הופעתם של רחפני הסיב האופטי (FPV) בשירות חיזבאללה המחישה לציבור בישראל עד כמה זליגה והעתקה של יכולות טכנולוגיות בין זירות לחימה היא משימה בת־ביצוע עבור איראן ושלוחותיה. בעוד שרחפני הסיב ממשיכים לאתגר את קווי החזית באוקראינה, ישנו אמצעי רוסי קטלני בהרבה, הגובה קורבנות רבים: החימוש המשוטט (כטב"ם מתאבד) "לנסט".
● סעודיה הפכה לרוכשת הכטב"מים הגדולה של טייוואן
● בין החות'ים לאיראן: לישראל יש הזדמנות לשיתוף פעולה אסטרטגי עם סעודיה
את לנסט פיתחה זאלה, חברה־בת של תאגיד קלצ'ניקוב. זרוע היצוא של תאגיד הטכנולוגיות הלאומי רוסטק הופקדה כבר לפני כמה שנים על יצוא הכטב"מים, אבל צורכי הלחימה הביאו להימנעות הרוסים מיצוא. לפי דיווחים, ב־2026 התקבל היתר יצוא ללנסט, וכעת עולה הדאגה שמא ישראל תמצא עצמה מתמודדת מול איום עוצמתי בהרבה מרחפני ה־FPV.
טכנולוגיות ורכיבים אמריקאיים
"להבדיל מכטב"מים של חיזבאללה או איראן, הלנסט מכיל טכנולוגיות אמריקאיות מתקדמות, למרות היותו מיוצר ברוסיה", מספר עידו ניר, מהנדס אלקטרואופטיקה וחוקר דיפנס־טק עצמאי. "מחקר על כלי שנתפס על ידי האוקראינים מראה כי הוא כולל מחשב טיסה המבוסס על מעבד של AMD, לצד מחשב ג'טסון של אנבידיה המיועד ליישומי בינה מלאכותית".
בעוד שרחפני FPV נושאים ראש נפץ של כ־2.5 ק"ג למרחקים של קילומטרים ספורים בגלל הצורך בנשיאת הסיב, הטווח של לנסט הוא כ־40 ק"מ, משקל ההמראה המקסימלי שלו הוא כ־12 ק"ג, והוא יכול לשאת ראש נפץ של 5 ק"ג, שמסוגל לחדור שריון בעובי 200 מ"מ.
חלק מהותי מאתגר לנסט הוא האופן שבו, כפי שניר מציין, רוסיה מצליחה לשים את ידיה על רכיבים מערביים. יועצו של נשיא אוקראינה וולודומיר זלנסקי, ולדיסלב ולאסיוק, סיפר במרץ האחרון כי לפחות 50 רכיבי מפתח הגיעו מארה"ב, שוויץ, סין, הולנד וגרמניה. לדבריו, בגרסאות מתקדמות ביצעו הרוסים "התאמות עיצוביות" שאפשרו הגדלת טווחים.
לרוב, מתייחסים ליתרונות רחפני הסיב בהיבט הקושי להתמודד איתם בלוחמה אלקטרונית. אפשרויות שיבוש כמו ג'אמינג (שיבוש התקשורת של המפעיל עם הרחפן) או ספופינג (מתן אות שגוי כדי לפגוע ביכולות ניווט ה־GPS) בלתי אפשריות ברגע שההנחיה מבוססת סיב, בשל תלותן ב־RF (תשדורת רדיו).
לנסט לא מוגבל בסיב אבל נהנה ממודול הנחיה בשם U-Blox, שמתמודד היטב עם לוחמה אלקטרונית. המנגנון מגוון ומשלב הנחיה לוויינית וניווט אינרציאלי (מערכת שבה מודדים את התאוצה ומהירות הזווית כדי להבין את המיקום, כמו בצוללות). אמנם יש הבדלים בין הדגמים הספציפיים בסדרת לנסט, אבל בשורה התחתונה הם מסוגלים לשלב שליטה מרחוק עם יכולות אוטונומיות, וכן שיגור לפי נקודות ציון מראש.
המבנה הייחודי שלו מזכיר את החימושים המשוטטים מסדרת הירו של חברת UVision הישראלית, שאף הם מגיעים לכ־40 ק"מ ויותר. "לנסט אינו בעל כנף קבועה סטנדרטית, אלא מתאפיין במבנה של כנפי X קדמיות ואחוריות", מציין ניר. "תצורה זו מאפשרת לו לתפקד בצורה אופטימלית כחימוש משוטט, שכן היא מאפשרת צלילה למטרה בזווית תלולה יותר, כמו גם ביטול של התקיפה על ידי המפעיל לאחר תחילתה".
החשש: חיזבאללה ינסה להעתיק את הרחפן
הלחימה מביאה למצב שבו כל הזמן מתחדשים הרכיבים ומבוצעים שיפורים בלנסט. לדוגמה, בחודשים האחרונים אותרו בשאריות לנסטים מודולי LiDAR, מערכות חישה שמודדות מרחקים באמצעות פולסי לייזר, ויוצרות מפה של המרחב. החשש כיום הוא שרוסיה הטמיעה יכולות AI מתקדמות בלנסט.
ניר מסכם כי ההבדל המהותי בין רחפני FPV ללנסט טמון באיכות הרכיבים. לדבריו, "ברחפן מונחה סיב, הרכיב היקר ביותר הוא הממיר החשמלי-אופטי, ולמרות זאת הוא לרוב נחות מממיר המצוי בראוטר ביתי". בניגוד לכך, על הרכיבים המערביים בלנסט "קיימות מגבלות ייצוא, בדיוק בשל החשש האמריקאי שהם יזלגו לאמל"ח זר". להערכתו, אם כטב"מים אלו יגיעו לחיזבאללה, זה יקרה דרך רכש ישיר מרוסיה, או ניסיונות של האיראנים להעתיק את הלנסט עם רכיבים סיניים מקבילים.
לדברי ניר, "רחפני FPV נשלטים בצורה ידנית כמעט לחלוטין, ולכן הטסתם דורשת יכולות מוטוריות ותרגול", אך הודות לקהילה הענפה והסימולטורים, הכשרת המפעיל נגישה וזולה. לעומת זאת, הפעלת כטב"מים מורכבים דורשת "ראייה מערכתית וזיקה טכנולוגית גבוהה" בשל ריבוי הפונקציות. הוא מדגיש כי עבור "פיתוח ועדכון התוכנה של מחשבי הטיסה ויחידת הראייה הממוחשבת נדרשת הכשרה אקדמית ומעשית בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב", נוסף על ידע טכני נרחב הנדרש להרכבת המערכות ותחזוקתן.




















