למרות רצף הדיווחים על פיטורים בחברות הטכנולוגיה, מספר המועסקים בהייטק הישראלי נותר כמעט ללא שינוי במחצית הראשונה של 2026. כך עולה מסקר חדש שערכו רשות החדשנות וחברת צבירן במחצית. אלא שמאחורי היציבות הכוללת מסתתר שינוי בהרכב התעסוקה: חברות התוכנה מצמצמות כוח אדם בשיעור גבוה יחסית, בעוד שחברות חומרה ממשיכות להתרחב. במקביל, השפעת הבינה המלאכותית ניכרת בשלב זה בעיקר בצמצום הגיוסים החדשים, ופחות בפיטורים שכבר בוצעו.
הסקר כלל 210 חברות המעסיקות יחד כ־130 אלף עובדים. הוא מתמקד בחברות המעסיקות יותר מ־50 עובדים, ולכן אינו משקף בהכרח את המתרחש בקרב חברות הזנק קטנות.
● "לא סוף העבודה, אלא תחילתו של עידן": צוקרברג מסמן את עתיד ה-AI
● צעירים עד גיל 30 יצאו למרד אותנטי וקולני. יש להם סיבה טובה
● מייסדי מאנדיי מציגים: לגייס, לפספס, לפטר 620 עובדים - ואז לבקש הכפלת שכר
לפי הסקר, החברות גייסו במחצית הראשונה של השנה עובדים בהיקף השווה בממוצע ל־8% מכוח האדם שלהן. שיעור העובדים שפוטרו עמד על 2.8%, ועוד 4.3% עזבו מרצונם. בחיבור כלל התנועות הללו, מצבת כוח האדם הכוללת נותרה דומה לזו שנרשמה בתחילת השנה.
התמונה מתיישבת בחלקה עם נתונים נוספים על שוק העבודה. לפי שירות התעסוקה, ישנם כ־15 אלף דורשי עבודה במקצועות הטכנולוגיה, ובמקביל קיימות בענף כ־18 אלף משרות פנויות. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הצביעו על גידול של כ־7% במספר המועסקים בהייטק ברבעון הראשון של 2026.
עם זאת, הנתונים אינם מלמדים בהכרח כי דורשי העבודה יכולים להשתלב במשרות הפנויות. חלק מהמשרות החדשות דורשות ניסיון, הכשרה ומיומנויות שונים מאלה של העובדים שנפלטו מחברות אחרות. לכן, ייתכן שמספר המועסקים הכולל יישאר יציב, בזמן שעובדים בתחומים מסוימים יתקשו למצוא תפקיד חדש.
"ההתייעלות" לא תמיד מובילה לפיטורים
הפער הבולט ביותר בסקר נרשם בין תחומי הפעילות. בחברות התוכנה עמד שיעור הפיטורים במחצית הראשונה של השנה על 6.6%, יותר מפי שניים מהממוצע בענף. בחברות החומרה הסתכם השיעור ב־1.1% בלבד, ואילו בחברות הפארמה והמדיקל הוא עמד על 2.7%.
הפער עשוי לשקף, בין היתר, את השפעת הבינה המלאכותית על המודלים העסקיים ועל צורכי כוח האדם. חברות תוכנה יכולות להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי להאיץ כתיבת קוד, בדיקות, שירות ותהליכי פיתוח נוספים. במקביל, הן נדרשות להתמודד עם מתחרים שיכולים לפתח מוצרים באמצעות צוותים קטנים יותר.
בחברות החומרה התמונה שונה. הגידול בביקוש לשבבים, לתשתיות מחשוב ולמערכות המבוססות על טכנולוגיות עמוקות תומך בצורך בעובדים בעלי התמחויות ייחודיות. כתוצאה מכך, ההתייעלות שמאפשרת הבינה המלאכותית אינה מתורגמת בהכרח לצמצום במספר העובדים, ולעיתים אף מתלווה להתרחבות הפעילות.
גם גודל החברה משפיע על הסיכוי לפיטורים. השיעור הגבוה ביותר נרשם בחברות המעסיקות בין 50 ל־200 עובדים, שבהן הגיע שיעור המפוטרים ל־8.7%, יותר מפי שלושה מהממוצע בענף. חברות בקבוצה זו היו כמעט מחצית מהחברות שביצעו פיטורים רחבים.
שיעור הפיטורים היה גבוה יותר גם בחברות צמיחה ישראליות בעלות פעילות בינלאומית, בהשוואה למרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות. לפי הסקר, שער החליפין היה אחד הגורמים לכך: 17.6% מהחברות שביצעו פיטורים רוחביים ציינו אותו כסיבה למהלך, וכך גם 28% מהחברות שצמצמו גיוסים.
הבינה המלאכותית מצמצמת גיוסים
לפי הסקר, החברות מפגינות זהירות רבה יותר לקראת המחצית השנייה של השנה. יותר משליש מהן צופות ירידה בהיקף הגיוסים, כמעט פי שניים מהשיעור שנמדד בסקר הקודם. שיעור הגיוסים המתוכנן ירד מ-7.2% מכוח האדם במחצית הראשונה ל-5.9% במחצית השנייה.
בקרב החברות שצופות פיטורים רוחביים, שיעור העובדים המתוכנן לפיטורים עלה מ־4.1% בסקר הקודם ל־6.4% בסקר הנוכחי. עם זאת, מדובר בכוונות שעליהן דיווחו החברות, ולא בתחזית למספר המפוטרים בפועל.
ההשפעה הגוברת של הבינה המלאכותית בולטת במיוחד בהחלטות הנוגעות לעובדים שעדיין לא גויסו. שיעור החברות שדיווחו על הטמעה רחבה של הטכנולוגיה במוצריהן עלה בתוך חצי שנה מ-21% ל-30%. שיעור החברות שצמצמו בפועל גיוסים בעקבות ההטמעה עלה מכ-3% לכ-10%.
גם בקרב החברות המתכננות פיטורים חל שינוי. מחציתן דיווחו כי לבינה המלאכותית יש השפעה כלשהי על החלטותיהן, לעומת 29% בסקר הקודם. עם זאת, רק 7% מהחברות ציינו את הטכנולוגיה כסיבה המרכזית לצמצום כוח האדם, לעומת 5% בעבר. התייעלות עסקית נותרה הסיבה העיקרית לפיטורים.
לדברי דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, הנתונים מצביעים על שינוי מבני ולא על נסיגה כוללת של הענף. לדבריו, הפיצול בין חברות התוכנה לבין תחומי החומרה והטכנולוגיות העמוקות משנה גם את המיומנויות שהמעסיקים מחפשים.
הסקר אינו מצביע בשלב זה על החלפה רחבה ומיידית של עובדים באמצעות בינה מלאכותית. הוא כן מלמד כי חברות בוחנות מחדש את צורכי כוח האדם שלהן, מאטות חלק מהגיוסים ומשנות את התפקידים והכישורים הנדרשים. כך, מאחורי היציבות במספר המועסקים מתפתח שוק עבודה מפוצל יותר, שבו תחום הפעילות וההתמחות המקצועית משפיעים במידה גוברת על סיכויי התעסוקה.
