גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

החור השחור של הסקרים: אף אחד לא יודע מה יעשו מיליון מצביעים

בסקרי הבחירות מניחים ש־20 המנדטים שעדיין בהתלבטות יתחלקו בדיוק כמו שאר הציבור, אלא שמומחים מעריכים שההנחה רחוקה מלהיות מדויקת ● איך משפיעות המפלגות הקטנות, כיצד הקולות הצפים בפריפריה עשויים לחולל מהפך, והשינוי המעניין בגזרת הציונות הדתית ● מאחורי הסקרים, בחירות 2026 

קלפי / צילום: Reuters, Corinna Kern
קלפי / צילום: Reuters, Corinna Kern

זה כמעט ארבע שנים שמהדורות החדשות מפרסמות סקרי בחירות לפחות פעם בשבוע - וככל שמתקרבים לתאריך היעד, 27 באוקטובר, קצב הפרסומים רק גדל, עד שהוא הופך כמעט ליומיומי. אבל בין כל המספרים המוצגים על המסך או בדפי העיתונים, יש נתון אחד שכמעט אף פעם לא מגיע לצופה: כמה מהנשאלים במדגם בכלל לא יודעים למי להצביע.

המשרוקית של גלובס | מהדיפ־פייק ועד להפרות סדר: מה עלול לשבש את הבחירות, ומה הפתרונות?
סקר הסקרים | רק סקר אחד מעניק לאופוזיציה את הממשלה. מה שונה בו?

לא מדובר בנתון שולי. סקר שמציג "מפלגה א' - 22 מנדטים, מפלגה ב' - 18 מנדטים" יוצר רושם של דיוק גבוה, אך מאחורי המספרים המהוקצעים האלה מסתתרת שכבה שלמה של נשאלים שהשיבו "לא יודע/ת". ברוב המקרים הם פשוט לא נכללים בתוצאה הסופית: הסוקרים מחלקים מחדש את הקולות שכן הוכרעו, ומציגים תמונה שנראית שלמה - גם אם בפועל היא מבוססת רק על חלק מהמדגם.

האם אותם מתלבטים יהפכו לגורם שיכריע את הבחירות הקרובות, בלי שהסוקרים ראו את זה מגיע?

ההנחות שמאחורי השיטה

תחילה, נסביר איך עובדת השיטה: כשמדגם של 500 נשאלים נסקר, לא כולם עונים בבירור למי הם מתכוונים להצביע - חלק משיבים "לא יודע/ת" או "עדיין לא החלטתי". בסקרי הבחירות שמוצגים בתקשורת, הסוקרים מחשבים את אחוזי התמיכה במפלגות רק מתוך מי שכן נתן תשובה ברורה. כך, בפועל, אם מתוך 500 נשאלים 75 השיבו שהם מתלבטים, התוצאה המוצגת מבוססת רק על 425 התשובות הנותרות.

השיטה הזו לא שרירותית, אלא נשענת על הנחה מתודולוגית מסוימת: שהתפלגות הדעות בקרב המתלבטים דומה להתפלגות בקרב מי שכבר הכריע. כלומר, הסוקרים מניחים שיחסי הכוחות בין המפלגות, כפי שהם נמדדים אצל מי שענה בבירור, ישקפו במידה סבירה גם את מה שיקרה בקרב מי שעדיין לא החליט.

ההנחה הזו תקפה רק בתנאי אחד: שהמתלבטים באמת מתפזרים אקראית בין המפלגות, בדיוק כמו כלל הציבור. אך כדי לבדוק אם ההנחה הזו אכן מתקיימת, מסבירים מומחים לגלובס, נעזרים הסוקרים בכמה כלים משלימים. כבר בשאלון עצמו נהוג לשאול את המתלבט בין אילו מפלגות ספציפיות הוא מתלבט - למשל בין שתי מפלגות בתוך אותו גוש, לעומת מפלגות משני צדי המפה הפוליטית - וכך ניתן לזהות אם ההתלבטות שלו מרוכזת בתוך גוש אחד, או שהיא מתפזרת בין הגושים.

הפער בין הסקר לקלפי

לצד זאת, עדיין מדובר בהנחה שאינה בהכרח משקפת את המציאות, ומאחורי אופן הצגת הנתונים בסקרים עומדות שתי בעיות מרכזיות: הראשונה היא שהצופה מקבל את התוצר המעובד בלי לדעת כמה אנשים בכלל היססו, ובלי לדעת שכל אחוז שהוא רואה כבר עבר התאמות סטטיסטיות שלא נחשפות לו. וזה לא עניין תיאורטי: המספרים האלה משפיעים על החלטות אסטרטגיות בתוך מפלגות, לפעמים אפילו על שיקולי מועמדים אם להישאר במרוץ - ואף על החלטות ציבור הבוחרים עצמו.

