גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מודל צרפתי או הולנדי? הדוח שמציף את הקרב על החשמל בישראל

חברת הייעוץ שלדור חושפת במסמך כיצד המבנה של משק החשמל הישראלי חורג מהסטנדרט העולמי, הדוגל בהפרדה בין גוף המייצר חשמל לבין זה האמון על התשתית ● האוצר והיצרנים הפרטיים דוחפים למודל מבוזר, בעוד בחברת החשמל מתריעים כי הפרטה תוביל להתייקרות

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock
עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

המאבק בין משרד האוצר לחברת החשמל מתלהט, וההכרעה תגרור השלכות של מיליארדי שקלים על תעריף החשמל ועל ההזדמנויות העסקיות. בלב המחלוקת עומדת השאלה - האם חברת החשמל תפריט את שארית יכולת הייצור שלה ותהפוך לחברת תשתית האחראית על פיתוח הרשת בלבד, או שתחזור להקים תחנות כוח חדשות ומודרניות? ישראל אינה המדינה הראשונה שמתמודדת עם הדילמה. גם באירופה נאבקו עשורים במונופולים בחשמל, עד שהאיחוד האירופי חייב ליברליזציה.

מכרז רשות החשמל: רק 5% מהחשמל המוזל יגיע למשקי הבית
מכון המחקר של הכנסת: הפרטת תחנות הכוח הוזילה את מחיר החשמל במעל 10 מיליארד שקל

כך, לפי דוח שהגישה חברת הייעוץ שלדור לאגף התקציבים באוצר, השוואה בינלאומית מלמדת כי המודל המקובל בעולם מבוסס על הפרדה בין ייצור החשמל לבין הקמת התשתית. הפרדה כזו נחוצה כדי למנוע ניגודי עניינים מבניים, אך לא פחות מכך, כדי לאפשר לחברת החשמל למקד את תשומת הלב ואת הונה המוגבל בשיקום ופיתוח תשתית ההולכה. מדובר ברשת שהוזנחה במשך שנים, ועל פי התוכניות הנוכחיות דורשת השקעה של כ־40 מיליארד שקלים.

בשלדור מזהירים כי "היעדר הפרדה מבנית במקטע החלוקה יוצר בעיות המשפיעות על התחרות ועל אימוץ אנרגיות מתחדשות". החשש המרכזי נובע מכך שחברת החשמל פועלת כמונופול הן בייצור והן בחלוקה. מצב זה יוצר "תמריץ מובנה לעכב את פיתוח מקטע החלוקה כדי להגביל תחרות בייצור", גם אם החשש הזה טרם התממש.

במילים פשוטות, חברת החשמל נדרשת לחבר לרשת ההולכה שלה את מי שמחר בבוקר יהיו המתחרים הישירים שלה בייצור. "ללא הפרדה מבנית אפקטיבית, ישראל מתקשה לממש את הפוטנציאל הטמון באנרגיות מתחדשות ובייצור מבוזר", מדגישים בשלדור. מנגד, בחברת החשמל מתעקשים כי הם מסוגלים לנהל את המערכים ללא ניגוד עניינים. אז איך פתרו את הפלונטר במערב?

צרפת: הקרובה ביותר לשאיפת חברת החשמל

בתום מלחמת העולם השנייה ובעקבות סדרת הלאמות, הפכה חברת החשמל של צרפת (EDF) למונופול אנכי עצום, ששלט הן בייצור האנרגיה והן בהולכתה. המצב נשמר עד שנות התשעים, השנים שבהן החל האיחוד האירופי לקדם מהלכי ליברליזציה ופתיחת שווקים בכל רחבי היבשת. אף שצרפת ניצלה את כוחה הפוליטי באיחוד כדי להתנגד לשינוי במשך שנים, הלחץ עשה את שלו ובסופו של דבר נאלצה החברה לפצל מתוכה את חברת ההולכה הלאומית (RTE).

התהליך התרחש בהדרגה. בתחילה הוגדרה RTE כחטיבה פנימית בלבד, אך בהמשך היא הפכה לחברה עצמאית שפועלת תחת הנהלה ודירקטוריון נפרדים, ותוך איסור מוחלט על כהונה כפולה של נושאי משרה בשני הגופים. ב־2017 בוצע צעד דרמטי עוד יותר, כאשר בלחץ הרגולטור האירופי נמכרו כמעט מחצית ממניות חברת ההולכה (49.9%) למשקיעים מוסדיים. כך, בעוד שהשליטה בתשתית נותרה בעיקרה בידי המדינה, השוק הפרטי הפך לשותף מרכזי בניהולה.

