ברקת שלף נתון שממחיש את ה"פלא" הכלכלי של ישראל. האם הוא נכון?

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: ניר ברקת
מפלגה: הליכוד
תוכנית: "סוף השבוע", ערוץ 14
ציטוט: "אם בזמן מלחמה גדלנו, ויש לנו צפי לצמיחה של 5% השנה"
תאריך: 16.7.26
ציון: לא מדויק

אחד הנושאים שעולים עם תקופת בחירות היא המצב הכלכלי בישראל. כפי ששר הכלכלה ניר ברקת הסביר בתוכנית סוף השבוע של ערוץ 14, ישראל במצב טוב: "אם בזמן מלחמה גדלנו, ויש לנו צפי לצמיחה של 5% השנה". האם זה באמת התחזית ל-2026?

אם נסתכל על נתוני השנה הנוכחית התחזית יותר נמוכה. התחזית הכי קרוב היא של UN DESA עם 4.2%, ובנק ישראל מעט מאחוריו עם 4% צמיחה. הכלכלן הראשי מצפה לצמיחה בין 3.3-3.8%, Fitch צמיחה של 3.5%, ה-IMF צמיחה של 3.5%, ה-OECD צמיחה של 3.3%, והכי שמרני הוא S&P עם צמיחה של 3.1%.

אך אם נסתכל על נתוני התחזית של 2027 אנחנו מתקרבים יותר לטענת ברקת. לפי נתוני בנק ישראל שיצאו החודש, הצפי היא 5.5%, הנתונים של ה-OECD חוזים שזה יהיה 5.6%, והנתונים של הכלכלן הראשי הם הכי אופטימיים וצופים לצמיחה של 5.3-6.1% בתמ"ג. אך יש גופים יותר שמרניים בתחזיתם; תחזית של ה-IMF מצפה לצמיחה של 4.4% והתחזית של ה-UN DESA מצפה לצמיחה של רק 3.5%. גם בין חברות הדירוג יש הפרשים גדולים בתחזיות שלהם. Fitch הכי שמרן עם צפי של 3.5%, Moody's הכי קרוב בין כל התחזיות עם צפי ל-5% צמיחה, ו-S&P מצפה לצמיחה אף יותר גדולה של 5.9%.

אך מה מביא להפרשים כל כך גדולים בתחזיות האלו? פרופ' דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש וכלכלן בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת ת"א אומר: "אינני יודע מדוע יש פערים כאלה גדולים בין התחזיות. אני רק יכול לשער שהבדלים כה גדולים קשורים להסתברויות השונות שנותנים לקיומן של מלחמות וממימדי השיתוק של המשק כתוצאה מהן, שלא לדבר על תוצאות הבחירות ובאיזו מידה יהיה אפשר להחזיר את המדיניות לשפיות".

גם ד"ר יניי שפיצר מסכים וממשיך: "התחזיות השונות מעריכים את מצב הכלכלי, הגאו-פוליטי, הביטחוני, התעסוקתי בישראל. הם בודקים כמה הוצאות יש על ביטחון, איך שירות המילואים משפיע על תעסוקה, מגבלות על ענף הבניה בשנים האחרונות בישראל, וכו'. כל תחזית לוקחת את המדדים ונותנת להם רמות שונות של חשיבות - כך נוצר הפרשים בצמיחה בישראל. עוד משהו שמביא להפרשים הוא מועד התחזית והמידה שבה הביאה בחשבון את אירועי המחצית הראשונה של 2026. בנוסף חברות הדירוג ימדדו עוד דברים, למשל רמת החיסכון".

