בחודש יוני האחרון עלה דייוויד הולץ, מייסד ומנכ"ל מידג'רני, על במה בסן פרנסיסקו והציג מכשיר שקשה היה לקשר אותו לחברה, המזוהה יותר מכל עם תמונות מרהיבות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. במקום מודל חדש ליצירת תמונות או סרטונים, הולץ חשף בריכת מים, טבעת של חיישנים ופלטפורמה שעליה אמור הנבדק לעמוד. כך הציגה החברה את Midjourney Scanner, מערכת שאמורה לסרוק את הגוף כולו באמצעות גלי אולטרסאונד.
● עם פעילות בהודו ובברזיל: החברה שרוצה לגייס עוד 500 מיליון דולר
● Team8 גייסה 365 מיליון דולר לקרן הון סיכון חדשה
לפי החזון של מידג'רני, הנבדק ייכנס לבריכה רדודה ויעמוד על משטח היורד בהדרגה אל המים. בדרכו מטה יעבור גופו דרך טבעת חיישנים, שישדרו גלי קול מזוויות רבות ויקלטו את האופן שבו הם משתנים לאחר שעברו דרך העור, השומן, השרירים, העצמות והאיברים. המידע יעובד למפה תלת-ממדית מפורטת של הגוף, בתהליך שהחברה שואפת לקצרו לכדי 60 שניות.
זוהי עדיין אינה השקה מסחרית. מידג'רני חשפה אב-טיפוס ותוכנית פיתוח, ולא מכשיר רפואי שהציבור יכול להזמין בו בדיקה. הסורק גם טרם קיבל אישור ממינהל המזון והתרופות האמריקאי לשימוש אבחוני. בשלב הראשון מתכננת החברה להציע מפות של הרכב הגוף, ורק בהמשך לבקש אישורים ליכולות רפואיות נוספות. טענת החברה, שלפיה איכות ההדמיה עשויה להתקרב לזו של MRI, עדיין צריכה לעמוד בניסויים ובבחינה רגולטורית עצמאית.
המהלך הרפואי נראה תחילה כסטייה חדה מהמסלול של מידג'רני, אך הוא מתחבר לאופן שבו הולץ תיאר את החברה מראשיתה. מידג'רני נוסדה ב-2021 לא רק כחברה לפיתוח מחולל תמונות, אלא כמעבדת מחקר עצמאית, שנועדה לעסוק בפרויקטים שונים סביב דמיון, יצירה ואינטראקציה בין בני אדם למחשבים.
התחילה בתוך חדר צ'אט
להולץ היה ניסיון בחומרה עוד לפני שיצר את אחת ממערכות הבינה המלאכותית הפופולריות בעולם. הוא למד פיזיקה ומתמטיקה, עסק בדוקטורט שלו במכניקת זורמים ועבד בנאס"א ובמכון מקס פלאנק - מכון למדעים רב-תחומיים. לאחר שעזב את המסלול האקדמי עבר לסן פרנסיסקו והקים את חברת Leap Motion, שפיתחה טכנולוגיה למעקב אחר תנועות הידיים ולשליטה במחשב על ידי מחוות. החברה גייסה עשרות מיליוני דולרים ממשקיעים, אך המוצר שלה לא הפך לממשק מחשוב המוני כפי שקיוו מייסדיה.
לאחר כעשור ב-Leap Motion חיפש הולץ, לדבריו, מסגרת שונה מחברה המגובה בקרנות הון סיכון. את מידג'רני הוא הקים ללא משקיעים חיצוניים ועם צוות קטן במיוחד. בריאיון שנתן ב-2022 תיאר אותה כבית שבו יוכל לעבוד במשך שנים על פרויקטים מעניינים, בלי הלחץ למכור את החברה או להנפיק אותה.
ביולי 2022 פתחה מידג'רני את מחולל התמונות שלה לציבור באמצעות דיסקורד, פלטפורמה לניהול קהילות ושיחות מקוונות. במקום להיכנס לאתר או לאפליקציה נפרדת, המשתמשים כתבו בחדר הצ'אט תיאור מילולי של התמונה שרצו ליצור, המכונה פרומפט, והמערכת הפיקה אותה בזמן קצר.
עד מהרה התמלאו הרשתות בתמונות שנוצרו במערכת. היא שימשה מעצבים, אנשי פרסום, אומנים ומשתמשים פרטיים, אך גם עוררה חשש בקרב יוצרים שראו בה איום על עבודתם.
מידג'רני בנתה מודל עסקי פשוט המבוסס על דמי מנוי. כבר באוגוסט 2022 אמר הולץ כי החברה רווחית. שרתי הדיסקורד שלה צמחו בהמשך ליותר מ-21 מיליון חברים, אף שלא כולם היו לקוחות משלמים.
