הבית האדום שבסיבוב מוצא היה עבורי שנים תמרור שסימן כי מתקרבים לבירה ירושלים. מעולם לא עלה בדעתי לרדת מהכביש הראשי. קשה להאמין, אבל דקות ספורות מאחד הכבישים העמוסים בארץ מסתתרת פינת חמד שקטה, שמציעה קולינריה משובחת ואתרים שבהם ניתן לחוש את ההיסטוריה.
● כדי שכולם ירגישו רצויים: המסעדה הדרוזית בגליל שמגישה אוכל מסורתי חלומי - וכשר
● באזור תעשייה במיקום הכי לא צפוי מצאנו את ההמבורגר הכי מושחת בארץ
● שלוש עגלות וגעגוע: יום בין עגלות קפה לזכרה של העיתונאית דפנה לוצקי
10:00 | משהו לאכול: הררי מתוקים וסלט שמותיר חותם
את הבוקר פתחנו בבית ילין ההיסטורי, הבית הראשון שנבנה במוצא ב־1890 ומסמל את ראשית ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל ועבר שימור. מומלץ להתחיל בסיור במרכז המבקרים הצנוע ובסרט הקצר (יש לתאם מראש), ולו רק כדי להבין מה מסתתר מאחורי שמות המנות בתפריט בית הקפה אלורו שבמקום, המציע שפע מסחרר.
משם ממשיכים אל הבוסתן שבו התאנה מטילה צל על שולחנות העץ, הגפן שולחת אשכולות, ובין השבילים מסתתרות חפירות ארכיאולוגיות מתקופת הברזל. שם גם אפשר למצוא את בית הקפה עתיר הנשמה, ובו עשרות מבקרים הצובאים על ויטרינה עמוסת מאפים מלוחים ומתוקים מגונדרים. לנו היה קשה עד מאוד לבחור בין דייניש קרם גבינה ואבוקדו למרובע בצק ועליו ארטישוק בגריל ועגבניות מיובשות על קרם גבינה, בצלים וכרישה.
המקום צלח בהצטיינות את מבחן הבורקס של חברתי הירושלמית, אבל דווקא מנה אחרת נשארה איתי הרבה אחרי שעזבנו - מגדל ירוקים. מדובר בערמה תמימה ונדיבה של חסות, פירות, עלעלים ונבטים ברוטב עדין עם שקדים קלויים. לא בכל יום יוצאים ממאפייה כה משובחת וזוכרים דווקא את הסלט.
אלורו, בית ילין
12:00 | משהו לראות: תכשיטים עם פנינים לא מושלמות
מבית ילין ממשיכים דקות ספורות אל מרכז המבקרים של מותג התכשיטים Yvel. לפני 40 שנה התחילו אורנה ואיציק לוי להשחיל פנינים בביתם בירושלים. העסק גדל בהדרגה והפריצה הגדולה הגיעה דווקא כשהעזו ללכת נגד הזרם ולשלב בתכשיטים פנינים אמורפיות, לא מושלמות ולא אחידות. אלה הפכו לסימן ההיכר של המותג והובילו אותו להצלחה בינלאומית.
איציק, שזכר היטב את שנותיו המאתגרות כעולה חדש מארגנטינה, גם הקים בית ספר לתכשיטנות לעולים חדשים במקום. בהמשך נולד גם מג'מריה ("בראשית" באמהרית) - מיזם חברתי־עסקי שמעניק ליוצאי אתיופיה הזדמנות לרכוש מקצוע. המותג משלב בין מסורת ותרבות עתיקה לבין מודרניות.
הסיור חולף בין שולחנות הצורפים, חדרי השיבוץ ובתי המלאכה ומסתיים ביקב האבן הישן, בעבר מקום מושבו של יקב אפרת, שכיום משמש חלל אירוח.
Yvel, מוצא עילית
14:00 | משהו לנשמה: בית הבראה שנותן חיים לחללים
"אל תסתכלו אחורה", ביקשה מאיתנו דיקלה פומרנץ, ממייסדות בית חלוצי האור, רגע לפני שנכנסנו. מובן שהסתובבנו. המבנה ההיסטורי, שמוכר עד היום בכינויו "הבית הלבן", הוקם בשנות העשרים של המאה הקודמת בסגנון נאו־קלאסי בתכנונו של יוסף ברלין, ושימש במקור כבית ההבראה ארזה.
מקור השם הוא בעץ הארז שנטע כאן הרצל בביקורו היחיד בישראל. בתחילת שנות התשעים חדל המבנה מלשמש כבית הבראה ולאחר גלגולים רבים הפך לאחר 7 באוקטובר למרכז לתרפיה ובית מרגוע נפשי עבור קהילות שונות. במקום פועל גם בית קפה קטן שמעליו מתנוסס השלט: "הריני מקבל על עצמי לאהוב".
כל מרחב בבית מנציח חלל: הסטודיו על שם שני לוק, הספרייה על שם ארנון זמורה, אולם הפעילות על שם דקל סויסה וחדרי הטיפול על שם אריק ורות פרץ. אלה אינם חדרי הנצחה במובן המקובל, הם ממשיכים להתמלא באנשים, בקולות, במוזיקה וביצירה - כאילו הדרך הטובה ביותר לזכור היא להמשיך לחיות.
ארזה ובית חלוצי האור, מוצא עילית
15:00 | משהו לשתות: בלנדים מרעננים מהרי יהודה
כמה דקות נסיעה מערבה, במורדות הרי יהודה, שוכן יקב פלם. קשה לחשוב על מקום מתאים יותר לסיים את היום מאשר כאן, אל מול הכרמים.
בכניסה פגשנו את אבי המשפחה, ישראל פלם, שהיה היינן הראשי של יקבי כרמל. כשהבנים גולן וגלעד סיפרו לו בשנות התשעים שהם רוצים להקים יקב משלהם, האב פקפק, אבל היום הוא כבר מגיע ונהנה מיציר כפיהם. מי שהאמינה בהם מהרגע הראשון הייתה האם, שלה גם גמלו ביין משובח על שמה - קמיליה - בלנד לבן ורענן מחלקת הכרם של גבעת ישעיהו.
התיישבנו מתחת לגפנים עם הבטחה לארבע לגימות שנבחרו בקפידה מהרפרטאר המפואר של יינות היקב. אליהם הצטרפו גבינות מצוינות של משק גל, שמן זית ענברי ופת של לחם מחמצת. כל כוס סיפרה סיפור אחר של הטרואר הנהדר של הרי יהודה.
יקב פלם, יער הקדושים
