גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

פריצת דרך: IBM השיגה "יתרון קוונטי" בעזרת חברה ישראלית

בעזרת התוכנה והאלגוריתמים של החברה הישראלית Qedma, הצליחה IBM להתעלות באמצעות המחשב הקוונטי שלה על ביצועי מחשב-העל החזק בעולם בעל 700 אלף מעבדי ליבה, ולבצע ניסוי מורכב בתחום הפיזיקה

מייסדי Qedma. מימין: פרופ' דורית אהרונוב, ד''ר אסיף סיני ופרופ' נתנאל לינדנר / צילום: אייל טואג
מייסדי Qedma. מימין: פרופ' דורית אהרונוב, ד''ר אסיף סיני ופרופ' נתנאל לינדנר / צילום: אייל טואג

IBM מדווחת היום (ה') על פריצת דרך מדעית שיש לה גם פוטנציאל מסחרי לא מבוטל: בעזרת התוכנה והאלגוריתמים של החברה הישראלית קדמה (Qedma), הצליחה IBM להתעלות באמצעות המחשב הקוונטי שלה על ביצועי מחשב-העל החזק בעולם בעל 700 אלף מעבדי ליבה, ולבצע ניסוי מורכב בתחום הפיזיקה.

פרשנות | מטא רוצה להתחרות בענן של אמזון וגוגל - ומשלמת על כך מחיר כבד
בלעדי | בניגוד לפרסומים: OpenAI לא תפתח משרד בארץ. תשווק מוצרים לישראל מרחוק

את הניסוי ביצעה IBM על גבי שבב קוונטי שפותח על-ידה בטכנולוגיית מוליכי-על, ובו 72 קיוביטים פיזיים, כלומר יחידות שונות המאפשרות לבצע חישובים שונים במקביל.

עד כה בוצעו ניסויים גם על-ידי חברות מתחרות ל-IBM כמו גוגל או קוונטינוום, אך אלה לא הצליחו להתעלות על מחשבי-על סטנדרטיים בשל ה"רעש" שכרוך בחוסר היציבות של החלקיקים בחישוב הקוונטי - כמו אלקטרונים, יונים או פוטונים.

התוכנה של החברה הישראלית קדמה הצליחה לנטרל את אותם רעשים במהלך הניסוי ובכך לספק ל-IBM היקף חישוב שטרם נראה בניסויים מדעיים, השווה ערך ל-74 קיוביטים לוגיים, כלומר יחידות עיבוד נקיות מרעש.

להימצא בשני מקומות במקביל

כדי לבחון את התוצאות של הבדיקה הפיזיקלית, נערכה עבודה דומה עם מחשב של חברת קוונטינוום (Quantinuum) הפועל בשיטה אחרת לחלוטין מזה של IBM: מחשוב קוונטי המבוסס על מניפולציה של יונים כלואים. התוצאות היו זהות, מה שהסב ביטחון בקרב אנשי IBM וקדמה, שעכשיו פונים כדי לפרסם זאת כמחקר מדעי באחד מהמגזינים המדעיים הגדולים.

הקושי לייצר חישוב קוונטי יציב שהציגו עד כה ענקיות כמו גוגל, מיקרוסופט ו-IBM טמון במדע הקוונטי עצמו, שמבקש לנצל את התכונה המפתיעה והלא-טריוויאלית של חלקיקים מיקרוסקופיים כמו יונים, חלקיקי האטום או פוטונים, והיא להימצא במקביל בשני מקומות בעת ובעונה אחת.

אינטואיטיבית, זו תכונה שקשה להבין - מאחר שהיא לא מאפיינית עצמים גדולים, אך ברמה שמתחת למולקולה היא הוכחה מדעית, וכבר היום חברות שמפתחות מחשבים קוונטיים מעידים על קיומה. דמיינו מטבע שמסתובב במהירות: אם תעצרו אותו הוא יראה רק צד אחד - עץ או פלי - אך בזמן הסיבוב הוא מראה את שני צדדיו במקביל.

