בזמן שחוות שרתים רבות תקועות בתור הארוך לחיבור לרשת החשמל, חברת פריים אנרג'י שמוביל המייסד, ירון קיקוז, בחרה בדרך עוקפת: החברה חתמה בשבוע האחרון על הסכם מסגרת מחייב עם דלק נכסים (מקבוצת להב אל.אר, בעלת המניות הגדולה בפריים) להקמת מתקני אגירת אנרגיה וחוות שרתים מבוזרות בשטחי תחנות הדלק של האחרונה.
● עסקת הענק בשוק האנרגיה מובילה לגל של חילופי ידיים בתחנות הכוח
● ועדת הריכוזיות המליצה: לא לאשר לשפיר לרכוש את בז"א
הרעיון הוא למנף חיבורי חשמל שכבר קיימים ופעילים ברשת תחנות הדלק, ובכך לקצר משמעותית את הדרך להקמת פלטפורמה חדשה לחוות שרתים. בהתבסס על פוטנציאל של 60־70 תחנות דלק, ההספק המצטבר של הרשת כולה עשוי להגיע לכ־150 מגוואט IT. פריים מעריכה כי מדובר בהשקעה של כ־900 מיליון שקל שעשויה לייצר הכנסה שנתית של 227 מיליון שקל ו־EBITDA (רווח לפני פחת מסים והפחתות) של כ־107 מיליון שקל בשנת הפעלה מלאה.
ההודעה של פריים מגיעה כשבוע לאחר שרשות החשמל עצרה את מתן האישורים להקמת חוות שרתים חדשות בשל חשש מעומס על רשת החשמל. זאת, למרות שנכון להיום אין מספיק תחנות כח בישראל כדי לספק את הביקושים העצומים להקמות חוות שרתים חדשות שיתמכו במהפכת ה־AI. בשוק היו מי שהרימו גבה לגבי יכולותיה של פריים לעמוד בתכנית השאפתנית שהציגה השבוע, אך קיקוז דוחה את הביקורת: "זה בדיוק מה שקרה לי בשנת 2021 (מכרז רשות החשמל למתקנים דו שימושיים בהספק של 250 מגוואט בו זכתה פריים אנרג'י).
"אמרו זה לא יעבוד, זה לא כלכלי, לא טוב, וקראו לי קזינו", הוא מזכיר. "בסוף יש פה ניסיון של כמעט 20 שנה בענף והבנה של השוק. גם במתקנים סולאריים ידענו לחשוב 5־6 שנים קדימה, שהעולם ילך לגובה, והיום מרבית הפרויקטים בישראל הם פוטו־וולטאיים באופנים שונים (לרוב על הקרקע, מאגרי מים ועל גגות בניינים, ח"ש)". הוא מוסיף שהחשיפה הפיננסית של פריים בעסקת דלק נכסים מוגבלת. "אין לנו סיכון פה, כי בסוף זה סוג של אופציה", ומזכיר את הביקוש העצום לחוות שרתים: "הסיכון הוא אפסי".
"חטפנו": המשבר בבורסה והקאמבק
קיקוז (44) פעיל בענף האנרגיה המתחדשת בארץ "ממש מהימים הראשונים". הוא ייסד את פריים אנרג'י בשנת 2009, בראשית שנות הפעילות של האנרגיה המתחדשת בארץ, הקים גגות סולאריים קטנים במכסות שהקצתה רשות החשמל. משם התקדם למתקנים גדולים יותר, עד להנפקה בת"א בשנת 2021, שמיד לאחריה זכתה החברה כאמור במכרז הענק של רשות החשמל, זכייה שבעקבותיה נקלעה לתקופה קשה בשל מה שהצטייר כמחנק תזרימי.
בשלהי שנת 2023 השלימה מניית פריים קריסה של מעל 90% ממחיר ההנפקה לשווי חברה זניח של פחות מ־30 מיליון שקל, והאג"ח שלה שיקפו תשואה של מעל 30% (אג"ח זבל) שביטאה את חששות המשקיעים כי לא תוכל לפרוע את התחייבויותיה. "שלא באשמתנו (בשל עיכוב בקבלת בקשות החיבור מחברת החשמל) חטפנו בבורסה", משחזר קיקוז. באותה תקופה אף היה מי שהעריך כי התעריף שבו זכתה החברה במכרז, כ-17.5 אגורות לקילוואט שעה, אינו כלכלי.
