להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד משמעי
תקציר הבדיקה:
הטענה: בעוד כעת תחזית הצמיחה עומדת על 3.1%, בתקופתו של ליברמן כשר האוצר הצמיחה הייתה 8.1%.
מה נכון:
התחזית האחרונה של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר צופה שהצמיחה ב-2025 תעמוד על 3.1%.
ב-2021 הצמיחה עמדה על 9.4%, אך חושבה ב-2023 כ-8.6%.
מה חסר:
ב-2021 ליברמן היה שר האוצר רק כמחצית השנה. בשנה מלאה של ליברמן הצמיחה הייתה 6.3%.
נתוני הצמיחה האלו הם תוצר של היציאה מהקורונה, ולפי מומחים לא ריאלי להישאר עם צמיחה כזו לאורך זמן.
תחזיות הצמיחה בימיו האחרונים של ליברמן בתפקיד דיברו על צמיחה שבטווח 2.8-3.5%.
הציון: מטעה
המלחמה מהווה נטל לא פשוט כל כלכלת ישראל, ורבים לא אופטימיים. "(במשרד האוצר) מדברים היום על צמיחה של 3%, 3.1% - יהיה מתחת ל־3%", יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן סיפק את הטייק שלו כמי שניהל את המשרד לטובת מראייניו בכאן 11. הוא לא הסתפק בכך, ונתן השוואה לכהונתו: "בתקופה שלי כשר האוצר הגענו ל־8.1%". האם המספרים באמת היו כה מרשימים?
● המשרוקית מתחדשת: הכירו את סולם הציונים החדש
לאחרונה אכן פורסמה תחזית של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, לפיה הצמיחה ב־2025 תעמוד על 3.1%, ירידה חדה מתחזית יוני (3.6%) ומהתחזית שניתנה בתחילת השנה לצורך התקציב (4.3%). בנוסף, ביולי בנק ישראל פרסם את התחזית שלו, שעמדה על 3.3%, ירידה מתחזית אפריל (3.5%).
ואיך נראו הדברים בימיו של ליברמן באוצר? השנה אליה הוא מתכוון היא כנראה 2021, בה לפי הנתונים שפורסמו ב־2023 היא עמדה על 8.6%, ומאז חושבה מחדש, וכעת לפי בנק ישראל היא הייתה 9.4%. מרשים אפילו יותר ממה שליברמן אמר בראיון.
אז עד כאן נראה שליברמן דייק בנתונים. אבל יש כמה דברים שהוא לא ציין: ראשית, הוא נכנס לתפקידו כשר האוצר רק באמצע יוני 2021, כך שהוא חולק בקרדיט לשנה זו עם שר האוצר שלפניו, ישראל כ"ץ. שנה בה ליברמן היה השר לכל אורכה (למעט יומיים) הייתה 2022. אז הצמיחה הייתה "רק" 6.3%.
אבל זה עשוי להיראות כמו דקדוקי עניות. 6.3% זו עדיין צמיחה גבוהה. כאן נכנס העניין העיקרי: ליברמן קיבל לידיו את המשרד עם היציאה מהקורונה, שהשפיעה מאוד על המספרים וב־2020 הקטינה את הכלכלה ב־2%. "צמיחה של 6% לאורך זמן היא לא ריאלית", אומר למשרוקית יואל נוה, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר. "הצמיחה הזו הייתה תוצאה של היציאה מהקורונה". דברים דומים אומר לנו גם ד"ר יניי שפיצר מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית: "המספרים האלו הם ריבאונד של הקורונה".
