שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת', ויו"ר המטות המשולבים, הגנרל דן קיין, נסעו להעיד בפני הסנאט בנוגע לבקשת ממשל טראמפ לאשר חבילת תקציב משלימה בהיקף של 87 מיליארד דולר, שנועדה בין היתר לממן את המלחמה מול איראן.
● מלחמת המכסים חוזרת? הצעד החדש של טראמפ מול בעלת הברית
● בוול סטריט מכנים אותה "המתנקשת". עכשיו יש לה יעד חדש
הגסת' וקיין יבקשו לשכנע את המחוקקים לאשר את הבקשה, הכוללת 67 מיליארד דולר לתקציב הביטחון. חברי קונגרס משתי המפלגות צפויים לדרוש הסברים לא רק על העלויות, אלא גם על האסטרטגיה ארוכת הטווח של ממשל טראמפ באיראן ועל אופן השימוש בכספים, במידה שיאושרו.
ההחלטה האם לאשר את התקציב צפויה להשפיע על היכולות של ארה"ב להמשיך בלחימה באיראן. זאת מכיוון שמלאי הנשק להגנה מפני טילים ומתקפות איראניות שונות הולך ואוזל, כך לפי דיווחים ותחקירים שפורסמו בתקשורת האמריקאית בשבועות האחרונים.
רבים בקונגרס ובקרב הפרשנים הצבאיים מעריכים כי הדהירה של ארה"ב להפסקת האש הקודמת נגרמה כתוצאה מהמחסור הזה, כדי לנסות למלא את המחסנים.
עוד לפני הדיון הפומבי צפוי הגסת' להעביר תדרוך מסווג לחברי בית הנבחרים והסנאט, שבו יציג את תמונת המצב במלחמה מול איראן ואת הצורך באישור חבילת התקציב הנוספת. התדרוך צפוי לעסוק הן בהתפתחויות המבצעיות והן בצרכים התקציביים של הפנטגון ככל שהעימות נמשך, ובנוסף הגסת' צפוי לבקש מהמחוקקים לאשר מימון דחוף לאמצעי נשק הגנתי.
ברקע הדיון בקונגרס על התקציב עומדת גם שאלת סמכותו של הנשיא להמשיך במלחמה ללא אישור מפורש של המחוקקים, שאף היא עלולה לעצור את התקיפות האמריקאיות באיראן.
עלות הלחימה
בקשת תוספת התקציב הוגשה לקונגרס בסוף יוני והתקבלה בקרירות מצד הדמוקרטים, שקולותיהם נחוצים לאישורה, ונראה כי עמדתם לא השתנתה גם בשבועות האחרונים.
אחת הסוגיות המרכזיות בדיון הקרוב צפויה להיות העלות האמיתית של המלחמה. מנהל משרד התקציב בבית הלבן, ראס ווט, העריך בעבר בפני הקונגרס כי הלחימה תעלה כ־30 מיליארד דולר. אבל מומחים רבים סבורים כי מדובר בהערכת חסר משמעותית.
הסנאטורית הדמוקרטית אליסה סלוטקין, החברה בוועדת הכוחות המזוינים של הסנאט, אמרה בשבוע שעבר כי לפי החישובים שערכה, העלות הכוללת עומדת כבר על כ־98 מיליארד דולר.
למרות סכומי העתק שיבקש הגסת' מהקונגרס, פרופ' קובי מיכאל, עמית בכיר במכון משגב לביטחון לאומי וב INSS, מסביר כי "עלותה של המלחמה לארה"ב היא שולית יחסית במונחים אמריקאים־מעצמתיים. הניצחון יגדיל מאוד את הסיכוי לזרימת כסף והשקעות בארה"ב שיקזזו את הוצאות המלחמה ויותר מכך".
לדבריו, המשמעות הגיאו־פוליטית של אי־אישור התקציב תהיה חמורה לארה"ב, וגם לישראל. "חלון הזמן שנותר ללחימה קריטי. במידה והגסת' לא יצליח לשכנע את הנשיא טראמפ להשלים את המלאכה או לכל הפחות לחולל שינוי של ממש, ישראל עלולה למצוא את עצמה ניצבת במלוא בדידותה למול האיום האיראני, שעם נסיגת ארה'ב מהמערכה, יהפוך למשמעותי, מיידי ומסוכן יותר".
הדיון על סמכות הנשיא
הדיון בתקציב מגיע מתזמון רגיש פוליטית בארה"ב. המפלגה הדמוקרטית מקיימת פריימריז שנועדו לבחור את מועמדיה למושבים בקונגרס. במרוץ אחר מרוץ המנצחים הם מתמודדים שמתנגדים למלחמה באיראן. הדבר משפיע ישירות על רצונם של חברי סנאט דמוקרטים ונכונותם לאשר עוד כסף עבור מלחמה כל כך לא פופולרית.
