"מצב כוח האדם בענף בלי הפועלים הפלסטינים עדיף - התפוקות שלנו עלו ב־30%"

"מצב כוח האדם בענף עדיף מבחינתנו על מה שהיה עוד לפני המלחמה. אומנם שכר העבודה עלה, אבל התפוקות שלנו עלו, בהערכה גסה, ב־30%. יום עבודה עם פועלים פלסטינים היה מתחיל ב־6:30, עם עובדים שקמו ב־4:00 בבוקר כדי להגיע בזמן לאתר הבנייה, וב־16:00 לכל היותר כבר התחילו לקפל את הציוד.

"הם חגגו גם את החגים המוסלמיים והיו בחופש גם בחגים היהודיים. היום זה לא קיים: היום האתר נפתח ב־6:30, 6:45 לכל המאוחר, ונסגר ב־19:00, ועובדים גם בימי שישי. אני כבר לא מדבר על הבטיחות ועל האיכות שהשתפרו לעין ערוך - לכן מבחינתנו המצב הנוכחי עדיף משמעותית על מה שהיה קודם".

כך אומר זאב סלנט, מנכ"ל משותף בחברת עומר הנדסה, חברת ביצוע ותיקה בענף הנדל"ן שבסוף 2025 הנפיקה לראשונה בבורסה וכעת הולכת ומתפתחת גם בתחום הייזום. כחברה הפועלת כבר ארבעה עשורים בתחום הביצוע, לראשיה ניסיון עשיר גם בשינויים משמעותיים וגם במשברים גדולים שאיתם התמודד הענף.

● הנתון שהגיע לשיא של 16 שנה, ולמה זו לא בשורה חיובית
● רוצים לדעת מה קורה בשוק הנדל"ן? תסתכלו על חג'ג ופרשקובסקי

עומר הנדסה מובלת עד היום על ידי שלושת מייסדיה - סלנט, ישראל רוזנבלט היו"ר וברוך חדד, המשמש כמנכ"ל המשותף השני. סלנט ורוזנבלט למדו יחד הנדסה בטכניון, והקימו משרד תכנון קונסטרוקציה, ובהמשך את עומר הנדסה. זמן קצר לאחר הקמת החברה, הצטרף גם חדד.

חדד מרחיב גם כן על נושא משבר כוח האדם ואומר: "אני רואה ברכה בשינוי המתרחש בנושא כוח האדם ובמעבר לכוח אדם זר. יש להם יתרונות לא מועטים: האיכות, כמות כוח האדם הניהולי שצריך לרתק בשטח כדי לקבל את האיכות הנדרשת, וזמן הבנייה - כל אלו מביאים לטעמי את הפרויקטים למצב שהם אפילו יותר כלכליים ממה שהיה בעבר. גם היום אנחנו עדיין בחוסר, ואין מספיק עובדים, אבל אם המגמה הזו תימשך ענף הבנייה ישודרג באופן משמעותי".

מאז המלחמה אנחנו שומעים הרבה גורמים בענף המספרים על חוסר היעילות של הפועלים הפלסטינים. למה לא שמענו על זה קודם לכן?
"לא הייתה אפשרות אחרת", אומר סלנט. "לאורך שנים רבות התאחדות הקבלנים וארגוני הקבלנים השונים ניסו לתגבר את כוח האדם הזר, אבל המדינה לא נענתה בחיוב לכך. הפועלים הישראלים, עם כל הרצון הטוב ושלל הניסיונות, לא נכנסים לענף. היינו כלואים עם הפועלים הפלסטינים. עד שפרצה המלחמה ונעצרה הכניסה של פועלים פלסטינים, הממשלה לא נתנה לנו להביא כוח אדם איכותי וזר, זה היה המצב הנתון".

