מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הנחשב Lancet Public Health, בהובלת האפידמיולוג הנודע פרופ' סיימון היי מאוניברסיטת וושינגטון, בדק כמה שנים צפויים מבוגרים ב־204 מדינות להעביר בתחלואה משמעותית, כזו שפוגעת באיכות החיים, ומצא שהארכת תוחלת החיים אינה בהכרח מאריכה גם את תוחלת החיים הבריאה.
המחקר, שבדק את השנים 1990־2023, מצא שלהפך, עם התארכות החיים, אנחנו צפויים להעביר יותר שנות חיים עם פגיעה משמעותית כמו אובדן שמיעה, כאבי גב קשים, מחלת נפש ועוד.
● ענקית תרופות בשווי 400 מיליארד דולר? המגעים למיזוג שמרעידים את ענף הפארמה
● בדיקת דם אחת הבטיחה מהפכה בסרטן. ניסוי ענק עדיין מעורר מחלוקת
המדינות עם הכי הרבה שנות חיים לא־בריאות הן דווקא המדינות העשירות עם תוחלת החיים הגבוהה. ה"שיאנית" היא ארה"ב, עם 14 שנה, ואחריה אוסטרליה (13.9), קנדה (13.7), ניו זילנד (13.1) והולנד (12.9). יוצאת דופן בראש הטבלה היא לבנון, מדינה לא עשירה, שחיים בה 76 שנה בממוצע (בהשוואה ל־85 אצל שיאנית אריכות הימים, מונאקו), ומתוכן 12.8 שנה עוברות בתחלואה.
כשבוחנים את שיעור השנים שעוברים תושבי המדינות בחולי מסך שנות חייהם, מקבלים תמהיל של מדינות עשירות ועניות. השיאנית במדד זה היא אפגניסטן, שחיים בה בממוצע 65 שנה בלבד, מהן 12.2 בבריאות לקויה, כמעט 19% מהחיים. מספר 2 ברשימה היא שוב ארה"ב, עם 18% מהחיים בבריאות לא טובה.
בסוף רשימת החולי נמצאות מדינות אי־מרוחקות, כמו איי שלמה, איי מרשל וטובלו, ולא מסיבות טובות - תוחלת החיים הקצרה יחסית בהם לא משאירה לתושבים הרבה זמן לחלות. יוצאי דופן הם האיים המלדיביים, עם תוחלת חיים יפה של 80 שנה, שמתוכן רק 11% בבריאות לקויה.
בעיקר כאבי גב, דיכאון וחרדה
ומה המצב בישראל? אנחנו במקום ה־110 והמכובד, עם 14% שנים לא בריאות, כלומר - 11.2 שנה על תוחלת חיים ממוצעת של 80 שנה.
החוקרים לא התכוונו להשוות בין מדינות, אלא להבין אם ברמה הגלובלית שיפור בתוחלת החיים מוביל במקביל ליותר שנות חיים בריאות או פחות. הם מצאו שבממוצע, בין 1990 ל־2023 חלה עלייה במספר השנים הלא־בריאות, ובעקבות זאת 14.5% מהחיים עברו על האוכלוסיה בבריאות לא טובה, לעומת 13.6% ב־1990. ההחמרה הורגשה דווקא במדינות עם מעמד סוציו־אקונומי גבוה.
מספר קטן של מחלות ונכויות מאפיין את רוב השנים הלא בריאות: כאבי שלד ושריר - בעיקר כאבי גב, דיכאון וחרדה ופגיעות בחושים, כמו אובדן שמיעה. במדינות סאב־סהרה באפריקה, התווספו לכך גם מחלות מידבקות כמו מלריה או שחפת.
גורמי הסיכון המובילים לפגיעה ארוכת שנים בבריאות היו נפילות ושבירת עצמות, סוכר גבוה, BMI גבוה, עישון, זיהום אוויר, ובמדינות העניות יותר גם תת־תזונה של האם או הילד ומין לא מוגן. מעניין יהיה לראות כיצד ישפיעו התרופות לטיפול בהשמנה שנכנסו לשימוש נרחב ב־2023 ואמורות לטפל בשני גורמי סיכון משמעותיים - סוכרת והשמנה.
החוקרים ציינו עוד שהשיפורים המשמעותיים בטיפול במחלות לב במחצית השנייה של המאה ה־20 הובילו בעולם המערבי בשלב הראשון לקיצור שנות התחלואה יחד עם הארכת תוחלת החיים. רק מאוחר יותר, לאחר שנרשמו ההישגים הללו, התארכה שוב תקופת החיים בתחלואה ביחס לשנות ה־1990. כלומר, הארכת החיים אינה חייבת להיות כרוכה גם בהארכת השנים הרעות.
