שוק האג"ח האמריקאי ממשיך לספק דרמות, כשתשואות איגרות החוב של ממשלת ארה"ב לטווחים ארוכים מגיעות לרמות שלא נראו כמעט שני עשורים. במוקד העניין עומדת איגרת החוב ל-30 שנה, שתשואתה זינקה מעל לרמה של 5.2% - שיא מאז 2007.
● התשואה עלתה, המרווח נותר נמוך: המשוואה הנדירה שנוצרה בשוק האג"ח
● מיקרוסופט עקפה את תחזיות הענן: ההכנסות חצו לראשונה 100 מיליארד דולר בשנה
● עוקפת בהכנסות ומפספסת ברווח: בשוק אוהבים את דוחות טבע - זו הסיבה
הירידות במחירי האג"ח (הפועלים ביחס הפוך לתשואות) מקרינות בחדות על כלל המערכת הפיננסית: החל מהתייקרות המשכנתאות ועלויות המימון של החברות, דרך לחץ על שוקי המניות ועד להכבדה נוספת על גירעון העתק של הממשל האמריקאי.
תשואת האג"ח ל-30 שנה רשמה זינוק ל-5.24%, כשהיא נסחרת מעל רף ה-5% לאורך מרבית החודש, ומאותתת על התייקרות משמעותית של החוב לטווח ארוך. במקביל, התשואה ל-10 שנים, המשמשת אינדיקטור מרכזי לריביות המשכנתאות, טיפסה ב-7 נקודות בסיס ל-4.67%. מנגד, התשואה לשנתיים ירדה ב-4 נקודות בסיס ל-4.23%.
הטלטלה בשוק החוב האמריקאי מונעת משלושה וקטורים מרכזיים. ראשית, החשש מפגיעה באספקת הנפט הזניק את מחיר חבית נפט מסוג WTI ב-6.6% ל-84.46 דולר, בעוד מחיר חבית ברנט חצה את רף ה-90 דולר. בעוד שמדדי המחירים הראו סימני התקררות ביוני, ההסלמה הביטחונית והעלייה במחירי הדלק החזירו את פחדי האינפלציה למרכז הבמה.
שנית, החוב הלאומי של ארה"ב טיפס לרמת שיא של 38.5 טריליון דולר. הצורך של הממשל לגייס סכומי עתק, לצד גל הנפקות אג"ח תאגידיות למימון תשתיות בינה מלאכותית (AI), מייצרים עודף היצע בשוק. כתוצאה מכך, המשקיעים דורשים פרמיית סיכון ותשואה גבוהה יותר על הלוואת כספים לתקופות ממושכות.
לבסוף, העלייה הרציפה בתשואות חותכת את שווי השוק של איגרות חוב קיימות בתיקי המשקיעים, ומסיטה את הביקושים לעבר הנפקות חדשות בערכים גבוהים יותר.
מה אומרים בשוק?
דומניק פפלארדו, אסטרטג מולטי-אסאט ראשי ב-Morningstar Wealth, מסביר את ההשפעה הישירה של הזינוק בתשואות על המגזר התאגידי: "אנחנו בהחלט מתקרבים לרמות הגבוהות ביותר שנראו מאז המשבר הפיננסי העולמי. ככל שתשואת האג"ח ל-30 שנה עולה, כך עולה גם עלות הלוואות התאגידיות. סמנכ"לי כספים ייאלצו לשלם יותר כדי לממן את הפעילות וההשקעות של החברה, מה שיציב רף גבוה יותר למיזמים חדשים ועלול להאט את פעילות המיזוגים והרכישות".
פפלארדו מוסיף לגבי השינוי במבנה העסקאות כי "תשואות גבוהות יותר עלולות להוביל לכך שמניות יהפכו לרכיב משמעותי יותר במבנה של עסקאות מיזוגים, בעוד שהחוב הופך ליקר מדי. קרנות פרייבט אקוויטי ייאלצו להתאים את התמהיל שלהן מכיוון שעלות הנפקת החוב התקרבה מאוד למחיר המניות".
אד האצ'ינגס, ראש תחום אג"ח ב-Aviva Investors, מצביע על הסיכון בהתמשכות המצב ואומר לבלומברג כי "ככל שתשואות האג"ח והסביבה הכלכלית נשארות ברמות האלה ללא שינוי, כך גדל הלחץ על השווקים. נראה שהאינפלציה נותרה ברמות שלא בנוחות עבור משקיעי החוב, מה שמשקף את החשש של השוק מפני הצורך בהידוק ממושך יותר".
ההשפעה על הכיס: מנדל"ן ועד מניות הטק
לתשואות האג"ח המאמירות יש השלכות רוחב ישירות על השווקים. כשמשקיעים יכולים לקבל תשואה חסרת סיכון של מעל 5% מאיגרות חוב ממשלתיות, הנכסים המסוכנים, ובראשם מניות הטכנולוגיה, מאבדים חלק מאטרקטיביות שלהם, מה שמייצר תנודתיות ולחץ כלפי מטה.
הזינוק בתשואת האג"ח ל-10 שנים משפיע ישירות על הריבית על המשכנתאות בארה"ב ומייקר את הלוואות הנדל"ן. במקביל, העלייה בתשואות החוב הממשלתי מרחיבה את הגירעון: עלייה של 1% בריבית הממוצעת של החוב האמריקאי צפויה להוסיף כ-3.2 טריליון דולר לתשלומי הריבית של הממשל ב-10 השנים הקרובות.
הזינוק בתשואות האג"ח מייקר את האשראי לחברות ומקשה על גיוסי חוב, מה שמאלץ תאגידים לבחון מחדש את תוכניות ההתרחבות וההשקעה שלהם.
