מניית IBM צנחה ביום שלישי ב-25.2%, הנפילה היומית הגדולה ביותר בה בעשרות השנים האחרונות. משווי IBM נמחקו כ-69 מיליארד דולר, לשווי של 204 מיליארד דולר, כחודש אחרי שהגיעה לשיא.
הצניחה באה בעקבות אזהרת רווח. המנכ"ל ארווינד קרישנה סיפק נתונים ראשוניים מהדוחות שיתפרסמו בשבוע הבא, שמהם עולה שהכנסות IBM צמחו ב-1% ל-17.2 מיליארד דולר. מכירות התוכנה צמחו ב-5%, ההכנסות מייעוץ נותרו ללא שינוי וההכנסות מתשתיות ירדו ב-7%. הרווח הגולמי ירד, והתזרים מפעילות הסתכם מתחילת השנה ב-7.8 מיליארד דולר.
● חד הקרן שמשך את המשקיעים הכי נוצצים במשק יימכר בנזיד עדשים
● חברת הסייבר שכמעט נמכרה ב־300 מיליון דולר מגיעה לת"א
קרישנה הסביר שבחברה ציפו לירידה בהכנסות מתשתיות, אך חוו ביצועי חסר. "לקוחות הסיטו השקעות לכיוון שרתים, אחסון וזיכרון, כדי להבטיח לעצמם אספקה לפני שהמחירים יעלו, והדינמיקה השפיעה על דפוסי הקנייה שלהם", הסביר המנכ"ל. במילים אחרות, ההשקעה בתשתיות AI פוגעת בתוצאות IBM בעקיפין - משום שלקוחות שלה מתעדפים רכישה בתחום הזה על פני רכישת מוצרים של החברה.
קרישנה הודה: "לא פעלנו מספיק מהר, ועסקאות רבות לא נסגרו בזמן שציפינו... אלה לא תירוצים, אלא מציאות". לדבריו התוצאות מאכזבות, אך בחברה ממשיכים להאמין במוצרים ובאסטרטגיה. הוא מזכיר את המחשוב הקוונטי, שלדבריו "כבר לא נמצא במרחק של עשרות שנים, אלא כבר כאן". הממשל האמריקאי הודיע על השקעות-עתק בתחום כחלק מהתחרות מול סין, ו-IBM היא מהנהנות המרכזיות. בשנה שעברה הנשיא טראמפ שיבח את מנכ"ל IBM ו"המליץ" על המניה.
"פספוס בכל החטיבות"
IBM היא אחת מחברות הטכנולוגיה הבולטות והוותיקות בשוק האמריקאי. היא הוקמה עוד ב-1911, תקופה של התפתחות טכנולוגית (מכוניות, טלפונים). ב-IBM פיתחו מכונה אלקטרו-מכנית, שנועדה לעזור בסיכום מידע בעזרת כרטיסים מנוקבים. בהמשך החברה התפתחה והפכה לחברת המחשבים הבולטת בעולם, ומאוחר יותר השיקה מחשבים אישיים. כיום IBM עוסקת גם בתוכנה, בייעוץ ובתשתיות, ב-AI ובמחשוב קוונטי.
באופנהיימר ישראל, שם סוקרה המניה בהמלצת קנייה תקופה ארוכה, לא הסתירו את ההפתעה מאזהרת הרווח. "זו באמת הייתה הפתעה לא נעימה, גם בשבילנו", אומר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל. "המניה רשמה עלייה יפה מאוד, והאנליסט שלנו הוציא עדכון - הפספוס היה בכל החטיבות".
לדבריו, עצם העיתוי מטריד בפני עצמו: "הייתה זו אזהרת רווח שבוע לפני פרסום הדוחות, והיא כנראה הפתיעה גם את החברה עצמה. האזהרה מעלה ספק לגבי השגת התחזיות השנתיות. IBM דיברה על צמיחה של 5% בהכנסות ועל צמיחה דו-ספרתית בתוכנה - ובתוכנה סביר שלא יעמדו בתחזיות".
"מישהו צריך להיפגע"
את הסיבות שמאחורי הפספוס מתאר וסצ'ונוק כפשוטות למדי: לקוחות IBM, ארגונים מכל רחבי העולם, הוא אומר, פועלים "במגבלות התקציב שלהם, מנסים לחלק את העוגה - והעוגה הולכת לטובת חומרה ושבבים. מחירי האחסון והזיכרון עלו פי כמה, וכשאתה נשאר באותו תקציב, גם אם הוא עולה קצת, אתה חייב לחתוך איפשהו. אז חותכים במקומות שלא מביאים צמיחה, כמו ברכישת מחשבי מיינפריים ומערכות לגאסי (שאותם מייצרת IBM) - אלה עסקים לא צומחים אבל מאוד רווחיים, שארגונים רוכשים מוצרים שלהם במשך עשרות שנים. באיזשהו שלב אומרים לעצמם המנהלים בארגונים האלה - די, מספיק. במצב של חדשנות מישהו צריך להיפגע, והם הנפגעים".
