גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

היוזמה המשותפת של חברות הנדל"ן המניב להקלה בתשלומים למדינה

לגלובס נודע כי שורת חברות גיבשו פנייה משותפת לממשלה, במטרה לשנות נהלים ולהפחית תשלומים על קרקעות למשרדים • המטרה: לתמרץ בנייה, בשל המשבר בהייטק והריבית הגבוהה

צחי דוד. מוביל את הפורום / צילום: איל יצהר
צחי דוד. מוביל את הפורום / צילום: איל יצהר

הפתרון של חברות הנדל"ן המניב למשבר הפוקד את ענף המשרדים: לגלובס נודע כי לאחרונה התארגנו יחד כמה מהחברות המובילות בתחום לפורום מאורגן הפועל תחת איגוד החברות הציבוריות, אשר פנה למשרדי הממשלה השונים ולמוסדות המדינה הרלוונטיים, בבקשה לחשיבה מחדש בכל הנוגע לתשלומים השונים שמחויבות חברות הנדל"ן בתחום לשלם על קרקעות ועל מסים והיטלים נלווים. את הפורום מוביל צחי דוד, סמנכ"ל פיתוח עסקי, תכנון והשבחה בקבוצת מבנה, ובעבר סגן הממונה על התקציבים לתחום הנדל"ן והשלטון המקומי באוצר.

קונים דירה חדשה מקבלן? כך תדעו אם ההנחה שקיבלתם משתלמת
אאורה ומועדון "חבר" משיקים מבצע ענק למכירת מאות דירות

המטרה המוצהרת של פורום החברות היא להוביל להשקעות נוספות, בענף ובמשק, בהיקפים של מיליארדי שקלים לטענתן, ולהגדיל את הפעילות בענף - אשר סובל רבות מאז עליית הריבית במשק והמשבר בענף ההייטק, שנראה כי מחריף לאחרונה.

להפנות את המוקד גם לענפים שאינם מגורים

עד לשנת 2023 ענף המשרדים היה בשיאו, עם התחלות בנייה בהיקפים שלא נראו כמותם, שחצו את רף המיליון מטרים רבועים בשנה. בשנים האחרונות התנופה הזו האטה, עד מצב שבו ברבעון הראשון של 2026 החלה בנייתם של 53,128 מ"ר שטחי משרדים - הקצב הנמוך ביותר ב־17 השנים האחרונות.

כעת מנסות חברות הנדל"ן המניב החברות בפורום לשנות את המציאות הקיימת. לאורך השנים שבהן הענף שגשג לא היה צורך בהתאמות למציאות הכלכלית, ומרבית תשומת הלב מצד גורמי הממשלה ניתנה באופן טבעי, לענף המגורים, עם שלל התאמות והקלות. כעת, כאשר חברות אלו מתמודדות גם הן עם אתגרים לא קטנים, הן מבקשות התאמות משלהן.

את ההקלות אפשר להגדיר בארבעה מהלכים נפרדים. האחד, בעת הקצאת קרקע או בעסקת שינוי ייעוד, לאפשר לרכוש רק חלק מהזכויות האפשריות בתוכנית הרלוונטית, בהתאם להיתר הבנייה שרוצים לקדם, בניגוד למצב היום שבו יש לרכוש את מלוא הזכויות, מה שיכול להגיע להפרשים של עשרות מיליוני שקלים. בהצעת החברות נכתב כי ניתן לקבוע רף מינימלי של היקף בינוי, לדוגמה 40% מהיקף הזכויות בתוכנית.

המהלך השני הוא שינוי מנגנון הריבית וההצמדה. על פי נוהלי רשות מקרקעי ישראל, סכום השומה על קרקע נושא הפרשי ריבית והצמדה. המשמעות היא שמרגע שחברה מגישה בקשה לעסקה ומתקבלת שומה, מתחילה החברה לשלם ריבית והצמדה למשך תקופה ארוכה של שנה ויותר, עניין שיכול להתבטא במציאות הנוכחית בסכומים גדולים מאוד.

החברות מציעות מנגנון חדש - "תיקוף שומה למועד קובע חדש", ואם בתוך שלושה חודשים רמ"י לא תשלים את העסקה - היזם ישלם את הסכום המקורי ללא ריבית והצמדה. פורום החברות מציע לקבוע אפשרות זו רק מעסקאות בגובה 25 מיליון שקלים ויותר.

