אישי: בן 44, נשוי + 3, גר ביקנעם עילית
מקצועי: מנכ"ל מותג הרכב החשמלי ZEEKR בישראל
● פורטפוליו | היציאה בשאלה, הטרגדיה ואקזיטים בחצי מיליארד: הדרך של יזם ההייטק
● פורטפוליו | היזם שלא קיבל זימון ל-8200 "בגלל שם המשפחה" והיום חולם על הנפקה
● פורטפוליו | עם שותפות כמו טבע ופייזר: היזם שרוצה להביא את ה-AI לתרופות
ילדות ומשפחה: נולדתי בחיפה, הבכור מבין שלושה אחים, לאבא יבואן חלקי חילוף לרכב ושותף שקט בבית תוכנה ואמא מנהלת חשבונות. ההורים שלי התעקשו שאלמד בבית הספר הריאלי, היה להם חשוב שאקבל חינוך וערכים. הייתי תלמיד בסדר, לא מצטיין. הים ריתק אותי יותר. בכיתה ח' הצטרפתי לצופי ים ושם למדתי להתאים את עצמי לתנאים משתנים. כשאתה מפליג במפרשית, לפעמים יש רוח ולפעמים אין, ואם אתה לא מסתגל - אתה נשאר מאחור.
חולה רכב: בגיל 6 הייתי בתערוכת מכוניות ואופנועים עתיקים בסטלה מאריס. ראיתי שם הארלי דיווידסון עם צלעות קירור מכרום, הוריי הזהירו אותי לא לגעת, אבל נמשכתי לזה כמו למגנט, וזו הייתה הכווייה הראשונה מכלי רכב. מאז אני חולה רכב.
ארבע מכוניות: בגיל 17, מיד אחרי שהוצאתי רישיון נהיגה לאוטו, פגשתי מישהו שהיה לו רכב לאדה ניבה, פאר תעשיית הרכב הרוסית. בכסף שחסכתי מאז כיתה ט', בעבודה כמלצר - קניתי לי אחת כזו ישנה. כשנשבר לי חלון, קניתי ממישהו מכונית שלמה נוספת מהדגם הזה, פירקתי אותה לחלקים ושמתי במחסן של הוריי. כשהיה חסר לי חלק נוסף, קניתי עוד לאדה ניבה ונוצר לי מחסן של ארבע לאדות ניבות. זה גם הכריח אותי ללמוד להיות מכונאי רכב. אחרי ארבע שנים מכרתי אותן.
צבא: התחלתי קורס טיס, ולאחר ארבעה חודשים הודחתי בגלל הגובה שלי, 2.03 מטר. אחר כך עשיתי עוד שנה בקורס חובלים, אבל לא התחברתי לתפקיד - אז עברתי ליחידת חי"ר. זו הייתה תקופה מדהימה, אבל גם כזו שהיו בה גם אכזבות.
סיאט: למדתי לתואר ראשון במינהל עסקים במרכז האקדמי רופין, ובאחד הימים ראיתי מודעת דרושים לנציג מכירות לחברת הרכב סיאט בחיפה. התחלתי לעבוד שם כשהמותג היה בעיצומה של התרסקות, עם כ-600 מסירות בשנה בלבד. זה דרבן אותי לחשוב מחוץ לקופסה: בצומת הסואן מול אולם התצוגה התרחשו הרבה תאונות קלות, אז הכנתי ערכה עם בקבוק מים ורשימת מסמכים לביטוח, שמשכה אליה את הנהגים למשרד שלי. הגשתי להם קפה, ועל הדרך מכרתי להם רכב. במקביל לקחתי דגם מכוער ויקר, שאף אחד לא רצה, עם תא מטען עצום - ומכרתי אותו לכל סדרני המוניות בחיפה.
אחרי שמונה חודשים מוניתי למנהל אולם התצוגה, ואחרי תשעה חודשים נוספים עברתי למטה של סיאט, כעוזר למנהל מוצר. בהמשך מוניתי למנהל המוצר של המותג. העובדה שהתחלתי מלמטה עזרה לי להבין מה לבקש מאנשי המכירות שלי.
מרצדס: אחרי סיאט ניסיתי להקים מוסך של סובארו בחיפה, אבל היו לי בעיות עם השותפים והניסיון לא עלה יפה. המשכתי לעבודה כסוכן מכירות בפורשה במשך שנה, ובסוף 2009 מוניתי למנהל המוצר של מרצדס בכלמוביל. הייתי בחברה שמונה שנים, בתפקידי מכירות, הדרכה, ציי רכב וניהול חדשנות טכנולוגית. אחרי עשר שנים הרגשתי בשל לשינוי, וכשהגיעה הצעה לנהל את המכירות של לקסוס, הצטרפתי לקבוצת יוניון.
לקסוס: הגעתי בתחילת הקורונה, וכשמנהל המוצר בלקסוס החליט לעזוב, מוניתי גם במקומו. המנהל שלי הגדיר את זה כתפקיד זמני, אבל נשארתי בשני התפקידים שנתיים וחצי. באותו השלב הצבתי לעצמי מטרה: להיות מנכ"ל עד גיל 40. אז כשמנהלת השיווק יצאה לחופשת לידה ארוכה - ביקשתי לקבל אחריות גם על השיווק. במשך כשנה עשיתי את שלושת התפקידים, ואז הוצע לי להיות מנכ"ל המותג הסיני ZEEKR בישראל. הייתי אז שלושה חודשים לתוך לימודי MBA במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, אבל נעניתי לאתגר.
ZEEKR: ב-2024 השקנו בישראל את מותג היוקרה בעיצומה של המלחמה. את הרכבים הראשונים הזמנו לישראל כבר בספטמבר 2023 וקיבלנו החלטה לא לעצור אחרי 7 באוקטובר. ידעתי שלמרות ההלם, אנחנו הישראלים יודעים לתפקד בחירום. אומנם הטרור הימי של החות'ים האריך את המסלול של הרכבים מ-20 ל-80 יום, אבל לבסוף המכוניות הראשונות הגיעו לכאן בסוף נובמבר, ומכרנו 1,000 כבר ב-100 הימים הראשונים.
המספרים: עד היום, שנתיים וחצי לאחר ההשקה, מסרנו בישראל כ-6,000 רכבים. התחלנו בחדר עם חמישה עובדים וכיום אני אחראי לכמעט 60. כמעט 60% מלקוחות רכב הדגל שלנו, 001 ZEEKR, נסעו קודם באאודי, מרצדס, וולבו וב.מ.וו. הדגם הכי נמכר שלנו, ZEEKR 7X, עולה 280 אלף שקל והתחרות הישירה שלנו היא עם רכבי הפרימיום הגרמניים. המותג הזה הוא הגביע הקדוש של היצרנית ג'ילי, וכשהסינים רעבים להצלחה הם מתאבדים על הכול. אי אפשר לעמוד בקצב שלהם.
מבט לעתיד: ארצה לנהל חברה גדולה, אבל לא בטוח שבעולמות הרכב. הייתי בכל מקום בתחום הזה. אחפש דרך להמציא את עצמי מחדש.
פנאי: אני מנגן בפסנתר. התחלתי בגיל צעיר וזנחתי את זה לתקופה ארוכה. עכשיו אני חוזר עם הילדים.
