משרד הפנים מפרסם לראשונה את "דוח מצב השלטון המקומי", המציג במרוכז נתונים עדכניים על הרשויות המקומיות. בדוח ניכרים היטב פערי ההכנסות מארנונה בהשוואה בין רשויות חזקות לרשויות חלשות - שבין היתר הובילו להקמת קרן הארנונה אשר הובילה לביקורת חריפה מצד רשויות רבות, בעיקר הגדולות שבהן.
● ועדי עובדים חסמו את הגישה לקריית הממשלה במחאה על מצוקת החניה; האוצר: "צעד לא חוקי"
● לראשונה בישראל: מי העיר הכי דמוקרטית במדינה?
הדו"ח מחולק לארבעה פרקים מרכזיים - מבנה השלטון המקומי והמאפיינים הדמוגרפיים של הרשויות המקומיות; ניהול פיננסי ברשויות המקומיות; מנגנונים ממשלתיים בשלטון המקומי; והון אנושי. לפי משרד הפנים הוא "נועד להציג לראשונה תמונת מצב רוחבית ועדכנית של השלטון המקומי בישראל, מרכז מידע ממגוון מקורות ממשלתיים וציבוריים, מאגד אותו למסגרת אחת ומאפשר לבחון את פעילות הרשויות המקומיות מזוויות שונות".
ארנונה שאינה למגורים
אחד הפרקים המרכזיים בדו"ח עוסק בניהול הפיננסי ברשויות המקומיות, והוא מציג בסך הכול תמונה חיובית על מצבן הפיננסי של הרשויות בישראל - אך עם פערים משמעותיים בין רשויות חזקות לבין רשויות חלשות.
ככלל, כ־70% מהרשויות בישראל מסווגות כרשויות יציבות או במצב ביניים, וכ־17% מצויות בתוכניות התייעלות או הבראה. 37% מהן מוגדרות יציבות, 31% במצב ביניים ו־14% כרשויות איתנות. לצד זה, 62% מהרשויות המקומיות סיימו את שנת 2024 בעודף שוטף או באיזון תקציבי, בעוד ש- 38% סיימו בגירעון שוטף.
סך הגירעון המצטבר בשנים 2023 ו־2024 עלה, כתוצאה מהימשכות המצב הביטחוני לפי מנסחי הדו"ח. בעוד שב־2020 הוא עמד על 3.2 מיליארד שקלים, ב־2024 הוא הגיע ל־4.1 מיליארד - עלייה של 28.1%. מענקי האיזון - המענקים השוטפים המרכזיים שמשרד הפנים מעביר לרשויות מקומיות זכאיות - הגיעו ב־2025 לשיא של 3.6 מיליארד שקלים.
הדו"ח ממחיש היטב את הפערים בין הרשויות, בעיקר בכל הקשור לארנונה: כך, ברשויות איתנות קצת יותר מרבע מההכנסות (26.6%) לשנת 2024 הגיעו מארנונה שאינה למגורים (ארנונה לעסקים) - ארנונה הנחשבת ליקרה משמעותית לעומת ארנונה למגורים; ברשויות יציבות - 15.7% מההכנסות; ברשויות בהליכי התייעלות או הבראה - 13.3%; וברשויות שנמצאות רק בתהליך הבראה - 5.3% בלבד.
פילוח פרטני של נתון זה מראה כי המועצה האזרית תמר, למשל, מקבלת כ־70.5% מהכנסותיה מארנונה שאינה למגורים; חבל מודיעין - 44.4%; ראש פינה - 42.2%; ובאר טוביה 41.6%. בתחתית הרשימה נמצאות המועצה האזורית נווה מדבר (נמצאת דרומית לבאר שבע וכוללת יישובים בדואים בלבד) עם 0.1% מההכנסות המתקבלות מארנונה שאינה למגורים, והמועצה המקומית תל שבע עם שיעור דומה; המועצה המקומית לקיה עם 0.2%; והמועצה המקומית כעביה-טבאש-חג'אג'רה עם שיעור של 0.3%.
