בסוף השבוע האחרון הצטרפה חברה גרמנית ותיקה לרשימה ההולכת וגדלה של עסקים פושטי־רגל במדינה.
יצרנית הבטריות "ורטה" (VARTA), המוכרת בישראל בעיקר ממצברי כלי־רכב, הודיעה כי החלה בהליכי חדלות פירעון, אחרי 138 שנות פעילות. הסיבה העיקרית, לפי הדיווחים, היתה עסקת ענק שהשתבשה עם אפל. היצרנית הגרמנית כבר חתמה על חוזה לייצור בטריות חדשניות לאוזניות האיירפודס של אפל, אבל ברגע האחרון החברה האמריקאית ביטלה אותו, והעבירה את הייצור לסין, מטעמי עלויות.
● בזמן הלחימה עם ארה"ב: סין מספקת אמל"ח לאיראן
● פרישה במקום פיטורים: ענקית רכב נוספת בגרמניה נקלעה לקשיים
החדשות העגומות הללו הן חלק מ"ההלם הסיני 2.0" שחווה אירופה בימים אלה. אחרי שסין הציפה את העולם במוצרים זולים מתחילת שנות ה־2000, הגיע עכשיו גל חדש של מוצרים מתוחכמים מבחינה טכנולוגית, החל מבטריות ופאנלים סולאריים, דרך כלי רכב חשמליים ועד לרובוטים לתעשייה. סין "שוברת את השוק" בעבור יצרנים גרמנים בעזרת מחירים זולים ואספקה מקיפה, ומובילה את ברלין בימים אלה לחשוב כיצד להתמודד עם הבעיה, שהפכה לקיומית בעבור הכלכלה הגדולה באירופה.
המצב כבר חמור. בשנה שעברה פשטו את הרגל כ־24,000 חברות גרמניות, והקצב ברבעונים הראשונים של השנה אפילו גבוה יותר. מספר פשיטות הרגל ברבעון השני של 2026 בגרמניה הוא הגבוה ביותר מזה שני עשורים, לפי מכון המחקר הכלכלי בהאלה (IWH). ביחד עם משבר האנרגיה, הנסיבות הגיאו־פוליטיות והשילוב של ההנדסה הסינית המתקדמת עם הייצור הזול־יחסית, הכלכלה הגרמנית הגיעה למצב של משבר. "סין כבר אכלה לצהריים נתח גדול מהתעשייה הגרמנית, ועכשיו מתכוננת להתחיל בארוחת הערב", נכתב בדוח של המרכז האירופי לרפורמה (CER).
לא רק מכוניות
ברלין מתקשה למצוא דרכים כיצד להתמודד עם הבעיה. הסינים לא רק מייצרים בזול יותר מכוניות, אחרי שלמדו בין היתר מהגרמנים כיצד לעשות זאת, אלא הם גם שולטים כמעט־לחלוטין בשוק תאי הדלק לבטריות החשמליות לכלי רכב, מה שמקנה להם יתרון תחרותי מובנה. בנוסף, הם גם בעלי גישה רבה ובלעדית למתכות נדירות, הנדרשות על ידי יצרנים אירופיים ומיוצאות להם במשורה. יצרני הרכב האירופיים אפילו נאלצים להגיש לסין תוכניות ייצור ולוחות זמנים, וכך התעשייה הסינית יודעת היטב מה הפעילות של המתחרות המרכזיות שלה. במקביל, ארה"ב תחת ממשל טראמפ הציבה מכסי־מגן אסטרונומיים בפני סחורה סינית, כך שבייג'ינג' מנתבת אותה לאיחוד האירופי, שכרגיל מהסס ומתלבט כיצד להגיב בזמן שהמציאות משתנה.
"אין מקום בו ההלם הסיני משמעותי יותר מאשר בגרמניה", נכתב בדוח של ה־CER, "יצרני התעשיות המרכזיות שלה - מכוניות, מכונות, כימיקלים ותעופה - גם נדחקים החוצה מסין ומשווקים זרים אחרים בשל התחרות, וגם סובלים בתוך אירופה".
עד כה, הגרמנים גררו רגליים. הרצון והצורך לפעול במסגרת האיחוד האירופי, הביאו לשורת צעדים חלקיים, שלא ממש מצליחים להתמודד עם הבעיה. בריסל הטילה מכס של יותר מ־10% על מכוניות חשמליות, אך הסינים הגיבו במהירות ועברו לייצא מכוניות היברידיות במחירים שוברי־שוק. מכסים על מגזר זה הוטלו רק באחרונה.
