חברת הסטארט-אפ הישראלית דקארט בדרך לחתום על רכישתה בידי יצרנית "קלוד" אנתרופיק ב-6 מיליארד דולר, בעסקה היסטורית שעשויה להכניס את ענקית ה-AI לראשונה לישראל - כך מפרסם הבוקר (ה') אתר בלומברג. עד כה פעלה אנתרופיק בשוק המקומי בעיקר באמצעות נציגי מכירות ישראלים שהוצבו באירלנד - וכעת נראה שהחברה שהוקמה על ידי דין לייטרסדורף ומשה שלו בתל אביב, שניהלה כבר משא ומתן דומה עם אנבידיה - בדרך לאקזיט ענק.
● 150% בחצי שנה: מנכ"ל פאלו אלטו קנה מניות בשפל. זה השתלם לו בענק
● בלעדי | התמריצים ליועצים בחוץ-בנקאי נחשפים: תמכרו משכנתא יקרה, ותזכו ב"חופשה נוצצת בלאס וגאס"
אם העסקה תתממש, היא תהפוך את היזמים הישראלים למיליונרים ותייצר תשואה נאה לכמה מהמשקיעים המוקדמים בחברה: זאב ונצ'רס של המשקיע הסדרתי אורן זאב, המשקיעה הפרטית הישראלית-אמריקאית תילי קליסקי והקרנות סקויה ובנצ'מרק. גם כמה אישים בולטים כמו מדען אנתרופיק אנדריי קרפטי, יועצו של ראש הממשלה מייקל אייזנברג (באמצעות קרן אלף), ומפקד 8200 בזמן טבח ה-7.10 יוסי שריאל מחזיקים במניות בחברה.
המייסדים הבינו שהם צריכים למכור
מה מביא את אנתרופיק לשלם חמישה או שישה מיליארד דולר לחברה שהוקמה בסך הכל לפני שלוש שנים? המרכיב החשוב ביותר היא אולי ההבנה שחלחלה בקרב המייסדים והמשקיעים כי יש צורך למכור את החברה: בדקארט פיתחו, אמנם, מודלי שפה גרפיים לעולמות הגיימינג והתלת מימד, אך אלה התקשו לייצר לחברה הכנסות יציבות והביאו את החברה לבצע שינויים מוצריים תכופים. עיקר הכנסותיה הגיעו דרך מוצר אחר ובסיסי יותר שעוסק בשיפור יעילות העיבוד של מודלי שפה על גבי מעבדים גרפיים, תכונה חשובה לצרכי שלב ההסקה, כלומר הפעלת מודלי שפה לאחר שאלה כבר אומנו - מוצר שאותו מכרה למעבדות AI. בכל אותו הזמן, נאלצה דקארט להוציא עשרות מיליוני דולרים על שכירת משאבי מחשוב, מעבדים גרפיים ושטחי חוות שרתים.
ועם זאת, בין השתיים יש לא מעט סינרגיה שהופכת עסקה שכזו למתבקשת: אנתרופיק מביאה עמה לשולחן לא רק מודלי שפה והסקה - בעיקר בתחומי כתיבת הקוד והפעלת סוכני AI שמבצעים משימות בארגונים - יש לה גם שוק ענק שמגיע לכל ארגון שמכבד את עצמו והיא מחזיקה בנתח השוק הגדול ביותר בתחום מחוללי הקוד.
מודלי השפה של דקארט מכוונים לעולם הוויזואלי - במה שהיא מכנה כ"מודלי עולם", החברה יודעת לדמות אובייקטים תלת ממדיים, סביבות ורקעים ולחשב את היחסים ביניהם בסיטואציות שונות. השימוש הראשון שעשתה דקארט בתחום הוא בסיוע לפיתוח משחקים - אך יצאה מהשוק ברבות הימים. עם זאת, המודלים שלה נמצאו יעילים במיוחד לעולם הרובוטיקה - במה שמכונה על ידי אנבידיה כ- "AI פיזי", שוק צומח שנכללים בו רובוטים במפעל ייצור, מכוניות אוטונומיות אמצעי לחימה אוטונומיים כמו רכבים, כלי שיט או מטוסים בלתי מאוישים, רחפנים, ואפילו רובוטים יומנואידים המבצעים משימות כמו יצור מוצרים במפעל, סידור ארגזים במחסן או עבודות נקיון ביתיות.
המודלים של דקארט, שמסוגלים לקבל החלטות, לתכנן משימות, לנתח את הסביבה ולהבין שפה, יוכלו לסייע לאנתרופיק להיכנס גם לעולמות שבהם היא פחות דומיננטית היום ולהתחרות ב-xAI של אילון מאסק שמשולבת בעולמות החלל והתעופה או דיפמיינד של גוגל.
סיבה נוספת בגללה אנתרופיק מוכנה ללכת רחוק ולחבק את החברה הישראלית היא מנוע האופטימיזציה שלה - הטכנולוגיה המקורית שפיתחה החברה ומאפשרת לה לשפר את יעילות האימון וההרצה של מודלים לא רק על שבבים של אנבידיה אלא גם על שורה של שבבים מתחרים דוגמת מעבדי ה- TPU של גוגל ושבבי טרייניום של אמזון - המפותחים על ידי החברה הישראלית אנפורנה. באופן שכזה, יכולה אנתרופיק לקסום לארגונים שפועלים על מגוון סוגי מעבדים ולבצע עבורם את מה שהם מחפשים יותר מכל: האפשרות להוריד את עלויות חישוב ה- AI, את המחיר לאסימון (טוקן) ואת השיהוי (לייטנסי) של עיבוד מורכב כמו זה של וידאו, קול ועצמים תלת מימדיים.
