גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

אפילו רותי ברודו בחרה בראשל"צ: כך שוחקת תל אביב את מנוע הצמיחה שלה

יותר ויותר ישראלים מעדיפים בשנים האחרונות לבלות ולקנות ליד הבית במקום לנסוע לתל אביב - גם כי ההיצע כבר לא מספיק ייחודי ומעניין, וגם בגלל הכאוס התחבורתי ● אם העירייה לא תתעורר, לא רחוק היום שהעיר "בלי הפסקה" תצא להפסקה ארוכה

עבודות הרכבת הקלה / צילום: דרור מרמור
עבודות הרכבת הקלה / צילום: דרור מרמור

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ומהן המגמות שצפויות להיכחד? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? המדור ינתח את המצב בענף, ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il

תל אביב תמיד אהבה לחשוב על עצמה כעל מרכז העולם, או לפחות כעל המטרופולין שמכתיב את הקצב הכלכלי של ישראל. אלא שבשוק המסחר, הנתונים בשטח מספרים סיפור שונה לחלוטין: מנוע הצמיחה המסחרי של העיר נשחק.

הישראלים נוהרים לחו"ל, והסנטימנט בענף המלונאות בארץ נותר שלילי
קוקה-קולה בסך-הכול שינתה גופן, אז למה הצרכנים מרגישים מאוימים?

הלקוחות כבר אינם נכנסים לתל אביב כדי לקנות, ה"שכנים" מעדיפים להישאר ולקנות ליד הבית, והכאוס התחבורתי מכריע את מה שנשאר. אם פרנסי העיר לא יתעוררו עכשיו, תל אביב תהפוך מ"עיר ללא הפסקה" ל"עיר בהפסקה" בכל הנוגע למסחר.

שטחי מסחר ריקים

כדי להבין את גודל השינוי, צריך לחזור אחורה. לפני כעשור, תמונת השוק הייתה ברורה: תל אביב הייתה ה"מגנט" המסחרי הבלתי מעורער של ישראל. כוח הקנייה החודשי של משקי הבית בעיר עמד על כ-943 מיליון שקל, ועוד כ-28 מיליון שקל חוללו עובדים בעיר בתחום ההסעדה.

אבל הסיפור האמיתי לא היה התושבים, אלא כוח הקנייה שהגיע מבחוץ: מדי חודש נכנסו לשטחי המסחר בתל אביב כ-500 מיליון שקל. משקי הבית בערים השכנות הזרימו כ-300 מיליון שקל, עובדים ומבקריהם הוסיפו כ-55 מיליון שקל, תיירים תרמו כ-40 מיליון שקל, ומבקרים ומטיילים מכל הארץ הוסיפו עוד כ-110 מיליון שקל. מנגד, דלפו מתל אביב כ-390 מיליון שקל בחודש, בעיקר לרשתות המזון מחוץ לעיר.

באותם ימים פעלו כ-748 אלף מ"ר של שטחי מסחר קמעונאי ברוטו, שחוללו פדיון חודשי של כ-1.1 מיליארד שקל. ברחובות המרכזיים ובקניונים המובילים נרשמו רמות תפקוד גבוהות, ודמי השכירות החודשיים חצו את רף ה-250 שקל למ"ר. תל אביב לא הייתה רק מקום מגורים ומרכז תעסוקתי ותרבותי, היא תפקדה כ"חנות הכלבו" של המדינה ו"חדר האוכל" הלאומי.

מ-2017 ועד 2024 נבנו בתל אביב עוד כ-320 אלף מ"ר של שטחי מסחר. האופי של הבנייה הזו היה שונה: כמעט ללא מרכזי מסחר חדשים, אלא בעיקר חזיתות מסחר מלוות רחוב בפרויקטים של התחדשות עירונית ומעורבות שימושים. כיום פועלים בעיר כמיליון מ"ר של שטחי מסחר, ביחס של כ-4.5 מ"ר למשק בית. זהו יחס גבוה מהממוצע הארצי (3-3.25 מ"ר), והתוצאה היא היצע גדול יחסית של שטחי מסחר ריקים.

השכנים לא באים

התל אביבים צורכים את הרוב בעירם ומעט אצל שכנותיה של העיר, בעיקר במקומות כמו ביג גלילות, קניון איילון ושטחי המסחר בלח"י בבני ברק. השכנים מחוללים ביקוש לחלק מתתי-השווקים בתל אביב, אך בשיעורים הולכים ופוחתים.

