על רקע המתיחות הגוברת וחוסר הוודאות לגבי האפשרות להסלמה נוספת, שבות אסדות הגז לעמוד במוקד האיומים מצד איראן. סוכנות הידיעות "פארס", המזוהה עם המשטר, כללה את מאגרי תמר ולווייתן ברשימת יעדי התקיפה שפרסמה הכוללת תשתיות אנרגיה ברחבי המזרח התיכון. גם בעבר סימנה איראן את האסדות כמטרה, וכזכור ישראל השביתה את חלקן כדי להגן עליהן, מהלך שעל פי הערכות הסב למשק נזק של כ־1.7 מיליארד שקל.
● לקראת הסלמה? עסקת הנשק החשאית בין איראן לסין
● אוקראינה הצליחה לפתח בשלושה חודשים מיירט לכטב"מים מאיראן
במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון הצביעו על שורת איומים מהשבועות האחרונים נגד תשתיות האנרגיה של ישראל. בין היתר צוין מאמר שפורסם בעיתון האיראני "כיהאן", שבו הוגדרו מאגרי הגז לווייתן, תמר וכריש, לצד מסופי יבוא הנפט באשקלון, בחיפה ובאשדוד, כנקודות תורפה ישראליות. לפי המרכז, האיומים משתלבים במדיניות "עין תחת עין" שעליה הצהיר שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י, במיוחד לאחר התקיפות הישראליות במתקני הגז באסלויה ובדרום פארס.
המאגר הושבת ל-32 יום
נראה כי תשתיות האנרגיה הפכו לאחת המטרות המרכזיות בסבבי האיומים האחרונים. לצה"ל יש, כמובן, דרכים להגן עליהן, אולם במקרה של הסלמה רחבה שתכלול גם את ישראל, ייתכן שהמדינה תידרש שוב להשבית לפחות חלק מהן, כפי שעשתה בשני סבבי העימות הקודמים מול איראן.
עם פתיחת המלחמה ב־28 בפברואר השנה הושבתו אסדות לווייתן וכריש, בעוד שאסדת תמר, המספקת את עיקר הגז למשק המקומי, המשיכה לפעול לאורך כל תקופת הלחימה. בימים כתיקונם, משק החשמל בישראל מבוסס בעיקר על הגז הטבעי המופק ממאגרי לווייתן, תמר (לרבות תמר דרום־מערב) וכריש (לרבות המאגרים תנין, קטלן ודרקון), לצד ייצור באמצעות אנרגיות מתחדשות ובמידה מצומצמת גם באמצעות פחם. אך עם פרוץ המערכה הנוכחית הושבתו כאמור לווייתן וכריש כדי לצמצם את הסיכון לפגיעה איראנית ובהמשך גם למתקפות מצד חיזבאללה.
רק ב־2 באפריל, לאחר 32 ימי לחימה, חזר מאגר לווייתן לפעילות. ההחלטה התקבלה בעקבות ירידה ברמת הסיכון, בין היתר משום שהאסדה ממוקמת קרוב יחסית לחוף, וכן בעקבות לחץ שהפעילו מצרים וירדן באמצעות ארצות הברית, שכן הן תלויות במיוחד באספקת הגז מהמאגר. מצרים כמעט נכנסה למשבר אנרגיה ואף נאלצה להחשיך זמנית חנויות ותאורת רחוב כדי להתמודד עם הזעזוע באספקת הגז לחשמל. מאגר כריש הצטרף אליו ב-9 באפריל.
השבתת האסדות לוותה גם בנזק כלכלי. המשק להסתמך על מקורות אנרגיה יקרים יותר, בשל העלויות הגבוהות של הפחם והסולר, ביחס לגז הטבעי שנחשב זול בישראל. לפי חישוב של חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, המייעצים לאיגוד הגז הטבעי, השבתת מאגר לווייתן למשך חודש גרמה למשק נזק של כמיליארד שקל, בשל התייקרות ייצור החשמל, אובדן הכנסות למדינה והפסדים לחברות הגז. השבתת אסדת כריש עלתה כ־500 מיליון שקל בחודש, כך שהשבתה של 40 יום הסתכמה בכ־660 מיליון שקל. בסך הכול הוערך הנזק למשק בכ־1.7 מיליארד שקל.
לפיכך, אם תתפתח מערכה רחבה נוספת בין איראן ובעלות בריתה לבין ארה"ב, ישראל ומדינות המפרץ, ייתכן שגם הפעם תידרש ישראל להשבית חלק מאסדות הגז - במחיר כלכלי דומה. ואולם, נכון לעכשיו אין אינדיקציה מצד חברות הגז להשבתה כזאת.