המהלך השלישי נוגע למס המטרו: על פי חוק המטרו, מס המטרו המשולם כיום הוא בגובה 72%, אך לזה יש להוסיף תשלומים בגין "שינוי ייעוד וניצול", שהם למעשה דמי חכירה בגובה 31% משווי הזכויות. במצב זה, למעשה החברות משלמות יחד, מס מטרו ודמי חכירה, בשיעור של עד 103% משווי הקרקע, מה שמהווה לטענת החברות חסם מהותי לעסקאות, וגורם "לשיתוק מוחלט של הפעילות במתחמי ההשפעה של המטרו". ההצעה של החברות היא לקזז את התשלום לרמ"י במקומות שבהן מוטל מס מטרו, כך שהתשלום יהיה 91% משווי הקרקע לכל היותר, כנהוג ברוב המקרים.

"התקנות נקבעו זמן שוק עולה - כמעט 15 שנים"

המהלך הרביעי: מתן הסמכה למנהלי המרחבים של רמ"י לחתום על היתרי בנייה כאשר החברות מוכנות לשלם כנגדם ערבות בנקאית. כיום תהליך אישור עסקאות ברמ"י אורך זמן רב, לעיתים שנים, שעולות לא מעט כסף לחברות במציאות של ריבית גבוהה, והסמכה כזו תוכל לטענת החברות לקצר תהליכים משמעותית.

"התקנות הקיימות נקבעו בראי שוק עולה, כמעט 15 שנים", אומר דוד. "המדינה מאוד עסוקה במגורים, ההטבות מגיעות בעיקר בראי שוק המגורים, הוא השוק המעניין שיושב לפקידים בראש ואיתו הם מתעסקים רוב הזמן. הטענה שלנו היא שאם נוכל לדייק את ההטבות לתקופה הנוכחית, של אינפלציה וריבית גבוהה, נוכל לבנות הרבה יותר, וזה טוב למשק, לרמ"י. אין כאן עלות למדינה, ולכן בעינינו ראוי מאוד לבצע את ההתאמות האלה".

המהלך נוגע לתחום הנדל"ן המניב בכללותו, ולא רק לענף המשרדים, אך במציאות שבה הענף הזה מתקשה מאוד בפני עצמו, יש למהלכים חשיבות רבה במיוחד בפרויקטים מסוג זה. כעת הכדור עובר לידיהם של הגופים הממשלתיים שאיתם נפגש הפורום - משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון ועוד - והם יידרשו לבדוק אם וכיצד ניתן ליישם את המהלכים הללו בפועל.

עוד כתבות

גלידה גולדה / צילום: איל יצהר

אושרה ייצוגית נגד גולדה: מכרה גלידות "ללא סוכר" שהכילו סוכר

בית המשפט אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד רשת גולדה, לאחר שבדיקות מעבדה העלו כי גלידות שסומנו "ללא סוכר" הכילו לקטוז בכמות הגבוהה פי 13 מהסף המותר בתקנות ● השופטת קבעה כי קיימת אפשרות סבירה להטעיה צרכנית, והיקף הנזק הנטען נאמד בכ-350 מיליון שקל

רכבים של צ'רי, סאייק וג'יל, שנערכות להקים משרדים בישראל / צילום: יח''צ

החוק הבלתי כתוב של ענף הרכב נשבר, המחירים בירידה והסיניות מהדקות את השליטה בישראל

כפי שנחשף בגלובס, יצרניות רכב סיניות, כמו צ'רי, סאייק וג'יל, נערכות להקים משרדים בישראל ● המשמעות: הן יכולות להחליט "לקחת את העניינים לידיים", ולהפוך ליבואניות ישירות בעצמן ● מתחילת השנה, כל רכב שני שנמכר בארץ היה מתוצרת סין

קורקינטים חשמליים / צילום: איל יצהר

העיר הראשונה בישראל שהודיעה: אין יותר קורקינטים שיתופיים

עיריית חולון החליטה להפסיק את פעילות הקורקינטים השיתופיים החל מספטמבר, ותהפוך לעיר הראשונה בישראל שמוציאה אותם משטחה ● בעירייה מסבירים כי המהלך נועד להחזיר את המדרכות להולכי הרגל ולשפר את הבטיחות, אך בענף מזהירים כי האיסור דווקא יעודד מעבר לקורקינטים פרטיים ויגביר את השימוש ברכב

