הרשתות החברתיות סוערות בימים האחרונות בשל החוק החדש שמחייב חלק מהעסקים להקליט שיחות מכירה, כאשר שווי המוצר הוא מעל ל־750 שקל. בעוד שהתומכים שמחים מהאפשרות שהונאות ועוקץ קשישים יצומצמו, המתנגדים טוענים כי העלות תכביד על העסקים ותתגלגל לצרכן - כאשר במקביל יתחולל גל תביעות נגד עסקים שלא יעמדו בחוק.
● מאה חברות בדרך לקנסות ענק. זו הסיבה
● כלי לצרכנים, נטל לעסקים: חוק שמחייב להקליט שיחות מכירה מעורר מחלוקת
החוק החדש שיזמו חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מירב כהן ודוד ביטן, עבר לאחר הליך חקיקה ארוך ובהסכמה רחבה של שורת משרדי ממשלה והרשות לעסקים קטנים. מטרתו להילחם בתופעה של ניצול אוכלוסיות מוחלשות ולחזק את יכולתם של הצרכנים להוכיח מה נאמר בשיחות המכירה במקרים שמתעוררת מחלוקת. אולם לצד היתרונות הרבים, החוק כרוך בהטלת עלויות על העסקים, הכבדה רגולטורית בכל הנוגע לשימור המידע לפי חוק הגנת הפרטיות וחושף את העסקים לקנסות.
חשיפה לקנסות ענק
החוק, שייכנס לתוקף במרץ 2027, מגדיר את אופי העסקאות שיש להקליט. למשל, מכירת טובין (למעט מזון) מחויבת בהקלטה רק כשמדובר בשיחות יזומות אל הצרכן. עוד עסקאות שחייבות בהקלטה הן תיווך לקבלת הלוואה, איתור כספים, בדיקת זכויות רפואיות, בדיקת זכאות להחזר מס (שלא בידי רואה חשבון או יועץ מס), שירותי אינטרנט, שיפור נתוני אשראי וכן עסקאות מתמשכות לשירותי תחזוקה, רפואה ואספקת גז.
חובת הקלטה מוטלת גם במקרה של שיחות שיווק יזומות על־ידי בנקים, חברות וסוכנויות ביטוח, נותני שירותים פיננסיים וקופות גמל.
העוסק יהיה מחויב למסור לצרכן, לבקשתו, את השיחה המוקלטת בתוך 10 ימי עסקים בחינם (ניתן יהיה לחייב בבקשה חוזרת). נציג העסק מחויב להודיע בתחילת השיחה כי השיחה מוקלטת, וכי הוא זכאי לקבל את הקלטת השיחה. העסקים יצטרכו לשמור את ההקלטה לתקופה של שנתיים מיום ביצועה אם הושלמה העסקה, או לתקופה של 6 חודשים אם העסקה לא הושלמה.
חידוש נוסף הוא הסנקציה על מי שלא יקליט ולא ימסור את ההקלטות על־פי דרישה. הרשות לסחר הוגן תוכל להטיל קנס בגובה 26,500 שקל על תאגיד, וקנס בגובה 14,750 שקל על יחיד. עסק שלא יקליט וייפתח נגדו הליך אזרחי - גרסת הצרכן תתקבל.
עם זאת, החוק יטיל חובות על העסקים גם מכוח חוק הגנת הפרטיות. "הרשות להגנת הפרטיות מנחה כיצד להשתמש במידע שנאסף ולהגן עליו. סוג התוכן של המידע רלוונטי לאופן השמירה הנדרשת", מסביר עו"ד אמיר זולטי, שותף וראש תחום הייטק במשרד ליפא ושות', המתמחה בדיני פרטיות. "החובות של החזקת מידע אישי יחולו על העוסקים - קבלת אישור להקלטה ולשמירה, שימוש למטרה שלשמה ניתן המידע, נקיטת האמצעים הנדרשים להגנה פיזית ווירטואלית על המאגר, מתן זכות עיון, תיקון ומחיקה לנשואי המידע, אי־שמירה של מידע מעבר לתקופה הנדרשת וכן דיווח על אובדן, פריצה, נזק".
המשמעות היא חשיפה לקנסות ענק. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף בדיוק לפני שנה, הרחיב דרמטית את סמכויות הפיקוח והאכיפה של הרשות והעניק לה יכולת להטיל עיצומים כספיים כבדים בסך מאות אלפי שקלים. הרשות החלה להפעיל את סמכויותיה, ורק לאחרונה הטילה קנס חסר תקדים על קופת חולים מאוחדת בגובה 256 אלף שקל בעקבות עיכוב של כחודשיים בדיווח על אירוע אבטחה חמור - תקלה רוחבית שאפשרה למבוטחים לצפות במידע רפואי רגיש של קרוביהם.
נטל על העסקים הקטנים?