יצרניות הרכב האירופיות טוענות כי לפי הנתונים האחרונים, אפילו צעד זה רחוק מלהספיק: עודף הסחר של סין עם האיחוד האירופי, שחלק גדול ממנו נובע מיצוא כלי רכב, זינק ב־30% בשנה האחרונה. לפני עשור עמד היצוא הסיני לאיחוד האירופי על 300 מיליארד אירו בשנה. בשנה שעברה הוא כבר הגיע קרוב ל־600 מיליארד אירו.
גרמניה עולה למתקפה
כעת גרמניה והאיחוד האירופי מנסים לגבש חבילה מקיפה של צעדים, עליהם יצביעו אחרי הפסקת הקיץ. אחד הצעדים שנשקלים הם מכסי־מגן "סטייל טראמפ" על סחורה סינית באופן גורף, אחרי שהמכסים הנקודתיים על צמיגים או בטריות או משלוחים מסין לא עזרו. עד כה, באיחוד האירופי פחדו מצעדי תגובה סיניים שייפגעו ביצוא שלהם לאירופה או בפעילות המעטה בתוך סין. כעת, נראה שהוחלט להוריד את הכפפות.
כחלק מגישה חדשה זו, לפי דיווח בבלומברג, הממשלה הגרמנית מנסה גם למפות את כל "נקודות החנק" שבהן התעשייה הסינית תלויה בחברות גרמניות. מדובר בעיקר בתחום השבבים־למחצה, אך גם בתחום ייצור הרכב בתמיכה שוטפת במפעלים ובפסי ייצור שהוקמו על ידי חברות גרמניות. קו המחשבה בגרמניה הוא כי אם סין משתמשת לרעה בתלות האירופית במתכות נדירות, הרי שגם אירופה יכולה להשתמש במנופים שהיא עדיין מחזיקה על התעשייה הסינית. לפי הדיווח, מיפוי זה כולל גם את תעשיית התרופות והכימיקלים ומסמל "גישה חדשה" מצד הקנצלר פרידריך מרץ.
רוצים דריסת רגל בסין
מי שדוחפים לגישה מחמירה יותר כלפי סין כבר שנים הם הצרפתים. בימים אלו הם נושאים ונותנים עם גרמניה כדי להציג תוכנית מקיפה של עידוד רכישת מוצרים תוצרת אירופה, כחלק מההתמודדות עם ההצפה הסינית. תוכנית כזו תעניק סובסידיות לכלי־רכב תוצרת אירופה, ועשויה אף להעניש יצרנים מחוץ לגוש. הדיונים הללו הם חלק מחבילת התגובה שמתכננת הנציבות האירופית להציג בסתיו לבעיה הסינית.
חבילה שכזו עשויה לחזק את ידה של אירופה במשא ומתן על עודף הסחר הסיני. האירופאים דורשים כניסה רבה יותר של חברות אירופיות לשוק הסיני, כיבוד של זכויות יוצרים וקניין רוחני, מניעת יצוא מוגבר בתחומים מסוימים ואספקה חופשית יותר של מתכות נדירות. נציב הסחר של האיחוד האירופי הודיע החודש על פתיחת שיחות בנושא עם הממשל הסיני. גם הקנצלר הגרמני מרץ החל להכין את הקרקע עם טון חדש שאימץ כלפי בייג'ינג, כשהאשים את הממשל בהפחתה מלאכותית של המטבע, המעודדת עוד יותר את היצוא.
אבל גם אם האיחוד האירופי יצליח להתכנס ולהגן על השוק המקומי שלו, המצב מחוצה לו עשוי להקשות עוד יותר על התעשייה הגרמנית. מאז 2023, היצוא הגרמני דעך בקרוב ל־140 מיליארד אירו בשנה, כ־3% מהתמ"ג.
"גרמניה מפסידה בעוד סין מנצחת", ניתח נייר עמדה של הבנק המרכזי הגרמני את המצב, והצביע על מגמה ארוכת טווח עמה גרמניה לא התמודדה עד כה: "מאז 2019, מול רוב שותפות הסחר שלה, גרמניה מאבדת נתחים מהיצוא בדיוק במקומות שבהם סין זוכה בהם".
