ענקית האשראי האמריקאית ויזה נכנסה השבוע לפעילות פיתוח בישראל, כשהיא מבצעת את הרכישה השנייה בתולדותיה וקונה את הסטארט־אפ הישראלי ביוקאץ' (BioCatch), חברת סייבר ותיקה שנוסדה ב־2011 וכיום נחשבת לאחת מספקיות הסייבר החשובות לבנקים גדולים בארה"ב ובמדינות המערב.
הרכישה מגלמת לחברה הישראלית הצפת ערך מהירה בתוך שנתיים בלבד: ב־2024 נמכרו 57% ממניותיה לקרן הפרייבט אקוויטי פרמירה שמנוהלת בישראל בידי רן מידן לפי שווי שוק של 1.3 מיליארד דולר; השבוע היא כבר קיבלה תג מחיר של 2.4 מיליארד דולר ע"י ויזה - במה שנחשב לאחד האקזיטים המהירים והמוצלחים לפרמירה בישראל.
● כפי שנחשף בגלובס: סייארה רוכשת את אואזיס סקיוריטי במיליארד דולר
● ההצלחה בקורונה שהסתיימה במכירת חיסול: מאחורי קריסת הבטחת הגיימינג הישראלית
רוב המשקיעים הישראלים בקרן - בהם משקיעים מוקדמים כמו דיוויד אסיא או קרנות בשם ג'נאבסט, וג'ול ונצ'רס - מכרו כבר את חלקם בה. בעת המכירה אמש עמדו מאחורי החברה בעיקר משקיעים זרים, המרכזיים שבהם קרנות פרייבט אקוויטי אמריקאיות כמו פרמירה, סאפפייר ומאקארי, וכן קרנות הון סיכון כמו מאבריק, בלאמברג קפיטל ואמריקן אקספרס. עם זאת, קבוצת משקיעים ירושלמית בשם אוור קראוד (OurCrowd), שהייתה לאחת המשקיעות הראשונות בחברה, יוצאת ברווח גדול מהעסקה - וזוכה לתגמול נאה על הקשר הקרוב שניהלה עם חברת הסייבר מאז 2015.
רוצה משקיעים כשירים
לפי ההערכה, הכניסה הקרן ממכירת מניות בסבבים השונים כ־200 מיליון דולר במזומן, מהם כ־100 מיליון במכירה השבוע, כך נודע לגלובס. בקרן סירבו לאשר את הפרטים.
מדובר, ככל הנראה באקזיט המשמעותי ביותר של אוור קראוד, קבוצת המשקיעים הירושלמית שהקימה מודל עסקי ששונה מקרנות הון סיכון רגילות וזכה בעבר לביקורת ע"י משקיעי הון סיכון מסורתיים. הקבוצה הוקמה בתחילת העשור הקודם ע"י היו"ר ג'ון מדבד (שפרש בסוף 2025 מתפקיד המנכ"ל ואת מקומו ממלא כלי טשיל), בעברו משקיע הון סיכון ירושלמי, שהחליט להקים רשת המאגדת אלפי משקיעים כשירים לסיבובי גיוס בהזדמנויות שנקרות לה.
כך, במקום להסתמך על מספר נמוך של משקיעי עוגן מוסדיים שישקיעו מיליוני דולרים רבים, אבל גם יכתיבו להנהלת הקרן את תנאיה כפי שעושים בשאר קרנות ההון סיכון, אוור קראוד הירושלמית פועלת הפוך: היא מאתרת הזדמנויות השקעה בחברות הייטק ואז מגייסת לצורך כך משקיעים כשירים שיכולים להשתתף בהשקעה - אפילו תמורת סכום נמוך למדי כמו עשרת אלפים דולר - דרך האתר שלה.
על פי הערכות בכירים בענף ההון סיכון, בעוד שהמכירה לפרמירה שיקפה לאוור קראוד החזר ממוצע של פי 7־8 על ההשקעה עבור משקיעים מוקדמים, כמה משקיעים כשירים עשויים להרוויח בעסקה החדשה אפילו פי עשרים על השקעתם. פרופיל המשקיעים הכשירים משתנה בכל סיבוב גיוס וכך גם שווי החברה לפיו מתבצע הגיוס.
עם זאת, בשנים האחרונות שינתה אוור קראוד את אופי פעילותה: בעבר הייתה למשקיעה הפעילה ביותר בחברות סטארט־אפ צעירות, אך בשנים האחרונות היא מתמקדת בהשקעה בחברות בוגרות יותר - וגם גייסה לשורותיה משקיעים מוסדיים כמו חברת התקשורת היפנית NTT או יצרנית המשאיות השבדית סקאניה.
בקרן אף מאתרים משקיעים שנערכים להשקיע בסבבים מתקדמים בחברות הייטק שכבר נמצאות בשלב מכירות מתקדם. אחת מהן היא אנתרופיק, שאוור קראוד הצליחה לרכוש בה מניות בסבב הגיוס המוקדם שלה ב־2024, אז עמד שוויה של ענקית הבינה המלאכותית על 17 מיליארד דולר בלבד. שווי האחזקות שלה, שנעשות בשותפות עם משקיעים רבים אחרים (SPV), גדל במעל לפי 50 כשהחברה מכוונת להנפקה לפי שווי של כמעט טריליון דולר.