הבעיה השנייה, ואולי המשמעותית מבין השתיים, היא שפלח משמעותי מהציבור לא מוצג בסקר, בעוד שבפועל הוא רק עדיין לא החליט, כך שהתחזית שמוצגת עלולה להיות רחוקה מהתוצאה בפועל. אותם מהססים - או בשמם המקצועי "הקולות הצפים" - הם בדיוק אלה שעשויים להכריע בסופו של דבר את הבחירות.

לפיכך, פעמים רבות נוצר פער בין התמונה שהוצגה לציבור במשך חודשים לבין התוצאה בקלפי - פער שיכול להתבטא במהפך שאיש לא ראה מגיע, פשוט כי הסקרים לא באמת מדדו את מי שעדיין לא גיבש את דעתו.

"אנחנו נמצאים שלושה חודשים לפני הבחירות, ושיעור המתלבטים עומד כעת על כ־15%. מדובר על בין 18 ל־20 מנדטים - כ־930 אלף בעלי זכות הצבעה", מסביר מאיר בן חיים, מומחה לשיטות מחקר ומרצה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב. "אומנם לא מדובר בנתון חריג בשלב זה, אבל הפעם יש ריבוי של מפלגות קטנות שמתנדנדות על אחוז החסימה, כך שהמתלבטים עשויים להכריע בסופו של דבר את הבחירות".

ראובן הררי, מנכ"ל משותף של מכון המחקר הגל החדש, מציג הערכה דומה: "מדובר במספר משמעותי מספיק כדי להשפיע על התוצאות, והוא עשוי ללוות אותנו עד ליום הבחירות. לרוב, בין 10% ל־15% מהציבור לא מכריע עד לרגע האחרון, לפעמים ממש בקלפי". הוא מוסיף שבעבר אף היו קמפיינים שיצאו רגע לפני סגירת הקלפיות והצליחו למשוך מתלבטים, ולכן גם הסקרים האחרונים אינם מדויקים. "הכול יכול להיות", הוא מסכם.

האם יש אלטרנטיבה להצגת סקרי דעת הקהל בתקשורת? לדברי המומחים התשובה שלילית - אך לא בגלל מגבלה מתודולוגית, אלא בגלל האופן שבו התקשורת עצמה בנויה. "בסופו של דבר, התקשורת רוצה מנדטים, ולא להציג אחוזים. היא לא רוצה את הסיפורים שמאחור", אומר בן חיים. לדבריו, בעבר ניסו לשלב באולפני החדשות דיון על אופן עריכת הסקרים ועל שיעור המתלבטים, אך "תוך 3-4 דקות המנחה איבד סבלנות מ'הקשקושים' של המומחה".

מיהו המתלבט האופייני

בניתוח שנערך לפני מספר שנים על ידי חוקרים מבית הספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן, נמצא כי פרופיל המצביע המתלבט הוא לרוב אישה חילונית־מסורתית, תושבת צפון הארץ, בגיל ממוצע של כ־35, ממוצא מזרחי, בעלת השכלה על־תיכונית לא אקדמית (למשל הוראה או חשבות).

המחקר, שעקב אחר כ־1,900 בוחרים במהלך מערכות הבחירות הרצופות שליוו את ישראל לפני שש שנים, מצא כי כ־80% מהמתלבטים מגדירים עצמם חילוניים־מסורתיים - בעוד שבקרב דתיים חרדים ודתיים־לאומיים שיעור ההתלבטות נמוך משמעותית.

מעבר לפרופיל הדמוגרפי, החוקרים מצאו כי הכנסתה של המתלבטת הממוצעת נמוכה מעט מהממוצע הכללי באוכלוסייה. עוד עלה מן הנתונים כי שיעור ההתלבטות הנמוך ביותר בכל המדגם נרשם דווקא ביישובים ישראליים שמעבר לקו הירוק, כלומר מתנחלים מהווים את הקבוצה הפחות מתלבטת מכל בקרב הציבור שנסקר, ממצא שמעיד על עוצמת ההזדהות האידיאולוגית שלהם עם המחנה הפוליטי שאליו הם משתייכים.

בנוסף, המחקר מצא שהמצביעים המתלבטים צורכים פחות מידע חדשותי - הן בתקשורת המסורתית והן ברשתות החברתיות - ומחזיקים בידע פוליטי נמוך יותר מכלל הציבור. הם גם מגלים פחות ספקנות כלפי אמינות המידע שהם נחשפים אליו, ופחות בטוחים ביכולתם שלהם לזהות מידע כוזב.

