המעבר משנות העבודה לשנות הפרישה דורש מאיתנו לבצע אחד מהשינויים המחשבתיים המורכבים ביותר בחיים הכלכליים: לעבור מפרדיגמה של צבירה לפרדיגמה של משיכה. במשך עשרות שנים הורגלנו להפקיד, לחסוך ולצבור נכסים.
● מחשבים פרישה | קרן השתלמות היא מוצר ההשקעה המשתלם ביותר. מי יכול ליהנות ממנה כפליים?
● מחשבים פרישה | השקעתם בבורסה? כך המס על הרווחים יכול לרדת אפילו לאפס
ביום אחד, התפקיד של הפורטפוליו שלנו מתהפך מחיסכון למקור ההכנסה שיממן את אורח החיים שלנו. כשבוחנים איך הופכים הון שנצבר לתזרים חודשי קבוע, יש שני מושגי יסוד שכל פורש חייב להכיר: הראשון והמוכר יותר הוא ה"קצבה"; השני, המוכר קצת פחות אך בעל חשיבות מכרעת, הוא ה"אנונה".
השבוע במדור "מחשבים פרישה" נעשה סדר בין שני המנגנונים הללו, נבחן את ההבדלים ביניהם מבחינת מיסוי, גמישות וביטחון מלא לכל החיים, ונבין מתי כל אחד מהם נכנס לתמונה.
כמו תמיד, הדברים הנאמרים והדוגמאות המובאות במדור זה מהווים כללי אצבע בלבד. הם אינם מביאים בחשבון את הנתונים האישיים, מדרגות המס, צורכי המשפחה או פרופיל הסיכון הייחודי של כל אחד ואחת, ואינם תחליף לייעוץ מקצועי.
מהי קצבת פנסיה, ובאילו מוצרים היא קיימת?
קצבה מתקבלת אך ורק ממכשירים פנסיוניים - קרן פנסיה וביטוח מנהלים. חסכונות אחרים, כמו קופת גמל להשקעה או כספים המנוהלים לפי תיקון 190, מנוידים ביום הפרישה לאחד המכשירים הללו כדי שניתן יהיה לתרגם אותם לקצבה חודשית.
ברגע שהחיסכון הופך לקצבה, מתרחש שינוי דרמטי: הסכום הצבור כבר אינו שייך לנו במובן הקלאסי של הבעלות, והיכולת לבצע שינויים או למשוך את הכסף כסכום הוני חד-פעמי הופכת למוגבלת עד לא קיימת.
מדובר לרוב בהחלטה לא הפיכה. כל הזכויות, כולל התנאים במקרה מוות או העברה ליורשים, נגזרות אך ורק ממסלול הפרישה שנבחר מול החברה המנהלת. מנגד, זוהי העסקה: הקצבה משולמת לנו לכל ימי חיינו, ללא תלות בשאלה כמה כסף חסכנו בפועל או עד איזה גיל נחיה. כלומר, ודאות על חשבון גמישות.
ומהי אנונה?
אנונה, לעומת זאת, היא מנגנון של משיכת תזרים קבוע מתוך חיסכון נזיל קיים - כמו פוליסת חיסכון, תיק השקעות, קרן השתלמות, פיקדון בנקאי ועוד. במקרה זה, התיק ממשיך לנהל את הכסף ולצבור תשואה בהתאם למסלול ולרמת הסיכון שנבחרו, אך מוגדר בו "חור קטן" בתחתית, שדרכו מטפטף אלינו תזרים חודשי קבוע. בשונה מקרן פנסיה, באנונה השליטה נשארת במלואה אצלכם: ניתן לשנות את גובה התשלום החודשי בכל עת, למשוך סכום חד-פעמי גדול לכל צורך, ואם חלילה הלכתם לעולמכם - כל היתרה שנשארה עוברת במלואה ליורשים.
אלא שפה בדיוק טמון גם החיסרון המרכזי: הכסף שיש הוא אך ורק מה שנצבר בקופה. אם הוא נגמר, התזרים נעצר.
מהם הבדלי המיסוי בין השתיים?
רועי קליין, מנהל פעילות פיננסים במנורה מבטחים, מסביר כי "המיסוי שונה בהתאם למקור הכסף: קצבה פנסיונית נחשבת בדרך כלל להכנסה החייבת במס הכנסה, אך בגיל הזכאות ניתן לקבל פטור על חלק מהקצבה באמצעות הליך של 'קיבוע זכויות'". בקצרה, קיבוע זכויות הוא סל פטורים שהמדינה מעניקה לפורשים לגמלאות, בסך של כמיליון שקלים לכל היותר, בהתאם לבחירת החוסך. הרחבה על כך ניתן למצוא בכתבה קודמת בסדרה.
"גם משיכה מקרן השתלמות נזילה עשויה להיות פטורה ממס, בכפוף לעמידה בתנאים ובתקרות", מוסיף קליין. "משיכה הונית מקופת גמל להשקעה חייבת במס על הרווחים, ואילו קבלת הכסף כקצבה לאחר גיל 60 יכולה להיות פטורה ממס רווחי הון".
