שנה לא קלה עברה על שתי חברות הזיקוק המקומיות. הראשונה, בזן שפועלת במפרץ חיפה, חוותה שתי פגיעות של טילים איראניים במפעליה, שאחת מהן אף גבתה את חייהם של שלושה עובדי החברה, והביאה להשבתה ולפגיעה בפעילות בית הזיקוק. במקביל, גם המתחרה, בז"א (מפעילת בית הזיקוק באשדוד) סבלה מתקלת ענק שגרמה להשבתת הייצור והפסדים כספיים עצומים, ובהמשך אירעה תאונה טרגית שהביאה למותן של שתיים מעובדות החברה.
● קרן סטיל פרטנרס תובעת את משה מזרחי בקרב על רכישת אינמוד
● כך הבוטים של וול סטריט גורפים רווחים מהפוסטים של טראמפ ב־Truth Social
חרף האתגרים והאירועים הטרגיים שפקדו את שתי החברות, מניותיהן רשמו מתחילת השנה תשואה תלת ספרתית, שהביאה להכפלת שוויין. מגמה שבאה לידי ביטוי ביתר שאת בחודש האחרון, עם קפיצה של כמעט 40% במניית בזן לשווי של 6.3 מיליארד שקל, לצד עלייה של כ־35% במניית המתחרה הדרומית בז"א (לשווי של 1.5 מיליארד).
רשמו תשואה תלת ספרתית
מאחורי הזינוק במניותיהן של בזן ובז"א עומדת הקפיצה במרווחי הזיקוק, הנתון המשפיע ביותר על עסקיהן. מרווחי הזיקוק הם למעשה הפער שבין מחיר חומר הגלם של בתי הזיקוק (נפט גולמי) לבין מחיר המוצרים אותם הם מפיקים מהם (בנזין, סולר ודלק סילוני) והנמכרים ללקוחות.
בהתאם, גם תעודת הסל העוקבת אחר מניות גלובליות בתחום (CRAK), השיאה מתחילת השנה ביצועים עודפים על השוק האמריקאי. התעודה שמחזיקה במניות בחברות שמייצרות לפחות מחצית מהכנסותיהן מפעילות זיקוק, זינקה מתחילת השנה במעל 45%, בזמן שמדד ה־S&P 500 עלה ב־8% "בלבד".
"מרווחי הזיקוק עלו כי מחיר הנפט עלה פחות ממחירי התזקיקים (סולר, בנזין כו', א"ג) ולכן המרווח נפתח", מסבירה מיטל בר דוד, אנליסטית אנרגיה בכירה בבנק מזרחי טפחות. "הסיבה העיקרית לכך היא הפגיעה בכושר הייצור של בתי זיקוק ברוסיה לאור עלייה בתקיפות מצד אוקראינה, ופגיעה בכושר הייצור של בתי זיקוק באזור המפרץ הפרסי בשל תקיפות מצד איראן" .
בנוסף, היא מציינת, כי "בשל המתיחות הביטחונית יש עליה בהיקף הטיסות של מטוסי הקרב, המתדלקים, אוניות שמגיעות לאיזור - כל אלו צורכים סולר ודס"ל (דלק סילוני) וזה מעלה את הביקוש לתזקיקים. כך למשל, מחיר הדס"ל עמד לפני חודש על 910 דולר, ואילו היום הוא עומד על 1,400 דולר, עלייה של 54%, לעומתו, מחיר הנפט (ברנט) עלה בחודש האחרון ב־34%.
"השוק העולמי נכנס למצב של מחסור משמעותי בעקבות ירידה ביצוא תזקיקים מהמפרץ הפרסי, כאשר הסולר והדלק הסילוני מהווים את עיקר הייצוא שנפגע. בנוסף, סין הטילה מגבלות יצוא על תזקיקים, על רקע חשש לשיבושי יבוא נפט גולמי ובמטרה לתת עדיפות לצרכי השוק המקומי בתקופה של מחסור עולמי", מה שהוסיף לדברי בר דוד לקפיצה במרווחים.
לפי אתר בזן מרווח הזיקוק בסולר עומד כיום על כ־80 דולר לחבית, כלומר חבית שווה כ־80 דולר יותר מחבית נפט גולמי. מדובר בעלייה של כמעט פי 4 מתחילת השנה, אז עמד המרווח על כ־22 דולר לחבית בלבד.
קפיצה דומה נרשמה גם במרווחי הזיקוק של בנזין שעומדים כיום על כ־39 דולר לחבית, לעומת כ־15.5 דולר בתחילת השנה - יותר מכפול. למעשה, המרווחים בשני המוצרים המובילים, נעים סביב רמות השיא.
המרוויחים: זוהר לוי וג'רמי בלנק
מי שיכולים להיות מרוצים מהביצועים החיוביים במניות חברות הזיקוק המקומיות מתחילת השנה הם בעלי המניות הגדולים בהן.
בבזן בעלת השליטה (25%) היא קבוצת פטרוכימיים הציבורית (שנשלטת בידי משפחת פדרמן ואיש העסקים מייקל בוברוב). שווי החזקות הפטרוכימיים עומד על 1.5 מיליארד שקל.