מהפכה בדרך שבה עובד המחשב

חלקיקים שיודעים להימצא בכמה מקומות במקביל עשויים לחולל מהפכה בדרך שבה עובד המחשב הקיים כבר מאז המאה שעברה: במקום לעבד מידע בהתבסס על מתח חשמלי משתנה שמבדיל בין אפס לאחד, ניתן לקבל את כל קשת האפשרויות שבין אפס לאחת על-ידי ניצול התכונה של יון או פוטון להתנהג בבת-אחת כמו אפס ואחד, או במקביל גם כל מספר שנמצא על הרצף בין אפס ואחת.

חלקיק אחד כזה המייצג כמה מספרים בעת ובעונה אחת מכונה "קיוביט" - יחידת העיבוד הזעירה ביותר במחשב הקוונטי, המקבילה ל"ביט" במחשב הקלאסי.

בשל העובדה שקיוביט מייצג כמה מספרים בבת-אחת, הוא מסוגל לבצע כמות חישובים גדולה הרבה יותר מהביט הרגיל, ובמקום לעשות זאת באופן טורי - אחד אחרי השני - כפי שעובד המחשב הרגיל, המחשב הקוונטי יוכל לעבד את כל המידע הזה באופן מקבילי, בו-זמנית באותו הרגע.

זו הסיבה שפיתוח מולקולת תרופה חדשה תתקצר מתהליך של שנים לדקות - באמצעות ניסוי וירטואלי שייערך בתוככי המחשב יחשב את כל האפשרויות להיתכנות המולקולה ולתגובות שהיא תיצור במקביל עם מולקולות אחרות.

תדמית של פרויקט ניסיוני

השם המוכר ביותר בתעשית הקוונטום הוא IBM, על אף התדמית המיושנת לה זוכה החברה. בעבר עמדה IBM מאחורי מהפכות טכנולוגיות רבות, אך איבדה את הדומיננטיות כשלא זיהתה תחרות בזמן, כמו למשל שליטתה בתחום המחשוב, שאיבדה לטובת אינטל ולנובו; או מהפכת הבינה המלאכותית, שם ווטסון איבד את הבכורה ל- ChatGPT ודומיו. עם זאת, כיום נחשבת IBM לחברה המובילה בפיתוח מחשב קוונטי: היא חשפה מעבד בשם נייטהוק (Nighthawk) שמציג 120 קיוביטים פיזיים.

ההכרזות של IBM, גוגל ו-IonQ נשמעו מרשימות ומבטיחות, אך קיים פער בינן לבין המציאות - גם עם 50, 100 או 1,000 קיוביטים לא ניתן לעשות הרבה. המחשבים הקוונטיים של IBM ואפילו השבב החדש של גוגל עדיין לא יעילים מספיק כדי להתחרות במחשבי-העל של אנבידיה, ולכן הם עדיין זוכים לתדמית של פרויקט ניסיוני.

"החלקיקים הקוונטיים הם כל-כך זעירים, והעדינות שנדרשת כדי לשלוט בהם ולכייל אותם היא כל כך גבוהה, עד שרמת הדיוק של הקיוביטים היא נמוכה - עד כדי כך שאחוז הטעויות הגבוה שלהן גורם לכך שהמחשבים שעליהם הם מבוססים פשוט לא עובדים", אומר ד"ר אסיף סיני, מנכ"ל חברת הקוונטום קדמה.

לדבריו, "כל אחד מהקיוביטים הללו טועה בערך אחוז אחד מהזמן, ואם הם עובדים יחד, הם מזינים זה את זה בשגיאות, והמחשב הופך ללא שימושי. ברמת הטעות הזו, כדי שיתקיים מחשב מתפקד, צריך לפחות 100 אלף קיוביטים פיזיים - לכן התעשייה מבינה שהאתר המרכזי שלה כיום הוא הורדת שיעור הטעויות, או 'הרעש', כפי שהוא מכונה".

"רגע ה-ChatGPT של הקוונטים"

גם אם לא ניתן כיום לרכוש מחשב קוונטי יעיל במחיר סביר, להתקין אותו בכל משרד ולבצע עמו חישובים פורצי גבולות, השוק כולו נושא את עיניו אל הנקודה הריאלית והמיידית יותר, אותה נקודה בזמן שתוכיח שקיים מחשב קוונטי חזק יותר מכל סימולציה וירטואלית שניתן לבצע באמצעי המחשוב הקיימים.