בנוסף, כך המומחים, קשה לקשור בין מדיניות של הממשלה לצמיחה בטווח הקצר. "המשק הישראלי מבוסס על ההייטק, וזה סקטור שנפגע משמעותית פחות מבמשברים הכלכליים של 2008/9 ושל הקורונה", אומר פרופ' דן בן־דוד, נשיא מוסד שורש וכלכלן בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת ת"א. "מה שהממשלות היו צריכות לעשות זה בעיקר לא להפריע". בהתאם לכל אלו, נוכל לראות שתחזיות מ־2022 ותחילת 2023, עוד לפני נאום הרפורמה המשפטית של יריב לוין ולעתים אף טרם הבחירות, כבר צפו שהצמיחה ל־2023 תעמוד על בין 2.8% ל־3.5%. האם שר האוצר ליברמן היה רואה בכך כישלון?
נציין כי המומחים לא סבורים בגלל זה שאין בעייתיות במדיניות הכלכלית של הממשלה הנוכחית. "אין ספק שיש השפעות הרסניות על הכלכלה ככל שהמלחמה מתמשכת על ירידה בפוטנציאל הצמיחה בשנים הבאות", אומר נוה. "להערכתי גם התחזיות לצמיחה מהירה עם סיום המלחמה (ככל שזה יקרה מתישהו) הן אופטימיות והצמצום הצפוי בהזרמות הממשלה למשק צפוי לפגוע בצריכה הפרטית".
מח"כ ליברמן לא נמסרה תגובה.
תחקיר: אוריה בר־מאיר
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: אביגדור ליברמן
מפלגה: ישראל ביתנו
תוכנית: שבע, כאן 11
תאריך: 11.8.25
ציטוט: " (במשרד האוצר) מדברים היום על צמיחה של... 3.1%... בתקופה שלי כשר האוצר הגענו ל-8.1% "
ציון: מטעה
יו"ר ישראל ביתנו חה"כ אביגדור ליברמן התראיין לכאן 11 (החל מ דקה 17:33 ) והתייחס למצב הכלכלי כשפנה למראיינת: " את סקרת את משרד האוצר, הם מדברים היום על צמיחה של 3%, 3.1% - יהיה מתחת ל-3%. בתקופה שלי כשר האוצר הגענו ל-8.1%". הוא גם לא התכוון לסיבות כמו המלחמה להצדיק את המצב, כשהוסיף שבתקופתו "הייתה קורונה, אז פרצה מלחמה בין רוסיה לאוקראינה".
בדיקה זו מבוססת על בדיקה קודמת שנערכה בנושא לפני כשנתיים, אז חה"כ מירב כהן (יש עתיד) השמיעה טענה דומה. דוח בנק ישראל 2024 מספק נתוני צמיחה לאורך השנים. לפי נתונים אלו, ב-2021 הצמיחה בישראל עמדה על 9.4% (יצוין שהנתונים עודכנו מאז הבדיקה הקודמת, אז הצמיחה בישראל חושבה על 8.6%). ב-10 באוגוסט אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם את התחזית המאקרו-כלכלית יולי 2025 , בה תחזית הצמיחה ל-2025 היא 3.1%, לעומת 3.6% בתחזית יוני ו-4.3% בתחזית התקציב מינואר. בנוסף, ביולי בנק ישראל פרסם תחזית צמיחה ל-2025 שעומדת על 3.3%, ירידה של 0.2 נקודות אחוז מתחזית אפריל. עד כאן, הנתונים מתאימים לדבריו של ליברמן.
אלא שלא הוצגה כאן התמונה המלאה. ראשית, ליברמן דיבר על תקופתו כשר האוצר, במסגרת הממשלה ה -36 . זו הושבעה ב-13 ביוני 2021, אחרי שעבר כמעט חציון שלם של 2021, מה שהופך את לקיחת הקרדיט של ליברמן לבעייתית. שנה מלאה בה כיהנה הממשלה הקודמת הייתה 2022 (למעט יומיים, שכן הממשלה ה -37 הושבעה ב-29 בדצמבר 2022). בשנה זו, לפי דוח בנק ישראל, הצמיחה עמדה על 6.3%. כלומר, נתון נמוך מזה שליברמן נקב בו, גם אם עדיין גבוה.