בשורה התחתונה, מקור הכספים משפיע על שאלת המס בין שתי הדרכים. לפני שמקבלים החלטה, כדאי לבדוק ולהתייעץ עם אנשי מקצוע כדי לוודא מיצוי של הטבות המס וקבלת סכום מקסימלי. ישנן גם החלטות נוספות, כמו למשל משיכת כספי פיצויים לאורך השנים טרם הפרישה, שישפיעו על היקף המס שנידרש לשלם.
האם בכלל אפשר לבחור בין השניים, ואיך יודעים מה עדיף?
בחלק מהמקרים התשובה היא כן. ניתן לנייד חסכונות מנכסים נזילים למוצרים פנסיוניים כדי לייצר קצבה, ובמקרים מסוימים להיפך. "ברוב המקרים נכון לראות באנונה השלמה לקצבה ולא תחליף מלא עבורה. הקצבה יכולה לשמש לכיסוי ההוצאות הקבועות והחיוניות: דיור, מזון, בריאות וחשבונות, ואילו האנונה יכולה לממן הוצאות משתנות, בילויים, נסיעות או סיוע לבני המשפחה", אומר קליין.
לדבריו, "אנונה עשויה להתאים במיוחד למי שכבר עומדת לרשותו קצבה המספיקה לצרכים הבסיסיים, ויש ברשותו חיסכון נוסף שאותו הוא מעוניין לשמור נזיל. היא מתאימה גם למי שחשובה לו האפשרות לשנות את גובה ההכנסה ולהותיר יתרה ליורשים. עם זאת, הסתמכות מלאה על אנונה עלולה לחשוף את הפורש לסיכון שהכסף ייגמר".
אסי קריטי, מנכ"ל "קריטי ליווי פיננסי לחיים", מוסיף כי השאלה שכדאי לשאול היא "איזו הכנסה חודשית אני חייב שתהיה מובטחת לכל החיים, וכמה מההון אני רוצה להשאיר גמיש ונזיל. קצבה מעניקה ביטחון לכל החיים, אנונה מעניקה גמישות ושליטה בכסף. ברוב המקרים, השאלה אינה במה לבחור אלא כיצד לשלב ביניהן".
במוצר כמו גמל להשקעה למשל, מה היתרונות והחסרונות של כל בחירה?
דוגמה קלאסית לצומת ההחלטה הזו היא קופת גמל להשקעה, שבה עומדות בפני הפורש שתי אפשרויות מרכזיות. הראשונה היא יצירת אנונה באמצעות משיכה הונית קצובה, תוך השארת הכסף בקופה. היתרון במסלול זה הוא גמישות מלאה והשארת היתרה בבעלות החוסך וליורשיו, אך החיסרון הוא ניכוי מס של 25% על הרווח הריאלי בכל משיכה. האפשרות השנייה היא העברת הכספים לאחר גיל 60 למוצר המשלם קצבה כמו קרן פנסיה. במסלול זה נהנים מפטור מלא ממס על הקצבה והרווחים, אך מנגד מאבדים את הנזילות והגמישות, כאשר הזכויות לאחר הפטירה כפופות לתקנון המסלול שנבחר.
רועי קליין מדגיש, כי "הבחירה אינה מתמצה רק במאבק בין תשלום מס לפטור ממס. יש לשקלל גם את הצורך בנזילות, הרצון להשאיר כספים ליורשים והחשיבות שמייחס הפורש להכנסה שתימשך לכל החיים". לדבריו, לעיתים הפתרון המאזן הוא פיצול הכסף: הפניית חלק ממנו לקצבה לצורך הגנת רצפת ההכנסה, והשארת היתרה בקופה לצורך אנונה ומענה להוצאות בלתי צפויות.
איך מחשבים את גובה האנונה בלי לגמור את החיסכון?
בפנסיה הקצבה נקבעת בהתאם לסכום שחסכנו, מקדם הפרישה ורשתות הביטחון שנבחר. אבל כשמחליטים למשוך אנונה, ניתן לכאורה לבחור כל סכום שנרצה עד שהחיסכון ייגמר. איך מחשבים כמה אנחנו צריכים למשוך כל חודש, וגם שומרים שלא ניתקע ללא חיסכון?
יש כמה פרמטרים שמובאים בחשבון, אבל זה לא מדע מדויק: צריך לבחון כמה חסכנו, מהו אופק החיים המתוכנן בהתייחס למצב הרפואי, דמי הניהול במוצרים השונים, האינפלציה, התשואה החזויה וההוצאות השוטפות. מומלץ גם לשמור כרית ביטחון להוצאה גדולה ולא צפויה.
"מומלץ לבדוק את גובה המשיכה לפחות אחת לשנה, ולהתאימו לשווי החיסכון, לביצועי ההשקעות ולשינויים בצרכים. בתקופה של ירידות חדות בשווקים, משיכה גבוהה עלולה לקבע הפסדים ולפגוע משמעותית במשך חיי התיק, ולכן לעיתים נכון לצמצם זמנית את המשיכה", מסביר קליין.