ומה חשיבות התחזית עבור הכלכלה הישראלית? שפיצר ממשיך: "גודל ההפרשים בין התחזיות חוסר ודאות של הטווח הקצר לגבי התאוששות הכלכלה הישראלית. לחלק יש ציפיות שהמצב הביטחוני ימשיך יותר זמן מאחרים. אך רוב התחזיות מסכימים על דבר אחד: יש פה התאוששות כלכלית כך שאנחנו חוזרים לרמת צמיחה רגילה המבוסס על ההנחה שהמצב הביטחוני יתייצב בהדרגה. האי-ודאות היא סביב כמה זמן יקח לתוצר להתכנס חזרה לתוואי הצמיחה הרגיל שלו". כך למשל נתוני ה-UN מינואר הנמוכים לא כוללים את מה שקרה כבר השנה, ואף נתוני Fitch הם ממרץ. "התחזית היחידה שמתייחסת במפורש לתוואי הצמיחה בטווח הארוך היא זו של קרן המטבע הבינלאומית (IMF). לפיה, ישראל צפויה לחזור לקצב צמיחה מעט נמוך מזה שנרשם בעבר, בין היתר בשל האטה בקצב גידול האוכלוסייה, שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה והתאוששות חלקית בלבד במספר העובדים הזרים. כתוצאה מכך, מעבר לכך שההתכנסות לרמת התוצר הצפויה לפי המגמה הקודמת לא תהיה מלאה, גם קצב הצמיחה של המשק בטווח הארוך צפוי להיות איטי יותר מאשר בשנות ה-2010.

"בשנתיים האחרונות כושר ההתאוששות של המשק הישראלי נטה להפתיע לטובה את חלק מהתחזיות. יכול להיות שהתחזיות להמשך התאוששות מהירה כבר לוקחות זאת בחשבון".

בן-דוד מסביר: "נתוני הצמיחה האלו אינם כל כך רלוונטיים עבור כלכלנים. באופן כללי, ככל שיש יותר אנשים, התמ"ג גדול יותר. במילים אחרות, ככל שפריון הילודה גבוה יותר - וזה המצב בישראל לעומת כל מדינות ה-OECD -, כך צפוי לגדול קצב הצמיחה של התמ"ג. זו הסיבה שפוליטיקאים אוהבים להשתמש בשיח סביב שיעורי הצמיחה של התמ"ג במקום הנתון הרלוונטי יותר - והנמוך יותר - של תמ"ג לנפש שמנכה את גידול האוכלוסייה מהסיפור. זהו נתון שבכל מקרה משקף נכון יותר את רמת החיים כי זהו החלק הממוצע של העוגה הלאומית שיש לכל תושב".

בן-דוד ממשיך להסביר שישראל די נמצאת במסלול צמיחה (של תמ"ג לנפש) יציב מאז שנות ה-70, עם גדילה שנתית ממוצעת של 1.8%. יש שנים שיוצאות דופן, כמו ב-2021 הצמיחה עמדה על 7.1% אחרי משבר הקורונה וכך חזרנו לשגרה רגילה של צמיחה ב-2022, כמו שהסברנו בעבר במשרוקית. הצפי היא ל-2027 תהיה התאוששות של 3% צמיחה.

שפיצר מוסיף על זה: "לאחר כל משבר יש התאוששות, וקצב צמיחה של 5% בשנה לכלכלת ישראל לאחר משבר כמו זה שחווינו הוא דבר שהיינו צריכים להיות מודאגים מאוד אלמלא היה מתרחש. להתגאות בקצב הזה כאילו היה הצלחה זה כמו לומר 'אנחנו מטפסים מהר' מבלי לומר את המשך המשפט: 'מהבור שאליו נפלנו'. מה שהייתי רוצה לשמוע זה 'נטפס מהר עד לשפת הבור, ומשם נמשיך עוד לטפס למקום בו היינו אמורים להיות ואולי אף ועבר לכך'. את זה, לצערי, אנחנו לא שומעים מהתחזיות".

שפיצר מוסיף עוד הערה: "אומנם התחזיות מצפות להתאוששות, חלק יותר מהר וחלק פחות, וחזרה לקצב צמיחה של המגמה ארוכת-הטווח. אך גם צפויות הוצאות ביטחוניות וגיוסי מילואים נרחבים יותר בעתיד מאשר לפני תחילת המלחמה. ככה שגם בשיגרה שאליה אנו צפויים לחזור הצרכים הביטחוניים המוגבים יפגעו ברמת המחייה שלנו".

מטעם השר ברקת לא נמסרה תגובה.

לסיכום, השנה הצמיחה הצפויה נעה בין 3.1-4.2%, אך ב-2027 חלק מהתחזיות צופות לצמיחה גדולה כמו שברקת טוען. הצמיחה אינן מראות שגשוג אלא ציפיות להתאוששות הכלכלה הישראלית. לכן, דבריו של ניר ברקת לא מדויקים.