היכרות אישית ומקצועית
ובחזרה לביוקאץ': העובדה שאוור קראוד הצליחה לשמר נתח של 10% ממניות החברה עד סמוך למכירה הראשונה לפני שנתיים, וכן ליהנות מאקזיט משמעותי נוסף השבוע - כרוכה גם ביחסים בינאישיים ומקצועיים. מנכ"ל ביוקאץ' בשנים האחרונות, גדי מזור, שימש סמנכ"ל הטכנולוגיות של אוור קראוד בשנותיה הראשונות. הוא היה מי שפיקח על בניית רשת המשקיעים שלה, לאחר שגויס לתפקיד ע"י מדבד ב־2012.
שנתיים לאחר מכן, פנו אליו מייסדי ביוקאץ' - בני רוזנבאום ז"ל ושותפו אבי תורג'מן. האחרון הכיר את מזור משירותם המשותף ביחידת 8200. "הוא פנה אלי ושאל אותי האם אוור קראוד תרצה להשקיע בחברה", אמר מזור בהסכת שהקליט בשנה שעברה עם איש קרן קמאטק משה פרידמן. "התלהבנו מהחברה והשקענו 3 מיליון דולר מתוך סיבוב של 6 מיליון כבר בשנת 2014", מספר מזור.
ע"פ מאגר החברות PitchBook, עולה כי שווי החברה בגיוס דאז עמד על 25 מיליון דולר בלבד. שנה לאחר מכן נפטר היזם רוזנבאום והחברה "נכנסה לתקופה בעייתית". הדירקטור שמינתה אוור קראוד לחברה, הווארד אדלשטיין, מונה ליו"ר ולפי מקורבים לחברה - מינויו שיפר את תפקודה. זאת לאחר שזה גייס לה קרנות זרות - כאלו שהפכו למשקיעים המרכזיים בחברה והחזיקו אותה גם בזמנים הקשים, בהן ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס.
השווי קפץ מעל מיליארד
לקראת סבב גיוס חדש לחברה בן 30 מיליון דולר, הדירקטוריון ביקש למנות את מזור למנכ"ל. "החברה אז הכניסה 7 מיליון דולר בשנה משבעה בנקים שונים", סיפר מזור בהסכת. כדי להכיר טוב יותר את ביוקאץ' הגיע מזור לישיבת הנהלה שהתקיימה במלון במגדלי עזריאלי בתל אביב: "היו שם צרחות, ויכוחים, דינמיקות שלא רואים בדרך כלל - אבל הסכמתי לקחת על עצמי את התפקיד. ראיתי כמה דברים שגרמו לי לקבל את ההחלטה: אפשר להקים ביזנס אמיתי והייתה הוכחת היתכנות למוצר, היו לקוחות שמשלמים בממוצע מיליון דולר בשנה, התלהבתי מהטכנולוגיה, ורציתי לעבוד עבור הטובים".
מזור מונה למנכ"ל החברה בישראל ב־2017 ולסמנכ"ל התפעול של החברה, כאשר אדלשטיין מנהל את החברה הגלובלית מארה"ב ונמצא בקשר ישיר עם בנקים ומוסדות פיננסיים. אבל הקשיים רק החלו: "רצינו עולם שבו אפשר להיכנס לאתרים של בנקים ללא טביעת אצבע וללא סיסמאות - אבל לא יכולנו להוכיח חד משמעית שהמשתמש הוא אכן אותו המשתמש רק באמצעות ההתנהגות שלו - האופן שבו הוא לוחץ על המסך, באיזו זוית... אבל אמריקן אקספרס, שהשקיעו בחברה, הסכימו להיות הראשונים שישתמשו במערכת. לא כדי להחליף את הסיסמאות, אלא כדי לאמת את זהות המשתמש לאחר שנכנס לחשבון", אמר מזור ב־2025.
שנות הקורונה הביאו להתגברות ההונאות בשל העבודה מרחוק, מה שהפך לתור הזהב של ביוקאץ'. החברה צמחה על רקע רגולציה שדרשה מבנקים לשפות לקוחות שנפלו קורבן להונאה, מה שהוביל לאימוץ מוגבר של הטכנולוגיה של ביוקאץ'. לשם השוואה, ב־2020 עמד שווי ביוקאץ' על 300 מיליון דולר בלבד - 4 שנים לאחר מכן כבר עמד על 1.3 מיליארד.
יצוין כי לאוור קראוד גם תפקיד במכירת ביוקאץ' לפרמירה: אז לא היו משקיעות שהסכימו למכור את המניות. אוור קראוד נעתרה ראשונה והובילה סיבוב סקנדרי של מכירת מניות ב־40 מיליון דולר.
ביוקאץ' ואוור קראוד סירבו להגיב לפניות גלובס.
