משרד הבריאות הודיע היום (ב') על הפחתה ברגולציה על מסעדות, שתאפשר להן להחזיק פחות שטח ולחסוך בעלויות. הרפורמה מצמצמת את שטחי המינימום המוגדרים בחוק, מה שיאפשר למסעדות ולבתי אוכל אחרים לצמצם את השטח שהן מחזיקות ובכך לחסוך בעלויות שכירות, ארנונה ודמי ניהול, וגם בחלק מעלויות הבינוי.
● ברק אברמוב הגיב לראשונה לירי על רשת ג'פניקה וחשף שיחה עם השר בן גביר
● קיסו חושפת: כמה עולה להקים מסעדה וכמה מרוויחים מכל סועד
● "תשואה שמתקרבת ל-10% בשנה": איך הפכו המסעדות של תל אביב לסחורה הכי חמה בשוק
לפי הערכת משרד הבריאות, התקנות יחולו על כ-23,500 בתי האוכל בארץ, בהם מסעדות, בתי קפה, אולמות אירועים ומלונות.
במשרד מעריכים כי המהלך יתורגם לחיסכון של מיליארדי שקלים, אולם מדגישים כי נעשה איזון שיאפשר המשך שמירה על בריאות הציבור.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ענף המזון סובל כיום משיעורי הישרדות נמוכים במיוחד, ושיעור גבוה מהעסקים נסגרים כבר בשנה הראשונה לפעילותם. במשרד הבריאות ציינו כי התקנות החדשות גובשו לאחר עבודת מטה מעמיקה ושיתוף ציבור נרחב עם מסעדנים ומלונאים.
צמצום דרמטי של שטחי המינימום
הבשורה המשמעותית ביותר ברפורמה נוגעת לצמצום דרמטי של שטחי המינימום הנדרשים להקמת עסק. השטח המינימלי למזנונים ולבתי קפה יצנח מ-35 מ"ר ו-45 מ"ר בהתאמה ל-8 מ"ר בלבד, ואילו שטח המינימום למסעדות יירד מ-55 מ"ר ל-12 מ"ר.
בנוסף, הרפורמה מייצרת קטגוריה חדשה בשוק: " מסעדנות זעירה". כך, מזנונים שימכרו משקאות חמים ומזון מוכן הדורש חימום או פריסה בלבד (כגון כריכים ומאפים), יהיו פטורים לחלוטין מחובת שטחי מינימום, ללא קשר למספר מקומות הישיבה.
עוד בשינויים הבולטים:
● הקטנת הזיקה בין מספר מקומות הישיבה לבין שטח המטבח הנדרש - הקלה זו משמעותית במיוחד עבור עסקים בינונים וגדולים, לרבות מלונות ואולמות אירועים, שבהתאם לפעילותם יוכלו להתקיים בשטח מטבח קטן יותר ולהגדיל את שטח ההושבה.
● ביטול החובה להקמת חדר הלבשה לעובדים, צעד שיחסוך לבתי העסק כ-4 מ"ר בממוצע שיכולים להפוך לשטח הושבה מניב.
● ביטול החובה הגורפת להחזקת מחסן, והגדלת המרחק המותר בין המחסן למטבח מ-25 מטרים ל-100 מטרים, מה שיאפשר גמישות רבה בבחירת הנכס.
● התרת שימוש בתאי שירותים מחוץ לכתלי העסק (עד מרחק של 50 מטרים), הקלה משמעותית עבור מסעדות ובתי קפה הפועלים בקניונים ובמרכזים מסחריים.
● חופש תכנוני ובנייה מתקדמת: בוטל האיסור על חלונות ודלתות הזזה, הותר שימוש בחומרי בנייה מגוונים, ובוטלה החובה לצבוע או לחפות קירות ואריחים בגוונים בהירים ספציפיים. זאת ועוד, אם עד כה שליש מהשטח היה צריך להיות מיועד למדור לשטיפת כלים, מעתה תוסר המגבלה. ציוד שהיה צריך להיות בגובה של 30-40 ס"מ מהרצפה, יכול להיות נמוך יותר, כל עוד אפשר לנקות מתחתיו.
● הקלות יומיומיות: בוטלו חובות שילוט מיושנות, הדרישה ללבישת בגדים בהירים וסינר לבן במטבח, ואף בוטלה החובה הגורפת להחזקת מלאי קוביות קרח במקררים. כמו כן, משרד הבריאות יאפשר מעבר מלא לשמירת מסמכים ותעודות (כמו אישורי הדברה) באופן דיגיטלי.
