קרן התשתיות ג'נריישן קפיטל נמצאת במשא ומתן מתקדם מול שיכון ובינוי לרכישת זרוע האנרגיה שלהם (שו"ב אנרגיה), שכוללת שתי תחנות כוח קונבנציונליות וייצור סולארי נרחב. זאת עבור סכום של 4.2 מיליארד שקל ועוד 300 מיליון שתלויים באבני דרך. כעת, נראה שהצדדים נמצאים לקראת הישורת האחרונה, ומאריכים בימים בודדים את תקופת הבלעדיות לסיום העסקה. אך המתחרה קיסטון מציעה הצעה נגדית, וג'נריישן יצטרכו לעבור את המכשול של הרגולטור - שחושש מהריכוזיות בייצור החשמל בישראל. מה הם יבחרו, ומה עלול להכשיל את העסקה?
● עסקאות של מיליארדים נרקמות, והמדינה בכלל עוד לא החליטה כמה גז מותר לייצא
● מעבר מואץ לפריפריה או מכסות נוקשות: איך ייראו חוות השרתים בעוד 140 ימים
חברת האנרגיה של קרן ג'נריישן, פאוורג'ן, מנסה לבסס עצמה כאחת השחקניות החזקות במשק האנרגיה. היא מקימה את תחנת הכוח ריינדיר שאושרה לאחרונה בידי רשות החשמל, וחותרת להתרחב על ידי רכישת שיכון ובינוי אנרגיה. הרכישה, אם תצא לפועל, תבוצע בדרך של מיזוג, בתמורה לסכום של 4.2 מיליארד שקל, עם אפשרות לתשלום נוסף של 300 אלף שקל המותנה בעמידה באבני דרך הקשורות בקידום פרויקטים מהותיים קיימים של שיכון ובינוי אנרגיה. לצורך מימון העסקה צפויה הקרן לחבור לקבוצה של גופים מוסדיים, שישקיעו בפאוורג'ן כחלק מהמהלך.
שיכון ובינוי אנרגיה, בניהולו של יובל סקורניק, שנמצאת בשליטת קבוצת הבנייה והתשתיות שיכון ובינוי (67%), מחזיקה בצבר של פרויקטים לייצור חשמל בהיקף נוכחי של כ־3.2 ג'יגוואט. זאת, באמצעות החזקות בתחנות הכוח רמת חובב, אורות פנינה (חגית) ואתגל, כמו גם צבר של פרויקטי אנרגיה מתחדשת ואגירת אנרגיה.
יומיים, ועוד יום אחד
ביום שני ה-20 ביולי פרסמו קרן ג'נריישן הודעה לבורסה במסגרתה הם מאריכים ביום אחד את זמן הבלעדיות לעסקה, וביום רביעי ה-22 ביולי הם פרסמו שהם מאריכים אותה ביומיים, עד יום שישי ה-24 ביולי. איתותים אלו מסמנים שהעסקה נמצאת בישורת האחרונה, אך כנראה שיש פרטים שנשאר ללבן וטרם מוסכמים על הצדדים.
ה"ממתק" העיקרי מבחינת פאוורג'ן הוא דווקא נכסי המתחדשות של שו"ב אנרגיה. שכן כיום, רק אנרגיה מתחדשת יכולה למכור חשמל מוזל לספקים פרטיים. זה משתלב בדיוק עם אחת ההחזקות המשמעותיות שלהם: בזקג'ן, ספק החשמל הפרטי הביתי הגדול ביותר בישראל (בבעלות משותפת עם בזק). זה יאפשר להם לגדול משמעותית דווקא בזמן שבו אין מספיק חשמל זול זמין, ורשות החשמל עצרה את מכרזי החשמל המוזל לספקים שנועדו להתגבר על כך.