בכל הנוגע לענף המזון קיים בת"א מחסור בשטחי סופרמרקט ובעיקר בחנויות "מחיר". אך אם בעבר 50% מכוח הקנייה של התל אביבים בתחום זה דלף מחוץ לעיר, כיום מדובר בכ-20% בלבד. הרוב נאלצים לקנות קרוב לבית (לא כולל וולט). השכנים רוכשים בתל אביב רק במעדניות ובשווקים המיוחדים, שבהם היצע חנויות המזון קטן יחסית.

אמרנו קודם שתל אביב שימשה כ"חדר האוכל" של ישראל, כאשר כ-60% מהפדיונות הגיעו מלקוחות שאינם תל אביבים. כיום שיעור הכניסה צנח לכ-30% לכל היותר, כאשר התנועה היא בעיקר לנחלת בנימין, פלורנטין, המסילה והשווקים הכרמל ולוינסקי.

ומה בתחום האופנה? בעבר, כ-60% מכוח הקנייה בתל אביב הגיע מבחוץ, ואילו כיום שיעור זה הצטמק לכ-30% בלבד. לקוחות נכנסים לתל אביב בעיקר לקניון רמת אביב, ומעט לחנויות "מיוחדות" במרכז העיר.

במוצרים שאינם מזון, כוח הקנייה החודשי דולף בעיקר למוצרים ייחודיים לבית ולאונליין. הוא נכנס לתל אביב בשיעורים הולכים וקטנים - מ-40% תרומה לפדיון לפני עשור לכ-20% עתה - בעיקר ליריד המזרח, ולרחוב הרצל שדועך.

מה שחולל ומחולל את השינוי הזה הוא שילוב של כמה תהליכים מקבילים. ראשית, בערים השכנות יש כבר הכול, ולתושביהן אין סיבה לסבול בפקקים בעיר. כל רשתות האופנה הבינלאומיות, מותגי הבית, המעדניות ומותגי הקולינריה המובילים נפתחו בקניון ו/או במרכז המסחרי ליד הבית.

המותגים שהיו מזוהים בעבר בלעדית עם תל אביב משוכפלים בערים הסובבות אותה, ואפילו רותי ברודו בחרה לפתוח מחדש את מותג ה"קופי בר" המיתולוגי דווקא בראשון לציון, ביחד עם מותגים נוספים שלה.

הכאוס התחבורתי והיעדר מקומות חנייה הם פקטור משמעותי: תל אביב הפכה לעיר שקשה עד בלתי אפשרי להגיע אליה ולנוע בתוכה. פקקי ענק בכניסות, עבודות תשתית וחפירות אינסופיות, ומדיניות עירונית מוצהרת של צמצום היצע חניות לאורחים. מי שכבר מוצא מקום חנייה נדרש לשלם 100 שקל ויותר רק על זכות החנייה לביקור קצר. במאזן של עלות מול תועלת, רבים מוותרים. גם היעדר תיירות החוץ הוריד נתח מהותי מהפדיונות.

המגנט התל אביבי שורד רק במיקומים בודדים - קניון רמת אביב נותר קניון היוקרה היחיד בישראל, שבו כשני שלישים מכוח הקנייה עדיין מגיעים מחוץ לתל אביב. הסנטר, שתמיד מותג כמרכז אחר ומיוחד, נהנה פחות מכניסת כוח קנייה מחוץ לעיר והפך להיות יותר "תל אביבי".

ברחובות - רק שינקין, שבזי וחלקים מדיזנגוף מהווים מגנט מיוחד. מרבית רחובות המסחר בתל אביב רחוקים שנות אור מהסטנדרט של בירות אירופה. במילנו, וינה או מינכן נרשמים דמי שכירות חודשיים של 500 אירו למ"ר, ובפריז ובלונדון אף מעל 1,000 אירו - פי 10 ויותר מאשר בתל אביב.

כמו לנהל קניון

תל אביב אינה יכולה להמשיך להסתמך על חוק הכבידה של העבר. המציאות הוכיחה שקיימות חלופות מצוינות מחוץ לעיר. אם העירייה לא תתעורר, היא תמצא את עצמה עם רחובות מסחר גוססים ושטחים ריקים בלב פרויקטים מעורבי שימושים.