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

השלב הבא במאבק בחשבוניות הפיקטיביות: מע"מ בזמן אמת

התוכנית החדשה של רשות המסים מבקשת לבטל את הפער בין מועד העסקה למועד תשלום המס ● את המהלך הזה מתכננת הרשות לבצע באמצעות דיווח דיגיטלי רציף ותשלום מע"מ מיידי עם קבלת הכסף מהלקוח

חדלות פירעון / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrii Yalanskyi

דוח חדש: ירידה קלה בהליכי חדלות פירעון ביחידים בשנת 2025

הדוח השנתי של הליכי חדלות פירעון מצביע על ירידה קלה בהליכי חדלות פירעון פעילים ביחידים ובתאגידים ועל עלייה קלה בבקשות יחיד ונושה לצו פתיחת הליכים ● וגם: מהם גילאי החייבים שהגישו את רוב הבקשות?

אורן פרנק / צילום: יוטיוב

אורן פרנק, ממייסדי טוקספייס ולשעבר מנכ"ל מקאן, הלך לעולמו

פרנק, מהדמויות הבולטות בענף הפרסום בישראל ומי שהקים עם אשתו רוני את חברת הטיפול הנפשי המקוון טוקספייס, נפטר בגיל 61, פחות משנה אחרי שאובחן עם סרטן המוח ● אשתו ספדה לו: "הוא נלחם בסרטן כמו שהוא חי את חייו, באלגנטיות האופיינית לו, בקבלה מעוררת השראה, בלי דרמה"

ליפ בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

אחרי זינוק של כמעט פי 3 במניה: אינטל מגייסת 15 מיליארד דולר

ענקית השבבים מנצלת את הזינוק במניה כדי לגייס הון ולממן את הזדמנויות הצמיחה בעידן הבינה המלאכותית ● המנייה יורדת במסחר בוול סטריט

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

הבן שרף את הראיות במנגל: נעצר חשוד בעבירות מס בהיקף 29 מיליון שקל

רשות המסים עצרה תושב רחובות בחשד לעבירות מס ומע"מ בהיקף של כ-29 מיליון שקל, ובהן ניהול חברות קש שבאמצעותן הפיץ וקיזז חשבוניות פיקטיביות ● עפ"י החשד, החשוד נמלט למלון בחדרה והמשיך לנהל משם את פעילותו, תוך שבנו ניסה להשמיד ראיות ומסמכים הקשורים לחקירה ● עורך דינו של החשוד: "הוא דוחה מכל וכל את הטענות"

שדה סולארי. בעיגול: דונלד טראמפ / צילומים: Shutterstock, AP-Mark Schiefelbein

טראמפ הטיל מחיר מינימום על יבוא פאנלים סולאריים. החברות בתחום ישלמו

נוסף על מכס של 15% על רכיבי פוליסיליקון, הצו קובע מחיר מינימום שייקר את הרכיבים בכ–40%, כדי לחזק את התעשייה האמריקאית מול סין ● הצעד צפוי להעלות את עלויות ההקמה בארה"ב, אך היזמיות הישראליות מדווחות שצבר הפרויקטים שלהן כבר מכוסה בציוד שהוזמן מראש

רפי עמית, מנכ''ל קמטק / צילום: רענן טל

קמטק עקפה את הצפי ברבעון השני; מעלה את תחזית הצמיחה

החברה עקפה את ציפיות האנליסטים בשורת ההכנסות וברווח ● צופה המשך צמיחה משמעותית של 30% במחצית השניה של השנה ● רפי עמית: "חווים האצה משמעותית בקצב קבלת ההזמנות" ● המניה עולה בת"א ובמסחר המוקדם בוול סטריט

מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

כדי לחולל שינוי בשירות הציבורי, הגיעה השעה לנהל את הממשלה כמו חברה

האינפלציה במשרדי הממשלה ומספר השרים הגבוה גורמים לסרבול, לכפילויות ולשיתוק ניהולי ● הפתרון המוצע הוא פשוט, הדרגתי והפיך: חלוקת העבודה מחדש, כך שהשרים יתפקדו כקובעי מדיניות ומפקחים בלבד, בעוד שהמנכ"לים המקצועיים יקבלו את מושכות הניהול בפועל ● טור אורח

השיפוצים בבית הלבן. בעיגול: דונלד טראמפ / צילומים: AP-Tierney L. Cross, Alex Brandon