בו זמנית, חברת האם הצרפתית, שחזרה לבעלות ממשלתית מלאה, שמרה על דומיננטיות מוחלטת במקטע הייצור. היא אחראית כיום על כ־70% עד 75% מכלל ייצור החשמל בצרפת, נתון שחברת החשמל בישראל, שמייצרת כ־39% מהחשמל בלבד, יכולה רק לחלום עליו.

עם זאת, ההשוואה הזו טומנת בחובה הבדל משמעותי. הדומיננטיות הצרפתית נשענת כמעט לחלוטין על אנרגיה גרעינית, שנחשבת בצרפת לנכס אסטרטגי ואינטרס ביטחוני ראשון במעלה. EDF מחזיקה אמנם גם בנתח מסוים של אנרגיה מתחדשת, בעיקר הידרואלקטרית, אך הייצור באמצעות גז טבעי - המקטע המרכזי שבו פועלת חברת החשמל הישראלית - נותר כולו בידיים פרטיות. המשמעות היא שאף שהמודל הצרפתי נראה כמו החלום של חברת החשמל, ההבדלים המבניים בין המדינות עצומים, וספק רב אם החברה המקומית הייתה מאמצת אותו.

הולנד: הקרובה ביותר לשאיפת האוצר

הדוגמה ההפוכה לריכוזיות הצרפתית היא הולנד. המבנה השלטוני בהולנד מבוזר ומחולק לפרובינציות ורשויות מקומיות. בהתאם לכך, אספקת החשמל נחשבה שם תמיד לעניין מוניציפלי מובהק, ולאורך השנים נוצרו במדינה מונופולים מקומיים ששלטו בשרשרת כולה - החל מייצור האנרגיה, דרך הולכתה ועד לחלוקה הסופית לצרכנים. ברגע שהולנד החלה לאמץ את הדירקטיבה האירופית, היא שינתה את פניה לחלוטין. כיום, מקטע ייצור החשמל במדינה מופרט לחלוטין, ו־100% מיכולת הייצור נמצאת בידיים פרטיות. תחנות הכוח ומתקני האנרגיה - המבוססים על גז, רוח ושמש - מוחזקים בבעלות חברות פרטיות הולנדיות ובינלאומיות כאחד.

תשתית ההולכה הארצית, לעומת זאת, מנוהלת על ידי חברת Tennet, שנמצאת בבעלות משרד האוצר ההולנדי. כל קו חשמל מעל מתח מסוים נמצא בהכרח תחת אחריותה של החברה, המשמשת גם כמנהלת המערכת. היא פועלת כמקבילה של "נגה" הישראלית, ומכריעה אילו תחנות כוח פרטיות יספקו חשמל לרשת, מתי ובאיזו עוצמה.

בכל הנוגע לחלוקת החשמל במתח נמוך לצרכנים, הולנד הולכת רחוק אפילו יותר מהשאיפות הגדולות ביותר של האוצר הישראלי. במדינה פועל מספר רב של חברות חלוקה אזוריות, הנמצאות בבעלותן של הרשויות המקומיות והפרובינציות. בצורה זאת, הקמת תשתיות החשמל הדרושות להרחבת ערים ושכונות נעשית על ידי הרשות המקומית, ללא צורך בתלות בחברה ממשלתית.

"חברת החשמל זה לא המן הרשע"

חן אלעזר, ראש צוות בשלדור, מסביר כי "בצרפת, חברות אחרות מעורבות בהולכה, בעוד שבהולנד הן בבעלות ממשלתית ישירה. המטרה היא כמובן למנוע את ניגוד העניינים הזועק: לא ייתכן שחברת התשתית תצטרך לתת שירות יעיל למתחרות הישירות שלה".

בשלדור מספרים על עדויות שהגיעו מיצרני החשמל הפרטיים בישראל, שממחישות כיצד נראה המצב שבו חברת החשמל נהנית מכפל כובעים ומשלבת ייצור והולכה יחד. לפי העדויות, חברת החשמל "מציבה חסמים שונים לחיבור יצרנים פרטיים לרשת", "מציגה דרישות נוספות המוצגות לאחר התחלת פרויקטים" ואף "מתעכבת בהתקנת מערכות לניהול מבוזר ברשת החלוקה". עיכובים מסוג זה מקשים על פיתוח משק אנרגיה מודרני ותחרותי, ומסבירים מדוע באוצר מתעקשים כעת על רפורמה.

