ראש המוסד לשעבר, דדי ברנע, מונה ביום שני לתפקיד נשיא גלובלי ויו"ר החברה הביטחונית האמריקאית אונדס (Ondas). אסטרטגיית הרכישות האגרסיבית של אונדס, בעיקר של חברות טכנולוגיות דיפנס בישראל, ניכרת היטב גם בגיוס מנהלים בכירים מהתעשייה המקומית לשורותיה.
● בעלת הברית של ישראל שמתקרבת מחדש לאיראן
● הכורים נעצרו: אירופה מגלה את נקודת התורפה של אנרגיה גרעינית
נראה שבאונדס מעוניינים בעיקר באוריינטציה הטכנולוגית של ברנע. כך, בתקופתו התרחש מבצע הביפרים נגד חיזבאללה, חוסל אסמעיל הנייה בטהרן בפעולה שיוחסה למוסד, ועל פי פרסומים זרים הופעלו מרחוק טילי ספייק של רפאל על אדמת איראן שניטרלו משגרים שכוונו לישראל. ועדיין, אין ספק שגם הקשרים הענפים שלו בתחום הביטחון לא יפריעו בדרך.
לצד רקע ביטחוני (שהחל כלוחם בסיירת מטכ"ל), ברנע הוא בעל תואר ראשון במנהל עסקים מהמכון הטכנולוגי של ניו יורק, תואר שני במימון מאוניברסיטת פייס, וניסיון בתחום המיזוגים והרכישות בבנק השקעות מוביל בישראל בטרם הצטרף לשירות הציבורי ב־1995.
צמרת עמוסה בגנרלים
ברנע מצטרף לצמרת עמוסה בגנרלים ואנשי ביטחון באונדס, בהם תא"ל במיל' אושרי לוגסי, לשעבר קצין הנדסה ראשי וקצין ההנדסה של פיקוד צפון, שכיהן שבע שנים כנציג רפאל מול צה"ל ומשרד הביטחון וכיום מנהל את הפעילות הביטחונית של אונדס; אפרת לזרי, לשעבר ראשת המטה של יו"ר רפאל יובל שטייניץ וכיום סמנכ"לית אסטרטגיה באונדס; תא"ל במיל' אבשלום עמוסי, לשעבר מפקד בסיס חיל האוויר חצרים; ואלוף במיל' יואב הר אבן, מנכ"ל רפאל לשעבר המשמש כיועץ לחברה.
גורם משיכה מרכזי עבור הבכירים, וברנע כנראה לא יהיה יוצא דופן, הוא התגמול, הצפוי להיות גבוה פי כמה מזה שקיבל ברנע כראש המוסד, כ־82.5 אלף שקל ברוטו בחודש. לשם השוואה, עלות שכרו של נשיא ומנכ"ל אלביט, בצלאל בוצי מכליס, עמדה אשתקד על כ־35.2 מיליון שקל, שהם כ־2.9 מיליון שקל בחודש.
יו"ר רפאל, יובל שטייניץ, התייחס לאחרונה בפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס להשפעת הסקטור הפרטי על שכר העובדים בתעשייה. לדבריו, הללו יכולות להציע לגאון שיושב ברפאל ומרוויח 40 עד 50 אלף שקל בחודש סכומים של 150 אלף שקל: "יש את אונדס, יש את אנדוריל שנכנסת לארץ, ואנבידיה שמקימה קמפוס ענק וצריכה אלפי מהנדסים ומדענים".
המניה קפצה עם המינוי
תחרות מסקרנת נוספת שברנע יידרש לנהל בישראל היא מול אנדוריל, מחברות הדיפנס־טק החמות בעולם. החברה, שהשלימה במאי סבב גיוס של 5 מיליארד דולר לפי שווי של 61 מיליארד דולר, מתכננת להקים מפעל בישראל ומחזרת אחר גנרלים בכירים, ביניהם מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף במיל' עמיקם נורקין.
אונדס כבר זכתה בחוזים בישראל: באפריל קיבלה החברה הבת, 4M דיפנס, הזמנה של 10 מיליון דולר ממשרד הביטחון כחלק מתוכנית פינוי מוקשים במסגרת הקמת המכשול הביטחוני בגבול המזרחי.
אמנם אונדס שואפת להתרחב בישראל, אך ההשפעה העסקית הישירה כאן תישאר מוגבלת. אם אונדס תצליח לחבר בין היכולות הכלכליות של שוק ההון האמריקאי לבין העוצמה הטכנולוגית והמבצעית הישראלית, היא תוכל לייצר סופה מושלמת - אף שכרגע היא עדיין מביטה מאחור על ענקיות כמו לוקהיד מרטין, בואינג ו־RTX.
מניית אונדס הנסחרת בנאסד"ק, הגיבה למינויו של ברנע בזינוק של 11% (יום ב'), שהוסיף לשווי החברה כמעט חצי מיליארד דולר. בשנה האחרונה אמנם עלתה המניה ביותר מפי 3 ובשלוש שנים בפי 5.7 אך מהשיא שקבעה בינואר האחרון, היא צנחה בכ־40%. החברה נסחרת כעת בשווי של 4.8 מיליארד דולר.
אספנית חברות ביטחוניות
לוגסי, מנהל הפעילות הביטחונית, הצביע בראיון שהעניק לאחרונה לגלובס, על כך ש"המשקיעים בנאסד"ק מביעים בנו אמון רב. בחצי השנה האחרונה, מחזורי המסחר שלנו אינם נופלים מאלו של מניות דוגמת אנבידיה או טסלה".
אונדס נכנסה לזירה הביטחונית הישראלית לפני שלוש שנים בלבד, עם רכישת איירובוטיקס - יצרנית הרחפנים שקרסה בבורסת תל אביב - תמורת 15 מיליון דולר ומאז ביצעה כ־25 רכישות של חברות ביטחוניות, בעיקר בישראל, בהיקף מצטבר של מיליארד דולר לפחות, והיא מעסיקה ככל הידוע כ־1,000 עובדים ב־15 משרדים בעולם.
בראיון לגלובס ביוני האחרון חשף לוגסי את ההיגיון שמאחורי בולמוס הרכישות: "אנחנו מבינים שלא כל השכל נמצא אצלנו. אם עשית משהו טוב יותר או מהיר יותר מאיתנו, נשמח לשתף פעולה איתך".
הרכישות הללו הובילו לכך שהיא סיימה את שנת 2025 עם הכנסות של 51 מיליון דולר, זינוק של פי 7 בתוך שנה, אך גם עם הפסד של 137 מיליון דולר, מול הפסד של 42 מיליון דולר שנה קודם לכן.
