גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

כמעט מיליון בוחרים לא החליטו למי יצביעו: הנתון שנעדר מהסקרים ויכול לשנות את התמונה

בסקרי הבחירות מניחים ש־20 המנדטים שעדיין בהתלבטות יתחלקו בדיוק כמו שאר הציבור, אלא שמומחים מעריכים שההנחה רחוקה מלהיות מדויקת ● איך משפיעות המפלגות הקטנות, כיצד הקולות הצפים בפריפריה עשויים לחולל מהפך, והשינוי המעניין בגזרת הציונות הדתית ● מאחורי הסקרים, בחירות 2026 

קלפי / צילום: Reuters, Corinna Kern
קלפי / צילום: Reuters, Corinna Kern

זה כמעט ארבע שנים שמהדורות החדשות מפרסמות סקרי בחירות לפחות פעם בשבוע - וככל שמתקרבים לתאריך היעד, 27 באוקטובר, קצב הפרסומים רק גדל, עד שהוא הופך כמעט ליומיומי. אבל בין כל המספרים המוצגים על המסך או בדפי העיתונים, יש נתון אחד שכמעט אף פעם לא מגיע לצופה: כמה מהנשאלים במדגם בכלל לא יודעים למי להצביע.

המשרוקית של גלובס | מהדיפ־פייק ועד להפרות סדר: מה עלול לשבש את הבחירות, ומה הפתרונות?
סקר הסקרים | רק סקר אחד מעניק לאופוזיציה את הממשלה. מה שונה בו?

לא מדובר בנתון שולי. סקר שמציג "מפלגה א' - 22 מנדטים, מפלגה ב' - 18 מנדטים" יוצר רושם של דיוק גבוה, אך מאחורי המספרים המהוקצעים האלה מסתתרת שכבה שלמה של נשאלים שהשיבו "לא יודע/ת". ברוב המקרים הם פשוט לא נכללים בתוצאה הסופית: הסוקרים מחלקים מחדש את הקולות שכן הוכרעו, ומציגים תמונה שנראית שלמה - גם אם בפועל היא מבוססת רק על חלק מהמדגם.

האם אותם מתלבטים יהפכו לגורם שיכריע את הבחירות הקרובות, בלי שהסוקרים ראו את זה מגיע?

ההנחות שמאחורי השיטה

תחילה, נסביר איך עובדת השיטה: כשמדגם של 500 נשאלים נסקר, לא כולם עונים בבירור למי הם מתכוונים להצביע - חלק משיבים "לא יודע/ת" או "עדיין לא החלטתי". בסקרי הבחירות שמוצגים בתקשורת, הסוקרים מחשבים את אחוזי התמיכה במפלגות רק מתוך מי שכן נתן תשובה ברורה. כך, בפועל, אם מתוך 500 נשאלים 75 השיבו שהם מתלבטים, התוצאה המוצגת מבוססת רק על 425 התשובות הנותרות.

השיטה הזו לא שרירותית, אלא נשענת על הנחה מתודולוגית מסוימת: שהתפלגות הדעות בקרב המתלבטים דומה להתפלגות בקרב מי שכבר הכריע. כלומר, הסוקרים מניחים שיחסי הכוחות בין המפלגות, כפי שהם נמדדים אצל מי שענה בבירור, ישקפו במידה סבירה גם את מה שיקרה בקרב מי שעדיין לא החליט.

ההנחה הזו תקפה רק בתנאי אחד: שהמתלבטים באמת מתפזרים אקראית בין המפלגות, בדיוק כמו כלל הציבור. אך כדי לבדוק אם ההנחה הזו אכן מתקיימת, מסבירים מומחים לגלובס, נעזרים הסוקרים בכמה כלים משלימים. כבר בשאלון עצמו נהוג לשאול את המתלבט בין אילו מפלגות ספציפיות הוא מתלבט - למשל בין שתי מפלגות בתוך אותו גוש, לעומת מפלגות משני צדי המפה הפוליטית - וכך ניתן לזהות אם ההתלבטות שלו מרוכזת בתוך גוש אחד, או שהיא מתפזרת בין הגושים.

הפער בין הסקר לקלפי

לצד זאת, עדיין מדובר בהנחה שאינה בהכרח משקפת את המציאות, ומאחורי אופן הצגת הנתונים בסקרים עומדות שתי בעיות מרכזיות: הראשונה היא שהצופה מקבל את התוצר המעובד בלי לדעת כמה אנשים בכלל היססו, ובלי לדעת שכל אחוז שהוא רואה כבר עבר התאמות סטטיסטיות שלא נחשפות לו. וזה לא עניין תיאורטי: המספרים האלה משפיעים על החלטות אסטרטגיות בתוך מפלגות, לפעמים אפילו על שיקולי מועמדים אם להישאר במרוץ - ואף על החלטות ציבור הבוחרים עצמו.