נתי בירנבוים, מנכ"ל פורום יצרני החשמל הפרטיים, מסביר כי "חברת החשמל זה לא המן הרשע, זו חברה עם אנשים טובים - אבל היא התבלבלה ואיבדה את דרכה". לטענתו, ניגוד העניינים המובנה בתוך החברה מייצר כשלים, ועל כן עליה להתמקד קודם כל במקטע ההולכה - התחום בו קיים מונופול גיאוגרפי טבעי שמצדיק בעלות ממשלתית. אלא שגם במגרש של ההולכה, בירנבוים מזהיר כי "היא מונופול ממשלתי לא יעיל", ומציע להביט על חברת תשתית ממשלתית אחרת שמציגה מודל פעולה הפוך, נתג"ז (נתיבי גז לישראל). לדבריו, נתג"ז "מוציאה את כל ההקמה למיקור חוץ, ומתפקדת כחברה מפקחת ומנהלת פרויקטים בלבד". את מקטע הייצור, כך סבור בירנבוים, יש להשאיר בידיים פרטיות - ואת החלוקה לצרכנים הוא רוצה להוציא לידי רשויות מטרופוליניות: "כשראש עיר רוצה לפתוח מדרכה ולהטמין קו חשמל, לא יכול להיות שזה לא יהיה בניהולו".

בחברת החשמל דוחים את הטיעונים, ומבהירים כי ההשוואה לאירופה "מטעה ואינה במקומה לישראל, שהינה אי אנרגטי עם משאבי קרקע מוגבלים". בחברה מסבירים כי "ככלל, במדינות אירופה חברות החשמל הורטיקאליות המסורתיות נשארו רובן ככולן פעילות במקטע הייצור, בהינתן יתרונותיהן היחסיים, בין היתר, בכל הקשור לידע, הניסיון שצברו והנכסים הרלוונטיים שבבעלותן".

עוד טוענים בחברת החשמל כי "בהינתן כשל השוק בישראל, הנובע מחוסר בהיצע חשמל מספק, קיומו של שוק פרטי ריכוזי עם מספר שחקנים מצומצם הציף את מחירי החשמל וגרף ליצרנים הפרטיים רווחים דימיוניים, עד כדי כך שהרגולטור נזעק ונדרש להגביל את מחירי האנרגיה שאותם יצרנים מציעים לפקח עליהם".

עוד כתבות

ברק אברמוב, בעלי רשת ג'פניקה / צילום: שלומי יוסף

ברק אברמוב הגיב לראשונה לירי על רשת ג׳פניקה וחשף שיחה עם השר בן גביר

בראיון לחיים אתגר באולפן שישי סיפר אברמוב שתשעה סניפים של הרשת בבעלותו עמדו השבוע במוקד מתקפה עבריינית שאינו יודע את הסיבה לירי, סיפר על היכרות עם משפחות הפשע מוסלי וג׳רושי אך התעקש שלא מדובר בחברות או בקשר עסקי ● ומה אמר לו השר בן גביר?

רון יקותיאל, אמנון שעשוע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: איל יצהר, אלעד מלכה

"אין הרבה חברות כמוהה בשווי כזה": למה מניית טבע לא מפסיקה לרדת?

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע • האנליסטים חלוקים לגבי עתידה של מובילאיי לקראת הדוחות השבוע ● בקרן הגידור מסבירים למה טבע דווקא שווה "קנייה" ומחיר יעד גבוה ב-31% מהשוק ● וגם: איזה מנוע צמיחה עשוי להזניק את מניית קלטורה אחרי התנודתיות החדה?

מוג'תבא חמינאי,  המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

דיווח סעודי: מוג'תבא חמינאי לא נמצא באיראן; האש במפרץ התחדשה

על פי הדיווח המסרים של חמינאי נכתבים בידי משמרות המהפכה באיראן ● עוד על פי הדיווח הסעודי: "איראן תכננה להתנקש באישים ישראלים בתל אביב כנקמה על חיסולו של עלי חמינאי" ● דיווח באיראן על פיצוצים בעיר הנמל בנדר עבאס ● צבא ארה"ב: "המתקפה נועדה להעניש באופן מהיר את משמרות המהפכה על מות 2 החיילים האמריקאים בירדן" ● דיווח: "עשרות חיילים אמריקאים נפצעו בירדן, מסוקים נפגעו" ● גורמים אמריקאים לוול סטריט ג'ורנל: חשש שאיראן מקבלת סיוע מסין ורוסיה ● עדכונים שוטפים

