במשרד האוצר הטילו לאחרונה פצצה כשהכניסו לנורמרטור - תוכנית התקציב התלת־שנתית - את התחזית לפיה לביטוח הלאומי לא יהיה מספיק כסף כדי לעמוד בהתחיבויותיו כבר ב־2029, וזאת לאחר שבשנים האחרונות הוא כבר מצוי בגירעון. הסיבות לכך לפי האוצר נעוצות בשני מקורות: האחד הוא רפורמות שנעשו שהרחיבו את הזכאיות דרמטית בתחום הסיעוד והילדים הנכים, והשני נעוץ בדמי הביטוח הלאומי שמשלמת האוכלוסייה וההנחות שניתנות.
● מחקר חדש מגלה: ההגירה מישראל ברמות שיא גם בשנת 2025
● מהפכות פיננסיות למען הציבור? מאחורי יוזמות האוצר עשוי להסתתר תמריץ אחר
● הביטוח הלאומי נדיב מדי? תלוי על מה בוחרים להסתכל
ואולם בעיות התזרים בביטוח הלאומי אינן חדשות והן נעוצות גם בטעויות עבר, חלקן של האוצר עצמו. מדי שנה הביטוח הלאומי העביר את עודפי הגבייה שלו לאוצר שניתנו תמורתם אג"ח ייעודיות בריבית ממוצעת שירדה עם השנים מכ־5% לכ־3% (רק על חלק מהקרן ריבית קבועה ועל היתר ריבית משתנה).
לפני כשנתיים, בשל המלחמה, כבר נעשתה רפורמה בביטוח הלאומי. תחילה ניסה האוצר להקפיא את מדרגות המס ונקודות הזיכוי, ואף נשקלה פגיעה בקצבאות הילדים, אך בעקבות לחץ פוליטי הוחלט להמיר זאת בהעלאת דמי הביטוח הלאומי. צעד שהטיל שוב את עיקר הנטל הכלכלי על הציבור העובד. הצעד לא נתמך על ידי גורמי המקצוע, שכן הוא הפר את עצמאותו התקציבית של הביטוח הלאומי. זאת, מאחר שהכסף שנועד לכאורה לקופתו הועבר לקופת המדינה ולכיסוי הוצאות הממשלה.
בכל אופן, הסיבות להתנפחות הוצאות הביטוח הלאומי נסקרו בהרחבה גם בגלובס, אך נראה עתה שבאוצר יקדמו אל מול הממשלה הבאה שינוי דרמטי גם בהליכי הגבייה. נכון להיום, שכיר שהכנסתו החודשית בגובה השכר הממוצע במשק (כ־13.5 אלף שקל) משלם דמי ביטוח לאומי שנתיים בגובה 5,880 שקל. מובטלים זכאים להנחה ומשלמים 1,716 - פחות 30% מהמועסקים בשכר הממוצע. לאברכים ולסטודנטים ניתנת הנחה נוספת והם משלמים 576 שקל בשנה - פחות מ־10% מהגבייה משכיר עם הכנסה ממוצעת.
מובטל משלם יותר
באוצר הציעו גם לצמצם זכאויות שניתנו בהרחבה וגם לשנות את אופן הגבייה. כך נכתב במסמך מיוני כי "הגירעון האקטוארי יכול שיצומצם באמצעות העלאת דמי הביטוח הלאומי באופן רוחבי על העובדים במשק, אולם צעד זה יכביד את נטל המס האפקטיבי על האוכלוסייה העובדת, ועלולות להיות לו השפעות שליליות על שוק התעסוקה".
כן נכתב כי, "לצד זאת דרושים תיקונים משמעותיים במדיניות הגבייה של ביטוח לאומי, באופן שיגדיל את בסיס התשלומים ויתאים את גובה הביטוח של מי שאינו עובד, כך שתקבולי הביטוח הלאומי ייגבו באופן יותר שוויוני". במילים אחרות, באוצר מציעים לא להעלות את דמי הביטוח הלאומי לעובדים, אלא להעלותו לאוכלוסייה שאינה עובדת לרבות מובטלים, אברכים וסטודנטים. התעריף שאותו משלמים סטודנטים ואברכים הוא כ־48 שקל בחודש, לעומת מובטל שמשלם 143 שקל בחודש. ואולם בעוד שההנחה אצל סטודנטים תקפה לשנות לימודיהם לתואר ראשון ושני בלבד, עו"ד שלומית רביצקי טור־פז מנהלת המרכז לחברה משותפת במכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירה כי ההנחה עבור אברכים ניתנת באופן קבוע עד לגיל 67.
"בניגוד לסטודנטים שההגיון מאחורי זה הוא שהם לומדים הכשרה מקצועית שבעתיד תעלה את השכר שלהם, ובהתאם גם את תשלומי הביטוח הלאומי, לגבי אברכים מדובר בלימודים שאינם מקנים הכשרה מקצועית עתידית", היא אומרת.