גם בשיעורי הגבייה הכוללים של ארנונה ניכרים פערים: 92% ברשויות איתנות, 90% ברשויות יציבות, 85% ברשויות שנמצאות בתהליך התייעלות או הבראה ו־80% ברשויות במצב ביניים. "יכולת הגבייה מהווה אחד המדדים המרכזיים ליכולת הרשות לממן את פעילותה השוטפת ולשמור על איזון תקציבי", נכתב בדו"ח.
פער משמעותי נוסף נשקף מנתוני השכר הממוצע ברשויות: בעוד שברשויות פריפריאליות בדירוג חברתי־כלכלי נמוך השכר עומד על 8,278 שקלים, ברשויות בדירוג חברתי־כלכלי גבוה השכר הממוצע הוא 15,923 שקלים - כמעט פי שניים.
מאזן הגירה חיובי - רק בערי הביניים
הדו"ח מציין כי בישראל 257 רשויות מקומיות עם תושבים (פועלות בישראל גם שתי רשויות תעשייתיות, ללא תושבים). 77 מהעיריות, שבכל אחת מהן כ־97 אלף תושבים בממוצע, מהוות כ־75% מהאוכלוסייה. בסך הכול מתגוררים בערים, נכון לשנת 2025, כ־7.5 מיליון תושבים, לעומת 1.5 מיליון במועצות מקומיות ועוד 1.1 מיליון במועצות אזוריות.
נתון מפתיע הוא לגבי כמות הרשויות בכל מחוז: דווקא במחוז הצפון נמצא מספר הרשויות הגדול ביותר - 93 רשויות שהן 36% מכלל הרשויות בישראל - אף שיש בו 1.6 מיליון תושבים בלבד. זאת לעומת 2.4 מיליון תושבים במחוז מרכז, שבו 52 רשויות (20% מכלל הרשויות בישראל). במחוז ירושלים יש 1.4 מיליון תושבים, אך רק 7 רשויות; בכל אחד מן המחוזות תל אביב (12 רשויות) והדרום (39 רשויות) יש 1.5 מיליון תושבים, ובמחוז חיפה 1.2 מיליון תושבים עם 30 רשויות. ביהודה ושומרון 24 רשויות, אך רק חצי מיליון תושבים.
באשר למאזן ההגירה, רק בערי הביניים התחזק מאזן ההגירה החיובי בהשוואה בין שנת 2020 לשנת 2024, בעוד מאזן ההגירה של הערים הגדולות נחלש בכ־40%. כידוע, בשנים האחרונות קצב התחלות הבנייה גדל משמעותית, ואפשר לראות זאת גם בדו"ח, בהשוואה בין שנת 2020 לשנת 2024: ברשויות הגדולות גדלו התחלות הבנייה ב־56% ברשויות הגדולות (מ־14 אלף התחלות בנייה ל־21 אלף התחלות בנייה) וב־64% ברשויות הפריפריאליות בדירוג חברתי־כלכלי נמוך (מ־4,000 ל־6,000). ברשויות מקומיות בדירוג חברתי־כלכלי גבוה המספר דווקא ירד, מ־13 אלף ל־15 אלף.
שיעור האוכלוסייה המבוגרת (בני 65 ויותר) ברשויות בדירוג חברתי־כלכלי גבוה הינו פי שניים מאשר ברשויות בדירוג בינוני־נמוך. ברשויות פריפריאליות בדירוג חברתי־כלכלי נמוך רק 7% מהאוכלוסייה הם בני 65 ויותר - השיעור הנמוך ביותר מבין כל סוגי הרשויות - ואילו שיעור הילדים (בני 0-9) הוא 22%. במועצות אזוריות בדירוג חברתי־כלכלי בינוני־נמוך שיעור הילדים הוא הגבוה ביותר, 23%.
מנכ"ל משרד הפנים, ישראל אוזן: "דוח מצב השלטון המקומי הוא אבן דרך משמעותית בקידום מדיניות המבוססת על נתונים ובחיזוק השקיפות. מטרת הדו"ח היא להעמיד תשתית ידע איכותית שתסייע לממשלה, לרשויות המקומיות, לחוקרים ולציבור להבין טוב יותר את מערכת השלטון המקומי, לזהות מגמות ולבסס קבלת החלטות מושכלת".
במקביל לפרסום הדו"ח פותח גם "דשבורד" אינטראקטיבי, ובו מוצגים כל הנתונים בפילוחים שונים.