הקוטג' ברחוב משה סנה בשכונת רמת פולג בנתניה

בכמה נמכר בית פרטי בשכונה היוקרתית בנתניה

בשכונת רמת פולג בנתניה נמכר קוטג' בן 6 חדרים, בשטח בנוי של 242 מ"ר תמורת 5.5 מיליון שקל ● הקוטג', שנבנה בשנות ה־90, בנוי על מגרש בשטח של כרבע דונם ויש בו ממ"ד

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האם נישלה מצוואה בן אחד מתוך חמישה. מה קבע ביהמ"ש?

אם נישלה אחד מחמשת ילדיה מהצוואה – ובית המשפט אישר את רצונה ● מתי מיזם עסקי מחייב גם ללא הסכם כתוב? ● וגם: מי הוכר כבעליו החוקיים של יהלום בשווי כ־2 מיליון שקל ● 3 פסקי דין בשבוע

מערכת הלייזר המתוכננת של לוקהיד מרטין / צילום: צילום מסך מיוטיוב

מערכת הנשק האמריקאית שתשנה את עולם הלייזר

המרוץ העולמי לפיתוח נשקי אנרגיה מואץ במטרה להתמודד עם האיום הגובר של רחפנים, טילי שיוט ולוויינים ● ארה"ב מפתחת מערכת לייזר חדשה בהספק שיוכל ליירט טילי שיוט ונחילי רחפנים בעלות נמוכה ● גרמניה ובריטניה מקדמות גם הן מערכות הגנה הכוללות לייזרים ורשתות יירוט ● ומה סין שואפת לשבש? • השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מי העיר הכי דמוקרטית במדינה? / אילוסטרציה: Shutterstock

לראשונה בישראל: מי העיר הכי דמוקרטית במדינה?

מדור הדמוקרטיה ברשויות המקומיות של גלובס, בשיתוף תנועת "פנימה", מתחקה אחר המדד הראשון בישראל שבוחן את מידת הדמוקרטיות של רשויות מקומיות בישראל ● מי העיר הכי דמוקרטית, מי הכי פחות - ואיך בכלל מכמתים את זה? ● מדד הדמוקרטיה המקומית, מדור חדש

איך לנהל בעידן של רעש / צילום: Shutterstock

כשטרנד ה-Six-Seven מגיע ללשכת המנכ"ל: איך לנהל בעידן של רעש

במציאות שבה אנו מוצפים במידע, טרנדים ו־AI, גם המנהלים עלולים ללכת לאיבוד ● היתרון הניהולי החדש אינו ידע או סמכות, אלא היכולת לחבר בין אנשים, להבחין בין רעש לאות ולייצר בהירות במציאות ארגונית כאוטית

הפסקת שתייה במונדיאל 2026. עוד דרך להכניס כסף / צילום: ap, Matt Slocum

השינוי שהטריף את האוהדים וזה שהפסיד מיליון דולר בהימור אחד

ממספר שיא של 48 נבחרות ו-104 משחקים, דרך הכנסות שצפויות לחצות את רף 11 מיליארד הדולר ועד למחירי כרטיסים שהפכו את הטורניר ליקר בהיסטוריה: מונדיאל 2026 שבר שיאים כלכליים, הרחיב את גבולות המסחור של המשחק והמחיש עד כמה הכדורגל העולמי הפך למכונת הכנסות משומנת

מוטל. להזמין חדר בסביבת המגורים / צילום: Shutterstock

זו הסיבה שכדאי לכם לצאת לחופשות של 24 שעות

מחקרים מראים שלא צריך לצאת לחופשה ארוכה כדי להתרענן ● הפסקה של 24 שעות, ששוברת את השגרה ומכניסה אתכם למצב של זרימה, יכולה להיות משקמת במיוחד

דפנה זוהר מייסדת קרן פיורטק / צילום: ap, Business Wire

עם אקזיט ענק והנפקה בנאסד"ק: יזמת הביוטק שמסתערת על שוק מפתיע

דפנה זוהר, מייסדת קרן הביוטק PureTech, רשמה בשנתיים האחרונות אקזיט של 14 מיליארד דולר והנפקה לוהטת בנאסד"ק ● בראיון לגלובס היא מספרת על ההשראה מאביה, החוקר פרופ' דוד אלמלא, חושפת את העניין האישי שלה בפיתוח תרופות חדשות לדיכאון ומגלה ממה אסור ליזמים להתעלם בדרך לשוק

