במשך יותר משני עשורים אמנון שעשוע לא נדרש לבחור בין כובע המדען לכובע המנכ"ל. הוא פיתח את הטכנולוגיה של מובילאיי ובמקביל ניהל את החברה - הוביל אותה להנפקה, מכר אותה לאינטל והחזיר אותה לוול סטריט. גם כשהקים לצדה מיזמים נוספים, הוא נשאר האיש שמחזיק בהגה. בשבוע שעבר הודיע לראשונה כי הוא מוכן להעביר אותו למישהו אחר.
● חברת השבבים מקריית גת בגיוס ענק לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר
● בעל אימפריית המיליארדים שהפוליטיקאים עולים אליו לרגל
מניית מובילאיי צללה בעקבות ההודעה על פינוי כיסא המנכ"ל, תוך שהיא חושפת עד כמה החברה עדיין תלויה בדמותו. שעשוע צפוי להישאר יו"ר פעיל לאחר שיימצא מחליף, ובכל זאת המשקיעים הגיבו כאילו חל שינוי עמוק בהרבה. האיש שבנה את מובילאיי והפך לפנים של החזון הטכנולוגי שלה החליט שלא לנהל עוד את הפעילות השוטפת.
אילו היה מדובר במהלך בודד, קל היה לראות בו חילופי דורות טבעיים בחברה ותיקה. אלא שזמן קצר קודם לכן הודיע שעשוע על פרישה מתפקידו ב־AI21 Labs, חברת הבינה המלאכותית שהיה שותף להקמתה. לכך מצטרפת אורקם, שהקים עם שותפו ההיסטורי זיו אבירם, ונאבקת כעת להשתקם לאחר שאיבדה לפי הערכות יותר מ־90% משווייה. גם הבנק הדיגיטלי שבשליטתו, וואן זירו, טרם הגיע לרווחיות לאחר שצבר הפסדים מצטברים של כ־1.2 מיליארד שקל. וברקע כל אלה, שעשוע כבר שוקד על המיזם הבא: חברתחדשה בשם DoubleAI.
כך, המהלכים שנראו בנפרד כאירועים נקודתיים, מתלכדים לתמונה רחבה בהרבה. גלובס צלל לחברות של שעשוע, דיבר עם האנשים שליוו אותו בדרכו העסקית, וביקש להבין: מדוע היזם שבמשך עשורים הקים חברה אחר חברה ולא מיהר לשחרר את אחיזתו, מתחיל לפנות כיסאות? האם שעשוע מתקפל מעסקיו, או שהוא נערך לבנות את הדבר הבא?
ההנחה שהחלה להיסדק - וההימור
במשך עשורים העניקה הצלחת מובילאיי יתרון לכל מיזם של שעשוע. הוא הביא איתו לא רק הון וקשרים, אלא בעיקר את הילת היזם שיודע לזהות מוקדם בעיה טכנולוגית ולבנות סביבה עסק של מיליארדי דולרים. כשנכנס לראייה מסייעת עם אורקם, לבינה מלאכותית עם AI21 Labs או לבנקאות עם וואן זירו, משקיעים ועובדים יצאו מנקודת הנחה שהוא רואה כמה צעדים לפני כולם.
בשנים האחרונות ההנחה הזו החלה להיסדק. אורקם איבדה את מרבית שווייה והותירה גופים מוסדיים טעונים. AI21 Labs התקשתה לפרוץ לחזית מרוץ ה-AI, שבו מתחרות ענק משקיעות סכומי עתק. וואן זירו אמנם מצמצם הפסדים ומציג גידול בהכנסות, אך נדרש עדיין להוכיח כי ההשקעה העצומה תתרגם לעסק רווחי. אפילו מובילאיי מתמודדת כיום עם שוק ספקני, תחרות גוברת והבטחות טכנולוגיות שמתממשות לאט מהמתוכנן.