המשבר בענף
"המדינה לא רואה את הקשיים האובייקטיביים"

ענף הנדל"ן ידע משברים חמורים מאוד, אולי כאלו שטרם ראה לפני כן, בעקבות אירוע 7 באוקטובר 2023 ומה שקרה בעקבותיהם. משבר כוח האדם הוא אחד המרכזיים שבהם - שכן בבת־אחת נמנעה כניסתם של עשרות אלפי פועלים פלסטינים, וכך גם משבר חומרי הגלם, שגם התייקרו (בהתאם למגמה הכלל עולמית) וגם הפכו זמינים פחות בשל חרם הייצוא לישראל שהטילה טורקיה.

"המלחמה והמשברים בעקבותיה - אלו היו בוודאי מהמורות לא קלות לפעמים", מספר חדד. "היה קשה מאוד לעמוד בלוח הזמנים המקורי, והמדינה לא כל כך רואה את הקשיים האובייקטיביים ולא מכירה בהם: המדינה עוצרת את הענף לכמה חודשים, ואף אחד לא רוצה להתחשב באירוע הזה. הענף פשוט לא עבד, הצוותים והסגל, כל הפעילות של חברות הבנייה - דברים שעולים הרבה כסף - הכול נעצר באותם ימים. בסוף הדברים מתגלגלים לפתחנו, וזה בא לידי ביטוי ברמת הרווחיות ובבעיות שאנחנו צריכים להתגבר עליהן. אבל עברנו את זה, ואנחנו עדיין עוברים את זה".

בימים הראשונים למלחמה זה נראה כמו טלטלה אדירה לענף.
"כשהכול היה סגור היה לנו קשה מאוד לעמוד בלוחות הזמנים", אומר חדד, "אבל עמדנו והתגברנו על הקשיים כמעט בכל פרויקט. הצלחנו, אבל זה עלה לנו בהרבה מאוד כסף ובהרבה מאוד שעות נוספות. הזמן הפנוי יותר קצר, צריך לתגבר את כוח האדם, לבקש אישורי עבודות לילה. זה מכניס את הפרויקט ללחץ, עם כמות עובדים שהניהול שלהם הופך להיות יותר בעייתי, והתפוקות לפרויקט בממוצע הופכות להיות יותר נמוכות - אבל עשינו כל שלאל ידינו כדי לעמוד בלוחות הזמנים, והצלחנו. חברה לבניין צריכה אנשים עם המון ניסיון והמון יבלות בידיים כדי להתגבר על המשברים".

סלנט מוסיף ואומר: "היתרון שלנו הוא שמנו הטוב: גם כשהיה מחסור חמור בפועלים בתחילת המלחמה, הפועלים שכן היו כאן הגיעו אלינו - כי לקבלן משנה חשובים שני דברים: שישלמו לו, ושישלמו לו בזמן. אם אתה עושה את זה, הוא נאמן לך, וכך היה. לכן גם הצלחנו לסגור את הפערים, והפיגורים בלוחות הזמנים הם בכמה פרויקטים ספורים, ולחודשים בודדים".

המגזר הציבורי
"מכרזי מדינה? אתה עסוק בקרבות"

לאורך ארבעת העשורים שלה בענף, עומר הנדסה מתבססת בעיקר על פרויקטים במגזר הפרטי. כך, לאחרונה נבחרה לבצע את פרויקט Gate ברובע הכניסה לעיר ירושלים, בהיקף של כ־480 מיליון שקל, ובפרויקט מגורים בעכו בהיקף של כ־1.2 מיליארד שקל. בחברה מדגישים כי הם עוברים רק ב"מגה פרויקטים" ולא בפרויקטים קטנים: "אם יבואו ויציעו פרויקט ב־50-60 מיליון שקל, לא ניקח", מצהיר סלנט. "הוא קטן מדי בשבילנו".

לא במקרה אנחנו מדגישים כאן את העבודה עם המגזר הפרטי: עומר הנדסה, כמו לא מעט חברות ביצוע שמהן שמענו הצהרות דומות בעיקר בעת האחרונה, מעדיפה להימנע עד כמה שניתן ממכרזים במגזר הציבורי.

