הסיפור של חודש יולי בתעשיית קרנות הנאמנות הוא למעשה המשך למה שקרה בחודש שקדם לו: יציאת כספים מסיבית מקרן הסל "אינדקס בנקים ישראל" של בית ההשקעות IBI. בחודש שעבר יצאו מהקרן הזו מעל 4.5 מיליארד שקל ובסיכום של חודשיים כמעט 8 מיליארד שקל.
● הצפת ערך: ג'נריישן מצרפת מוסדיים לעסקת הענק בשוק האנרגיה
● נפילה של 5%: למשקיעים יש מסר ברור לחיים כצמן
מקור יציאת הכספים הוא מהלך יזום של בית ההשקעות שהודיע לאחרונה על מעבר ממדיניות של ספיגת "דמי נאמן" לגבייה של 0.008%. נשמע כמו סכום זניח, אך מבחינת בית ההשקעות, מבלי לגבות אותם מדובר על הפסד של 1.2־1.5 מיליון שקל בשנה. בכך, הצטרף IBI לשאר גופי ניהול קרנות הנאמנות, כמו קסם (של הפניקס), תכלית (מיטב) והראל, שהחלו לגבות דמי נאמן לפני שנתיים בחלק מהקרנות, מה שהוביל לפידיונות מהם באותו הזמן.
IBI "ירש" את קרן אינדקס הבנקים כחלק מרכישת קרנות נאמנות שניהל בעבר בית ההשקעות פסגות לפני שנה וחצי. מאחר שאלה היו תנאי הקרן המקוריים, הוא נאלץ לחכות זמן מה בטרם יוכל לדרוש את העלות הזו ממשקיעיה, הגופים המוסדיים. אחרי הפדיונות, הקרן מנהלת נכסים בסכום של 7.2 מיליארד שקל ולדברי גורם בכיר בענף, "מגמת יציאת הכספים צפויה להימשך בחודש אוגוסט, כי הגופים לא פודים ביום אחד אלא בשלבים". לפי הערכות הפדיונות בקרן יסתכמו במעל 10 מיליארד שקל עד סוף אוגוסט.
המוסדיים מעדיפים לגלגל את העלות לצרכן
הסיבה להחזקת המוסדיים בקרן האינדקס שלה, מקורה באיסור של בנק ישראל על המוסדיים להחזיק ישירות ביותר מ־7.5% במניות הבנקים. המוסדיים, שקולטים מיליארדי שקלים חדשים בכל חודש, מחפשים דרכים להגדיל את ההחזקותיהם במניות הפיננסים בנתיבים עוקפים - בין היתר רכישת קרנות סל דוגמת זו של אי.בי.אי ובכך מגדילים חשיפה אפקטיבית למניות הבנקים.
אלא שרשות שוק ההון מצידה, אוסרת על המוסדיים לגלגל על ציבור המשקיעים הוצאות ישירות בקרנות נאמנות (דמי ניהול ודמי נאמן) על מדדים מרכזיים כמו מדד ת"א 35 או מדד הבנקים. מבחינת הרשות, החוסך בישראל לא צריך לשלם על כך שהמוסדיים בוחרים לקנות קרנות סל במקום את המניות בצורה ישירה.
חברת ניהול הקרנות של IBI החליטה שהיא לא רוצה להפסיד יותר, ולכן החלה לגבות מהמשקיעים בקרן הבנקים דמי נאמן (לכאורה בניגוד להוראות הרשות). בתגובה, המוסדיים מוציאים את הכספים מהקרן, כיוון שאינם מעוניינים לשלם מכיסם (כספי החברה עצמה, כספי בעלי המניות) את העלות הזו ומעבירים את החשיפה שלהם למניות הבנקים לעסקאות נגזרים פיננסיים ועסקאות החלף (Swap). עסקאות אלה נחשבות יקרות משמעותית. חצי אחוז מול כאמור פחות מ־0.1%. פי 50, או עשרות מיליוני שקלים בשנה רק שכאן מותר לגלגל את זה על הציבור.
למרות ירידת הריבית: הציבור נוהר לקרנות הכספיות
בינתיים, מבחינת כלל התעשייה, היקף הכספים בקרנות הנאמנות שובר שיאים כשבסוף חודש יולי הסתכמו נכסי התעשייה ב־833 מיליארד שקל. כך על פי סקירה של נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות.
מעניין במיוחד לציין את הקרנות הכספיות, החיסכון שמתחרה בפיקדונות הבנקאיים ושנותן תשואה קרובה לריבית בנק ישראל. בחודש יולי גייסו הקרנות הכספיות כ־3.8 מיליארד שקל, ומנוהלים בהן כיום כבר יותר מ־208.5 מיליארד שקל, שהם 25% מכל נכסי התעשייה.
לדברי אייל חיים, סמנכ"ל שיווק איילון קרנות נאמנות, הגיוסים הללו לא מובנים מאליהם שכן התשואה בקרנות הכספיות הולכת ויורדת בעקבות ירידת הריבית בתקופה האחרונה (עומדת כעת על 3.5% לעומת 4.5% לפני שנה ובנק ישראל צופה שהיא תמשיך לרדת בשנה הקרובה). לדברי חיים, "בקרנות כספיות יש גם פדיונות, כך שהן מגייסות ברוטו הרבה יותר. ניתן לראות בכך חינוך פיננסי וכניסה של לקוחות חדשים לקרנות הללו".
במקביל, בחודש יולי הזרים הציבור עוד 2.3 מיליארד שקל (נטו) לקרנות הנאמנות האקטיביות, מתוכם 1.4 מיליארד שקל זרמו לקרנות אג"ח כללי ו־675 מיליון שקל לאג"ח מדינה. 200 מיליון שקל הגיעו למניות בחו"ל וקרנות הגידור בנאמנות גייסו 100 מיליון שקל.
ומה קרה בתעשייה הפסיבית? ביולי זרמו 1.3 מיליארד שקל (נטו) לקרנות המחקות. מתוך סכום זה זרמו לקטגוריית אג"ח בארץ (חברות והמרה) 620 מיליון שקל, 490 מיליון שקל למניות בחו"ל בעוד קטגוריית מניות בישראל גייסה 160 מיליון שקל. בקרנות הסל נרשמו פדיונות של 4.24 מיליארד שקל (נטו) כאשר מול יציאת הכספים מהקרן של אי.בי.אי זרמו לקטגוריית מניות חו"ל ב־715 מיליון שקל.
מתחילת השנה גייסה כלל התעשייה יותר מ־44 מיליארד שקל (נטו), מתוכם 21 מיליארד שקל הגיעו לקרנות האקטיביות המסורתיות ו-27 מיליארד לקרנות הכספיות. הקרנות המחקות גייסו 9 מיליארד שקל וקרנות הסל פדו 12.7 מיליארד שקל, הרוב כאמור בעקבות המהלך של אי.בי.אי.