אלא שמי שמכיר את שעשוע מקרוב טוען כי המסקנה המתבקשת - שלפיה הוא מתחיל לסגת - מחמיצה את הסיפור. לדבריהם, שעשוע אינו יוצא מעולם העסקים, אלא עושה דבר שלא עשה עשורים: בוחר. לאחר תקופה ארוכה שבה חילק את קשבו בין כמה ענקיות תובעניות, הוא מרכז כעת את עיקר זמנו ב־DoubleAI - מיזם הבינה המלאכותית החדש שהקים.
גורמים המכירים את תוכניותיו מציינים כי שעשוע רואה ב־DoubleAI את המנוע הטכנולוגי הבא שלו, בעל שאיפות רחבות שאולי אף עולות על אלו של מובילאיי. אלא שהתקדמות החברה איטית מהמתוכנן, וכדי להאיץ אותה הוא נדרש לחזור לפוקוס מחקרי אינטנסיבי. שעשוע אינו מפנה את כיסא המנכ"ל כדי להאט, אלא כדי להמר מחדש. והפעם, לאחר כמה מיזמים שלא עמדו בציפיות הענק שנקשרו בשמו, הנטל עליו להוכיח כי הקסם שהוליד את מובילאיי עודנו עובד.
המודל של החבר גיל שוויד
גורם בתעשייה המכיר את שעשוע מקרוב מציע לחפש חלק מההסבר למהלך אצל חברו הקרוב, מייסד צ'ק פוינט גיל שוויד. לאחר כשלושה עשורים כמנכ"ל, שוויד העביר את הניהול השוטף למנהל מקצועי ועבר לתפקיד יו"ר פעיל. לפי אותו גורם, ייתכן שהצעד של שוויד המחיש לשעשוע כי אפשר לפנות את כיסא המנכ"ל מבלי להיפרד מהחברה. לאחר עשרות שנים שבהן המייסד והארגון הופכים כמעט לישות אחת, המעבר לכיסא היו"ר הפעיל מציע מוצא נוח - להמשיך לקבוע את הכיוון בלי לנהל כל פרט בדרך.
עבור שעשוע, הפער בין שני התפקידים דרמטי במיוחד. מנכ"ל בחברה בסדר הגודל של מובילאיי כבר אינו מבלה את זמנו בפתרון בעיות מחקריות. הוא מנהל אלפי עובדים, נפגש עם אנליסטים ומשקיעים, ומתמרן בין תקציבים, יצרניות רכב ומערכת יחסים מורכבת מול אינטל. שעשוע, גם אחרי שני עשורים בעולם העסקים, נותר בראש ובראשונה חוקר ואיש טכנולוגיה. ככל שמובילאיי צמחה, כך הלך כיסא המנכ"ל והתרחק מהמחקר שהביא אותו אליו מלכתחילה.
אלא שההשוואה לשוויד נעצרת כאן. מייסד צ'ק פוינט הקדיש את הקריירה לחברה אחת - ותיקה, רווחית ויציבה. שעשוע, לעומתו, בנה אקוסיסטם שלם של מיזמים, שכל אחד מהם משך אותו לכיוון אחר.
את ההבדל זיהו היטב גם בוול סטריט. בעוד המעבר של שוויד התקבל כחילופי דורות טבעיים, אצל שעשוע חששו המשקיעים שהוא מסיט את הקשב ממובילאיי דווקא כשהיא זקוקה מכל לסמכות הטכנולוגית שלו. צלילת המנייה רק הוכיחה עד כמה קשה להפריד בין שעשוע לבין הסיפור שהיא מוכרת על עתידה.
לא עזב , אלא כמעט ולא היה
במבט ראשון, הפחתת המעורבות ב־AI21 נראית כחוליה נוספת בשרשרת נסיגות. החברה, שהוקמה לצד פרופ' יואב שוהם ואורי גושן, נהנתה לאורך השנים מהילת המייסד של מובילאיי. המוניטין של שעשוע משך אליה תשומת לב, עובדים ומשקיעים, והפך אותו לאחת הדמויות המזוהות עמה ביותר.