 פרויקט שערי עכו. היקף של 1.2 מיליארד שקל / הדמיה: ליאונביץ דמיטרי

"במכרזים הציבוריים, אם זה לרשויות המקומיות ואם זה למדינה, לרוב המרכיב שקובע אם זכית במרכז הוא המחיר", אומר סלנט. "חברות שרוצות לזכות נכנסות במחיר זול מאוד, ושואפות להשיג את פרנסתן דרך שינויים ותוספות, מה שאומר בפועל מלחמה עם המזמין לאורך כל הדרך. אנחנו לא שם. אנחנו בשוק הפרטי, עם מזמינים מאוד אינטליגנטיים ונבונים, שיודעים שאם הפרויקט שלהם יסתיים בזמן, באיכות המתאימה, בתקציב וברמת הבטיחות הנכונה, זה עדיף להם. לא חסרים מזמינים כאלו, שאין להם עניין להילחם עם הקבלן לאורך כל הדרך.

"עשינו בעבר פה ושם פרויקטים למדינה, למשל פרויקט לשירות בתי הסוהר, אבל במקרה הזה מדובר היה בפרויקט שדרש גם תכנון, גם רישוי וגם ביצוע, ושם ניתן היה לבטא את כל היכולות ההנדסיות שלנו ולא רק את המחיר. הלכנו על זה וזכינו, הפרויקט הסתיים בזמן וכולם היו מרוצים. הדרך שלנו לשפר את הרווחיות היא לא ריב עם המזמין, אלא לייעל את התכנון והביצוע. אם נריב עם המזמין, הוא לא יזמין מאיתנו את העבודה הבאה. המזמין הוא מבחינתנו שותף לדרך כדי להגיע לתוצאה הרצויה לו ולנו".

אז זה פשוט לא משתלם?
"כשנגענו במכרזים פומביים, מעט, לא ראינו ברכה בעמלנו", מוסיף חדד. "גם עובדים קשה וגם לא מרוויחים מספיק. יש קבלנים שמתמחים באירוע הזה, ולא מתרגשים מהמחיר הנמוך בהתחלה, יודעים איך להשיג את הרווחיות הנכונה להם בסופו של דבר - אבל בעינינו זה גם לקחת סיכון וגם לא ליהנות מהדרך. אתה לא עסוק בהנדסה בכלל, אלא כל היום בקרבות".

ההנפקה
"עובדים מאוד חזק על הייזום וההרחבה שלו"

בדצמבר 2025 השלימה עומר הנדסה הנפקה ראשונה לציבור והיום, קצת יותר מחצי שנה לאחר ההנפקה, שווי השוק של החברה הוא יותר משני מיליארד שקל, והתשואה מההנפקה היא כ־68%. מאז הקמתה היא ביצעה מאות פרויקטים בכל רחבי הארץ, והיום היא עוסקת בשלושה תחומים עיקריים: ביצוע, יזמות - למגורים ולהתחדשות עירונית - ונדל"ן מניב. לחברה גם חברה־בת, גילמור, שמבצעת פרויקטים קטנים ומתמחה בעבודות גמר.

לפי הדוח המסכם ל־2025, הכנסות החברה נכון להיום מגיעות בעיקר מתחום קבלנות הביצוע - כ־583 מיליון שקל לעומת כ־73 מיליון שקל הכנסות מתחום יזמות הנדל"ן למגורים ועוד כ־8 מיליון שקל מתחום הנדל"ן המניב. אחת המטרות בהנפקת החברה היא לאפשר לה לחזק ולהרחיב את הפעילות בתחום הייזום בבנייה למגורים, כולל התחדשות עירונית.