החברה אינה מפרסמת דוחות, והנתונים מבוססים על הערכות ועל פרטים שנכללו בהליכים משפטיים. לפי נתונים שצוטטו בתביעה שהגישו נגדה אולפני הוליבוד, הכנסותיה עברו את רף 200 מיליון הדולר ב-2023 והגיעו לכ-300 מיליון דולר ב-2024. הערכות אחרות הציבו את קצב ההכנסות השנתי שלה ב-2025 גבוה אף יותר. בכל מקרה, מדובר בתוצאה חריגה לחברה פרטית שפעלה זמן רב עם עשרות עובדים בלבד, ולא גייסה שום הון חיצוני.
שיתוף עם Butterfly
בעוד שחברות בינה מלאכותית רבות נדרשות להצדיק בפני משקיעים כל כניסה לשוק חדש, הולץ יכול להפנות את ההכנסות ממנויי התמונות לפרויקט חומרה ארוך ויקר, גם כאשר הקשר בינו לבין המוצר המקורי אינו מיידי.
הסורק החדש מפותח במסגרת חטיבה בשם Midjourney Medical, ובשיתוף עם Butterfly Network, חברה אמריקאית המתמחה במכשירי אולטרסאונד מבוססי שבבים. לפי Butterfly, אב הטיפוס כולל 40 יחידות של טכנולוגיית Ultrasound on Chip שלה. ההסכם בין החברות עשוי להניב ל-Butterfly עד 74 מיליון דולר לאורך חמש שנים, בכפוף לעמידה באבני דרך.
מידג'רני מתארת טבעת המכילה כחצי מיליון רכיבי חישה זעירים, ומערכת המייצרת טרה-בייטים של מידע בכל שנייה. עיבוד הנתונים אמור להתבצע באמצעות אשכול של אלפי מחשבים. בניגוד למה שאפשר היה לצפות מחברת בינה מלאכותית, הולץ הודה כי יצירת ההדמיה עצמה כמעט אינה משתמשת כיום ב-AI. הבינה המלאכותית משמשת בעיקר לחלוקת התמונה לאזורים ולזיהוי רקמות ואיברים, והשחזור נשען על חומרה, עיבוד אותות וכוח מחשוב רב.
סורקים לצד סאונות
עוד לפי החברה, בסוף 2027 היא מבקשת לפתוח בסן פרנסיסקו את Midjourney Spa, מתחם שיכלול סורקים לצד סאונות, אמבטיות חמות ובריכות קרות. הרעיון הוא להפוך את הסריקה מבדיקה רפואית מלחיצה לפעולה שגרתית שכמעט אינה מורגשת. במקום להיבדק רק כאשר מופיעים תסמינים, המשתמשים יצברו לאורך זמן מאגר תמונות של גופם, ויוכלו לעקוב אחר שינויים ולשתף את המידע עם רופאים או מערכות בינה מלאכותית.
היעד הרחוק שאפתני בהרבה. מידג'רני רוצה להגיע עד 2031 ליותר מ-50 אלף סורקים ברחבי העולם, וליכולת לבצע מיליארד סריקות בחודש. החברה אף טוענת כי הדמיה מוקדמת ונגישה עשויה בעתיד למנוע 30% ממקרי המוות ולהפחית מחצית מעלויות הבריאות. בשלב זה אין בסיס קליני פומבי המוכיח את התחזיות האלה, והחברה לא מסרה כמה תעלה סריקה.
גם התועלת שבסריקות תכופות של אנשים בריאים אינה מוסכמת. בדיקות כאלה עלולות לאתר ממצאים מקריים שאינם מסוכנים, אך להוביל לחרדה, לבדיקות המשך ואף להליכים פולשניים שאינם נחוצים. לכך מצטרפות שאלות על אבטחת המידע, הבעלות על נתוני הגוף והשימוש האפשרי בהם בידי חברות ביטוח, רופאים ומערכות AI.
הכניסה לרפואה מגיעה כאשר עסקי הליבה של מידג'רני ניצבים בפני מאבקים משפטיים. אומנים ואולפנים טוענים כי החברה השתמשה ביצירות מוגנות כדי לאמן את המודלים שלה, וכי המערכת מאפשרת לשחזר דמויות מוכרות ללא רשות. דיסני, יוניברסל ואחים וורנר הגישו נגדה תביעות בטענה להפרת זכויות יוצרים. מידג'רני דוחה את הטענות, וטוענת בין היתר כי אימון המודלים הוא שימוש הוגן, וכי המשתמשים נדרשים לציית לכללי זכויות היוצרים.
