מדד הביג מק של השבועון "האקונומיסט", המתפרסם היום (ו'), מעלה את ישראל למקום השני בעולם, מיד אחרי שווייץ. המדד בודק באופן השוואתי את מחיר הביג מק של מקדונלד במקומות שונים בעולם. בדירוג הקודם של המדד, שהומצא על ידי השבועון בשנת 1986 ופורסם בינואר השנה, ישראל מוקמה במקום השמיני.
● קשת 12 עתרה נגד חוק התקשורת: "חקיקה להחלשת ביקורת על השלטון"
● המונדיאל הסתיים, עכשיו כוכבי הכדורגל גוזרים את הקופון
מאחורי הקפיצה יוצאת הדופן בדירוג עומד שילוב של שני גורמים: ההתייקרות החדה במחירו של הביג מק בישראל והתחזקות השקל מול הדולר. בינואר עמד מחיר ההמבורגר על 20 שקל, ובאותו הזמן, לפי שער החליפין שבו השתמש "האקונומיסט", המחיר היה שווה לכ-6.36 דולר והצביע על כך שהשקל מתומחר בכ-4% מעל ערכו ההוגן מול הדולר.
זמן קצר לאחר מכן, בפברואר, הודיעה מקדונלד'ס ישראל על העלאת מחירו של הביג מק ב-15% ל-23 שקל. כתוצאה מכך, ובסיוע השקל החזק, מחיר ההמבורגר הישראלי טיפס לאזור ה-7.4 דולר. כך עקפה ישראל מדינות שמופיעות בדרך כלל בצמרת המדד, בהן נורבגיה, דנמרק ושבדיה. לצורך השוואה נוספת, בינואר 2025 נמכר הביג מק בישראל ב-17 שקל בלבד.
מה בעצם מודד ההמבורגר?
מדד הביג מק נולד לפני 40 שנה כתרגיל כמעט הומוריסטי שנועד להסביר את עקרון שוויון כוח הקנייה. לפי התאוריה, מוצר זהה אמור לעלות מחיר דומה במדינות שונות, לאחר שממירים את המחירים לאותו מטבע. כשביג מק יקר הרבה יותר בישראל מאשר בארה"ב במונחים דולריים, המדד עשוי להצביע על כך שהשקל חזק מדי ביחס לדולר - או שהמחירים המקומיים גבוהים מדי.
הבחירה בביג מק לא הייתה מקרית. מדובר במוצר שנמכר במדינות רבות, בנוי בצורה דומה ונשען על שורה ארוכה של סחורות מקומיות כמו בשר, לחם וירקות, אבל כולל בתוכו גם שכר עובדים, שכירות, חשמל, תחבורה, פרסום ומסים. "האקונומיסט" מציין כי מאחורי ההמבורגר מסתתרים יותר מ-60 רכיבים וחומרי גלם שונים, כך שאף שמדובר במוצר אחד, מחירו מושפע מחלקים רבים של הכלכלה המקומית.
עוד מסבירים בשבועון הכלכלי כי מחירי הביג מק מתקבלים ישירות ממקדונלד'ס או מכתבים מקומיים ברחבי העולם, בעוד ששערי החליפין נלקחים ממאגרי המידע הפיננסיים של סוכנות הידיעות רויטרס וחברת המידע הפיננסי הבינלאומית רפיניטיב.
לצד המדד שממיר את מחיר ההמבורגר לדולרים, מפרסם השבועון גם מדד המותאם לתוצר לנפש (תמ"ג, או GDP), מתוך הנחה שמחירים במדינות עשירות נוטים להיות גבוהים יותר מלכתחילה. לכן, המקום השני לא אומר בהכרח שישראל היא המדינה השנייה היקרה בעולם, אלא שמחירו של ביג מק בישראל ושער השקל בעת הבדיקה, הוא המחיר השני היקר ביותר במונחים דולריים.
ישראל כבר הייתה בצמרת
זו לא הפעם הראשונה שבה ישראל מופיעה בחלק העליון של המדד. כבר ב-1997 דורגה ישראל במקום השלישי בעולם, אחרי שווייץ ודנמרק. מחירו של הביג מק עמד אז על 11.5 שקל, לעומת מחיר תאורטי של 8.18 שקלים לפי כוח הקנייה מול הדולר. המסקנה של המדד הייתה שהשקל מתומחר ביתר של כ-40%. שנה לאחר מכן ישראל עדיין הייתה במקום השלישי.
החל משנת 2002 ישראל לא הופיעה במדד, ובגלובס דווח בזמנו כי היא הוצאה ממנו לאחר שגורמים בכירים בממשלה טענו בפני "האקונומיסט" שהמדד המדובר לא רלוונטי למשק הישראלי. באותה העת עלה ביג מק בישראל 12.9 שקל, סכום שהיה שווה לכ-2.84 דולר בלבד, ורחוק מאוד מהצמרת שבה ממוקמת ישראל כיום.
לא רק יוקר המחיה
"האקונומיסט" מצביע על פערים גדולים בין כוח הקנייה של הדולר, היואן הסיני, הין היפני והאירו לבין שעריהם בשוק. השבועון מותח ביקורת על הכלכלה הסינית שהיואן החלש מעניק בה יתרון ליצואנים, ומסייע לה לצבור עודפי סחר עצומים, בעוד ארה"ב מתמודדת עם גירעונות גדולים ויבוא נרחב.
במקרה הישראלי, המסקנה מורכבת. מצד אחד, המקום השני משתלב היטב בתחושה המקומית של יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפי המזון והמסעדנות. מצד שני, חלק ניכר מהזינוק נבע מהתחזקות השקל ומההחלטה המסחרית להעלות את מחירו של ההמבורגר ב-15%.
זו גם הסיבה שכדאי להתייחס למדד כאל אינדיקציה, ולא כאל "פסק דין". המקום השני של ישראל מספר במידה רבה את סיפורו של השקל ושל מחיר ההמבורגר ולא בהכרח את כל סיפורו של יוקר המחיה בישראל.