רבים מכנים אותה "היתרון הקוונטי" - או "רגע ה-ChatGPT של הקוונטים" - די בדומה לבינה המלאכותית, שבפעם הראשונה, לאחר עשרות שנים של פיתוח במעבדות, הפכה בבת-אחת לסנסציונית בנובמבר 2022 עם חשיפת הגרסה הראשונה של מנוע השיחה האוטונומי על-ידי ענקית התוכנה OpenAI, שהייתה עד אז חברה אלמונית.

ד"ר סיני מסביר כי הניסוי פורץ הדרך שערך עם IBM אומנם לא מהווה הוכחה לפריצת דרך מסחרית, אך הוא מבשר אותה במידת מה. "מדובר ביתרון קוונטי מדעי, אך כזה שמבשר על ההיתכנות להגיע לפריצת דרך מסחרית בתוך כשלוש שנים", הוא אומר. "זו ראשית המהפכה, כמו תחילתו של עקומת 'מקל ההוקי'. מכאן והלאה, לאחר שהוכחנו היתכנות, המהנדסים שלנו כבר רואים את התוצאה לנגד עיניהם".

קדמה (Qedma), חברת הסטארט-אפ של יוצאי האוניברסיטה העברית בראשותו של ד"ר אסיף סיני ועמיתתו פרופ' דורית אהרונוב, פיתחו אלגוריתמים המאפשרים לנקות את הרעשים בקיוביטים הפיזיים באמצעות מנגנון מבוסס על אופטימיזציה של מדידות הנערכות לאורך זמן אחת אחרי השנייה, כך שהחישוב נעשה אומנם באופן מעט יותר איטי, אך משיג רמת דיוק גבוהה מהממוצע בתעשייה.

עוד כתבות

החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

האש מתחדשת: דיווחים סותרים על פיצוצים בסעודיה ובתימן

דיווח: ישראל וחמאס בדרך להסכם על השלב השני בעזה; גורם מדיני: "נושא עזה כלל לא עלה בפגישת נתניהו-טראמפ, לא תהיה נסיגה ישראלית מהקו הצהוב" ● באיראן מקבלים אחריות לירי לנמל המצרי אמש ומאיימים: התוקפן ייענש ● צבא ארה"ב הודיע על השלמת גל התקיפות באיראן; משמרות המהפכה: אנחנו שולטים במצר הורמוז ביעילות, התוקפן ייענש עוד היום ● באיראן מודים: אנחנו עומדים מאחורי הפיצוץ אתמול במצרים ● עדכונים שוטפים

לא הכול או כלום: כך תמחזרו רק את הרכיב היקר במשכנתא שלכם

תנאי השוק הפכו מסלולים משתנים שנלקחו בריבית אפסית ליקרים בהרבה ממה שמציעים הבנקים כיום ● אבחון נכון של תיק המשכנתא, נכונות למחזור חלקי והשתחררות מתפיסות ישנות לגבי הריבית שכבר שולמה יכולים לחסוך הון ● כך תדעו מתי באמת מומלץ למחזר את ההלוואה ● המחשבון 

גגות סולאריים / צילום: Shutterstock

מכה לבעלי גגות סולאריים: ברשות החשמל יוזמים קיצוץ תעריפים

התעריף לייצור סולארי ייחתך בעשרות אחוזים ויכול להגיע עד 35 אגורות לקוט"ש - עבור אלו שיתקינו מערכות החל מ־2027 ● וגם: משרד האנרגיה מציע תשלום דיפרנצאלי לגגות גדולים

עמית בירמן, מנכ''ל קבוצת שיכון ובינוי, יובל סקורניק מנכ''ל שיכון ובינוי אנרגיה, יוסי זינגר יו''ר דירקטוריון ג'נריישן / צילום: עומר סומך, אסף רביבו, כדיה לוי

עסקת הענק בשוק האנרגיה מובילה לגל של חילופי ידיים בתחנות הכוח

קרן ג'נריישן חתמה על עסקה לרכישת זרוע האנרגיה של שיכון ובינוי תמורת 4.5 מיליארד שקל ● כדי לקבל אישור לעסקה מרשות החשמל ורשות התחרות, היא חתמה על הסכם להחלפת החזקות בתחנות כוח שצפויה לקום בשרון, ויש גם תוכנית מגירה שכוללת את עופר ינאי