באיגוד לשכות המסחר טוענים כי העול על העסקים כבד מדי, ולעמדתם הרגולציה צריכה להתמקד בתחומים ספציפיים שבהם התגלו כשלים ולא להפוך לחובה גורפת. נטען כי החוק החדש יצריך הטמעה של מערכות הגנה טכנולוגיות יקרות באופן שיכביד כלכלית על העסקים, וכי העלות תתגלגל לצרכן.
עו"ד רועי כהן, נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים), אומר כי "מדובר בדרישה דרקונית", ולדבריו "נכון היה להחריג את העצמאים הקטנים, שכעת ייאלצו לשאת בעלויות כבדות של מערכות הקלטה ושמירת השיחות לשנתיים. מדוע לא מספיקה החתימה של הלקוח על הצעת המחיר והתנאים? נדרוש לתקן את החקיקה".
גם עו"ד נועה וילינגר, שותפה במחלקת הליטיגציה ורגולציה מונעת באגמון עם טולצ'ינסקי, מסכימה כי הנטל הכלכלי והתפעולי של חובת ההקלטה יורגש יותר בקרב עסקים קטנים. "חברות רבות ממילא מקליטות שיחות. עבורן, החוק מייצר ודאות בנוגע למשך הזמן שבו יש לשמור את ההקלטות והאפשרות לגבות תשלום על בקשות חוזרות לקבלתן. העסקים הקטנים, לעומת זאת, שעד היום לא החזיקו בתשתיות להקלטה, לאחסון מאובטח ולאיתור מהיר של שיחות, נאלצים להקים מנגנונים חדשים".
לדברי נופר יעקב, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות ובעצמה בעלת עסק עצמאי, "החוק מפיל גזירה שווה על עצמאים ועסקים זעירים. מצד אחד מוטל עלינו נטל כספי ובירוקרטי כבד ללא תקציבים ומחלקות מחשוב, ומצד שני אנחנו חשופים לסנקציות משפטיות דרקוניות. אנו קוראים למחוקק להתעשת ולבצע את ההתאמות הנדרשות, כך שהגנת הצרכן לא תהפוך בעצמה לגזירה בלתי מידתית על העסקים הקטנים".
לצד הביקורת, חשוב להדגיש כי מטרות החוק חשובות ביותר - להימנע מהטעיה צרכנית ולהילחם בשיחות שיווק אגרסיביות.
"התועלת עולה על הנזק"
חברת הכנסת מירב כהן, שהובילה את החוק הודפת, את הטענות לפגיעה בעסקים הקטנים. לדבריה, "החוק חל אך ורק על עסקים המועדים לפורענות. באשר לחובות מכוח חוק הגנת הפרטיות - העובדה שיש חוקים אחרים שמכבידים על עסקים לא יכולה לפטור אותנו מהחובה הציבורית להגן על צרכנים, ובפרט על צרכנים פגיעים, מניצול כלכלי".
לדבריה, השלכות דיני הפרטיות נבחנו במסגרת הליך החקיקה, וכך גם העלויות של העסקים ליישום החוק. "לא סתם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה לא התנגדה להצעה", היא אומרת. "לגבי החובות של אבטחת מידע - החובות המשמעותיות חלות רק על מאגרים שיש ליותר מ־10 עובדים גישה אליהם, מה שלא מאפיין עסקים קטנים. ברוב המקרים מדובר בעלות שולית של ההקלטה, האחסון והאחזור. אם במיעוט מקרי קצה הדבר דורש גם התאמת אבטחת מידע מסוימת - זו עלות מידתית לחלוטין מול הנזק הכלכלי העצום שהחקיקה הזו נועדה למנוע".
גם ברשות להגנת הצרכן מדגישים כי החוק חל רק איפה שזיהו מקרים רבים של פגיעה בצרכנים. לדברי היועצת המשפטית עו"ד איה דביר־רג'ואן, "לגבי טובין מדובר רק בטלמרקטינג, ורק במצב שהעוסק מתקשר לצרכן. החוק חל על הרבה עסקים שממילא חייבים להקליט כמו חברות תקשורת. לגבי הנטל על העסקים הנוספים שיצטרכו להקליט - באיזון הכולל התועלת עולה על הנזק".
לפי הערכה על השפעת הרגולציה שערכה הרשות להגנת הצרכן בשנת 2017 (שנבדקה ב־2022, והנתונים נותרו זהים), העלויות הנגזרות מהטמעת פתרון ההקלטות נמוכות ולא יפגעו בהכנסות של העסקים הקטנים. מאחר שחלק גדול מהעסקים מקליטים שיחות גם היום, החוק לא יחייב רכישת מערכת אלא התאמה שלה. עוד נכתב כי החוק יתרום לתחרות במשק, מאחר שהעוסקים יתחרו על האיכות והמחיר ללא שימוש בפרקטיקות לא הוגנות.
שירותי ההקלטה בחברות הגדולות מגיעים למאות אלפי שקלים, אך בחברות אלה ממילא כבר מקליטים. באשר לעסקים הקטנים, עלות רכישת מערכת היא כ־700-1,000 שקל, ולכך מתווספות עלויות אחזקה, אחסון הקלטות ואבטחת מידע.