אלא שגורמים בתעשייה מסתייגים מתזת "העזיבה" של שעשוע. לדבריהם, למרות מעמדו כמייסד וכיו"ר, שעשוע מעולם לא ניהל את הפעילות השוטפת, והיו אף מי שטענו כי נוכחותו בחברה כמעט שלא הורגשה. השינוי במעמדו אינו מקביל לפינוי הכיסא במובילאיי, אך הוא כן מעיד על רצון ברור לצמצם את מספר החברות שדורשות את הקשב שלו.
זהו אינו צעד מקרי. AI21 נכנסה למרוץ שקשה לנהל כחברה עצמאית. היא אמנם זיהתה מוקדם את פוטנציאל מודלי השפה הגדולים, גייסה מאות מיליוני דולרים והציגה יכולות מחקר מרשימות - אך הראשוניות הזו לא הספיקה כדי לתפוס מקום בשורה הראשונה של תעשיית ה־AI. בתוך שנים ספורות הפך המרוץ מקרב על אלגוריתמים למלחמה על כוח מחשוב, שבבים, מרכזי נתונים וערוצי הפצה. OpenAI נשענת על מיקרוסופט, אנתרופיק מוחזקת בידי אמזון וגוגל, ולענקיות הטכנולוגיה יש יכולת לשפוך מיליארדים ולהגיע למאות מיליוני משתמשים. בתנאים האלה, גם חברת AI שגייסה מאות מיליונים מתקשה לשרוד בתנאים האלה לבדה.
ועדיין, שעשוע לא נסוג מעולם הבינה המלאכותית. להפך - הוא מעביר אליו את מרכז הכובד, רק דרך פלטפורמה אחרת. כאן צפה השאלה המסקרנת מכולן. מה מבקש שעשוע לבנות ב־DoubleAI שלא ניתן היה לפתח בתוך AI21, ומדוע הוא מאמין שדווקא המיזם החדש יצליח לפרוץ את התקרה שהחברה הוותיקה נעצרה מולה?
אורקם והסדק באמון המוסדיים
אם AI21 המחישה את מגבלותיו של סטארט־אפ ישראלי מול ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות, אורקם כבר המחישה את מחירה הכואב של הבטחה שלא התממשה. החברה, שהקים שעשוע לצד שותפו זיו אבירם, ביקשה לתרגם את הידע הטכנולוגי מראייה ממוחשבת למוצרים המסייעים לבעלי לקויות ראייה ושמיעה. במשך שנים, היא סומנה כמנוע הצמיחה הבא של הצמד ההיסטורי שמאחורי מובילאיי.
בשנת 2021 גייסה אורקם לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, כשהיא צועדת בבטחה אל עבר הנפקה לפי שווי גבוה אף עוד יותר. אלא שהשוק נע במהירות מתחת לרגליה. הזינוק במודלי הבינה המלאכותית והיכולות של גוגל, אפל ו־OpenAI הפכו את יתרונותיה הטכנולוגיים לנגישים לכל אדם, היישר מתוך הסמארטפון. זיהוי טקסט, תיאור תמונות וסינון רעשים כבר ממש לא דרשו רכישת התקן ייעודי באלפי דולרים.
כך, מכירות אורקם צנחו מ־45-50 מיליון דולר ב־2023 לכ־16 מיליון דולר בלבד בשנת 2024. מצבת העובדים התכווצה אל מתחת למאה, ושווייה מוערך כיום בכ־150 מיליון דולר בלבד - קריסה של יותר מ־90% לעומת סבב השיא.
שעשוע לא עמד מנגד. לפי הפרסומים, הוא הזרים כ־7 מיליון דולר מכספו הפרטי בניסיון לייצב את החברה, בעוד אבירם הוסיף כמה מיליונים נוספים. אלא שההון המוזרם לא פתר את הבעיה המבנית. אורקם זקוקה לחמצן נוסף, אך הדרך לגיוס חסומה בשל עימות חריף מול המשקיעים המוסדיים סביב מבנה המניות ותוכנית השיקום.