מרוויחה נוספת מהזינוק במניית בזן, היא קרן הגידור קומיוניטי של ג'רמי בלנק (שהוביל בעבר את פעילותה של קרן הגידור האמריקאית יורק בישראל).
זאת, לאחר שבתחילת השנה רכשה הקרן של בלנק כ־7% ממניות בזן, עליהן היא כבר מורווחת ביותר מפי שתיים, עם שווי נוכחי של 413 מיליון שקל.
מן העבר השני, בז"א מתנהלת ללא גרעין שליטה, לאחר שלפני כשלוש שנים חילקה חברת האנרגיה והקמעונאות פז, את מניותיה בבית הזיקוק באשדוד כדיבידנד בעין. בעלת המניות הגדולה בחברה היא חברת הנדל"ן סאמיט, שבשליטת זוהר לוי, שקיבלה כחלק מהמהלך של פז נתח (8%) מבז"א.
בתחילת השנה שעברה, בחרו סאמיט ולוי לנצל את הירידה במחיר המניה, שסבלה מירידה בכמות הטיסות לארץ בגלל המלחמה - כדי לרכוש במשותף (בחלקים שווים) מניות נוספות של חברת בתי הזיקוק תמורת 31 מיליון שקל. מהלך שלפחות בשלב זה מסתמן כמשתלם, שכן שווי החזקותיה בבית הזיקוק (13%) האמיר ושווה כיום כ־200 מיליון שקל.
מי שטרם רשמה הצפת ערך על השקעתה בבז"א, למרות העליות החדות, היא חברת התשתיות שפיר. בשנת 2023 במסגרת הפיצול מפז נכנסה שפיר כמשקיעה חיצונית בבז"א, כשרכשה 10% ממניותיה בהשקעה של 156 מיליון שקל, ולפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל. למרות העלייה בשנה האחרונה, מניית החברה נסחרת כיום ברמות דומות לאלו שלפיהן נכנסה אליה שפיר לפני כשלוש שנים.
שורת תקלות ופגיעות בבתי הזיקוק
עליות השערים של מניות הזיקוק, הגיעו, כאמור, בעת שהן התמודדו עם שרשרת אתגרים ותקלות שהעיבו על פעילותן. בחודש יוני אשתקד, במהלך מבצע "עם כלביא" ספגו מתקני בזן, בית הזיקוק הגדול בישראל, פגיעה ישירה של טיל איראני שגבתה את חייהם של שלושה עובדים. הפגיעה הובילה להשבתה ממושכת של פעילותה ולנזק שהוערך על ידיה במאות מיליוני שקלים.
בחודש מרץ האחרון, במהלך מבצע "שאגת הארי" אירעה פגיעה נוספת, אם כי קטנה בהרבה, אשר השביתה את פעילותה למספר ימים. עם זאת, בבזן, המנוהלת בידי רפאל ממן (מנכ"ל) ומשה קפלינסקי (יו"ר), העריכו כי הנזקים הכספיים שנגרמו לה בעקבות הפגיעות יכוסו כמעט במלואם בידי הביטוחים וקרן הסיוע של המדינה.
האירועים השליליים לא פסחו גם על בז"א, בית הזיקוק השני בגודלו בארץ. במהלך מבצע "עם כלביא", היו מתקני בז"א בתחזוקה שוטפת, כך שהיא לא נהנתה מההשבתה של פעילות המתחרה בזן. בסיומה של התחזוקה, בית הזיקוק קלט נפט מזוהם מאזרבייג'ן שסיפקה חברת BP, אשר הביא להרס ניכר בציוד בבית הזיקוק ולנזק מצטבר של כ־130 מיליון דולר.
אך בכך לא תמו הצרות של בית הזיקוק. כמה חודשים לאחר מכן, בפברואר האחרון, המשרד להגנת הסביבה קנס את החברה ב־32 מיליון שקל בגין זיהום אוויר, עבירה עליה היא ערערה. ימים ספורים לאחר מכן, התרחש אסון במסגרתו נהרגו שתיים מעובדות החברה ממחסור בחמצן בשל תקלה בחליפות המגן שלהן.
לפני מספר חודשים הודיע רונן יחזקאל, מנכ"ל החברה, על פרישתו, פחות משנה לאחר שנכנס לתפקיד. מי שתפס את מקומו של יחזקאל הוא יוגב גברי, שכיהן בעשור האחרון כמנכ"ל MAN ישראל, נציגות של חברת המשאיות הגרמנית בארץ.
תחת ניהולו של גברי, תבקש החברה לפתוח דף חדש, ולהשאיר מאחוריה את האתגרים והטרגדיות, מהלך שעשוי לקבל רוח גבית ממרווחי הזיקוק.
הפער בין מחיר חומר הגלם (נפט גולמי), לבין המחיר של המוצרים אותם מפיקים בתי הזיקוק (בנזין, סולר ודלק סילוני). זהו הנתון החשוב והמשפיע ביותר על תוצאות בתי הזיקוק.