"ריבוי מתלבטים בימין"

גם לקראת הבחירות הנוכחיות סוקרים מזהים תופעה דומה. בין השאר, הם מצביעים על כך שבאזורי פריפריה שהצביעו באופן מסורתי למפלגות הקואליציה ניכר ריבוי מתלבטים, במיוחד ביישובים שנפגעו קשות במהלך המלחמה כמו יישובי הצפון והדרום. "יש לא מעט מתלבטים בקרב קהלים שמזוהים עם מפלגות ימניות, אך לא בהכרח תומכים בקואליציה הנוכחית", אומר גורם העוסק בנתונים.

הוא גם מצביע על מגמה חדשה: בעוד שבמערכות בחירות קודמות תושבי יהודה ושומרון נחשבו לקבוצה מזוהה אידיאולוגית עם מחנה פוליטי ספציפי וכמעט חסרת התלבטות, הפעם ישנן אינדיקציות לכך שדווקא במגזר הציונות הדתית מתרכזים לא מעט מתלבטים. "אני חושב שהפלח הזה באוכלוסייה הוא זה שיכול להשפיע על המעבר מגוש לגוש, ואף להכריע את הבחירות", הוא אומר.

בשורה התחתונה, כל הנתונים האלה מצטרפים לתמונה אחת: זהו לא פגם טכני שולי בסקרים, אלא פער מובנה שהתקשורת בוחרת שלא להציג. כמעט מיליון בעלי זכות הצבעה שהתפלגותם הפוליטית לא ידועה ימשיכו להיעדר מהמנדטים המוצגים על המסך - גם כשהולכת וגוברת ההסתברות שהם יטו את הכף ולא יתפזרו באקראי כפי שהמתודולוגיה מניחה.

בסופו של דבר, מה שהצופה בבית רואה בכל מהדורת חדשות הוא לא תחזית, אלא צילום רגע חלקי. כדי להבין את התמונה המלאה באמת, נצטרך לחכות עד ליום שבו כל אותם מתלבטים, סוף סוף, יכריעו בעצמם.

עוד כתבות

קרן השתלמות היא מוצר ההשקעה המשתלם ביותר. מי יכול ליהנות ממנה כפליים?

הטבות מס בהפקדה ופטור מלא ממס רווחי הון בתום שש שנים הופכים את קרן ההשתלמות למוצר החיסכון האולטימטיבי ● למרות תקרת ההפקדה השנתית, יש מי שיכול ליהנות מההטבה כפליים: כיצד שילוב בין עבודה כשכיר לפעילות כעצמאי מאפשר להחזיק שתי קרנות במקביל? ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

ניב סרנה / צילום: ענבל מרמרי

אחרי חודשיים בלבד בתפקיד היו"ר: ניב סרנה מונה למנכ"ל ניו-מד אנרג'י במקום יוסי אבו

סרנה, שנכנס לתפקיד יו"ר ניו-מד אנרג'י ב-1 ביוני, יחליף את יוסי אבו, המשמש כמנכ"ל החברה ב-15 השנים האחרונות, כבר בתחילת השבוע הבא ● קודם לכן שימש סרנה כמוביל פיתוח עסקי ושיווק בשותפות שדה הגז הטבעי תמר

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

הפעם לא בישראל: זה המבצע שארדואן מכין ויטלטל את האזור

לאנקרה נקרתה הזדמנות להרוויח ממגמת ההיחלשות של חיזבאללה ולהרוס לישראל את תהליך ההתקרבות לממשלת לבנון ● במקרה שא־שרע יפתח במבצע ויכריע את חיזבאללה, במקום לקבל את טורקיה רק בסוריה – ישראל תתמודד איתה גם בלבנון

דונלד טראמפ וקווין וורש בהשבעתו לתפקיד / צילום: Reuters, Evelyn Hockstein

הקונים איבדו אמון: החוב והפוליטיקה בארה"ב על מסלול התנגשות

עם חוב פדרלי של קרוב ל-40 טריליון דולר וחוב כפול מזה של משקי הבית, אמריקה זקוקה לעוד ועוד קונים לחובותיה ● אלא שגישות של חומה כלכלית מצד אחד וסוציאליזם פרוע מצד שני, יוצרות הרתעה ● האם אמריקה יכולה לשקם את האמון במערכת הפוליטית והכלכלית שלה, ומה השיעור שהיא יכולה ללמוד מגרמניה

