בגלובס נחשף הבוקר כי ראש הממשלה הנחה על פריצת תקציב המדינה בעיצומה של תקופת בחירות. זאת כדי לעגן את הבטחתו לתוספת של 400 מיליארד שקל לרכש הצבא, כאשר הסכום יפרס על 13 שנה. למרות הצורך הביטחוני בהתעצמות לאחר פרוץ מלחמת ה-7 באוקטובר והמחדלים הרבים הקשורים בו, קשה להתעלם מהעובדה שהתוכנית הפכה לחלק משמעותי מקמפיין הבחירות.
בפוסט שהעלה ראש הממשלה נתניהו ובו התגאה בתקציבים שהועברו בקדנציה האחרונה צוין, בין היתר, כי "מקדמים עצמאות חימושית לישראל בהשקעה של 350 מיליארד שקל בעשור הקרוב". בראיון לפודקאסט "שומר סף" של גדי טאוב הוא אמר בקטע שהועלה אתמול כי "בתוך עשור אני רוצה מטוס משלנו חמקן לא מאויש כי אנחנו מעולם לא יכולים לדעת אם ישללו מאתנו פלטפורמות חשובות שאנחנו מקבלים כרגע מן החוץ. אני עושה את הכל כדי לקיים את הברית עם ארה"ב אבל אני חושב שאנחנו צריכים לטפח את העצמאות החימושית שלנו. הקצאתי לזה 400 מיליארד שקל בעשור הקרוב תוספת לתקציב הביטחון כדי שנבנה פה תעשיות נשק שיבטלו או יצמצמו את התלות שלנו באספקה חיצונית או ברוב האספקה החיצונית".
במהלך דיון שהתקיים ביום חמישי האחרון אמר ראש הממשלה שבכוונתו לעגן ולקבע את התוכנית הזו לשנים הקרובות ועל כן בכוונתו ליזום את פריצת התקציב כדי להביא לידי כך. הסיבה הרשמית להחלטה הבהולה בתקופת הבחירות: רכש צבאי דחוף שגדל מ-2 מיליארד שקל ל-20 מיליארד במספר שבועות. ואולם, במערכת הביטחון כבר התחייבו על הוצאת 130 מיליארד שקל מתוך התוכנית שגדלה מ-350 מיליארד ל-400 מיליארד ובמסגרת רכש ביטחוני דחוף אף הוקצו מתוכם 40 מיליארד שקל לרכישת מטוסים. כלומר, גם אם התקציב לא נפרץ, והממשלות הבאות חושקו רק באופן חלקי, נמצאו בשנה האחרונה פתרונות למקרים דחופים.
לכן, לא בטוח שמדובר ב"קולב" חזק מספיק כדי לתלות עליו הוצאה כה גדולה ובמהלך תקופת בחירות. בכל אופן, אותו "קולב" עשוי לשמש את הממשלה אל מול הייעוץ המשפטי שכן היא תצדיק את פריצת התקציב החריגה בדחיפות מבצעית.
ההחלטה הזו לא באה בחלל ריק והיא מגיעה על רקע הוצאות מלחמה מאמירות. לפני ה-7 באוקטובר תקציב הצבא עמד על 60 מיליארד שקל וקפץ מאז דרמטית. הוא כמעט שולש כשהוא עומד השנה על 158 מיליארד שקל, תקציב הרכש הוא נוסף לסכומים אלו. לשם השוואה, בבנק ישראל העריכו את עלות המלחמה עד כה ב-405 מיליארד שקל, סכום כמעט זהה לזה שמבקש עתה ראש הממשלה להוסיף להוצאות המדינה בשנים הקרובות.
איך תגיב מודי'ס?
סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס פרסמה את סקירתה החצי שנתית על כלכלת ישראל בחודש שעבר. ההודעה לא מהווה פעולת דירוג, וגם לא אינדיקציה לכך ששינוי כזה צפוי לקרות בקרוב. בכל מקרה, החלטתה הבאה צפויה להתקבל בחודש נובמבר, לאחר הבחירות לכנסת. דירוג האשראי של החברה כלפי ישראל נותר Baa1, כשתחזית הדירוג נותרה יציבה. בהודעתה נתנה החברה דגש מיוחד לסיכונים הגיאופוליטיים וציינה כי הכלכלה הישראלית הפגינה עמידות גבוהה בפני זעזועים ביטחוניים.
המתודולוגיה של מודי'ס כוללת קריטריונים שונים: חוזק כלכלי, איכות מוסדות המדינה וחוסן פיסקלי. החוזק הכלכלי זכה לציון גבוה יחסית של A1. ביחס למוסדות המדינה ואיכותם, הציון אף הוא גבוה ועומד על A3, ואילו החוסן הפיסקלי זכה לציון נמוך יותר של Baa3, בעקבות הגירעונות הגבוהים של הממשלה והעלייה בחוב ובהוצאות הביטחון, אך לצד יכולת גיוס גבוהה משוק ההון.
מההודעה עולה כי החוסן הפיסקלי זו הקטגוריה שבה ההזדמנויות והסיכונים המשמעותיים ביותר לכלכלת ישראל, ובפרט סביב תקציב הביטחון והעלויות הגבוהות. בחברה העריכו כי הוצאות הביטחון יעמדו על כ-6% אך כבר עתה מדובר בסכומים גבוהים יותר, ובוודאי אם התוכנית המדוברת תצא לפועל ותקבע עלויות נרחבות בשנים הקרובות.
כדי להימנע מהורדת דירוג ומחוסר אמון של השווקים בכלכלה, ולנוכח העובדה כי בתקופת בחירות סביר שפריצת תקציב המדינה לא ילווה כלל בקיצוצים, הממשלה הבאה תצטרך, כך נראה, להטיל מסים כבדים על הציבור בישראל כדי לממן את תוכנית הרכש.