"התחלנו לעסוק בייזום עוד הרבה לפני ההנפקה, אבל בהיקפים יחסית קטנים", אומר גדעון כחלון, סמנכ"ל הכספים בעומר הנדסה ומי שאחראי, לצד ישראל רוזנבלט, על פעילות הייזום בחברה. "בשנים האחרונות בנינו פורטפוליו מאוד משמעותי, אבל כידוע ייזום זה משהו שלוקח שנים, ובמיוחד התחדשות עירונית.

"היום יש לנו כ־13-14 פרויקטים בהתחדשות עירונית, וגם פרויקטי יזמות, וברגע שהגענו לשלב שהפרויקטים כבר דורשים הון עצמי והשקעות של כספים יחסית גדולים, זה היה אחד השיקולים ביציאה להנפקה: לגייס כספים כדי שנגיע לשלבים של השקעת הכספים לא בלחץ, כשאנחנו יודעים שיש לנו קופת מזומנים שיכולה לשרת את הפרויקטים היזמיים, כדי שנהיה חזקים יותר מול הבנקים במשאים ומתנים, וכדי לאפשר לנו לפתוח צוהר לפעילות מול השוק המוסדי".

השאיפה היא להגיע למצב שהייזום אפילו עולה על הביצוע?
"זה נכון שאנחנו רואים כיום בעיקר פעילות ביצוע במספרים", אומר כחלון, "אבל כן רואים בחזון קדימה התפתחות של הפעילות היזמית שלנו, שתקבל ביטוי גם בתוך הדוחות שלנו, בתוצאות שלנו, ותביא פירות משמעותיים - לא בעוד חצי שנה, אבל בעוד חמש, שש או שבע שנים קדימה. תהיה הרבה פעילות יזמית שתתווסף לפעילות הביצוע ותרחיב את היקפי הפעילות. פעילות הביצוע כמובן תמשיך להיות משמעותית, זה כוח חזק ומשמעותי מאוד בחברה והוא ימשיך להיות נתח מאוד משמעותי. לגבי היחס בין היקפי הייזום והביצוע - ימים יגידו. אנחנו עובדים מאוד חזק על היזמות וההרחבה שלה".

עניין המעבר הבין־דורי היווה שיקול?
"אין ספק שכניסה לבורסה מאפשרת מעבר בין־דורי נוח יותר מאשר בחברה פרטית, אבל מאז ומעולם לא היינו חברה משפחתית", אומר סלנט. "תמיד האמנו שחברה משפחתית, אם לא מתפרקת בדור השני - אז בדור השלישי זה בוודאי קורה. לכן הילדים שלי והילדים של ישראל מעולם לא עבדו בחברה. יש לנו חריג לאחרונה, הבן של ברוך, מהנדס בניין וביצוע מתחיל בחברה, אבל החברה לא הייתה משפחתית ולא הייתה שום כוונה כזו. זו חברה יציבה ו־ותיקה, אנשים עובדים פה עשרות שנים, נאמנים לחברה, שמחים בחברה, קמים מאושרים לעבודה, וזו הייתה התפיסה שלנו מאז ומעולם".

לאחרונה פרסמנו בגלובס כתבה על "גל" חברות הייזום שנכנסות לעולם הביצוע - וגם על כך יש לאנשי עומר הנדסה מה לומר, כאנשי ביצוע ותיקים. "ביצוע זה לא דבר פשוט, זה מקצוע וצריך לדעת אותו", אומר סלנט. "כל מי שנקט את הצעד הזה, שיהיה לו בהצלחה. מה שבטוח הוא שהיום בעלי דירות בהתחדשות עירונית רואים בזה עניין חשוב מאוד: כשהיזם הוא גם הקבלן, כלומר אותו גורם שפגש אותם בכנס הדיירים הראשון הוא גם זה שימסור להם את המפתח לדירה - זה אחד הדברים החשובים היום בהתחדשות עירונית, ואחת מנקודות החוזק של החברה".

