במשרד האוצר הציגו לאחרונה מהפכה של ממש בתחום ההשקעות והחיסכון: חשבון השקעות מאוחד, שירכז תחת קורת גג אחת קרנות נאמנות, קופות גמל להשקעה ופוליסות חיסכון, תוך השוואת תנאי המיסוי ביניהן. המטרה: לעודד העברת כסף מחשבונות העו"ש.
● ברקת שלף נתון שממחיש את ה"פלא" הכלכלי של ישראל. האם הוא נכון?
● רשות המסים ציפתה לגבות מאות מיליוני שקלים. התוצאה רחוקה משם
במוקד הרפורמה, שהובילה רשות ני"ע בראשות ספי זינגר: ההטבה הנוכחית, המעניקה פטור מלא ממס רווחי הון בקופת גמל להשקעה, למי שימשוך את הכסף כקצבת פנסיה לאחר גיל 60. לפי התוכנית החדשה, ההטבה הזו תתאפשר בשלושת המוצרים שיהיו בחשבון החדש, אך עם כוכבית גדולה - תקרת פטור ממס שתעמוד על 200 אלף שקלים בלבד.
לתקרה זו יש השלכה על הטבה נוספת הקיימת כיום בגמל להשקעה ובפוליסות חיסכון: האפשרות לעבור בין מסלולים (ולשנות את רמת הסיכון), תוך אפשרות לדחיית מס ללא מגבלה על הסכום. לדוגמה, חוסכים שהגיעו לגיל 50 וצברו רווחים של מאות אלפי שקלים יכולים לבצע שינוי מסלול, להמשיך ליהנות מהרווחים הצבורים ולשלם את המס רק בעת הפדיון.
במשרד האוצר הדגישו שוב ושוב שהרפורמה ניטרלית מבחינה פיסקאלית. כלומר, המדינה לא תרוויח ולא תפסיד כסף ממסים בעקבות השינויים שביקשה להנהיג. היא פשוט תחלק אחרת את עוגת ההטבות, שמוגשת כיום רק לחוסכים בגמל להשקעה. ואולם, למרות המהלך החשוב, מדובר בטיעון מעורר מחלוקת.
מושכים לפני הפנסיה
נתונים שהגיעו לידי גלובס, ונחשפים כאן לראשונה, מצביעים על כך שהפטור ממס הניתן כיום במשיכת כספי גמל להשקעה כקצבת פנסיה כמעט לא מנוצל בפועל. ממידע שהעביר איגוד בתי ההשקעות לוועדה שדנה ברפורמה, עולה כי בשנים 2021-2023 שיעור החוסכים שבחרו למשוך את כספם כקצבה עמד על 0.04%-0.06% בלבד. מדובר בשיעור זניח לחלוטין, שמשמעותו היא שאובדן הכנסות המדינה ממסים בגין הטבה זו הוא שולי ביותר.
בפועל, באותן שנים שימש המוצר בעיקר כמכשיר חיסכון לטווח הקצר והבינוני, ורוב החוסכים שפדו את כספם עשו זאת לפני גיל 60. שיעור המשיכות עמד על 8%-10%, והן לא זיכו בפטור ממס. במקביל, היקף הניוד בין המסלולים, שנהנה כאמור מדחיית מס, עמד על 7%-8%.
אם הממשלה הבאה תאמץ את הרפורמה וזו תיכנס לתוקף, ניוד בין מסלולים יחייב במס על כל סכום שיעלה על תקרת הפטור בסך 200 אלף שקלים - זאת לגבי כספים חדשים שיופקדו. הנתונים שנאספו מתבססים על יותר ממחצית מהנכסים המנוהלים בקופות הגמל להשקעה באותן שנים.
המשמעות של הנתונים: בפועל הטבת המס בעת המשיכה כקצבה היא בעיקר תיאורטית, והגבלת הפטור במעבר בין מסלולים פירושה פגיעה ישירה בחוסכים, שישלמו יותר מסים. לעמדת איגוד בתי ההשקעות, המיצוי האפסי של הטבת הקצבה כיום דווקא מצדיק חשיבה הפוכה. כלומר הרחבה של ההטבה, במטרה לתמרץ את החוסכים לשמור חלק מכספי החיסכון לגיל פרישה.
"כלל ההטבות יבוטלו"
מה קורה במכשירי החיסכון האחרים? בדוח המסכם של הוועדה שהמליצה על הרפורמה נכתב, כי "כלל הטבות המס הקיימות היום בקרנות נאמנות, בקופות גמל להשקעה ובפוליסות חיסכון, לרבות דחיית המס עבור הפקדה של חוסך מעבר למגבלה הקבועה… פטור במעבר בין מסלולים ומנהלים ופטור במשיכת קצבה מעל גיל 60 (בקופת גמל להשקעה), יבוטלו".
כיום, מחזור החיים של פוליסת חיסכון נחשב לארוך יחסית למכשירים האחרים, והיא מהווה מעין "מקלט מס" לנוכח העובדה שקיימת בה דחיית מס על מעבר בין מסלולים על הסכום כולו, כך שמס רווחי הון משולם רק בסוף התקופה בעת פדיון הפוליסה. לאחר כניסת הרפורמה, כל מעבר בין מסלולים בסכום שכולל רווח וגבוה מ-200 אלף שקלים יחייב במס. מה גם שמדובר בהטבה חד-פעמית בסכום מצטבר של 200 אלף שקלים.