מאחורי הדיונים העסקיים מסתתר כעס רב. גופים כמו לאומי פרטנרס, הראל, כלל ומיטב השקיעו באורקם בעיקר מתוך כוח האמון שכבר העניקו לשעשוע ואבירם מימי מובילאיי. חלקם נכנסו לפי שווי נפוח שהתברר בדיעבד כמנותק מהמציאות. כיום הם מוצאים את עצמם עם אחזקה שחוקה ובתוך מבנה הון שמכשיל כשלעצמו הכנסת משקיעים חדשים.
מעל כל אלה מרחף הנתק בין שעשוע לאבירם, לאחר שנים בהם נחשבו לאחד הצמדים החזקים והמצליחים בהייטק הישראלי. השותפות ההיסטורית ביניהם נשענה על חלוקת תפקידים ברורה - שעשוע סיפק את החזון והעומק הטכנולוגי, בעוד זיו אבירם הוביל את הזירה העסקית והניהולית. הצינון ביחסים אינו הגורם היחיד למצבה של אורקם, אך הוא הותיר אותה ללא השותפות שעליו היא נבנתה.
אורקם אינה הטריגר שהוביל לפינוי הכיסא בחברת מובילאיי, אך היא מהווה רכיב מרכזי בתמצבו הנוכחי של שעשוע. בעבר, עצם נוכחות שמו הספיקה כדי לגזור כמעט אוטומטית הצלחה לכל מיזם חדש. כיום, על רקע התרסקות השווי והעימות מול המשקיעים המוסדיים, מתברר כי הצלחות העבר שלו כבר אינן מעניקות אשראי בלתי מוגבל.
וואן זירו עדיין מחכה לרווחיות
תמונת המצב בוואן זירו, הבנק הדיגיטלי שבשליטת שעשוע, שונה לחלוטין. הבנק אינו נמצא במשבר בסגנון אורקם, והנתונים האחרונים אף מצביעים על מגמת שיפור - ההפסד בשורה התחתונה התכווץ בשנת 2025 ב־20% ל־214 מיליון שקל, ההכנסות הוכפלו ל־109 מיליון שקל, ופיקדונות הציבור זינקו ב־38% ל־3.6 מיליארד שקל (כשנכון למרץ 2026 עמד מספר הלקוחות על כ־180 אלף).
בהנהלת הבנק מעריכים כי וואן זירו יגיע לאיזון תפעולי לקראת סוף שנת 2026 ולרווחיות ברבעון הראשון של שנת 2027. אלא שעד שהתחזיות יתממשו, מדובר בהימור יקר במיוחד. מאז הקמתו צבר הבנק הפסדים מצטברים של כ־1.2 מיליארד שקל, ובסוף 2025 עמד הונו העצמי על 45 מיליון שקל בלבד.
בענף נוהגים להשוות לעיתים בין וואן זירו לבין הבנק הדיגיטלי "אש" של ניר צוק. אלא שגורמים בתעשייה מציינים כי מעורבותו של שעשוע בוואן זירו עמוקה בהרבה מרמת הנוכחות של צוק ב"אש". בעוד צוק בחר לממש את המיזם, שעשוע מתעקש להחזיק במושכות השליטה ולהמר על האפשרות להפוך את הבנק לישות עצמאית ורווחית.
ההבדל הזה מחליש עוד יותר את התזה לפיה אמנון שעשוע פשוט מתרחק מעסקיו. הוא אינו יוצא מכל החברות הנושאות את שמו, אלא משנה את אופי המעורבות בהן. בוואן זירו הוא עדיין ממתין לרגע שבו ההשקעה הכלכלית הכבדה תצדיק את עצמה, במובילאיי הוא מבקש לשחרר את הניהול היומיומי, ובחברת DoubleAI הוא חוזר להיות האיש שנמצא קרוב ככל האפשר לבעיה הטכנולוגית.
חברה נוספת שהקים שעשוע היא מנטי רובוטיקס, המפתחת רובוטים הומנואידיים מבוססי AI למשימות במפעלים ובמרכזים לוגיסטיים, ובהן הרמת משאות, מיון ואריזת חפצים. בינואר השנה הודיעה מובילאיי על רכישתה תמורת 900 מיליון דולר - מהלך שנועד להכניס אותה לעולם הבינה המלאכותית הפיזית.