כדי להתמודד עם המצב נדרשות תוכניות אסטרטגיות-כלכליות מקיפות ומבוקרות. בפרט, יש צורך בתכנון אסטרטגי למערכת המסחר העירוני, שחייב לחדול מלהיות "תוצר לוואי" של פרויקטים נדל"ניים ו/או קומות קרקע שנכפו על יזמים.

יש לנהל את פריסת שטחי המסחר בראייה עירונית רחבה, ולהקים חברות ניהול לרחובות המסחר (BID). בדיוק כפי שקניון מנוהל על ידי חברת ניהול שמקפידה על תמהיל, ניקיון, ביטחון, נראות ושיווק, כך חייבים לנהל את רחובות המסחר והמוקדים המרכזיים בעיר - למשל, התחנה, השווקים, והנמלים של יפו ותל אביב.

אם העירייה רוצה להביא כוח קנייה מבחוץ, היא חייבת לייצר פתרונות חנייה והסעה ייעודיים למבקרים, ולרכך את הכאוס התחבורתי. מבקר שיידרש לשלם 100 שקל על חנייה עבור 2-3 שעות של קניית אופנה או ארוחה במסעדה, פשוט לא יחזור.

צריך גם ליצור בידול חווייתי, מיתוגי ומוצרי - מכיוון שהרשתות המובילות נמצאות בכל מקום, על תל אביב לעודד ולתמרץ מסחר עצמאי, מעצבים מקומיים וקולינריה ייחודית, שאינם ניתנים לשכפול בביג החדש בפתח תקווה, בנס ציונה או באשדוד.

בשורה התחתונה, תל אביב חייבת להבין ש"להזדנגף" זה כבר לא צורך, זו בחירה. אם החוויה לא תהיה נגישה, מנוהלת וייחודית, הלקוחות ימשיכו להצביע ברגליים, והכסף יעבור לשכנים.

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: איל יצהר

רפורמת מע"מ בזמן אמת עוד לא הבשילה לחקיקה אבל כבר מעוררת סערה במשק

הרפורמה שמקדמת המסים נועדה להילחם בחשבוניות הפיקטיביות באמצעות גביית המע"מ בזמן אמת, במקום הדיווח התקופתי שנהוג היום ● בלשכת רואי החשבון מזהירים מפגיעה בתזרים של עסקים קטנים וגלגול העלויות על הצרכנים ● במקביל עולה השאלה כיצד יבוצע קיזוז מע"מ התשומות והאם גם החזרי המע"מ יינתנו באופן מיידי

שי באב''ד, מנכ''ל קבוצת שטראוס / צילום: אבי רוקח

שטראוס: הרווח יותר מהוכפל בזכות ירידת מחירי הקפה הירוק והתייעלות

חברת המזון סיכמה את הרבעון השני עם הכנסות של 2.9 מיליארד שקל, שחיקה של 6.7% ביחס לרבעון המקביל אשתקד - זאת על רקע ירידה במכירות הקפה ובארץ ובחו"ל והשפעות שערי המטבע ● מנגד, פעילות המים המשיכה לצמוח ● מניית שטראוס השלימה עלייה של 30% בתוך שנה

פינוי-בינוי / אילוסטרציה: רפי דלויה

"לא יכול להחליף הכרעה משפטית": שינוי מודל התמורות בפינוי בינוי מסעיר את השוק

בעקבות פסק דין שניתן לאחרונה ויצר אי-ודאות בענף, משרד המשפטים והרשות להתחדשות עירונית פרסמו מתווה שיאפשר ליזמי נדל"ן להציע לדיירים תמורות שונות בפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38 ● מה חושבים מומחי הנדל"ן על המתווה המוצע?

השפה העיצובית החדשה של קוקה קולה / צילום: צילום מסך מיוטיוב

קוקה-קולה בסך-הכול שינתה גופן, אז למה הצרכנים מרגישים מאוימים?

ענקית המשקאות הקלים קוקה-קולה החליטה לאחרונה לרענן את העיצוב עם פונט שמזכיר את מרלבורו, יצרה חיכוך מיותר וחטפה אש מהצרכנים ● שיעור להנהלות בהבנת הצד הרגשי של הלקוח ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה חיובית בוול סטריט בעקבות נתוני האינפלציה המתונים; הנאסד"ק קופץ

וול סטריט במגמה מעורבת בהובלת מניות הקשורות לבינה מלאכותית שמזנקות ● קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד ל-3.4% ביולי - בהתאם לצפי ● זינוק בסופרמיקרו: תחזית חזקה במיוחד ל-Q1 פיצתה על פספוס קל בהכנסות; קורווייב מזנקת בעקבות הדוחות ● אירופה ננעלה במגמה שלילית ● ומה אומרים בתי ההשקעות השונים על העלאת ריבית הפד בספטמבר הקרוב?