"מאחר שהביצוע גם היום מהווה את הנתח הגדול ביותר בהוצאות של פרויקט, כולם חושבים ששם הם יכולים לייעל את העסק ולתת מוצר יותר טוב", מוסיף חדד. "לנו יש שיטה שאליה אנחנו נצמדים והיא שיצרה את המוניטין של עומר. צמחנו מהתכנון ואנחנו מכירים היטב את הביצוע, והחיבור של שני האלמנטים האלה מאפשר לנו להביא פרויקטים להיתכנות כלכלית קצת שונה מחלק גדול מהקבלנים הקלאסיים".

איפה החברה תהיה בעוד עשור מהיום?
"תחום הביצוע ימשיך לתפקד ולהיות משמעותי כמו היום", אומר סלנט. "תחום היזמות יגדל, וזה יספק את הקפיצה קדימה לחברה".

בטיחות
"אנחנו עוקבים אחרי הדברים באמצעים טכנולוגיים"

נושא חשוב נוסף, בליבת עולם הביצוע, הוא בטיחות העבודה באתרי הבנייה. אף על פי שהמאבק בנושא מקבל תהודה הולכת וגוברת, הנתונים בשטח עדיין גבוהים. כך למשל, ב־2025 נהרגו 47 פועלים באתרי בנייה, ב־2024 נהרגו 37 פועלים וב־2023 נהרגו 44 - זאת אף שבתקופות שונות בכל אחת מהשנים הללו ענף הבנייה כלל לא עבד בשל המצב הביטחוני.

"אנחנו שמים דגש מאוד גדול בנושא הבטיחות בחברה", אומר סלנט. "אחד הדברים שאנחנו עושים ולא קורים בשום חברה אחרת הוא בוחן בטיחות שאנחנו עורכים לכל עובדי החברה, פעמיים בשנה, לפני ראש השנה ולפני פסח.

"זה בוחן שפתוח לכולם, והעונים נכונה זוכים בפרסים כספיים, של אלפי שקלים. זה כבר הפך למסורת ועושה 'באזז' גדול, כולם לומדים את תקנות הבטיחות ועוברים על החומר לקראת המבחן. זאת הגישה שלנו. אנחנו מאוד מקפידים על העניין הזה, ובעינינו זה הדבר הכי חשוב מכל מה שדיברנו עליו: שכל מי שמגיע בבוקר לאתר הבנייה, יחזור בסוף היום בריא לביתו.

"אנחנו עובדים בענף בעייתי, מסוכן. זה לא כמו לשבת במשרד בבנק. הסיכונים הם רבים, זאת מלחמה יום־יומית, לאורך כל הדרך. אבל עם כל מה שקורה מסביב, הבטיחות רק הולכת ומשתפרת. אם פעם היינו צריכים להתעקש עם העובדים על נעלי בטיחות ועל כובעי מגן, היום זה כבר לא שם. אנחנו עוקבים אחרי הדברים באמצעים טכנולוגיים, יש ממוני בטיחות ורכזי בטיחות, וכל מקרה בטיחות מדווח ישירות לשלושתנו, ראשי החברה. הנושא מטופל באופן שוטף והדוק, ואנחנו מקפידים בקלה כחמורה".

"הפרויקטים, בארץ בכלל ואצלנו בפרט, הפכו למורכבים יותר עם סכנות הרבה יותר מהותיות ממה שהיה לפני 20 ו־30 שנה", מוסיף חדד. "עובדים בגובה, בונים מונומנטים אדריכליים, אי־אפשר למנוע את כל המקרים ב־100%, אבל צריך לבוא ולנסות למנוע ב־100%, כי כל פציעה וכל אובדן של חיי אדם, חלילה, זה עולם ומלואו. צריך לגרום למסר הזה לחלחל, וכל אחד במערכת שלנו צריך להבין שבטיחות קודמת לכול".

לכניסת העובדים הזרים יש השפעה על העניין?
"כן. ברגע שעברנו לכוח אדם זר הנושא השתפר לאין ערוך, כי הם יותר ממושמעים. עם העובדים הזרים הנושא יותר קל לשליטה", מסכם סלנט.