הבעיה השנייה, ואולי המשמעותית מבין השתיים, היא שפלח משמעותי מהציבור לא מוצג בסקר, בעוד שבפועל הוא רק עדיין לא החליט, כך שהתחזית שמוצגת עלולה להיות רחוקה מהתוצאה בפועל. אותם מהססים - או בשמם המקצועי "הקולות הצפים" - הם בדיוק אלה שעשויים להכריע בסופו של דבר את הבחירות.

לפיכך, פעמים רבות נוצר פער בין התמונה שהוצגה לציבור במשך חודשים לבין התוצאה בקלפי - פער שיכול להתבטא במהפך שאיש לא ראה מגיע, פשוט כי הסקרים לא באמת מדדו את מי שעדיין לא גיבש את דעתו.

"אנחנו נמצאים שלושה חודשים לפני הבחירות, ושיעור המתלבטים עומד כעת על כ־15%. מדובר על בין 18 ל־20 מנדטים - כ־930 אלף בעלי זכות הצבעה", מסביר מאיר בן חיים, מומחה לשיטות מחקר ומרצה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב. "אומנם לא מדובר בנתון חריג בשלב זה, אבל הפעם יש ריבוי של מפלגות קטנות שמתנדנדות על אחוז החסימה, כך שהמתלבטים עשויים להכריע בסופו של דבר את הבחירות".

ראובן הררי, מנכ"ל משותף של מכון המחקר הגל החדש, מציג הערכה דומה: "מדובר במספר משמעותי מספיק כדי להשפיע על התוצאות, והוא עשוי ללוות אותנו עד ליום הבחירות. לרוב, בין 10% ל־15% מהציבור לא מכריע עד לרגע האחרון, לפעמים ממש בקלפי". הוא מוסיף שבעבר אף היו קמפיינים שיצאו רגע לפני סגירת הקלפיות והצליחו למשוך מתלבטים, ולכן גם הסקרים האחרונים אינם מדויקים. "הכול יכול להיות", הוא מסכם.

האם יש אלטרנטיבה להצגת סקרי דעת הקהל בתקשורת? לדברי המומחים התשובה שלילית - אך לא בגלל מגבלה מתודולוגית, אלא בגלל האופן שבו התקשורת עצמה בנויה. "בסופו של דבר, התקשורת רוצה מנדטים, ולא להציג אחוזים. היא לא רוצה את הסיפורים שמאחור", אומר בן חיים. לדבריו, בעבר ניסו לשלב באולפני החדשות דיון על אופן עריכת הסקרים ועל שיעור המתלבטים, אך "תוך 3-4 דקות המנחה איבד סבלנות מ'הקשקושים' של המומחה".

מיהו המתלבט האופייני

בניתוח שנערך לפני מספר שנים על ידי חוקרים מבית הספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן, נמצא כי פרופיל המצביע המתלבט הוא לרוב אישה חילונית־מסורתית, תושבת צפון הארץ, בגיל ממוצע של כ־35, ממוצא מזרחי, בעלת השכלה על־תיכונית לא אקדמית (למשל הוראה או חשבות).

המחקר, שעקב אחר כ־1,900 בוחרים במהלך מערכות הבחירות הרצופות שליוו את ישראל לפני שש שנים, מצא כי כ־80% מהמתלבטים מגדירים עצמם חילוניים־מסורתיים - בעוד שבקרב דתיים חרדים ודתיים־לאומיים שיעור ההתלבטות נמוך משמעותית.

מעבר לפרופיל הדמוגרפי, החוקרים מצאו כי הכנסתה של המתלבטת הממוצעת נמוכה מעט מהממוצע הכללי באוכלוסייה. עוד עלה מן הנתונים כי שיעור ההתלבטות הנמוך ביותר בכל המדגם נרשם דווקא ביישובים ישראליים שמעבר לקו הירוק, כלומר מתנחלים מהווים את הקבוצה הפחות מתלבטת מכל בקרב הציבור שנסקר, ממצא שמעיד על עוצמת ההזדהות האידיאולוגית שלהם עם המחנה הפוליטי שאליו הם משתייכים.

בנוסף, המחקר מצא שהמצביעים המתלבטים צורכים פחות מידע חדשותי - הן בתקשורת המסורתית והן ברשתות החברתיות - ומחזיקים בידע פוליטי נמוך יותר מכלל הציבור. הם גם מגלים פחות ספקנות כלפי אמינות המידע שהם נחשפים אליו, ופחות בטוחים ביכולתם שלהם לזהות מידע כוזב.