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם דניאל שרייבר / צילום: אוהד דיין

בכיר ההייטק שמצהיר: זה אחד התחומים הראשונים שיתייתרו בחסות ה־AI

שיחה עם דניאל שרייבר, מנכ"ל חברת הביטוח למונייד ומייסד מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית ● על גל הפיטורים בהייטק והקשר ל-AI, איך אנחנו כעובדים צריכים למנף את הטכנולוגיה, וכיצד המדינה אמורה לטפל במובטלים ● האם תהיה לנו עבודה? פרק ראשון בסדרה

בינה מלאכותית / אילוסטרציה: Shutterstock

חברת ה AI הסינית Moonshot משיקה מודל חדש וטוענת: מתקרבים ל-OpenAI ולאנתרופיק

הסטארט־אפ הסיני מונשוט הציג את Kimi K3, שלדבריו מתקרב לביצועי המודלים המתקדמים ביותר של OpenAI ואנתרופיק ואף עוקף דגמים מסוימים במשימות תכנות וסוכני AI ● ההכרזה מטלטלת את מניות השבבים ומציתה מחדש את ההשוואות ל"רגע דיפסיק"

צילום: Shutterstock

הטעות הנפוצה והמסלול שמתאים למי שקיבל ירושה: המדריך לכסף שלכם

מגמל להשקעה ועד ההטבה בקרן השתלמות: אחרי עוד חצי שנה מצוינת בבורסה, מציע שוק החיסכון מגוון מכשירים, שיכולים לסייע לכם להגדיל משמעותית את הונכם לאורך השנים ● למי מתאים כל מוצר ואיך תרוויחו ממנו יותר?

סטיב ג'ובס ב–1984 וטים קוק היום (מאחורה: אב-הטיפוס של האייפון) / צילומים: רויטרס Science Photo Librarye, Shutterstock, אפל

אפל חשפה 50 שנות היסטוריה שאף אחד לא ראה מעולם

כתב וול סטריט ג'ורנל ראה אבות־טיפוס וחומרים נדירים, שאפילו טים קוק לא ידע עליהם ● הם מספרים את סיפורה של החברה האייקונית ביותר באמריקה

אחרי 3 שבועות נשבר הקיפאון במפת הגושים

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: המפלגה החדשה של הנדל וטרופר מחוללת תזוזות במערכת הפוליטית

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים מחפשים מנכ"ל חדש לאיגוד הבנקים

לגלובס נודע כי הבנקים החברים באיגוד החלו לחפש מחליף למנכ"ל איתן מדמון, המכהן בתפקיד מאז 2019

מי טבעה את המושג ''יוניקורן''? / צילום: Shutterstock

מי טבעה את המושג יוניקורן לחברות עם שווי של יותר ממיליארד דולר?

מהם ראשי התיבות כשב"ם, איזה ענף תחרותי במכבייה הוא גם הספורט הממלכתי של מדינת וושינגטון, ומהו אפקט רוזנטל? ● הטריוויה השבועית

גור פילים. מדעני הפרויקט פיתחו חיסון לנגיף ה-EEHV, גורם המוות המרכזי של גורי פילים אסייתיים / צילום: Shutterstock

תעודות ביטוח לאנושות: היתרונות והחסרונות של כספת DNA עולמית

חברת הביוטכנולוגיה Colossal Biosciences מבקשת להקים רשת כספות של DNA לבעלי חיים ● מיזם כזה יכול לסייע ביצירת חיסונים ובחיזוק מינים נחלשים ● מנגד, אם הכל מגובה במעבדות קפואות, למה להשקיע תקציבים בהגנה על החי?

שי מורג, יזם, מייסד ומנכ''ל סטארט–אפ הסייבר Oak / צילום: עומר הכהן

היציאה בשאלה, הטרגדיה ואקזיטים בחצי מיליארד: הדרך של יזם ההייטק

את הסטארט־אפ הראשון שהקים עם בוגרי 8200 הוא נאלץ לסגור ברקע משבר 2008 ● אלא שמאז עשה אקזיטים לענקיות כמו מלאנוקס ופאלו אלטו, וגם השקיע ב־20 חברות ● היום הוא מתכנן לשבור את השיא של Wiz ● שיחה קצרה עם שי מורג, יזם ומייסד סטארט-אפ הסייבר Oak