רפורמת "תשלום המע"מ המיידי", שנחשפה השבוע על ידי מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ', עדיין לא הבשילה לחקיקה אך כבר מעוררת סערה והתנגדויות בקרב מומחי מס ומייצגי עסקים הטוענים כי היא תשפיע לרעה על החברות והעסקים במשק ותוביל לגלגול עלויות המהלך לצרכן.
● חשד: בעל חברת בנייה קיזז חשבוניות פיקטיביות בהיקף 26 מיליון שקל
● מסמך של רשות המסים חושף לראשונה: קפיצה במספר העשירים שעוזבים את ישראל, במיוחד בתחומים הללו
● המס על משקאות מתוקים בוטל, אך המחיר לצרכן נותר גבוה
בראש המתנגדים נמצאת לשכת רואי החשבון. נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, שיגר השבוע למנהל רשות המסים מכתב שבו הבהיר כי הלשכה מתנגדת ליישום המהלך המוצע.
הרפורמה המתוכננת נולדה כחלק מהמאבק בחשבוניות הפיקטיביות, שגוזלות מיליארדי שקלים בשנה מקופת המדינה. במסגרתה, המשק יעבור לדיווח ותשלום מע"מ באופן מקוון ומיידי בעת ביצוע עסקאות.
על פי המודל החדש, כל חשבונית תשודר באופן אוטומטי ישירות לרשות המסים, והמע"מ בגין העסקה ישולם באותו רגע, וזאת על בסיס המערכות המוכרות מפרויקט "חשבוניות ישראל". התהליך יתבצע ישירות דרך מערכת הפקת החשבוניות המובנית בתוכנות הנהלת החשבונות של העסק, או לחלופין באמצעות קופות רושמות דיגיטליות שיתממשקו ישירות ובזמן אמת עם מערכות רשות המסים.
מדובר במעבר גורף של חבות המס לעסקים לבסיס מזומן מוחלט, כלומר תשלום מע"מ ודיווח רק במועד קבלת התשלום - ולא במועד ביצוע העסקה (מועד מסירת המוצר או מתן השירות), כפי שמחייב החוק היום.
למרות שהרפורמה המתגבשת אמורה להיכלל במסגרת תוכניות המיסוי בחוק ההסדרים הבא לשנת 2027, במקביל לאישור תקציב המדינה לקראת סוף דצמבר 2026 או תחילת שנת 2027, ועדיין לא ידוע מה יאומץ ויעבור את שלבי החקיקה - הביקורת החלה כבר כעת.
שינוי מהותי של כללי המשחק
לדברי עו"ד רני שורץ, שותף במנהל במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', "תשלום המע"מ על בסיס מיידי יוצר בור תזרימי לעסקים, כיום כאשר עסק מקבל את תשלום המע"מ לחשבון שלו, יש לו 'כרית ביטחון' מסוימת, בכך שמעביר את המע"מ למדינה רק ב-15 בחודש העוקב ולפעמיים חודשיים. שינוי שכזה, הוא שינוי מהותי של כללי המשחק".
שוורץ מוסיף, כי "שאלה שחשוב מאד לשאול כאן היא - האם גם ניכוי מס התשומות יהיה מיידי? כרגע לא ברור איך גבייה מיידית תיתן מענה מיידי לערך המוסף של הפירמה שאינו מהווה את מלוא המע"מ בעסקה. כלומר כאשר עוסק מתחייב במע"מ הערך המוסף שלו אינו מלוא 18% בעסקה אלא יש ליצור מנגנון מקביל של קיזוז תשומות מיידי.
"בנוסף כאשר עוסק צפוי להחזר מע"מ למשל בהשקעה שכרוכה גם בתשלום מע"מ (למשל מקרקעין לעסק), כיום לוקח לפעמים זמן רב עד שהוא מקבל החזר על כך מרשות המיסים. ולכן, האם במקביל לגבייה המיידית של המע"מ, יהיה גם החזר תשומות מיידי, או שכאשר מדובר בהחזר קודם בודקים ואז מחזירים?".
חשש כי שיקולי מס ישפיעו על החלטות מסחריות
לטענת נשיא לשכת רואי החשבון שרייבר, לרפורמה המתוכננת עלולה להיות השפעה שלילית על ההתנהלות העסקית. "ככל שמועד החבות במע"מ יהיה תלוי במועד קבלת התמורה, עשויה להיות לכך השפעה על תנאי האשראי ועל מועד ביצוע התשלומים בין עסקים.
"קיים חשש כי שיקולי מס ישפיעו על החלטות מסחריות ועל תנאי העסקאות, באופן שאינו נובע מהשיקולים הכלכליים של הצדדים", כתב בפנייה למנהל רשות המסים והוסיף כי ההשפעה השלילית עלולה להשתקף במיוחד בעסקים קטנים. "נדרש לבחון במיוחד את השלכות המודל על עסקים קטנים ובינוניים, אשר רגישים יותר לתזרים ולתנאי אשראי", כתב.
עוד טוען רו"ח שרייבר כי מודל המבוסס על קבלת התמורה יביא לכך שעסקאות בעלות מאפיינים כלכליים דומים יזכו ליחס מס שונה רק בשל אופן או מועד התשלום. "אנו מזהירים מהאפשרות שהמודל החדש ייצור תמריצים להקדמת או לדחיית תשלומים מטעמי מס", כתב.
עוד לטענת נשיא לשכת רואי החשבון, "המודל המוצע מקנה באופן מוגזם וללא הבחנה לרשות המסים מידע רחב ומפורט על העסקים במשק, לרבות היקפי עסקאות, זהות צדדים לעסקה, מחירים ומועדי תשלום, ואסור לאפשר זאת".
לגישתו, לצד התועלת במידע לצורכי אכיפה, חובה להגדיר מראש את מטרות השימוש בו ואת גבולותיו, באופן שיבטיח שימוש מידתי וממוקד במידע שנאסף.
שרייבר אף מזהיר כי הרפורמה המתוכננת עלולה להשפיע ישירות על יוקר המחיה. "אנו צופים כי הפחתת הבירוקרטיה ברמת רשות המסים תתגלגל לעלייה בעלויות הציות של עסקים, אשר בסופו של דבר תגולגל גם לצרכן", אומר שרייבר.