הציפוי המתקלף הגיע עד לביהמ"ש: כך הסתבך פרויקט השיפוצים של טראמפ

השקעה של מיליונים בשיפוץ בריכת ההשתקפות בוושינגטון הסתיימה בציפוי מתקלף ומים ירוקים ● יש גם תסבוכת משפטית: אזרחים הואשמו בוונדליזם, אך התברר שמדובר ברשלנות הקבלן ● כעת עולה חשש באשר ליתר הפרויקטים שמקדם הנשיא בבירה, בהיקף של מיליארדי דולרים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

ביצת הזהב של אל על נחשפה, והרווח טס לשמיים

הנוסע המתמיד, מועדון הלקוחות של אל על, הפך עבור חברת התעופה לביצת זהב עם שיעורי רווח של חברת הייטק ● במחצית הראשונה של השנה הציג המועדון רווח של 38 מיליון דולר - זינוק של 22% ● העברת התפעול של כרטיס האשראי פליי קארד לידי ישראכרט עשויה להניח תשתית לקפיצת מדרגה נוספת בעסקיו

בנייה. העלות המצטברת של תיקון ליקויי בנייה בדירות חדשות מגיעה ל־1.8־2.2 מיליארד שקל בשנה / צילום: Shutterstock

נתונים חושפים: ליקויי בנייה התגלו ברוב מכריע של הדירות החדשות

העלות המצטברת של תיקון ליקויי בנייה בדירות חדשות מגיע ל־2.2 מיליארד שקל בשנה, כך לפי ניתוח של חברת לעד הנדסה ● לפי הממצאים, ב־97% מהדירות נמצאו ליקויי ריצוף, וב־94% נמצאו ליקויי אינסטלציה

מושגים לאזרחות מיודעת. ועדת הריכוזיות / צילום: Shutterstock

אחרי ההתנגדות לעסקת הענק: זאת שומרת הסף שמתריעה על הריכוזיות

שפיר ניסתה להשתלט על בית הזיקוק באשדוד, אבל ועדת הריכוזיות החליטה לעמוד בדרכה ● מתוקף מה היא מתנגדת לעסקאות כאלה, ואילו שיקולים היא אמורה לשקול? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: רמי זרנגר

הדוחות נראו כמו הצלחה מסחררת, ואז המניה הביטחונית צללה

יצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים נקסט ויז'ן הציגה זינוק של 138% בהכנסות הרבעון השני והעלתה את תחזית ההכנסות השנתית שלה בפעם השנייה מתחילת השנה ● אז מדוע נופלת המניה שהפכה בשנים האחרונות ללהיט המשקיעים?

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

דוראל משקיעה 415 מיליון דולר ומשתלטת על החברה הבת האמריקאית שלה

דוראל מגדילה את החזקתה בדוראל LLC האמריקאית ל־53.3% ● המהלך צפוי לייצר רווח חשבונאי של 80–120 מיליון שקל ● החברה תשתמש בכספים להאצת פרויקטי סולאר ואגירה בארה״ב

הנפקת קלטורה / צילום: Nir Arieli

רכישות ומוצר חדש: המניה הישראלית המנומנמת שעלתה ב־35% בתוך יממה

חברת הווידאו הוותיקה, קלטורה, שאיבדה 86% לאחר ההנפקה, זינקה בחדות בעקבות השקת מוצר AI ודוחות שעקפו את הציפיות ● האם רכישת החברות שביצעה והכניסה לעולם האווטארים החזותיים יפיחו בה חיים מול ענקיות כמו סינתזיה ואנבידיה, או שמדובר בהתלהבות מוקדמת

אילוסטרציה: Shutterstock

איך כמה מניות לוהטות יכולות לגרום לקרנות "תאומות" להתנהג כאילו אין ביניהן שום קשר

קרנות מדד, שנראות כאילו הן משקיעות באותה הדרך, מציגות השנה ביצועים שונים מאוד

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Nic Coury

מארק צוקרברג לא מאמין בתחזית אבדון ה-AI . "למה מישהו ימהר לבנות את העתיד הזה"

בעודו דוחה את תרחישי האבטלה ההמונית שמלווים את מהפכת ה-AI, מייסד מטא, מארק צוקרברג, טוען כי בינה מלאכותית תרחיב דווקא את היכולות האנושיות ותייצר צמיחה כלכלית ● אלא שבמקביל, החברה עצמה פיטרה עשרות אלפי עובדים בשנים האחרונות כדי להפנות משאבים והשקעות למרוץ ה-AI