עסקת צים היא לא פגיעה באינטרס הלאומי אלא להפך - מהווה שדרוג אסטרטגי חסר תקדים. זוהי קביעתו של מי שהיה מנהל רשות הספנות והנמלים (רספ"ן) במשך 13 שנים, ד"ר (רב-חובל בכיר) יגאל מאור, שפרסם חוות-דעת התומכת בהקמת "צים החדשה".
● פגישות עם שרים וחברי כנסת בכירים: כך בולמים עובדי צים את מכירת החברה
● נפילה של 5%: למשקיעים יש מסר ברור לחיים כצמן
● בעלויות צולבות, ביקושי שיא ועסקת ענק שמשנה את התמונה בשוק החשמל
כזכור, צים נרכשת על-ידי הפג-לויד בעסקה של 4.2 מיליארד דולר, ופעילותה הישראלית (כולל "מניית הזהב" של המדינה) תפוצל לחברה חדשה, "צים החדשה", שתהיה בבעלותה של קרן פימי בראשות ישי דוידי. אף שתהליך המכירה לא הושלם, משרדי ממשלה שונים ובהם משרד הביטחון כבר הודיעו על התנגדות לעסקה בטענה שאינה מאפשרת שמירה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל.
בחוות-הדעת של מאור, בעל ניסיון של כ-50 שנה בענף הספנות וממייסדי מסלול ה-MBA לניהול ספנים ונמלים באוניברסיטת חיפה, הוא מתייחס לטיעונים שעלו נגד העסקה. חוות-הדעת הוכנה עבור פימי, אך מאור מדגיש כי היא משקפת את עמדתו המקצועית והעצמאית "כפי שהייתה נכתבת גם אילו התבקשתי לחוות-דעתי על-ידי כל גורם אחר".
"השאלה האמיתית והיחידה"
בין היתר מאור עונה לחוות-הדעת של האלוף במיל' גיורא איילנד ולעמדת מנהל רשות הספנות והנמלים, רב-חובל בכיר צדוק רדקר - שניהם התנגדו לעסקה. לדברי מאור, הדיון הציבורי סובל מעיוות יסודי: "הוא מציג את העסקה כ'מכירת חיסול של נכס לאומי לידיים זרות', תוך התעלמות מוחלטת מכך ש'צים הישנה' (החברה כיום, ש.ח.ו) היא חברה גלובלית, ציבורית, שמרביתן המכריע של מניותיה כבר מוחזקות זה שנים בידי משקיעים וגופים זרים שרבים מהם אלמונים ובלתי מזוהים בבורסת ניו יורק".
לדבריו, "השאלה המרכזית הניצבת על הפרק איננה למעשה 'האם למכור חברה ישראלית לידיים זרות', שכן צים הישנה כבר מוחזקת ב-88% בידיים זרות. השאלה האמיתית והיחידה היא מה יהיה חלקה, מקומה ותפקידה של 'מניית הזהב', והאם החלתה במסגרת צים החדשה תבטיח ותשפר את צרכיה המיוחדים של מדינת ישראל", בהם למשל רציפות הסחר הימי בשעת חירום, ושימור והרחבת הידע המקצועי וההון האנושי.
מאור משווה בין צים הישנה לצים החדשה במספר פרמטרים ומדגיש את היתרונות של צים החדשה. למשל, בפריסת הצי, צים הישנה מחזיקה בצי גלובלי מפוזר שפועל בקווים בינלאומיים רחוקים מישראל, והחדשה תפעיל "קווי בית", כך שכלל האוניות יפקדו את נמלי ישראל בשגרה. כתוצאה מכך לדבריו תהיה זמינות תפעולית מלאה, משום שהאוניות יהיו בקרבה מיידית לישראל. עוד השוואות מצביעות להערכתו על גידול בהיקף פוטנציאל התעסוקה והתקנים של ימאים, וכן "הפיכת צים החדשה ל'חממת ימאים' לאומית ועתודה למקצועות החוף", משום שהחברה הצהירה על "שותפות אקטיבית והשקעה במכון להכשרה ימית בעכו".