אבל לדברי וסצ'ונוק, הבעיה של IBM עמוקה מרבעון חלש אחד: "זו חברה שגם כך אין לה הרבה צמיחה. רוב הביזנס שלה לא צומח. אבל מי שלא הולך קדימה, בסוף הולך אחורה. השוק הטכנולוגי צומח יפה, ו-IBM נשארה מאחור, בימי הביניים של ענף הטכנולוגיה. היא עשתה מאוחר את המעבר לענן, ועוד צריכה להתקדם לבינה המלאכותית. IBM היא סוג של דינוזאור שלא הצליח להתרומם".
את ההשוואה הנכונה הוא מוצא דווקא אצל ענקיות עבר אחרות: "אפשר להשוות אותה לאינטל, וקצת לחברת HP (יצרנית המדפסות), שהמקרה שלה היה אף גרוע יותר. חברות כמו אורקל (בתחום מסדי הנתונים) ו-SAP (תוכנות לייעול ארגוני) שינו מודל עסקי - המניות שלהן התרסקו בעקבות השינוי, אבל הן חזרו בגדול. IBM נשארה מאחור".
לצד הביקורת, וסצ'ונוק קורא לשמור על פרופורציות: "זו אזהרת רווח לא קטסטרופלית - אחוזים בודדים מתחת לתחזיות הבסיס. יש גם חטיבות טובות ומבטיחות, ובהן פיתוח בתחום המחשוב הקוונטי". אולם, הוא אומר, "המכפיל כבר לא זול כמו שהיה פעם".
וסצ'ונוק סבור שלתמונה המצטיירת ב-IBM עשויות להיות השלכות גם על חברות ישראליות בתחום שירותי המחשוב (IT). לדבריו, "ה-AI משנה את העולם הזה דרמטית. פרויקטים במודל קוסט-פלוס לא בהכרח מספקים את הסחורה לארגונים - וזה עוד לפני התחרות שמגיעה ממדינות כמו הודו. נוצרות בעיות בתחומי התוכנה והשירותים, שהיו מעוז היציבות של ענף הטכנולוגיה. הייתה שם יציבות עם שולי רווח גבוהים, ועכשיו זה משתנה. ההשפעה על הרווח כאן דרמטית יותר".
"המשקיעים היו בהלם"
ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל ומערך ההשקעות בבנק לאומי, מעריך כי "עיקר התגובה של מניית IBM הייתה בעיקר משום שהמשקיעים היו קצת בהלם ובהפתעה". אורגד מסביר שמדובר בחברה "עם זרם הכנסות יחסית די יציב, וכשהיא נותנת תחזיות היא די עומדת בהן. הזמן של פרסום ההודעה היה גם פקטור שהלחיץ את המשקיעים".
בקונטקסט הרחב יותר, מצטרף אורגד לדעתו של וסצ'ונוק. "בסופו של דבר ללקוחות IBM יש תקציב לרכש טכנולוגיה. מה שקורה בעולם הוא מעבר לכוח מחשוב מבוסס AI, ויש עלייה משמעותית במחירי שבבי הזיכרון. לא מעט לקוחות חוששים מהחרפה נוספת בסביבת המחירים, ורוצים להקדים ולרכוש שרתים שמיועדים ל-AI יחד עם זיכרונות במהירות מאוד גבוהה שמיועדים לשימושים האלה. הם עושים את זה על חשבון מישהו, במובן הזה יש טרייד-אוף בין רכש תשתיות מחשוב מ-IBM, שהן יותר מקומיות ולא כאלה שיושבות בענן".
לדבריו, "כאן IBM נפלה מעין קורבן למגמה. בנוסף ארגונים חוששים שבעקבות המודלים העוצמתיים של אנת'רופיק (קלוד) נוצרים סיכוני סייבר חדשים. גם השקעה בסייבר היא חלק מתקציב ה-IT והחברות הבינו שברגע שמודלים של AI ישתחררו לשוק ויעברו לידי שחקנים רעים, הן צריכות להקדים ולהשקיע באבטחת המידע. גם זה בא על חשבון הרכש מ-IBM".
אורגד מסכם, כי "תגובת המניה של IBM באה אחרי שהחדשות תפסו את המשקיעים די בשוק. החשש הוא שהדבר יכול לחזור על עצמו, ושהחברה לא תדע להעריך נכון מה קורה. בעיקר האלמנט של האמון נפגע, אז החלטו לזרוק אותה עוד יותר מתחת לגלגלים כי המשקיעים רוצים להיות זהירים".
לפי נתוני IBM, יש לה למעלה מ-300 אלף עובדים בכ-170 מדינות (כולל כ-1,500 על פי הערכות בישראל).