בנוסף, אם נסתכל על תחזיות צמיחה ל-2023 מימי הממשלה הקודמת, נוכל לראות שכבר אז שיעורי הצמיחה עליהם דיבר ליברמן לא היו אמורים להישמר בטווח הארוך. התחזית האחרונה של אגף הכלכלן הראשי לפני בחירות 2022 היא תחזית יולי 2022 , בה תחזית הצמיחה ל-2023 כבר עמדה על 3.5%. התחזית הבאה, מ דצמבר 2022 , כבר נערכה כשהרכב הממשלה הנוכחית היה ברור, אבל לפני שהושבעה ועשתה צעדים כלשהם שהיו יכולים להשפיע על הכלכלה, וכבר בה התחזית עמדה על 3% בלבד. התחזית האחרונה של בנק ישראל לפני הבחירות היא מ אוקטובר 2022 , ובה התחזית ל-2023 עמדה על 3%. התחזית הבאה היא מ- 2 בינואר 2023 , כלומר אחרי השבעת הממשלה הנוכחית אבל בהתבסס על הביצועים תחת הממשלה הקודמת ולפני נאום הרפורמה המשפטית של יריב לוין, והיא עמדה על 2.8% ל-2023 ו-3.5% ל-2024. פירוש הדבר הוא שגם לפני שהמפלגות המרכיבות את הממשלה ניצחו בבחירות, או שהממשלה הושבעה או החלה לפעול, הגופים הרשמיים לא חזו נתוני צמיחה גבוהים בהרבה ממה שצפוי כעת, ולפעמים גם נמוכים יותר.
כשביצענו את הבדיקה הקודמת, דיברנו עם מספר כלכלנים כדי לנסות לשים את המספרים האלו בהקשר. ראשית, יש לשים במסגרת הנכונה את המספרים של הממשלה הקודמת, שלפני הכל נהנתה מכך שהיא כיהנה בזמן השתקמות הכלכלה מהקורונה. "צמיחה של 6% לאורך זמן היא לא ריאלית", אמר יואל נוה, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר. "הצמיחה הזו הייתה תוצאה של היציאה מהקורונה". גם ד"ר יניי שפיצר מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית שייך את הצמיחה הגבוהה לקורונה: "המספרים האלו הם ריבאונד של הקורונה", הוא אומר.
שנית, בעייתי גם לקבוע כמה ממדיניות ממשלה זו או אחרת אחראית לצמיחה. "כשמסתכלים על צמיחה אי-אפשר לזהות מה התפקיד של הממשלה בתוך זה, בטח לא בטווחי זמן כאלה קצרים", כך שפיצר. "גם אם מדובר בממשלה שעושה שטויות ויוצרת מיתון במו ידיה, ואני חושב שהמדיניות הכלכלית של הממשלה הנוכחית היא נוראית, עדיין לא נראה פגיעה בצמיחה בטווח כל-כך קצר. יכול להיות שעוד כמה חודשים נתחיל להרגיש את זה גם בתמ"ג". "הסיפור המרכזי בצמיחה בישראל הוא ההייטק", אמר לנו פרופ' דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש וכלכלן בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב. "המשק הישראלי מבוסס על זה, וזה סקטור שנפגע משמעותית פחות מבמשברים הכלכליים של 2008-9 ושל הקורונה. מה שהממשלות היו צריכות לעשות זה בעיקר לא להפריע".