היום שאחרי החתימה
אך עסקה זו צפויה להיתקל בקשיים מצד הרגולטורים, בעיקר רשות התחרות ורשות החשמל. הם מודאגים מהריכוזיות בתחום ייצור החשמל, ובלמו לאחרונה הרחבה של תחנת הכוח דוראד בשל מניות המיעוט של אדלטק בה, יצרנית החשמל הפרטית הגדולה בישראל. כדי למנוע מהלך דומה נגד פאוורג'ן , שתהפוך אחרי העסקה לאחת מחברות האנרגיה הגדולות בישראל, הם מתכוונים לבצע עסקאת סוואפ (עסקת החלף) מול חברת רפק, שמחזיקים יחד עם פאוורג'ן במניות בתחנות אלון תבור וריינדיר (שטרם קמה). עסקה במסגרתה רפק יקבלו את חלקה של פאוורג'ן באלון תבור, ובתמורה פאוורג'ן תקבל את חלקה של רפק בריינדיר תבצע "הפרדת כוחות" שתפחית את הנתח של כל אחת מהן, מה שכנראה יפחית את החשש של הרגולטור. בג'נריישן, בשלב הזה, מרגישים בטוחים ביכולתם לעבור את המכשול הרגולטורי בעזרת עסקת הסוואפ הזאת, והתאמות אחרות ככל שיידרשו. במקרה שהדבר לא יתממש, ההערכות מדברות על מנגנון פיצוי מול שיכון ובינוי - אך הדבר עדיין נתון למשא ומתן.
אך רשות החשמל ממצבת את עצמה לאחרונה כ"שריף החדש בעיר": היא גם בלמה את הגשת בקשות החיבור לחוות השרתים ל-140 יום, ובחנה את נושא הריכוזיות בתחום האגירה כשאישרה סופית את ריינדיר. האם עסקת סוואפ כזאת תספק את רשות החשמל? מוקדם מכדי לדעת.
ההצעה השנייה מחכה
עבור עמית בירמן, מנכ"ל שיכון ובינוי, מדובר בשדה של חוסר ודאות. שעון החול רץ מהר וכל החלטה עלולה להיות בעלת השלכות פיננסיות משמעותיות, וגם לזמן יש משמעות. מצד אחד ניצבת ג'נריישן, רוכשת נלהבת שמאוד רוצה את העסקה, אך גוררת עמה סימני שאלה רגולטוריים, גם בהנחה שרשות החשמל תיתן בסופו של דבר אור ירוק, עסקה עם ג'נריישן פירושה חלון זמן עד לתשובת רשות החשמל.
השאלה, שהתשובה עליה תינתן ככל הנראה בתוך שעות או ימים, היא אם ומה יהיה גובה הפיצוי שייקבע בהסכם בין הצדדים במקרה שג'נריישן לא תצליח להביא את האישורים. מנגנון חלופי עשוי להיות קנס הפוך - זכות נסיגה עבור שיכון ובינוי, בתמורה לתשלום פיצוי לג'נריישן. למתווה מסוגים אלו עשויה להיות השפעה גם על הדח״צים בשיכון ובינוי, כך שיתמודדו עם מתווה שמקנה מספר אפשרויות אבל גם טומן סיכונים אפשריים עבור החברה.
הסיבה לכך היא שלכאורה יש אלטרנטיבה נוספת - קרן קיסטון. לאחר פקיעת הסכם הבלעדיות עם ג'נרשיין, שיפוג מחר (ו') נכון לעכשיו, בין אם ייחתם הסכם ובין אם לא, הדירקטוריון יוכל לדון בהצעה של קיסטון, שעומדת על 4.35 מיליארד שקל ובתשלום אחד. במקרה זה, השאלה הגדולה צפויה להיות כמה קיסטון תחכה ואם תסכים להעלות את הסכום לשיכון ובינוי, כך שזו תוכל לשלם את קנס היציאה לג'נריישן. קיסטון כבר הוכיחה בעבר שהיא עשויה להפתיע. כך או אחרת, את התשובות, לפחות לשלב הבא, נקבל ככל הנראה עד סוף השבוע הנוכחי.