"ריבוי מתלבטים בימין"

גם לקראת הבחירות הנוכחיות סוקרים מזהים תופעה דומה. בין השאר, הם מצביעים על כך שבאזורי פריפריה שהצביעו באופן מסורתי למפלגות הקואליציה ניכר ריבוי מתלבטים, במיוחד ביישובים שנפגעו קשות במהלך המלחמה כמו יישובי הצפון והדרום. "יש לא מעט מתלבטים בקרב קהלים שמזוהים עם מפלגות ימניות, אך לא בהכרח תומכים בקואליציה הנוכחית", אומר גורם העוסק בנתונים.

הוא גם מצביע על מגמה חדשה: בעוד שבמערכות בחירות קודמות תושבי יהודה ושומרון נחשבו לקבוצה מזוהה אידיאולוגית עם מחנה פוליטי ספציפי וכמעט חסרת התלבטות, הפעם ישנן אינדיקציות לכך שדווקא במגזר הציונות הדתית מתרכזים לא מעט מתלבטים. "אני חושב שהפלח הזה באוכלוסייה הוא זה שיכול להשפיע על המעבר מגוש לגוש, ואף להכריע את הבחירות", הוא אומר.

בשורה התחתונה, כל הנתונים האלה מצטרפים לתמונה אחת: זהו לא פגם טכני שולי בסקרים, אלא פער מובנה שהתקשורת בוחרת שלא להציג. כמעט מיליון בעלי זכות הצבעה שהתפלגותם הפוליטית לא ידועה ימשיכו להיעדר מהמנדטים המוצגים על המסך - גם כשהולכת וגוברת ההסתברות שהם יטו את הכף ולא יתפזרו באקראי כפי שהמתודולוגיה מניחה.

בסופו של דבר, מה שהצופה בבית רואה בכל מהדורת חדשות הוא לא תחזית, אלא צילום רגע חלקי. כדי להבין את התמונה המלאה באמת, נצטרך לחכות עד ליום שבו כל אותם מתלבטים, סוף סוף, יכריעו בעצמם.

עוד כתבות

צבי סטפק / צילום: רמי זרנגר

"מעולם לא קניתי מניה בודדת": צבי סטפק מסכם חצי מאה בשוק ההון

כשהוא חוגג 80 שנה, מייסד אימפריית הפיננסים מיטב למד לאורך השנים ש"בשוק ההון צריך סבלנות של בדואי" ● בראיון מיוחד לגלובס הוא מספר על ראשית דרכו בשוק ההון של שנות ה־80, חושף במה הוא השקיע לאחרונה, ומשרטט את התרחיש שהוא חושש ממנו: "כל השווקים יפלו בעשרות אחוזים במכה" ● וגם: מדוע משפחת סטפק לא מוכרת את החזקותיה במיטב אחרי זינוק של 1,000%?

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

חידוש ישראלי: כך ספינות עומדות להפוך לנושאות מל"טים

אלביט מקדמת פתרון חדש שיהפוך ספינות קיימות לנושאות מל"טים ומגבירה תחרות עם יריבות טורקיות ● יוון וקפריסין מקדמות רכישת כטב"מים במימון האיחוד האירופי, ובוחרות במערכות אירופיות ולא ישראליות ● ארה"ב אישרה מכירת ענק של ערכות הנחיה לפצצות לערב הסעודית בשווי של כ-2 מיליארד דולר ● וכמה משלמים הסעודים עבור כטב"מים מטייוואן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איזיג'ט / צילום: Shutterstock

הכרטיס הוא רק ספתח: המוצרים הנלווים הפכו למכרה הזהב של חברות התעופה

כבר שנים שכל פרט בכרטיס הטיסה שלנו הפך למשהו בתוספת תשלום - הושבה, מזוודות וכן הלאה ● חברות התעופה עושות מהנלווים האלה רווחים של מיליארדי דולרים בשנה ● רפורמה שאושרה בשבוע שעבר צפויה לשנות את התמונה באיחוד האירופי, ואולי בהמשך גם בישראל

אחרי כיממה של חיפושים: אותר יובל קוגן בן ה-4 שנעלם באשקלון / צילום: לפי סעיף 27א'

