חשיפת גלובס: ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה בדיון רב-משתתפים שנערך אתמול (ה') לפרוץ את התקציב, לכנס את הכנסת ולהצביע על תקציב מדינה נוסף שיעגן את הבטחתו לתוספת של 400 מיליארד שקל לרכש הצבא, כאשר הסכום יפרס על 13 שנה. הסכנה: הדבר עשוי להוביל לפריצת יעד הגירעון ולערעור אמון השווקים בכלכלה הישראלית.
● מי שמחוץ למעגל העבודה ישלם יותר: תוכנית האוצר לכיסוי הבור בביטוח לאומי
● באוצר מקדמים שינוי דרמטי במיסוי האופציות בהייטק במטרה לייצר בליץ מימושים
לפני כשנה החליט נתניהו על תקצוב רכש צבאי בסך 350 מיליארד שקל, נוסף על תקציב הביטחון השנתי. בנתיים, במערכת הביטחון התחייבו על הוצאה של 130 מיליארד שקל, מתוכם במסגרת רכש דחוף שנעשה, בין היתר, לרכישת מטוסים בהיקף של 40 מיליארד שקל. לפני מספר שבועות נטען כי צריך להגדיל את הרכש הצבאי כבר בשנה הנוכחית בכ-2 מיליארד שקל, אך מאז הסכום האמיר לכ-20 מיליארד שקל, באופן שמחייב את פריצת תקציב המדינה.
התוכנית, כך נודע לגלובס, כוללת את כינוס הכנסת לאחר שפוזרה מתוקף תקופת הבחירות והפגרה והעברת תקציב מדינה חדש שיכלול בתוכו את ההתחייבות.
השפעה שלילית על הכלכלה
במסגרת ראיונות שהעניק ראש הממשלה, הוא ציין בין הישגיו בקדנציה הנוכחית את התעצמות הרכש הצבאי ותוכנית מאות המיליארדים שכעת בכוונתו, כך נראה, להפוך לעובדה מוגמרת. בשל הצורך הביטחוני לרכש כבר השנה ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה יהיה לא פשוט למנוע את כינוס הכנסת ואת פריצת תקציב המדינה במהלך תקופת בחירות ובאופן חריג מאוד.
לצד אתגרי הביטחון, הדבר עשוי להשליך באופן שלילי על הכלכלה. תקציב המדינה נפתח עד כה מספר פעמים מאז פרוץ המלחמה, אבל מהלך כזה נעשה כחלק מהתעצמות הזירות. בפעם האחרונה, בחודש מרץ האחרון, בעיצומו של מבצע "שאגת הארי", הכנסת תיקנה את הצעת התקציב שהייתה על שולחנה, ותקציב הביטחון זינק מ-111 מיליארד שקל ל-143 מיליארד שקל.
מאז, במערכת הביטחון טענו לפער של 40 מיליארד שקל בין תקציב הביטחון המאושר לתקציב הנדרש, והוחלט על העברת סכום נוסף של 15 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, באופן שמעמיד אותו על 158 מיליארד שקל. לשם השוואה, לפני פרוץ המלחמה עמד התקציב על כ-60 מיליארד שקל.
לפי הערכות בנק ישראל, עלות המלחמה למדינה מאז פרוץ המלחמה היא 405 מיליארד שקל. כלומר, הצעת ראש הממשלה היא להוסיף סכום דומה בהוצאות ישירות לרכש ביטחוני בשנים הקרובות.
בשונה מהפעמים הקודמות שבהן נפתח התקציב בעיצומם של סבבי לחימה, כעת התוכנית היא לעשות זאת שוב - אך בתקופת בחירות, באופן שעלול לשדר לשווקים שמדובר בחלק מקמפיין בחירות. זאת לאחר שסוכנויות דירוג וקרן המטבע הבינלאומית כבר מנו את הגדלת תקציב הביטחון והגדלת יחס החוב-תוצר של המדינה כאיום על תחזית ההתאוששות של המשק.