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס התרסקה ב-25% ביומיים - בית ההשקעות שמזהה הזדמנות

המשקיעים נבהלו מהצניחה החדה בתזרים המזומנים ומהורדת תחזית שיעור ההמרה ● אך בוויליאם בלייר טוענים כי מדובר בהשקעות שנועדו לתמוך בצמיחה העתידית ומאשררים את המלצת "תשואת יתר" למניה

מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און / צילום: Reuters, KCNA

תקדים בינלאומי: בורסת הקריפטו שתובעת מצפון קוריאה 1.5 מיליארד דולר

בורסת ביביט תובעת בבית משפט פדרלי בוושינגטון את צפון קוריאה, בטענה כי קבוצת ההאקרים לזרוס פועלת בחסות המשטר וגנבה ממנה חצי מיליון מטבעות את'ריום בשווי של 1.5 מיליארד דולר ● בית המשפט הורה על הקפאת הנכסים, אבל רוב הכסף כבר הולבן ונעלם ברשת

חן גולן מנכ''ל נקסט ויזן, בצלאל (בוצי) מכליס, מנכ''ל אלביט / צילום: רמי זרנגר, שלומי יוסף

איך אפשר להתאכזב מדוח מצוין? השיעור שקיבלו השבוע שתי חברות ביטחוניות

שתי המניות הביטחוניות הגדולות בבורסה בת"א הציגו תוצאות כספיות טובות אבל צללו בבורסה ביום הדיווח ● הסיבה: כשהתמחור יקר פי 2 מהממוצע בענף, תוצאות טובות זה לא מספיק ● "נבנה רף ציפיות גבוה סביב מניות הביטחון"

משקאות קלים בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

המס על משקאות מתוקים בוטל, אך המחיר לצרכן נותר גבוה

מחקר של רשות המסים על השפעת מס הקנייה על משקאות מתוקים, שהוטל בינואר 2022 ובוטל במרץ 2023, מעלה כי למרות ביטולו - המס עדיין משפיע: המחיר נותר גבוה, והצריכה נותרה נמוכה ● מלוא סכום המס גולל לצרכנים, והטלת המס אף נוצלה לצורך העלאת מחירים, ולאחר שהמס בוטל, המחיר לא שב לשיעורו לפני הטלת המס

הקלטה / צילום: Shutterstock

הצד הפחות מוכר של חוק ההקלטות: חשיפה לקנסות ענק על הפרת הפרטיות

חוק חדש יחייב עסקים מסוימים להקליט שיחות מכירה ולשמור אותן עד שנתיים, במטרה להילחם בהונאות ובניצול צרכנים ● אולם המתנגדים למהלך מזהירים מפני נטל כלכלי כבד שיגולגל לצרכן, חשיפת עסקים לקנסות של הרשות להגנת הפרטיות וגל תביעות אזרחיות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות: הורמוז שוב במוקד, הנפט טיפס, ומניות הטכנולוגיה נחלשו

נאסד"ק ירד ב-0.7% ● איראן חזרה והבהירה כי בכוונתה להשאיר את מצר הורמוז סגור עד שדרישותיה ייענו ● אינטל נחלשה לאחר שהגדילה את היקף גיוס ההון במניות ● ישראליות: אלביט, נאייקס ואי טורו ירדו בחדות

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

סלקום: הרבעון הרווחי ביותר ב-11 שנה, גם בזכות צמצום החוב

חברת הסלולר רשמה ברבעון השני זינוק של 44% ברווח הנקי ל־92 מיליון שקל ועלייה של 26% ברווח התפעולי ● עיקר השיפור נבע מגידול חד במכירות ציוד קצה ומהמשך צמצום החוב, בעוד הכנסות השירותים המשיכו להישחק