הנחה קבועה לאברכים
השוואת ההנחה הניתנת לאברכים לעומת מובטלים, כפי שנערכה על ידי המכון, מעלה כי הפער המצטבר עד לגיל 67 עומד על 55.8 אלף שקל, זאת בשעה ששיעור הגברים החרדים העובדים עומד על 53% בלבד. לפי תחשיב אחר המשווה את ההנחה לשכר הממוצע בחברה החרדית (כ-9,961 שקל בחודש, עליו משלמים 238 שקל דמי ביטוח לאומי), מדובר בהפסד מקסימלי של 111.7 אלף שקל עבור אברך שנשאר בישיבה לאורך כל חייו הבוגרים.
עם זאת, רביצקי טור-פז מציינת כי היציאה לעבודה היא תהליך הדרגתי: "בעוד שבאמצע שנות ה-30 רובם עוד לומדים בישיבות, בשנות ה-60 מדובר במעטים בלבד. בדיקת ההנחה המצטברת עד גיל 35 מראה כי ביחס לתשלומים של מובטלים מדובר בפער של 19,400 שקל, וביחס לשכר הממוצע לעובד חרדי, מדובר ב-38,700 שקל לכל אברך".
נזכיר שהחל מינואר השנה בעקבות פרשנות לבג"ץ הגיוס, נשללה ההנחה מאברכים חייבי גיוס כלומר בני 18-29 שלא היה להם פטור מגיוס לצה"ל ומדובר על כ-90 אלף איש שמשלמים היום דמי ביטוח לאומי בדומה למובטלים.
מספר האברכים בישראל מוערך בכ-175 אלף אנשים. לדבריה של רביצקי טור-פז, המספר הרשמי האחרון היה בשנת 2023 שעמד אז על 169 אלף אך מרגע שמשרד החינוך הפסיק לתקצב חייבי גיוס הוא גם הפסיק לספור אותם "אנחנו יכולים להעריך, כיוון שקצב הגידול של החברה החרדית הוא מעל 4% בשנה שהמחזור החדש גדול יותר ולכן מדובר על כ-175 אלף איש".
דמי הגבייה לא יספיקו
ואולם גורמים הבקיאים בפרטים ציינו בפני גלובס שגם החישוב הזה, של המכון הישראלי לדמוקרטיה שמרני. זאת משום שהשכר הממוצע בחברה החרדית נמוך כי התמריצים ליציאה לעבודה מוגבלים וההכשרות לא ניתנות. אילו יערכו שינויים מבניים במערך התמריצים ויותר גברים חרדים יצאו להשכלה ולעבודה הרי שהשכר הממוצע יגדל ובהתאמה גם דמי הביטוח הלאומי.
בכל אופן רק טיפול בדמי הגבייה לבדם לא יספיקו. ועדות ציבוריות שהוקמו במהלך השנים המליצו על המלצות רבות שלא יושמו בשנת 2012, וועדה ציבורית המליצה על טיפול בכל סוגי הקצבאות, הקמת קרן חדשה באמצעות הגדלת השתתפות הממשלה ומערכת לאיזון אקטוארי - אך ההמלצות הללו לא קודמו.
אחד החברים בוועדה, פרופ' איתן ששינסקי, עמד גם בראש צוות מומחים של המכון הישראלי לדמוקרטיה - שפרסם לפני חמש שנים המלצות חדשות בתחום. בין השאר הוצעו הפרדת קצבאות הזקנה והסיעוד למערכת נפרדת, מעין קופה מאוזנת אקטוארית באמצעות מנגנון אוטומטי; העלאת גיל הפרישה לנשים; הצמדת גילי הפרישה לתוחלת החיים; ואיחוד מערכת התשלומים של המוסד עם זו של מס הכנסה, כדי לייעל את הגבייה.
לפי נתוני הביטוח הלאומי, הגירעון של המוסד יגיע ב־2030 ל־18 מיליארד שקל ובשנת 2050 ל־48 מיליארד שקל, זאת בד בבד עם הזדקנות האוכלוסייה ועם השינויים הדמוגרפים הצפויים בה. התחזית נשענת על תחזיות שלפיהן שיעור החרדים מהאוכלוסייה יוכפל עד ל־2065 ל־30%. שיעורם של גברים חרדים ונשים ערביות שמשתלבים בשוק העבודה עדיין נמוך. באוצר מצביעים על כך ש־350 אלף ישראלים בגיל העבודה לא משולבים בשוק ומשלמים דמי ביטוח לאומי מינימליים בסך 143 שקל בחודש. בנוסף, כ־150 אלף אברכים וסטודנטים לא עובדים ומשלמים דמי ביטוח מופחתים (48 שקל בחודש).