במשרד הבריאות ציינו כי התקנות לא עודכנו במשך שנים רבות, וכי מבחינתם הרפורמה היא חלק מפרויקט "רגולציה מאפשרת", שבמסגרתו בוצעה גם הקלה רגולטורית ברוקחות וכן ביבוא מזון ותמרוקים.
"רפורמה אמיתית ולא קוסמטית"
עו"ד אורי אגר, שותף במחלקה המסחרית במשרד נשיץ ברנדס אמיר וראש תחום מסעדנות, פודטק ואגרוטק במשרד, סבור כי מדובר ברפורמה משמעותית: "הרפורמה כוללת הקלות מיידיות ומשמעותיות בדרישות התשתית והמבנה של בתי אוכל, מתוך מטרה להפחית חסמי כניסה, להקטין עלויות הקמה ותפעול, ולאפשר ניצול יעיל יותר של שטח העסק.
"למעשה, הוסרו דרישות טכניות שנתפסות כמיושנות ולא רלוונטיות. משרד הבריאות מעביר את בעלי העסקים מתשתית קשיחה לתהליכי עבודה, ידע מקצועי ואחריות תפעולית.
"המסקנה המשפטית המרכזית היא שהרפורמה מייצרת הקלה רגולטורית מהותית בדרישות התכנוניות והמבניות, ולכן פותחת פתח ממשי לבחינה מחדש של דרישות רישוי, התאמות מבנה, כדאיות כלכלית ותנאי הפעלה של מסעדות קיימות וחדשות".
לדבריו, "כיועץ משפטי שמלווה חברות וגופים רבים בתחום המזון והמסעדנות, אני יכול להגיד כי הרפורמה מחזקת את האפשרות לדרוש רישוי גמיש, זול ומותאם יותר לעסק, מצמצמת דרישות בינוי היסטוריות שהכבידו על הענף, ובמקביל מעבירה את מרכז הכובד המשפטי לאחריות תפעולית של בעל העסק, לניהול סיכוני בטיחות מזון ולהוכחת עמידה מהותית - ולא רק פורמלית - בדרישות הדין.
"על פניו נראה שמדובר ברפורמה אמיתית ולא קוסמטית בלבד, בעיקר משום שהיא משנה כמה מהנחות היסוד של הרגולציה על בתי אוכל, ולא רק מתקנת ניסוחים שוליים. הרפורמה משקפת שינוי תפיסתי של ממש - מעבר מרגולציה שמנהלת מבנים ופרטים טכניים, לרגולציה שמבקשת להתמקד יותר בניהול סיכונים, בידע מקצועי ובתהליכי עבודה".
אתה מייצג את בכירי המסעדנים והשפים בארץ, האם לרפורמה יש פוטנציאל להקל באמת על עסקים? האם יש עסקים שירוויחו ממנה יותר?
"לדעתי כן. ההקלות נוגעות ללב המודל העסקי של מסעדות - שטח מינימלי, שטח מטבח, מחסן, שירותים, חדר הלבשה וגלריות - כלומר לעלויות ההקמה, השכירות, הארנונה וניצול השטח המסחרי. אלה לא פרטים שוליים אלא רכיבים עם השפעה כלכלית ישירה".
"בשורה כלכלית משמעותית"
טליה קורן, בעלים ושותפה ב-Re/max Advantage ובעלת קונדטוריה ביפו, מסבירה כי הרפורמה ברישוי עסקים מהווה בשורה כלכלית משמעותית לענף המסעדנות, במיוחד בתקופה מאתגרת זו שלאחר משברי הקורונה והמלחמה.
לדבריה, "הקלות ברישוי וצמצום השטח הנדרש למטבחים יאפשרו למסעדנים למקסם את שטחי ההושבה, לחסוך בעלויות קבועות (כמו ארנונה, חשמל ומים) ולהגדיל ישירות את שורת הרווח. בעידן שבו מציאת נכס מתאים ותקציבי היא משימה מורכבת, הרפורמה לא רק מסייעת לעסקים קיימים להתרחב, אלא גם מעניקה רוח גבית ליזמים חזקים לנצל הזדמנויות ולתפוס מיקומים אטרקטיביים שנפתחו בשוק.
"הקונספט שלנו הוא יותר טו גו, אבל יש צורך בישיבה. אנשים רוצים לשבת ולשתות בכיף ולא למהר וללכת".