החשש מעליה בחוב העלתה את הסיכון / צילום: Shutterstock

נתון כזה לא נראה כבר כמעט 20 שנה בשווקים, והמשקיעים חוששים

תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-30 שנה זינקה ל-5.24% - שיא מאז 2007, כשהיא מונעת מזליגת מחירי הנפט, גירעון העתק בארה"ב והצפת הנפקות AI ● האנליסטים מזהירים: "סמנכ"לי כספים ייאלצו לשלם יותר, פעילות המיזוגים והרכישות בסכנה"

אלי אביסרור, מנכ''ל חברת אביסרור / צילום: תמר מצפי

בדרך לבורסה אביסרור חושפת: 13 דירות נמכרו לבעלי השליטה בפרויקט בשדה דב

חברת הבנייה אביסרור מבקשת להנפיק לפי שווי של 2.2 מיליארד שקל, הנמוך בכ־15% מזה שאליו שאפה ● כדי למשוך את המשקיעים, היא מציעה אופציות בחינם, כפי שעשו מספר חברות לפניה ● בתשקיף נחשף: הרווחיות בשדה דב נמוכה, אבל בעלי השליטה מוכרים דירות למשפחה

חיילים אוקראינים מפעילים כטב''מים בשליטה מרחוק, השבוע / צילום: ap, Andrii Marienko

אוקראינה הצליחה לפתח בשלושה חודשים מיירט לכטב"מים מאיראן

אוקראינה חשפה מיירט חדש שפותח בתוך שלושה חודשים בלבד כדי להתמודד עם כטב"מי השאהד הרוסיים ● ארה"ב חוזרת לרכוש מיירטי פטריוט מדור ישן בשל מחסור במלאים ● וטורקיה מבקשת סיוע אמריקאי לפיתוח מטוס הקרב קאאן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה / צילום: צילום מסך

מיקרוסופט עקפה את תחזיות הענן: ההכנסות חצו לראשונה 100 מיליארד דולר בשנה

הן הכנסות החברה, 90 מיליארד דולר והן הרווח 4.74 דולר למניה, מעל הצפי ● הכנסות הענן זינקו ב-43% ● המניה עולה במסחר המאוחר

אביגדור וילנץ, יו''ר דאסטפוטוניקס / צילום: אינטל

חברת השבבים מקריית גת בגיוס ענק לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר

אקסייט לאבס גייסה 300 מיליון דולר לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר, לאחר ששבב התקשורת שלה שולב בניסוי מוצלח בלווייני V3 של ספייס אקס וממשיך לאתגר את אנבידיה בשוק מעבדי התקשורת

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

משקיעי הריטייל בת״א הסתערו על מניית פאלו אלטו, והכפילו את הכסף

עוד בטרם כניסתה למדדים בשבוע הבא ריכזה מניית הסייבר עניין רב בת"א, עם מחזור יומי ממוצע של 8.5 מיליון שקל, הכפלת מחיר המניה מאז נרשמה למסחר ושווי המהווה 30% משוק המניות כולו ● הבורסה: "הכניסה למדדים תציב אותה בליגה אחרת מבחינת ביקושים וסחירות"

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

ועדת הריכוזיות המליצה: לא לאשר לשפיר לרכוש את בית הזיקוק באשדוד

חברי ועדת הריכוזיות המליצו נגד הרכישה, בטענה שהיא תגדיל את הריכוזיות יתר על המידה, משום שבז"א בעצמה היא גורם ריכוזי השולט בכ-40% מאספקת הדלק והגפ"ם (גז בישול) בישראל ● יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון היה בדעת מיעוט

בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

עשרות עובדי מטריקס בפרויקט של בנק מזרחי הוחלפו בכלי AI

חברת המחשוב מטריקס, שמובילה בשנתיים האחרונות את האצת המעבר לדיגיטל בבנק מזרחי טפחות, משנה את מתכונת עבודתה בבנק ● עשרות עובדים יועברו לפרויקטים אחרים, כמה יפוטרו, וכלי בינה מלאכותית יתפסו חלק מהמשימות

חיסכון בקרנות השתלמות / צילום: Shutterstock

מי יכול להרוויח כפליים מההטבות בקרן השתלמות?