העסקה עוררה עניין רב, שכן מנטי הייתה בת שלוש בלבד, ללא הכנסות ועם מוצר שמתוכנן להגיע לשוק רק בשנת 2028. עבור שעשוע, שהחזיק בכ־37.9% ממנטי, מדובר בתמורה המוערכת בכ־341 מיליון דולר במזומן ובמניות מובילאיי. גם כיום, מעידים גורמים בתעשייה, הוא ממשיך להיות מעורב מקרוב בפיתוח הטכנולוגי שלה.
ההימור שצריך להצדיק את פינוי השולחן
מובילאיי אינה עוד מיזם בפורטפוליו של שעשוע, אלא אחת ההצלחות הגדולות בתולדות ההייטק הישראלי - חברה שנמכרה לאינטל תמורת כ־15 מיליארד דולר, הונפקה מחדש ומגלגלת הכנסות של מיליארדי דולרים. לפיכך, אי אפשר למסגר את הזזת הכיסא של שעשוע כבריחה מחברה כושלת.
אלא שאותה הצלחה פנומנלית הציבה רף שכמעט בלתי אפשרי לשחזר. כל מיזם חדש של שעשוע נבחן באופן אוטומטי מול מובילאיי, וכל הבטחה טכנולוגית נקשרת מיד לחלום השווי של מיליארדי דולרים. אורקם לא עמדה בציפייה הזו, AI21 Labs לא התבססה בחזית העולמית, ווואן זירו עדיין נלחם להגיע לרווחיות.
כעת מגיע תורה של DoubleAI. גורמים המכירים את תוכניותיו של שעשוע מציינים כי הוא רואה בה את המנוע הטכנולוגי הבא שלו, ואולי אף מיזם בעל פוטנציאל רחב מזה של מובילאיי. החברה מפתחת כלי בינה מלאכותית לכתיבה ולשיפור של קוד. בחודשים הקרובים, כך לפי שעשוע עצמו בראיון שנתן לעיתון הוושינגטון פוסט, היא מתכננת להשיק את המוצר הראשון שלה, שנועד לקחת תוכנות קיימות ולהתאים את הקוד שלהן כך שיפעל מהר יותר על מעבדים בלי שהלקוח יצטרך לשנות אותו בעצמו.
בהמשך, מתכננת החברה לאפשר למשתמשים לתאר מה הם רוצים שהתוכנה תעשה, בעוד שהמערכת תכתוב את הקוד ותבדוק שהוא אכן מבצע את המשימה כראוי. לטענת החברה, בניסוי שערכה על תוכנה של אנבידיה היא שיפרה את מהירות הפעולה פי 3.5 בממוצע ואף איתרה באגים בקוד המקורי.
אלא שהקצב בחברה איטי ממה שחזה שעשוע, והצורך להעביר אותה הילוך הוא שמסביר, במידה רבה, את הוויתור על הניהול השוטף במובילאיי.
הצעת הצעד הזה אינה מעידה על התקפלות, אך גם אי אפשר לפטור אותה כחלק מחילופי משמרות טבעיים. היא מגיעה בעיתוי קריטי, לאחר תקופה שבה הניסיון של שעשוע לתמרן בין חברות רבות במקביל החל לגבות מחיר כבד.
שעשוע מנסה כעת לחזור לנקודת ההתחלה, למקום שבו בנה את כוחו - המחקר והטכנולוגיה. הוא מוותר על כיסא המנכ"ל בחברה מבוססת כדי להגדיל את ההימור על מיזם שעדיין רחוק מלהוכיח את עצמו. אם DoubleAI תצליח, המהלך ייראה בדיעבד כהחלטה מבריקה של מדען שידע מתי לפנות את השולחן ולחזור למעבדה. אם לא, היא רק תחדד את השאלה שהצלחת מובילאיי דחתה במשך עשורים - האם אמנון שעשוע מסוגל לבנות שוב מנוע טכנולוגי באותו קנה מידה, או שההצלחה הגדולה ביותר שלו כבר מאחוריו.
