יותר משני עשורים לאחר שהרעיון הועלה לראשונה - האזהרות הגרפיות, הכוללות גם תמונות מרתיעות על אריזות מוצרי הטבק והסיגריות, מגיעות גם לישראל. החל מ-2 באוגוסט יחויבו כל מוצרי העישון הנמכרים בארץ לשאת תמונות המתארות את נזקי העישון, לצד אזהרות מילוליות והפניה לשירותי גמילה.
מדובר בתיקון מספר 9 לחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ"ג-1983, שהונח לראשונה על דוכן הכנסת לפני כשלוש שנים.
● מעשנים רק שתי סיגריות ביום? זו ההשפעה על הבריאות שלכם
● האם שיעורי העישון בישראל עולים או יורדים? תלוי בקבוצת הגיל
האזהרות יתפסו 75% משטח האריזה ויחולו לא רק על חפיסות סיגריות, אלא גם על סיגריות אלקטרוניות, טבק לגלגול, מוצרי נרגילה ושקיקי ניקוטין.
בכך תצטרף ישראל לכ-140 מדינות שכבר אימצו מדיניות דומה, 25 שנה לאחר שקנדה הייתה הראשונה לעשות זאת. לאחר אישור התיקון במליאה, התקנות הנדרשות ליישומו אושרו גם בוועדת הכלכלה של הכנסת.
במשרד הבריאות גיבשו סדרת אזהרות המשלבות תמונות ומידע רפואי, תוך התאמתן למאפיינים תרבותיים ולרגישויות דתיות בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה. לצד התמונות יופיע גם מידע על המוקד הלאומי לגמילה מעישון ועל השירותים שמציעות קופות החולים.
שאר שטח האריזה ימשיך להופיע באריזה האחידה שנכנסה לשימוש בישראל בשנת 2020: גוון כהה, ללא צבעי מותג, לוגואים או אלמנטים עיצוביים בולטים. הצבע, המכונה פנטון 448C, נבחר במדינות שונות במטרה לצמצם את המשיכה החזותית של מוצרי הטבק.
קנסות במאות אלפי שקלים למפרי החוק
על-פי החוק המעודכן, שיווק מוצר עישון ללא תמונת האזהרה ייחשב לעבירה פלילית, בדומה לשיווק מוצר ללא האזהרה המילולית הנדרשת. תאגיד שיפר את ההוראות עלול להיקנס בסכום של עד 452 אלף שקל, ואילו הקנס המרבי לעסק פרטי יעמוד על 226 אלף שקל.
מאחורי ההחמרה הרגולטורית ניצב שוק שמגלגל בישראל מיליארדי שקלים בשנה. המחשה לכך התקבלה לאחרונה, כשדיפלומט דיווחה כי זכויות ההפצה של מותגי ווינסטון, קאמל ואמריקן ספיריט צפויות להניב לה הכנסות שנתיות של כ-2.2 מיליארד שקל - רק משלושה מותגים בלבד. עבור גלוברנדס, שהפיצה אותם בישראל במשך כ-25 שנה, הם היו אחראים לכ-45% מהמכירות, ואובדן הזיכיון צפוי לגרוע לפי הערכת החברה כ-35 מיליון שקל מהרווח הנקי השנתי.
נציין כי גלוברנדס כולה סיימה את 2025 עם הכנסות של כ-3.7 מיליארד שקל ורווח נקי של 59 מיליון שקל - מה שממחיש שגם תחת מיסוי כבד והגבלות שיווק, מוצרי העישון נותרו פעילות עסקית משמעותית ורווחית.
"התמונה יוצרת חיבור מיידי לנזק"
באגודה למלחמה בסרטן, שליוותה את הליך החקיקה, מגדירים את כניסת האזהרות לתוקף כצעד משמעותי, אך מדגישים כי לבדו הוא לא צפוי להביא לצמצום חד בשיעורי העישון.
"התמונה יוצרת חיבור מיידי בין הנזק הבריאותי לבין המוצר שגובה בכל חודש את חייהם של יותר מאלף ישראלים", אמר מנכ"ל האגודה, משה בר-חיים. לדבריו, לצד האזהרות נדרשים גם הגברת האכיפה במקומות ציבוריים, העלאת המיסוי, הגבלות נוספות על פרסום ואיסור מכירת מוצרי עישון בטעמים מתוקים.
החשש המרכזי באגודה נוגע להתפשטות השימוש במוצרי אידוי ובשקיקי ניקוטין בקרב צעירים. לפי סקר שערכה האגודה במאי 2026, שיעור המשתמשים בסיגריות אלקטרוניות בקרב בני 16 עד 24 עומד על 24%, לעומת כ-15% בכלל האוכלוסייה. עוד נמצא כי כ-5% מבני הנוער והצעירים התנסו בשקיקי ניקוטין.
לפי נתוני הסקר, 24% מהישראלים מעשנים סיגריות רגילות, כאשר בקרב גברים מגיע השיעור ל-34%. לפי האגודה, שיעור מעשני הנרגילה עלה מ-11% בשנה שעברה ל-15% השנה, ושיעור מעשני הסיגרים עלה מ-2% ל-5%.
76% מהמעשנים רוצים להיגמל
הנתונים גם מצביעים על רצון נרחב להפסיק: 76% מהמעשנים שהשתתפו בסקר אמרו כי הם מעוניינים להיגמל, ו-72% השיבו כי הם מתחרטים שהחלו לעשן. הסקר נערך על-ידי Ipsos בקרב 565 נשאלים במדגם ארצי מייצג, במימון האגודה למלחמה בסרטן.
על-פי הערכות האגודה, מדי שנה מתים בישראל כ-12.4 אלף בני אדם כתוצאה ממחלות הקשורות לעישון. בארגון הבריאות העולמי מגדירים את העישון כגורם המוות המוקדם המוביל בעולם מבין הגורמים שניתנים למניעה.
האזהרות הגרפיות הן חלק מהתחייבויותיה של ישראל במסגרת אמנת ארגון הבריאות העולמי לפיקוח על הטבק, שעליה חתמה בשנת 2003 ואותה אשררה בשנת 2005. בעוד שבישראל יכסו התמונות 75% מהאריזה, במדינות כמו ניו זילנד, נפאל וטורקיה הן עשויות לכסות את האריזה כולה. קנדה ואוסטרליה כבר החלו להחמיר עוד יותר, באמצעות אזהרות המודפסות ישירות על כל סיגריה.