בד בבד, הם גם הסכימו שהעובדה שתחזיות הצמיחה לא נפגעו באופן משמעותי אין פירושה שהממשלה הנוכחית לא גורמת לנזק כלכלי, אך ייתכן שנראה אותו בטווח הארוך יותר. "קודם כל שנגיע לתחזיות הצמיחה האלה", אומר נווה. "הנזק לכלכלה לא בהכרח מגיע בטווח המידי. אנחנו מדברים פה על אובדן אמון ואובדן השקעות, שאלו דברים שלוקחים זמן. התפקיד של הממשלה הוא לייצר למשק תנאים לצמוח, וכרגע היא בעיקר מייצרת חוסר ודאות שנוסף על חוסר הוודאות העולמי. זה פוגע באמון, ומשם בצריכה ובהשקעות, כי אנשים מעדיפים לחסוך מאשר לעשות השקעות ארוכות טווח. סין סובלת מזה עכשיו גם בגלל שסגרי הקורונה גרמו לאובדן אמון של משקי הבית. פה החקיקה המשפטית, גם אם מוגבלת, פגעה במעמד של ישראל כמדינה עם מסגרת חוקית חזקה. על זה נוספים גם אלמנטים כמו הכלכלה העולמית והמדיניות המוניטרית של בנק ישראל".
"אלה דברים שבעיקר נראה בהמשך", הסביר פרופ' בן-דוד. "דברים כמו אובדן השקעות בהייטק לא ייראו מיד. אפשר לחלק את הנזק לשני חלקים: הנזק לתוצר יהיה בטווח הארוך. הנזק בטווח הקצר נעשה לחסכונות ולפנסיות שלנו. אי הוודאות שמייצרת הממשלה מבריח משקיעים וכסף, מה שגורם לפער גדול וגדל בין ביצועי הבורסות במערב לבין הבורסה בישראל מהקמת הממשלה בסוף השנה שעברה. ככל שיוצא הכסף, נחלש השקל, מה שמייקר את היבוא ופועל להגברת האינפלציה. זה מאלץ את הבנק המרכזי להעלות את הריבית. גם זה פוגע בצמיחה הכלכלית, אבל בטווח הארוך".
לצורך הבדיקה הנוכחית, נוה ביקש להוסיף: "אין ספק שלמלחמה הנמשכת תחת הממשלה הנוכחית השפעות הרסניות על הכלכלה גם באובדן תוצר בשנתיים האחרונות ולצערי ככל שהמלחמה מתמשכת גם על ירידה פוטנציאל הצמיחה בשנים הבאות. ברבעון הראשון של 2025 היה התוצר דומה בגודלו לזה של הרבעון הראשון של 2023 (אובדן של כ-5% תוצר) אבל גם הרכב התוצר היה גרוע בהרבה עם תוצר עסקי נמוך והוצאה ציבורית גבוהה. להערכתי גם התחזיות לצמיחה מהירה עם סיום המלחמה (ככל שזה יקרה מתישהו) הן אופטימיות והצמצום הצפוי בהזרמות הממשלה למשק צפוי לפגוע בצריכה הפרטית. הפגיעה במעמדה של ישראל בעולם יפגע בהשקעות הזרות ונטל המס שעוד יגדל והצורך המתמשך בשירות מילואים ארוך וחוסר השוויון בנטל יגדילו את התמריץ להגירה של החלקים באוכלוסייה התורמים לכלכלה ולביטחון.
"גם הפגיעה המתמשכת בשלטון החוק מקטינה את התמריץ להשקיע ולעשות עסקים בישראל שכן כשאין מערכת משפטית חזקה ובלתי תלויה קיימת סכנה ממשית לזכויות הקניין".
מטעם חה"כ אביגדור ליברמן לא נמסרה תגובה.
לסיכום, הנתונים בהם ליברמן נקב נכונים ואכן כלכלנים סבורים שהתנהלותה הכלכלית של הממשלה הנוכחית פוגעת בכלכלת ישראל ובצמיחה. עם זאת, נתוני הצמיחה הגבוהים בימי ליברמן נבעו מהיציאה מהקורונה, ותחזיות ל-2023 עוד לפני השבעת הממשלה הנוכחית הורידו את תחזיות הצמיחה לאזור דומה לתחזיות הנוכחיות ל-2025. לכן דבריו של ליברמן מטעים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