אחרי כיממה של חיפושים: אותר יובל קוגן בן ה-4 שנעלם באשקלון

יובל נעלם בטיול משפחתי בחוף אשקלון ואותר באזור ניצנים אחרי חיפושים נרחבים • כוחות הביטחון חידשו הבוקר את החיפושים אחריו, שבסופם אותר • "הילד עמד פה מתחת לעץ, הסתכל עלינו", אמר אחד האנשים שאיתרו אותו

דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Ernst REFILE - QUALITY REPEAT

כך הבוטים של וול סטריט גורפים רווחים מהפוסטים של טראמפ ב־Truth Social

סוחרים שעוקבים אחר הצהרותיו של הנשיא באמצעות מערכות אוטומטיות יכולים לשלם עבור הזנת מידע מהירה במיוחד ● לפחות חמש חברות כבר נרשמו לשירות

מי הייתה ''תינוקת המבחנה'' הראשונה בעולם? / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הייתה "תינוקת המבחנה" הראשונה בעולם?

איזו עיר גדולה הוגדרה השבוע כ"מזוהמת ביותר בעולם", מה שמו הרשמי של "מדד הפחד", ומה הכינוי הנוסף לימי בין המצרים? ● הטריוויה השבועית

השלד לקוטג' במושב כפר ורבורג / צילום: עידן גרוס

שלד לקוטג' בכפר ורבורג נמכר ב־4.1 מיליון שקל

שלד לקוטג' בשטח של כ־290 מ"ר, על מגרש בשטח של חצי דונם במושב כפר ורבורג, נמכר תמורת 4.1 מיליון שקל ● לפי הערכות, כדי להשלים את הבנייה יש להשקיע 2.2 מיליון שקל

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

קונים זמן: טרנד פריסת התשלומים כובש את ישראל ולא נגמר במשכנתאות ובטיפולי שיניים

כמות העסקאות בפריסת תשלומים עלתה ב־64% לעומת יוני 2025, וגם הסכום הכולל קפץ ב־79%, כך לפי נתוני חברת מנורה ERN שנחשפים בגלובס ● פריסת תשלומים אינה בעייתית בהכרח, אבל יש לשאול אם מדובר בניהול פיננסי מושכל, או בהעברת בעיות התזרים של היום לחודשים הבאים

מצלמת Find X9 Ultra / צילום: יחצ

Find X9 Ultra: מחיר של 6,000 שקל בעיקר על מצלמה

"סמארטפון הצילום" החדש של OPPO מציע חיישן 200 מגה־פיקסל, מסך מרהיב וסוללת ענק, שמתחרים ראש בראש באייפון ובגלקסי ● מנגד, משקל כבד, עומס אפליקציות מותקנות מראש ועיבוד AI אגרסיבי לתמונות - פוגמים בחוויית הפרימיום

עמית הראל. מנכ''ל ZEEKER / צילום: אריק סולטן

"לקחתי דגם מכוער ומכרתי לכל סדרני המוניות באזור": הטריק של מנכ"ל מותג הרכב החשמלי

"בצומת מול אולם התצוגה של סיאט היו הרבה תאונות. אז הכנתי ערכה עם מסמכים לביטוח, שמשכה את הנהגים למשרד שלי. הגשתי להם קפה, ועל הדרך מכרתי להם רכב" ● שיחה קצרה עם עמית הראל, מנכ"ל מותג הרכב החשמלי ZEEKR

צ'יי טאי-וון, יו''ר תאגיד SK / צילום: ap

גירושי המאה: יו"ר תאגיד הענק ישלם לגרושתו 644 מיליון דולר

בית המשפט העליון של דרום קוריאה קבע כי יו״ר תאגיד השבבים SK ישלם לגרושתו סכום עתק. יחד עם זאת מדובר בסכום מופחת ביחס למה שנקבע במקור

ה''מקרר אנושי'' Do Hiemon Box, של יצרנית המקררים ומכונות הממכר האוטומטיות היפנית SDRS שנמכר על ידי ספקית הציוד התעשייתי Trusco Nakayama / צילום: צילום מסך מתוך סרטון של TRUSCO ביוטיוב

יפן השיקה ״מקרר אנושי״ כדי להלחם בחום הקיצוני. כמה הוא עולה?