בטבלה מסודרת עונה מאור לטיעוני המתנגדים לעסקה. כך, בנוגע לזהות הבעלים והטיעון של העברת השליטה לידיים זרות, מאור כותב שהמציאות בצים הישנה כוללת "חשיפה להשפעה בלתי מבוקרת של הון מפרצי וגורמים עוינים" (משום ש-92% מהמניות מבוזרות), בעוד שבצים החדשה הבעלות ישראלית מלאה - קרן פימי, ומונעת כל אפשרות להשפעה זרה.
בנוגע לגודל הצי והבעלות, בצים הישנה רוב האוניות חכורות, וחלק קטן בבעלות, ואילו בחדשה הצי בבעלות עם חופש מלא להתרחב בהחכרה. על זמינות הצי בחירום כותב מאור שבצים הישנה האוניות מפוזרות באוקיינוסים ולא זמינות להגעה מהירה, ובחדשה הן זמינות לגיוס מיידי על-פי חוק. תעסוקת הימאים - שחוות-הדעת של המתנגדים טענו לאובדן כוח ימי ישראלי - היא כיום כ-61 ימאים (3 קצינים לאוניה), וצפויה לגדול לכ-135, בשל חובת פקידה של 7 קצינים לאונייה. בנוגע לחוסן הפיננסי, טיעון המתנגדים היה שחברה קטנה תתרסק במשבר, אך לדברי מאור דווקא צים הישנה חשופה למחיקת ערך קשה בעודף ההיצע הגלובלי, בעוד שבצים החדשה יהיה צי ללא חוב, עם מנגנון הסכמים מסחריים וערבות רווחיות לעשור מהפג-לויד.
"ההתנגדות לעסקת המכירה והקמת 'צים החדשה' נשענת על נרטיב פופוליסטי, ניתוח חסר של מרכיבי הסחר הימי הלאומי והבינלאומי, והתעלמות מהעובדה שמרביתו של צי 'צים הישנה' כיום נמצא בבעלות זרה ומבוזרת, הן באוניות שבחכירה והן הפעלת החברה שמרבית מניותיה מוחזקות בידי גורמים זרים, ותחת דירקטוריון החשוף להשפעות זרות", מציין מאור.
"נטול כל הגיון כלכלי"
ועד עובדי צים, שמתנגד לעסקה, דוחה את חוות-הדעת "בשאט-נפש".
"מדובר בניסיון שקוף להכשיר מהלך פיננסי הרסני, נטול כל היגיון כלכלי, במסווה של 'שדרוג אסטרטגי' לכאורה. לא מפתיע שחוות-דעת שממומנת ומוזמנת ישירות על-ידי קרן פימי, הגוף בעל האינטרס הכלכלי הצר והמובהק ביותר באישור העסקה מנסה לצבוע מהלך מסוכן בצבעים פטריוטיים. מילים יפות על 'ציונות' ו'מוניטין' אינן יכולות להחליף מודל עסקי בר-קיימא, ואינן יכולות להסתיר את הסיכונים הדרמטיים".
בין הסיכונים שהוועד מציין - איום בבעלות קטארית: "סכנה אסטרטגית חמורה בכך שחברת הספנות הלאומית של ישראל תעבור בפועל לידי ענקית ספנות זרה, שחלק משמעותי ממניותיה וזכויות ההצבעה בה מוחזקות בידי גורמים מקטאר וסעודיה". נזכיר שלהפג-לויד יש בעלי מניות מקרנות העושר של קטאר וסעודיה (אם כי חוות-הדעת של מאור מתייחסת לבעלות הישראלית המלאה בצים החדשה). איום נוסף שהוועד מזכיר הוא "פגיעה אנושה ברציפות התפקודית בחירום" משום שלדבריהם מתווה צים החדשה מוביל לחברה קטנה ומצומצמת.
בתגובתם הם מוסיפים כי "לעסקה הזו אין שום הצדקה עסקית לחברה או לעובדים והיא מסכנת את היציבות הפיננסית של נכסי צים ואת עתידם המקצועי של מאות עובדיה... נמשיך לעמוד כחומה בצורה מול מהלכים חד-צדדיים וחסרי אחריות".