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

קרן סטיל פרטנרס תובעת את משה מזרחי בקרב על רכישת אינמוד

הקרן האמריקאית סטיל פרטנרס תובעת את יו"ר חברת האסתטיקה הרפואית אינמוד בטענה כי הוא בעל השליטה בה בפועל, על אף שרשמית הוא מחזיק רק ב-7% ממנה, ולכן על הצעת הרכש שלו צריכות לחול הגבלות מחמירות יותר ● שני הצדדים צפויים להיפגש בבית משפט ביום חמישי הקרוב

פועלים פלסטינים במעבר חשמונאים / צילום: Reuters

הבנקים חותכים את הצינור הפיננסי מול הרשות הפלסטינית

דיסקונט והפועלים עוצרים את ההעברות בשל חשש מחשיפה פלילית בינלאומית למימון טרור ● הסיבות, האזהרה של בנק ישראל והאפשרויות שעל הפרק

איזיג'ט / צילום: Shutterstock

הכרטיס הוא רק סיפתח: המוצרים הנלווים הפכו למכרה הזהב של חברות התעופה

כבר שנים שכל פרט בכרטיס הטיסה שלנו הפך למשהו בתוספת תשלום - הושבה, מזוודות וכן הלאה ● חברות התעופה עושות מהנלווים האלה רווחים של מיליארדי דולרים בשנה ● רפורמה שאושרה בשבוע שעבר צפויה לשנות את התמונה באיחוד האירופי, ואולי בהמשך גם בישראל

רק סקר אחד מעניק לאופוזיציה את הממשלה. מה שונה בו?

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש, ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: איזנקוט נוטל את ההובלה על חשבון הליכוד, אך הרכבת הממשלה עדיין לא בהישג יד. למעט בסקר אחד

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

היא זכתה בדירה במתנה. השומה של רשות המסים בדרך

חברת אנשי העיר הודיעה כי תגריל מבין 50 רוכשיה בתל אביב דירה אך בפועל מכרה 13 דירות בלבד ● אתמול נערכה ההגרלה - כמה מס תשלם הזוכה על דירת שני חדרים בסמוך לכיכר המדינה?

אילוסטרציה: Shutterstock

המכ"ם ביוון נפל, ונתב"ג בדרך לכאוס

תקלה במערכת המכ"ם של בקרת התעבורה האווירית ביוון צפויה לגרום לעיכובים בטיסות בין ישראל לאירופה, בעיקר בקווים העוברים מעל אזור כרתים ● המכ"ם תוקן, אך בחברות התעופה הישראליות נערכים לעיכובים של כשעתיים בשל הזמן שהיה תקול

דרור בין, מנכ''ל רשות החדשנות / צילום: שלומי יוסף

רשות החדשנות משיקה מסלול סיוע של מיליארד שקל לחברות הייטק שנפגעו מהתחזקות השקל

התוכנית נועדה לסייע לחברות הייטק צעירות שהתחזקות השקל שחקה את כספי הגיוסים וההכנסות שלהן ● כל חברה שתעמוד בתנאים תוכל לקבל מענק של עד 15 מיליון שקל, אך רשות החדשנות טרם פרסמה כמה חברות צפויות לקבל את הסיוע ● הגשת הבקשות תיפתח היום, יום ראשון, 26 ביולי

מצלמת Find X9 Ultra / צילום: יחצ

Find X9 Ultra: מחיר של 6,000 שקל בעיקר על מצלמה

"סמארטפון הצילום" החדש של OPPO מציע חיישן 200 מגה־פיקסל, מסך מרהיב וסוללת ענק, שמתחרים ראש בראש באייפון ובגלקסי ● מנגד, משקל כבד, עומס אפליקציות מותקנות מראש ועיבוד AI אגרסיבי לתמונות - פוגמים בחוויית הפרימיום

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המדריך שכל משקיע צריך להכיר - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הבורסה סיכמה מחצית מצוינת וגלובס עושה סדר בשוק מוצרי החיסכון ● הראל הפכה לאחד הגופים הפופולריים בתחום הגמל להשקעה ● מיקרוסופט ירדה ב-17% מתחילת השנה - אך בתי השקעות מסמנים אותה בתור מניה מועדפת ● וגם: מנהל ההשקעות שטוען: תיקי ההשקעות של הישראלים לא מפוזרים מספיק