ברקע הדיון עומדת גם שאלת סמכותו של הנשיא להמשיך במלחמה ללא אישור מפורש של המחוקקים. לפי חוק סמכויות המלחמה מ1973, כשנשיא מכניס כוחות אמריקאיים לפעולות איבה ללא אישור מוקדם של הקונגרס, עליו לדווח למחוקקים בתוך 48 שעות.
מרגע שהמנגנון הקבוע בחוק נכנס לתוקף, עומדים לרשות הנשיא 60 יום לניהול הפעילות הצבאית ללא אישור נוסף; לאחר מכן עליו להפסיקה, אלא אם הקונגרס הכריז מלחמה, אישר במפורש את המשך השימוש בכוח או האריך את התקופה.
החוק מאפשר גם תקופה נוספת של עד 30 יום כאשר היא נדרשת לצורך נסיגה בטוחה של הכוחות.
במלחמה הנוכחית מול איראן הפכה הסוגיה למוקד של מחלוקת משפטית ופוליטית: ממשל טראמפ טען כי סיום סבב הלחימה הקודם והפסקת האש הביאו לסיום פעולות האיבה שעליהן חל מניין 60 הימים הקודם,
וכשהלחימה התחדשה החל למעשה מניין חדש, כך שהתאריך בו יתומו 60 הימים החדשים הוא למעשה בתחילת ספטמבר.
מתנגדי הממשל חולקים על הפרשנות הזאת וטוענים כי החוק לא מעניק לנשיא אפשרות "לאפס את השעון" בכל פעם שהלחימה נעצרת ומתחדשת.
דוד א. לוי, חוקר בכיר במכון בס"א, באוניברסיטת בר־אילן, שכיהן כקצין בכיר בצי האמריקאי ודיפלומט אמריקאי לשעבר. מומחה לענייני ביטחון במזרח התיכון ואסטרטגיה צבאית ולאומית של ארצות הברית, מסביר כי "נשיאים משתי המפלגות הטילו לאורך השנים ספק בחוקיותו של החוק, משום שהוא מגביל, לטענתם, את סמכויות הנשיא כמפקד העליון של הכוחות המזוינים מכוח סעיף 2 לחוקת ארצות הברית.
"לכן, עד היום, בעימותים קודמים, הקונגרס לא הביא להפסקת הלחימה בדרך זו".
מה יקרה אם הפעם הקונגרס לא יאשר את המשך המלחמה? האם הנשיא בכלל יעז לבקש מהקונגרס לבקש מהם דבר כזה?
"אם הקונגרס יסרב לאשר את המשך המלחמה, סביר שהמחלוקת המשפטית תגיע בסופו של דבר לבית המשפט העליון, לאחר שתעבור בערכאות הנמוכות, ושם עשויה לעלות גם השאלה העקרונית האם החוק עצמו חוקתי.
"במקביל, הקונגרס יכול לנסות לעצור את מימון המלחמה. צעד כזה לא ננקט בעבר באופן שהביא להפסקת מלחמה אמריקנית פעילה, והוא נחשב במשך שנים לבעייתי מאוד מבחינה פוליטית.
"אמריקאים רבים עלולים לראות בשלילת תקציבים מהלך שמשמעותו אי תמיכה בכוחות הלוחמים. עם זאת, ייתכן שהפעם המציאות הפוליטית השתנתה".
בשטח הלחימה נמשכת
הביקור בקונגרס יהיה הופעתם הפומבית המשמעותית הראשונה של הגסת' וקיין מאז התרחבה הלחימה מול איראן בשבועות האחרונים.
בעשרת הימים האחרונים ביצעו כוחות צבא ארה"ב תקיפות נרחבות בשטח איראן, כחלק ממדיניותו של הנשיא טראמפ להגביר את הלחץ על המשטר בטהרן ולהגיב לתקיפות האיראניות נגד כלי שיט מסחריים שניסו לעבור במצר הורמוז.
איראן מצדה הרחיבה את התקפותיה נגד יעדים אמריקאיים במפרץ, ופגעה במתקנים צבאיים אמריקניים בכווית, ירדן, בחריין וקטאר. הפנטגון עדכן ביום שני כי מאז ה־7 ביולי נפצעו כמעט 100 חיילים אמריקאים, אבל 96% מהם כבר שבו לשירות פעיל.
פרופ' מיכאל מסביר כי "הגסת' מייצג את הקו היותר ניצי בממשל טראמפ. הוא מוביל קו הרבה יותר לוחמני מסגן הנשיא ג'יי. די. וואנס בכל הנוגע לאיראן ולהכרח שבסיום המערכה בניצחון אמריקאי חד־משמעי. להבדיל מהגישה הבדלנית המאפיינת חלק גדול במפלגה הרפובליקנית ולהתנגדות המוצהרת של המפלגה הדמוקרטית להמשך המלחמה".
