במשך עשרות שנים, העיניים של שוק הנפט העולמי היו נשואות למדינות אופ"ק (OPEC), קרטל הנפט הבינ"ל הכולל את מדינות המפרץ הפרסי.
● טראמפ מאיים: מכס של 100% על תרופות שמיובאות לארה"ב
● דיווח: ארה"ב וסעודיה הגיעו להסכם לפיתוח גרעין אזרחי
חסימת מצר הורמוז על ידי איראן במלחמה, והאצת ההתפוררות של אופ"ק, הפך את השוק. מחיר הנפט כבר לא נקבע על ידי היצרניות - אלא דווקא מצד הביקוש. ובראשו היבואנית הגדולה בעולם, סין, שבשגרה רוכשת כ־22% מכלל הסחר בנפט גולמי. לשמחת העולם, למדינה עם היד על השאלטר של מחיר הזהב השחור אין אינטרס במחירי נפט גבוהים.
כשרק החל המשבר בהורמוז בחודש פברואר, היו מי שצפו זינוק חסר תקדים במחירי הנפט: הכלכלן זוכה פרס נובל פול קרוגמן, למשל, אמר ש־150 דולר לחבית נפט "נשמע נמוך" משום שהמחיר יצטרך לעלות ברמה כזאת שתשמיד את הביקוש ותתאים אותו להיצע המופחת. אך להפתעת רבים בעולם, זה לא קרה. מחיר השיא עמד על 120 דולר, וגם כעת כשהתחדשה הלחימה והחסימות במפרץ, הוא בקושי מגיע ל־90. איך זה קרה?

השמדת הביקוש
"סין צמצמה את יבוא הנפט בחודשים האחרונים, זאת אחת הסיבות שמחירי הנפט לא זינקו עוד יותר. הם יבואן הנפט הגדול בעולם" מסביר פרופ' יהושע קרסנה, לשעבר בכיר באחד מארגוני המודיעין והיום מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א "אם הם היו מייבאים כרגיל זה היה משפיע מאוד".
ואכן, בנתונים ניתן לראות את הצמצום הדרמטי של יבוא הנפט בידי סין: אם בימים כתיקונם סין מייבאת בין 45 ל־55 מיליון טון של נפט בחודש (בסין נהוג למדוד נפט בטונות ולא בחביות כמו במערב), הנתונים המקדמיים לחודש יוני מצביעים על יבוא של 29 מיליון טון נפט בלבד, ירידה של 41% ביחס לחודש יוני המקביל בשנה שעברה.
ד"ר אילן גילדין, מנהל קרן גידור ושותף בקרני פמילי אופיס, מפרט איך נמנע משבר נפט גדול בהרבה: "20 מיליון חביות נפט עברו בכל יום בהורמוז לפני המלחמה. בערך שליש מהכמות הזאת יוצא בכל זאת דרך מעקפים כמו צינור מזרח־מערב הסעודי. שליש שוחרר מרזרבות אסטרטגיות של ארה"ב, שאר המערב וגם קצת סין, והשאר מגיע מחיתוך של היבוא הסיני ב־5־6 מיליון חביות (ביום, ע' א'). זו הייתה החתיכה החסרה בפאזל".
במובן מסוים, אומר גילדין, השמדת הביקוש אכן התרחשה, אך היא בוצעה על ידי סין מיוזמתה: "סין כפתה על עצמה את צמצום היבוא".
איך היא עשתה את זה? חלק, כאמור, ממשיכת נפט מהמאגרים האסטרטגיים שלה, אבל חלק ניכר מצמצום זיקוק הנפט למוצרי דלק שסין מבצעת בשטחה. "הם לא כלכלה חופשית, ואפשר לומר לצרכנים ולמגזר הממשלתי להשתמש בפחות דלק. אבל הם גם הטילו מגבלות נרחבות על יצוא תזקיקים, וכך הפחיתו את הזיקוק וחסכו בנפט" אומר פרופ' קרסנה.
מצד שני, אחת ההשלכות של בלימת יצוא תזקיקי הדלק היא זינוק במחירי הדלק העולמיים, שצפויים להגיע למתדלקים הישראלים כבר בחודש הקרוב.
סין תחזור לייבא?
כחלק מהשליטה של סין במחירי שוק הנפט, צריך לזכור שהמדינה עשויה בכל רגע לחזור לייבא, ולהזניק בחזרה את המחירים.
במצב בו סין תחזור לייבא נפט בכמויות העבר שלה, המחירים עלולים לזנק בעשרות אחוזים. אך המומחים מסכימים: אין לה אינטרס כזה.
לדברי ד"ר גילדין "הסיכוי לזה לא גבוה, כי אין לסין אינטרס להכניס את העולם למיתון. בהינתן שהצריכה הפנימית חלשה יחסית, והצמיחה נסמכת יותר על יכולת תעשייתית ויצוא, המשמעות היא שסין נשענת על הצמיחה העולמית. אין לסין שום אינטרס לראות את העולם נכנס למיתון, רחוק מזה. יותר מחצי מהיצוא הסיני מגיע למדינות מתפתחות, והן הכי ייפגעו ממשבר אנרגיה".
גם פרופ' קרסנה אומר ש"תמיד יש סיכוי, אבל אין סיבה שהם ישנו את המדיניות. הם לא רוצים לשלם יותר בעצמם, וגם לא רוצים להאט את הכלכלה העולמית". כך שמתוך האינטרס הקר של סין לא לשלם יותר על הנפט ולשמור על שווקי היצוא שלה פעילים, בייג'ינג כנראה מצילה את העולם ממשבר נפט.
אלא שכמובן, זה משאיר את היד שלה על השאלטר העולמי של מחיר הנפט. לדברי פרופ' קרסנה "יש להם סבלנות, ההנהגה יכולה להחליט לחכות. מצד שני, כל הסיפור נמשך פחות מ־5 חודשים. אם חסימת הורמוז תימשך עוד הרבה, סין תצטרך לחשוב מחדש על המדיניות".




