קיקוז טוען שההפך הוא הנכון: "התעריף המוצמד עומד היום על כ־21 אגורות, בעוד שמתחרה כמו EDF זכתה שנתיים מאוחר יותר במכרז דומה בתעריף של 7 אגורות בלבד. הירידה במחירי הציוד הסולארי הפכה את הפרויקטים למאוד כלכליים עבורנו, בפער אדיר משאר השוק". לדברי קיקוז, נרשמה ירידה של עשרות אחוזים במחירי הפאנלים הסולאריים ובהמשך של מתקני אגירה.
היציאה מהמשבר הייתה הדרגתית. פריים קיבלה ארכות מרשות החשמל, כאשר בנק לאומי, שהאמין בפרויקטים, נכנס לממן אותם. החברה החזירה חלק מהצבר שבו זכתה והכניסה את חברת ההשקעות להב אל.אר שמוביל אבי לוי כשותפה בעסקיה.
התוצאה של כל אלה היא לא פחות ממדהימה: זינוק של מעל 3,000% במניית פריים אנרג'י בתוך שלוש שנים, המבטא לה שווי נוכחי של 1.85 מיליארד שקל. שווי מניותיו של קיקוז עצמו (37%) עומד על כ־700 מיליון שקל. אג"ח החברה נסחרות בתשואה סולידית של 3.8% (צמוד) עד 6.3% בלבד, ובקופתה כחצי מיליארד שקל.
המיזוג עם להב: "חבר'ה רעבים"
הקשר בין קיקוז לחברת להב אל.אר נוצר לפני כעשור, כשלהב עדיין החזיקה בפעילות קטנה של פאנלים סולאריים על גגות של בתי ספר. פריים אנרג'י, אז חברה פרטית, רכשה 50% מחברת פרויקט קטנה של להב והשותפות צמחה יחד לכ־265 מתקנים בפריסה ארצית. בהמשך, מכר קיקוז את חלקו בשותפות ללהב.
הקשר התחדש בשנת 2022, כשלהב רכשה מידי פריים מחצית מצבר פרויקטים של 100 מגוואט. "הם ראו שהפרויקטים מצוינים, למדו, ומשם הגיע להם התיאבון". שנתיים לאחר מכן רכשה להב את החזקות הפניקס וגופים נוספים שהחזיקו במניות של פריים.
מיזוג פורמלי של פריים אנרג'י עם פעילות האנרגיה המתחדשת של להב הושלם לפני כשנה, ומאז השליטה בפריים משותפת לקיקוז וללהב אל.אר (המחזיקה 38% ממניות פריים), כשאמיר גרא מנהל את הפעילות השוטפת.על השותפים מלהב (היו"ר אבי לוי והמנכ"ל איליק רוז'נסקי), אומר קיקוז: "הם חבר'ה אנרגטיים, מאוד רעבים, יודעים לעבוד טוב. אני בן 44 היום, הם בכמה עשורים יותר מבוגרים ממני, ולפעמים אני מרגיש לידם שאני לא מספיק רעב".
"מה שקורה בבניין אחד מלמד על המדינה"
לצד הקמה של 252 מגוואט במתקנים דו־שימושיים של אנרגיה סולארית ואגירה (מתוך 475 במכרז המקורי) מתכננת פריים הקמת מתקני אגירה "מגבעת ברנר ועד ניצנה". ככל שתעמוד בתוכניות השאפתניות, מצפה פריים כי בתוך פחות משלוש שנים היא תגיע לקצב הכנסות שנתי (ARR) של 1.8 מיליארד שקל - פי 14 מהתחזית לשנה הנוכחית (124 מיליון שקל), ו-EBITDA של 966 מיליון שקל, פי 11 ביחס לתחזית ל-2026 (89 מיליון שקל).
פריים היא אמנם מקרה קיצוני אך לצידה מניות של מספר חברות אנרגיה מתחדשת נוספות זינקו בשנים האחרונות בת"א במאות אחוזים. קיקוז אינו חושב שמדובר בבועה: "הביקושים (לחשמל) רק ילכו ויגדלו", הוא אומר, ומצביע על צריכת החשמל הגוברת של תחום הבינה המלאכותית וחוות השרתים, על חדירת הרכב החשמלי ועל רובוטים ורכב אוטונומי שיצטרפו לביקוש בשנים הקרובות.
את הפער בין התשתית לביקוש הוא ממחיש בסיפור אישי, מהבניין שבו הוא מתגורר: "יש לנו קבוצת וואטסאפ של ועד הבית, שבו יש 65 דיירים, והמלחמה ביניהם כיום היא מי יקבל ראשון עמדת טעינה לרכב חשמלי - וזה בבניין יחסית חדש, עם תשתית שנבנתה כמו שצריך (להטענת רכבים חשמליים). מה שקורה בבניין קטן בראשון לציון קורה גם ברמת התשתית הלאומית".