עו''ד שוהם אבן / איור: גיל ג'יבלי

100 אלף שקל בבורקסים ועשרות תביעות: הפעילות הממוקדת של עו"ד שוהם אבן

במשך שנים הגיש שוהם אבן עשרות תביעות נגד עסקים כתובע פרטי, עד שקיבל רישיון עריכת דין והעלה הילוך ● במרכז העשייה עומדות תביעות ייצוגיות על משקל אריזות המזון והפרות של חוק הספאם ● תיקון חוק שעבר בקריאה ראשונה יאסור לתבוע פיצויים בתביעות אלה ויחייב פנייה מוקדמת לעסק ● המתנגדים טוענים לניצול המערכת המשפטית, אך עורך דינו הודף את הביקורת: "מדובר באכיפה אזרחית שהניבה מיליונים לציבור"

קרן כליפה, מנכ''לית חטיבת הנדל''ן בחברת ג'י סיטי / צילום: ויקטור לוי

המנכ"לית שעשויה לסיים את הקדנציה לפני שכיהנה יום אחד בתפקיד

לפני כחודש וחצי הודיעה חברת הנדל"ן ג'י סיטי כי תמנה את קרן כליפה לתפקיד המנכ"לית, במקום חיים כצמן ● אלא שהעברת השליטה הצפויה והתוכניות של צחי אבו וכידן דהרי להוביל את ג'י סיטי בדרך חדשה, מעלים סימני שאלה לגבי מימוש המינוי

שלטי מאנדיי בטיימס סקוור בפברואר / צילום: נאסד''ק

פוטרתם ממאנדיי? התעשייה האווירית קוראת לכם

רשות החברות הממשלתיות קוראת למפוטרי מאנדיי לבחון הזדמנויות תעסוקה בתעשיות הביטחוניות ● חברת הליסינג והשכרת הרכב אלדן משיקה עיצוב מחדש ● וסלקום משיקה שיתוף-פעולה עם שירות הסטרימינג HBO Max ● אירועים ומינויים

השלד לקוטג' במושב כפר ורבורג / צילום: עידן גרוס

במושב איכותי ומבוקש מצאנו עסקת נדל"ן נדירה

שלד לקוטג' בשטח של כ־290 מ"ר, על מגרש בשטח של חצי דונם במושב כפר ורבורג, נמכר תמורת 4.1 מיליון שקל ● לפי הערכות, כדי להשלים את הבנייה יש להשקיע 2.2 מיליון שקל

מייסדי היילו. מימין: אור דנון, אבי באום והדר צייטלין (שכבר אינה בחברה) / צילום: איל יצהר

נחשף בגלובס: חברת השבבים הישראלית היילו נמכרת בהפסד צורב

סטארט-אפ השבבים נחשב להבטחה גדולה וסחף משקיעים מפורסמים כמו עידן עופר, גיל אגמון ורקפת רוסק עמינח ● גלובס חשף לפני שבועיים כי החברה תימכר בנזיד עדשים, לאחר שביצעה גם פיטורים אגרסיביים והלילה יצאה ההודעה הרשמית - הרוכשת מיקרוצ'יפ - חברת שבבים שנסחרת בנאסד"ק

צבי סטפק / צילום: רמי זרנגר

התרחיש שמפחיד אותו והסיבה שצמצם חשיפה למניות: צבי סטפק חוגג 80 ומסכם חצי מאה בשוק ההון

כשהוא חוגג 80 שנה, מייסד אימפריית הפיננסים מיטב למד לאורך השנים ש"בשוק ההון צריך סבלנות של בדואי" ● בראיון מיוחד לגלובס הוא מספר על ראשית דרכו בשוק ההון של שנות ה־80, חושף במה הוא השקיע לאחרונה, ומשרטט את התרחיש שהוא חושש ממנו: "כל השווקים יפלו בעשרות אחוזים במכה" ● וגם: מדוע משפחת סטפק לא מוכרת את החזקותיה במיטב אחרי זינוק של 1,000%?

דן בן שמואל, מנכ''ל בנדיקט / צילום: דרור עינב

התחיל כמלצר בבנדיקט והפך למנכ"ל הקבוצה תוך 13 שנים: "זה מפעל חיי"

בינואר האחרון מונה דן בן שמואל למנכ"ל קבוצת מסעדות בנדיקט, הכוללת כ-20 סניפים ומתבססת על פורמט של ארוחות בוקר גם בלילה ● בראיון ראשון בתפקיד הוא מדבר על רפורמת עסקי המזון, רשתות שמתומחרות בעשרות מיליונים, בעיית הפרוטקשן ומריבות המסעדנים, וגם נזכר בימים שניהל את סניף רוטשילד המיתולוגי שפעל 24/7: "גרתי שם עם שק שינה, רק בכיפור הייתי בבית. אנחנו עוד נחזור למודל הזה, כי הוא נכון למותג"