מסמך של רשות המסים חושף לראשונה: קפיצה במספר העשירים שעוזבים את ישראל, במיוחד בתחומים הללו

לא רק שמספר הישראלים שעוזבים את הארץ גדל בשנים האחרונות, גם הפרופיל הכלכלי שלהם השתנה: יותר בעלי הכנסות גבוהות, עובדים בהייטק ובמערכת הבריאות ואנשים הנמצאים בשיא שנות הקריירה עוברים לחו"ל. כך עולה ממחקר חדש של החטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המסים, שבחן את הכנסותיהם ותשלומי המס של ישראלים שהיגרו מהארץ בשנים 2015-2024.

● ראיון | "מצב כוח האדם בענף בלי הפועלים הפלסטינים עדיף - התפוקות שלנו עלו ב-30%"
● המודלים יוצאים משליטה ופורצים לאתרים, והקשר לסטארט-אפ ישראלי

לפי המחקר, מספר העוזבים גדל בכ-50% בהשוואה לשנים שלפני מגפת הקורונה, אך המס ששילמו בשנה שקדמה לעזיבתם זינק בשיעור חד הרבה יותר. עד 2019 הסתכם מס ההכנסה ששילמו העוזבים בכחצי מיליארד שקל בשנה, ואילו בשנים 2023 ו-2024 הגיע הסכום לכ-1.2 מיליארד שקל בכל שנה.

ברשות המסים מגדירים זאת כאובדן מס פוטנציאלי של כ-700 מיליון שקל לכל שנתון חדש של עוזבים. עם זאת, אין מדובר בהכרח באובדן מיידי או מלא של ההכנסות: חלק מהעוזבים עשויים להמשיך להיחשב תושבי ישראל לצורכי מס, וחלקם ממשיכים לשלם מס בישראל גם לאחר יציאתם. קביעת התושבות נעשית באופן פרטני ולרוב רק בדיעבד.

מחברי המחקר, ד"ר אריאל גרייזס ונילי בן טובים, מציינים כי קשה לקבוע מה עומד מאחורי השינוי. לדבריהם, ייתכן שהוא קשור לתמורות בשוק העבודה ובחברה בעקבות הקורונה, אך אפשר שמדובר גם בתגובה לאירועים המדיניים והביטחוניים מאז תחילת 2023.

פוטנציאל הפגיעה בהכנסות המדינה ממסים גדל

הנתונים מראים כי הגידול בהגירה אינו מתחלק באופן שווה בין שכבות האוכלוסייה. שיעור העוזבים מהעשירון העליון עלה מכ-0.3% בשנה בעבר ליותר מ-0.5% בשנת 2024, כלומר זינוק של כ-80%. בעשירונים התחתונים, לעומת זאת, שיעור העוזבים נותר יציב לאורך העשור ואף ירד בחלק מהמקרים.

העשירון העליון אחראי כיום לכ-67% מכלל ההכנסות של העוזבים ולכ-86% ממס ההכנסה ששילמו לפני יציאתם. לכן, השינוי בהרכב העוזבים מסביר מדוע הפגיעה הפוטנציאלית בהכנסות המדינה ממסים גדלה הרבה יותר ממספר המהגרים עצמו.

גם ההכנסה הממוצעת של העוזבים עלתה בחדות. בשנים 2015-2019 עמדה הכנסתם השנתית הממוצעת בשנה שלפני העזיבה על כ-125 אלף שקל. בשנת 2024 היא הגיעה לכ-200 אלף שקל, עלייה ריאלית של כ-60%. בעוד שבעבר הכנסת העוזבים הייתה דומה להכנסה הממוצעת במשק, כיום היא גבוהה ממנה בכ-50%.

השינוי בולט גם בחלוקה לפי גיל. בקרב בני 20-30 שיעור העוזבים נותר יציב במשך כעשור, סביב 1% בשנה. לעומת זאת, בקרב בני 40-50 הוא עלה מכ-0.4% לכ-0.7% בשנת 2024, זינוק של כ-60%. חלקה של קבוצה זו מקרב העוזבים מעל גיל 20 גדל מ-13% לפני כעשור לכ20% כיום.

מדובר בקבוצת גיל הנמצאת בדרך כלל בשיא הקריירה וההכנסה. בהתאם לכך, ההכנסה הכוללת של בני 40-50 לפני עזיבתם שולשה מכ-900 מיליון שקל בשנה לכ-2.7 מיליארד שקל. המס ששילמו בני הקבוצה לפני העזיבה גדל בכ-165%.

גם ענפי התעסוקה מצביעים על עזיבה גוברת של עובדים בעלי שכר גבוה. מספר העוזבים שעבדו בהייטק גדל בכ-150%, ומספר היוצאים מענף הבריאות גדל ביותר מ-100%. בענפים שבהם השכר נמוך יותר, ובהם חינוך ותעשייה, לא נרשם שינוי משמעותי.

פי ארבעה עוזבים דיווחו על הוצאת יותר מחצי מיליון שקל

לצד נתוני ההגירה, המחקר מצביע על עלייה משמעותית במספר הישראלים המדווחים לרשות המסים כי הוציאו יותר מחצי מיליון שקל מגבולות המדינה. בשנים 2023-2024 הוכפל מספר המדווחים על כך בכלל האוכלוסייה, ואילו בקרב מי שעזבו את הארץ נרשם זינוק של פי ארבעה.

עם זאת, הנתון אינו משקף את מלוא היקף העברת הכספים לחו"ל. הדיווח נכלל בטופס השנתי שמגישים בעיקר עצמאים ובעלי הכנסות גבוהות, ולכן הוא אינו מקיף את כלל הציבור. נוסף על כך, לרשות המסים ידוע רק שהועבר סכום העולה על חצי מיליון שקל, ולא מה היה הסכום המדויק שהוצא בכל מקרה.

מחברי המחקר מעלים את האפשרות שהמגמה משקפת מעבר של חלק מהישראלים לאסטרטגיה של פיזור סיכונים, באמצעות החזקת חלק גדול יותר מנכסיהם מחוץ לישראל. הם מדגישים כי מדובר עדיין במאות בודדות של מדווחים, אולם סבורים כי לנוכח העלייה החדה במספרם יש להמשיך ולעקוב אחר התופעה.

לצורך המחקר הוגדרו עוזבים כאזרחים ששהו מחוץ לישראל לפחות 90 ימים ברציפות בשנת העזיבה ולמעלה מ-270 ימים בשנה שלאחר מכן. כדי לנטרל עזיבות זמניות, נכללו בניתוח רק מי שהתגוררו בישראל במשך שלוש שנים לפחות לפני יציאתם. לכן, ההגדרה במחקר אינה זהה בהכרח להגדרת תושב חוץ לצורכי מס.