מדוע ביטל האוצר לאינטל מענק של 1.3 מיליארד שקל? ● וגם: איזו חברת תעופה זרה לא עזבה את נתב"ג אפילו ליום אחד? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

זום גלובלי / צילומים: רויטרס - IMAGO/piemags, שאטרסטוק, AP

לקראת הסלמה? עסקת הנשק החשאית בין איראן לסין

סין שולחת מאות משגרי טילים לאיראן, ברקע ההסלמה ● טראמפ אוסר על יבוא רובוטים דמויי אדם בעיתוי רגיש ● והסיוט הקנדי שנמשך 20 שנה הסתיים ● זום גלובלי

שרון רייך, מנכ''ל איילון ביטוח / צילום: רמי זרנגר

דמי הניהול נחשפים: כמה יעלה לכם לעבור לשחקנית החדשה בשוק הגמל

חברת הביטוח איילון חוזרת לתחום הגמל עם יעד שאפתני של ניהול 100 מיליארד שקל בתוך 5 שנים ● כדי להגיע לשם היא מתכוונת לגייס קודם כל את סוכני הביטוח עם מבצעים מפליגים שכוללים כרטיסי טיסה ועמלות של עד 9,000 שקל ● וגם: דמי הניהול נחשפים, והם לא נמוכים

יו''ר הפדרל ריזרב, קווין וורש / צילום: Reuters, Tom Williams/CQ Roll Call/Sipa USA

לאחר החלטת הריבית, יו"ר הפד במסר ניצי: "לא נהסס לפעול"

כצפוי, הבנק המרכזי הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי, 3.75% ● יו"ר הפדרל ריזרב, קווין וורש: "אין יעד אינפלציה רך, ואין יעד משתמע רך – לפחות לא כל עוד הוועדה הזו מכהנת"

אילוסטרציה: Shutterstock

עד כמה ניתן לתקן את נזקי העישון לאחר גמילה?

יש צעדים שמעשנים לשעבר יכולים לנקוט כדי לזרז את התאוששות הגוף, אך נראה כי לפחות חלק מהנזק הוא בלתי הפיך

בראד קופר, מפקד פיקוד מרכז של ארצות הברית / צילום: ap, Jon Gambrell

הגנרל האמריקאי שבטוח: ככה אפשר להכריע את איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מפקד פיקוד המרכז בצבא האמריקאי הכין תוכנית להסלמת התקיפות האוויריות על איראן, סעודיה תכריז על קואליציה צבאית בים האדום, ובאיטליה לוחצים על ישראל לפעול נגד אלימות מתנחלים בגדה המערבית ● כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; מניות השבבים עשו מהפך וסיימו את היום בירוק

מדד ת"א 35 קפץ בכ-1.2% ● אלקטה נדל"ן צנחה, בז"א איבדה גובה לאחר שוועדת הריכוזיות המליצה שלא לאשר את רכישת השליטה של שפיר בחברה ● תשואות האג"ח בארה"ב מזנקות לשיאים חדשים לאחר שהריבית נותרה ללא שינוי, והמסר הניצי של הנגיד וורש: "לא נהסס לפעול" ● וגם: האזהרה של MFS מטלטלת את ה-AI והמניות השקטות שמסומנות כעת כהזדמנות צמיחה

צילום: Shutterstock

בדיקת דם אחת הבטיחה מהפכה בסרטן. ניסוי ענק עדיין מעורר מחלוקת

חברת Grail הבריטית פיתחה בדיקת דם שמבטיחה לאתר עשרות סוגי סרטן, אך הניסוי עם מערכת הבריאות הבריטית לא עמד ביעד המרכזי ● בראיון לגלובס מסביר נשיא החברה והסמנכ"ל המדעי שלה, הרפל קומאר, למה הוא עדיין משוכנע שהתוצאות מבשרות את עתיד האבחון המוקדם, ולא רק בסרטן ● הוא לא היחיד שחושב שהניסוי דווקא היה מוצלח