיר תעשיות לשטחה, לחזק השקעות ולשמור על יתרונה הטכנולוגי. הפד, לעומת זאת, ממוקד בעיקר ביעד האינפלציה", היא מסבירה.
הפער מול סין
"אבל ייתכן שהוויכוח עמוק יותר משאלת הריבית", מוסיפה ברזיס. "נכון להיום, האינפלציה בארה"ב נעה סביב 2%־3%, בעוד שבסין היא קרובה לאפס ולעיתים אף שלילית. במקביל, קצב הצמיחה בסין גבוה במיוחד, והמדינה משקיעה סכומי עתק בטכנולוגיה, AI, שבבים, אנרגיה ובתשתיות.
"ארה"ב עדיין מובילה בתחומים רבים, אך הפער בין שתי המעצמות מצטמצם. התיאוריה הכלכלית המקובלת מניחה שבנק מרכזי צריך להתמקד באינפלציה, באבטלה וביציבות פיננסית. אבל האם ניתן לנהל מדיניות מוניטרית רגילה כשהעולם בעיצומו של מאבק על ההובלה הכלכלית והטכנולוגית?"
"ייתכן שבעולם של מאבקי כוח, אובדן ההובלה הטכנולוגית מסוכן הרבה יותר מאינפלציה מעט גבוהה יותר", מציעה ברזיס. "ההיסטוריה מלמדת שמעצמות אינן מאבדות את מעמדן בגלל סטייה זמנית של אחוז או שניים באינפלציה. הן מאבדות אותו כשהן מפסיקות להוביל בחדשנות, בהשקעות ובפיתוח טכנולוגי".