ואדוז, ליכטנשטיין / צילום: Shutterstock

לעשירי אירופה יש ממה לחשוש: פריצת ענק למאגר הנתונים הסודי

המאגר הסודי של רשם החברות והעמותות בליכטנשטיין נפרץ על ידי האקרים ● נגנבו כ־31 אלף רשומות הקושרות בין אנשים לפעילות עסקית ● הדליפה מעוררת חשש לחשיפת משפחות עשירות באירופה וברוסיה ● זהות הפורצים אינה ידועה

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

עשור ל"חיסכון לכל ילד": בית ההשקעות עם הכי הרבה חוסכים, והבנק שאיבד 53 אלף לקוחות בשנה

מאז השקת התוכנית לפי כמעט עשור, חשבונות הילדים הניבו 3.85 מיליארד שקל בשוק ההון, כך לפי נתוני הביטוח הלאומי ● שנת 2025 התאפיינה בנהירה של חוסכים מהבנקים לקופות הגמל, שהביאה לסגירה של כמעט 100 אלף חשבונות בבנקים • אלטשולר שחם שולט בפסגה עם 957 אלף לקוחות ● בנק הפועלים איבד הכי הרבה חוסכים השנה, ואיזה בית השקעות זכה להכי הרבה מצטרפים חדשים?

חוסם ימי של קצא''א שנפרס בעת פריקת מיכליות נפט / צילום: קצא''א

חמינאי כבר חוסל אבל החיסיון על קצא"א הוארך שוב, במחשכים

ועדת החוץ והביטחון האריכה את החיסיון על קצא"א על רקע בוררות מול איראן עד סוף השנה, מבלי לזמן לדיון את רשות החברות שמקדמת את הפרטתה ● ללא שקיפות כספית מהלך ההפרטה תקוע ● גורמים בממשלה ומחוצה לה מאשימים כי החיסיון מנוצל כדי להפוך את החברה ל"חצר אחורית" ללא פיקוח

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

לא רק טילים: נקודת התורפה של חיזבאללה שישראל זיהתה

כותרות העיתונים בעולם: המלחמה בחיזבאללה נכנסת עמוק לזירה הכלכלית, כשישראל מנסה לפגוע במקורות הכסף האחרונים שמאפשרים לארגון לפעול, ארה"ב מגלה שגם עליונות צבאית מוחלטת אינה מבטיחה הכרעה, וההכרה של קולומביה בריבונות ישראל בגולן מעלה את השאלה האם זו תחילתה של מגמה ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

בתי מלון באילת / צילום: Shutterstock

הישראלים נוהרים לחו"ל, והסנטימנט בענף המלונאות בארץ נותר שלילי

לפי פרסום של הלמ"ס, 1.3 מיליון ישראלים יצאו מהארץ בחודש יולי האחרון - הנתון החזק ביותר מתחילת המלחמה ● בתוך כך, סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מציג תמונה מורכבת ביחס לבתי המלון בישראל: מאזן הנטו של מספר לינות הישראלים חיובי - אך מאזן לינות התיירים נותר שלילי

סניף דגל של פוטו הולדינגס בהונג־קונג. בעיגול: המייסד, ליף לי / צילום: רויטרס, SCMP, איור: גיל ג'יבלי

המיליארדר שהפך לצ'רלס שוואב של סין, ואז בייג'ינג החליטה לפעול נגדו

חברת הברוקראז' של ליף לי הפכה לאחת המטרות המרכזיות בקמפיין של הממשלה לשלוט בזרימת הכספים מסין לחו"ל

פקק על כביש 4 / צילום: גיא ליברמן

בעקבות הפגנות חרדים: כביש 4 נחסם לתנועה לשני הכיוונים

שיבושי תנועה צפויים החלו מהשעה 16:00 בשל מחאה של הפלג הירושלמי על מעצר של בחור ישיבה עריק ● העומסים מתרכזים בכביש 4 מאלוף שדה עד לאם המושבות, בשני הכיוונים

ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני / צילום: ap

מאוטובוסים חינם ועד "מס עשירים": האג'נדה של ממדאני מתרסקת

ראש העיר ניו יורק, שקבע ש"לא צריך מיליארדרים בעולם", ספג מפלה כשהמס שתכנן להטיל על בעלי דירה שנייה הוקפא ● ממדאני לא הצליח להעביר רפורמות נוספות, בהן דיור בר־השגה והקמת סופרמרקטים בבעלות עירונית ● כך נראית כהונת ראש העיר מעורר המחלוקת