גל חום חריג ביפן עם ימים בהם הטמפרטורות חוצות את ה-40 מעלות צלזיוס הביא חברה אחת להציע פתרון יצירתי - "מקרר אנושי" ● ה-Do Hiemon Box שומר על טמפרטורה פנימית של 15 מעלות צלזיוס ● המשתמשים יכולים להרגיש קרירות באופן ניכר בתוך כחמש דקות, ושהייה של כ-10 דקות בפנים עשויה לסייע בהקלת תסמינים של תשישות וחום

ORA 05 / צילום: יחצ

במחיר שובר שוק: קרוס-אובר סיני עם עיצוב אירופי

אחרי תקופה של קיפאון חוזר המותג ORA של גרייט־וול הסינית עם קרוס־אובר היברידי בעל נוכחות, תא נוסעים מרווח והנעה מוצלחת ● הוא לא מושלם אבל חזק בתמורה לכסף ● מבחן דרכים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את תוכנית המכסים / צילום: ap, Mark Schiefelbein

החל מהלילה: כמה תשלם ישראל מהמכס החדש של טראמפ

בלילה שבין שישי לשבת צפוי ממשל טראמפ להטיל מכסים חדשים על עשרות שותפות סחר של ארה"ב ● המהלך, הנרמז כבר בתחילת השבוע על ידי גורמים בממשל האמריקאי כבר מתומחר בשווקים שמציגים כעת עליות קלות בחוזים על וול סטריט ● למה המכסים חוזרים דווקא עכשיו, ומי יושפע? גלובס עושה סדר

טחב על עצים / צילום: Shutterstock

אם תנווטו באמצעות טחב, אתם תלכו לאיבוד

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: האם הטחב צומח לפי כיוון מסוים ובכך מאפשר התמצאות במרחב? לא באמצע היער

אבי יחיאל, הבעלים של הפועל רמת גן בכדורגל / צילום: דוד סקורי

הפרישה מכדורגל, העבודה עם אדם נוימן והג'וב החדש כבעלי הפועל רמת גן: "המטרה היא לייצר מועדון שיודע להכניס כסף"

מאז שירד מהמגרשים ב–2012, אבי יחיאל ניסה לברוח מהכדורגל, כולל תפקיד ניהולי בניו יורק, אצל הגיס לשעבר אדם נוימן ב–WeWork ● אחרי קריסת החברה הוא החליט להביא לעולם הכדורגל את מה שלמד על ניהול ● כבעלים של קבוצה שעלתה לליגת העל, חובת ההוכחה עליו, וכבר יש לו הימור על מקומה בטבלה 30 מיליון שקל

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

רק 51 חשבונות ברשימה: מנכ"ל אנבידיה הגיע ל-X. אחרי מי הוא עוקב?

ג'נסן הואנג הצטרף לרשת החברתית X ובתוך זמן קצר זכה למעקב מצד 500 אלף עוקבים ● ברשימה המצומצמת של החשבונות אחריהם בחר לעקוב הואנג נמצאים בין השמות החזקים ביותר בעולמות הטכנולוגיה וה-AI, ביניהם סאם אלטמן, טים קוק, סונדאר פיצ'אי ועוד

מייסדי היילו. מימין: אור דנון, אבי באום והדר צייטלין (שכבר אינה בחברה) / צילום: איל יצהר

נחשף בגלובס: חברת השבבים הישראלית היילו נמכרת בהפסד צורב

סטארט-אפ השבבים נחשב להבטחה גדולה וסחף משקיעים מפורסמים כמו עידן עופר, גיל אגמון ורקפת רוסק עמינח ● גלובס חשף לפני שבועיים כי החברה תימכר בנזיד עדשים, לאחר שביצעה גם פיטורים אגרסיביים והלילה יצאה ההודעה הרשמית - הרוכשת מיקרוצ'יפ - חברת שבבים שנסחרת בנאסד"ק

דונלד טראמפ וקווין וורש בהשבעתו לתפקיד / צילום: Reuters, Evelyn Hockstein

הקונים איבדו אמון: החוב והפוליטיקה בארה"ב על מסלול התנגשות

עם חוב פדרלי של קרוב ל-40 טריליון דולר וחוב כפול מזה של משקי הבית, אמריקה זקוקה לעוד ועוד קונים לחובותיה ● אלא שגישות של חומה כלכלית מצד אחד וסוציאליזם פרוע מצד שני, יוצרות הרתעה ● האם אמריקה יכולה לשקם את האמון במערכת הפוליטית והכלכלית שלה, ומה השיעור שהיא יכולה ללמוד מגרמניה

קובי שמעוני. ''יש הצפה'' / צילום: גרין פרודקשנס, כאן 11

איך עושים כסף ממוזיקה של הרחוב: הסיפור המרתק של ההיפ הופ הישראלי

איך הגיע ההיפ הופ המקומי מסצנה נידחת להופעות שמוכרות 90 אלף כרטיסים מראש? ● סדרת דוקו חדשה של כאן11 יצאה לחקור את הז׳אנר, מהשורשים של "האשם תמיד" ועד להשתלטות על המיינסטרים בראשות רביד פלוטניק וטונה