ברור אם כן, שגם כאן המדינה תוכל ליהנות ממיסוי גבוה יותר. כך, למעשה, הרפורמה תבטל מקלט מס ותביא להעברת כספים לשוק ההון (שמחייב במס רווחי הון), לצריכה פרטית (שמחייבת תשלום מע"מ) או לנדל"ן (שמחייב במס רכישה).
החוסכים והמדינה ירוויחו
מטרתה המוצהרת של הרפורמה היא לעודד את הציבור להעביר כספים מחשבונות העו"ש לאפיקים נושאי תשואה. מדובר במטרה ראויה, אך מרוויחה מובהקת נוספת ממנה תהיה קופת המדינה, ולא רק החוסכים עצמם, וזאת בשל גביית המסים על רווחי ההון שייצברו בדרך.
חוות דעת שנכתבה לבקשת איגוד בתי ההשקעות על ידי דורון ארבלי, לשעבר מנהל רשות המסים, ורו"ח צור גינת, לשעבר מנהל מחלקת קופות גמל ברשות המסים, מצביעה על כך שהקמת המוצר החדש צפויה להניב למדינה גידול שנתי של כמיליארד שקלים בגביית מסים. הערכה שמרנית זו מתבססת על תשואה ריאלית משוערת של כ-4% בחשבון ההשקעות.
חוות הדעת התבססה על מספר הנחות, ובהן שתקרת ההפקדות בחשבון ההשקעה תהיה בנוסף לתקרה בקופות הגמל וזהה לה. אולם, מכיוון שהוועדה בחרה במתווה אחר, גביית המסים בפועל עשויה להיות אף גבוהה יותר.
לכן, אם המטרה היא אכן לשמור על ניטרליות פיסקאלית, ייתכן שאותה תקרה נקובה של 200 אלף שקלים היא בסך הכל "עז" שהכניס האוצר כדי שיהיה לו על מה להתפשר בעת הדיונים על הרפורמה בכנסת. אם תקרה זו תישאר, נראה כי ציבור החוסכים דווקא ישלם יותר למדינה. העלאת מסים אינה בהכרח דבר רע, בוודאי כשהיא נוגעת לסכומים שחורגים ממעמד הביניים, אך יש לשקף לציבור את הרפורמה במלואה.
עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, מכנה את הרפורמה "בשורה צרכנית חשובה", שתביא לחיזוק התחרות בשוק ההון, תוך הגברת השקיפות ויכולת ההשוואה בין מוצרי השקעה. לדבריו, המהלך יוביל להסרת חסמים, להפחתת יוקר המחיה ולהעברת מיליארדי שקלים מהעו"ש למוצרי החיסכון, באופן שיסייע לצמצם את שחיקת חסכונות הציבור.
עם זאת, הוא מציין כי קופות הגמל ההוניות בוטלו לפני כ-20 שנה, ועל רקע זה הוא מסביר כי "אנו סבורים שחשוב שלציבור יהיה כלי חיסכון והשקעה אפקטיבי לטווח הבינוני. חשיבות החיסכון לטווח הבינוני הובהרה ביתר שאת במשבר הקורונה וכן במלחמה. הציבור צריך חיסכון גם 'לחיים עצמם' ולא רק לפנסיה, ולכן חשוב לאפשר לו מכשירי חיסכון גם לטווח זה".
לדבריו, "השימוש של הציבור בהטבת המס בקופות הגמל להשקעה שולי עד בלתי קיים, וזאת אף שעברו כעשר שנים מהקמת המוצר. לכן, לא רק שאין צורך להפחית את תקרת ההפקדה, ראוי לבחון את הגדלתה. העלאת תקרת ההפקדה ביחס לתקרה המוצעת תביא להרחבת החיסכון של הציבור לטווח הבינוני, לחיזוק שוק ההון הישראלי ואף להגדלת ההשקעות במשק. כמו כן, הגדלת התקרה תניב למדינה הכנסות מס נוספות, בפרט כשמביאים בחשבון את הצפי של האוצר להסטת כספים מחשבונות העו"ש, שבהם המדינה אינה נהנית ממיסוי, אל 'חשבון להשקעה', שבו קיים מיסוי, כשראינו שהניצול של הטבת המס אינו קיים בפועל".
״צעד ניטרלי פיסקאלית״
מטעם משרד האוצר נמסר: "הצעד של הקמת חשבון ההשקעה הוא ניטרלי פיסקאלית לפי הנתונים הקיימים. קופת גמל להשקעה היא מוצר צעיר יחסית, ואכן שיעור המשיכות בפטור מלא ממס נמוך, והפוטנציאל למשיכות פטורות עם התבגרות המוצר, גדול יותר. עם זאת, הכללת מסחר במוצרים נוספים, דוגמת קרנות נאמנות, בחשבון ההשקעה תעניק להם הטבת מס שלא מוצעת במסגרת הנוכחית. במשרד פועל צוות לבחינת הטבות המיסוי במוצרים הפנסיוניים, וככל שיזהה שקיים צורך בתמרוץ הגדלת ההפקדות הפנסיוניות, יגבש הצוות המלצות בהתאם, בין שבמסגרת חשבון ההשקעה ובין שבמסגרת אחרת".
